על-פי דיני החברות דהיום, כפי שעולה הן מחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") והן מפסיקה ענפה של בתי המשפט, הרי שככלל, עומדת לדירקטור הזכות לעיין במסמכי החברה, וזכות זו ניתנת להגבלה רק במקרים חריגים. האמור מעוגן במסגרת סעיף 265(א) לחוק החברות, בזו הלשון:
"לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור".
בתוך כך, הרי שמתוקף תפקידו, על רו"ח של החברה, לאפשר לדירקטור לעיין במסמכי החברה ובכך לממש את זכותו דנן, שהרי ברגיל מהווה הדבר תנאי בלעדיו-אין למילוי תפקידו. יחד עם זאת , נדגיש כי זכות העיון דנן מתוחמת בשלושה תנאים מצטברים כדלקמן: ראשית, כי הדבר דרוש למילוי תפקידו של הדירקטור, שנית, כי הדירקטור פועל בתום-לב, ושלישית, כי הדבר אינו עלול לפגוע בטובת החברה. האמור מעוגן במסגרת סעיף 265(ב) לחוק החברות, בזו הלשון :
"החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום-לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה".
ראוי לציין כי התכלית העומדת בבסיס האמור לעיל, הנה למנוע שימוש לרעה בזכות העיון ולהבטיח כי זו תשרת את התכלית שלשמה נועדה.
יחד עם זאת, הרי שמכוח פרשנות מילולית פשיטא של הקבוע במסגרת סעיף 265(ב), מניעת זכות העיון של דירקטור, יכול ותיעשה אך ורק כפועל יוצא מהחלטת דירקטוריון בעניין, ובכל מקרה, קבלת החלטה כגון דא אינה חלק מסמכויותיו הרגילות של רו"ח של החברה אשר בדרך כלל יהא חייב למסור לדירקטור כל חומר המצוי בידו בנוגע לחברה שאותו מבקש הדירקטור לקבל לידיו / לעיונו.
לא זו אף זו, הרי שבהינתן הרקע העובדתי שנמסר לנו, דומה כי אף לגופם של דברים , אין די בסכסוך שהתגלע בין הצדדים כדי לאיין את זכות העיון של אחד הצדדים (הצומחת כאמור מכוח היותם דירקטורים), כאמור, ככל והדבר דרוש למילוי תפקידו, במידה והפעולה דנן נעשית בתום-לב וכל עוד לא יהא בכך כדי לפגוע בטובת החברה.
לא זו בלבד, הרי שנוכח הרלוונטיות של הדברים, נבקש אף להתייחס לדברי הש' א' ריבלין ברע"א 58/04 מגן נ' תפארת עמוס חברה להשקעות בע"מ, פ"ד נל(4) 377, כדלקמן :
"נהיר וגלוי הוא כי בין הצדדים, המעורבים כולה באותה מסגרת תאגידית, שוררת מערכת יחסים עכורה, עם זאת וכפי שעולה מהחלטת ביהמ"ש קמא, אין בשלב זה הצדקה לאפשר למבקשים לחסום את דרכו של הדירקטור... מלעיין במסמכי החברה ומלבצע את תפקידו תוך שהוא מחויב כמובן לכללים החלים עליו, ובעיקר חובת הזהירות והנאמנות".
עינינו רואות שאף בית המשפט העליון אינו מאפשר פגיעה כלשהי (קל וחומר חסימה מוחלטת) של זכות העיון כפועל יוצא מסכסוך שהתגלע בתוך החברה.
אף על פי כן, במקרים מסוימים עלול להתעורר חשש כי אגב הסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות בחברה (המכהנים כדירקטורים) יכול שמי מהצדדים יבחר להפעיל את זכות העיון העומדת לו ע"פ דין, שלא בתו"ל ושלא לטובת החברה, ועל כן נבקש להמליץ לציבור רו"ח לפעול מטעמי זהירות באופן כדלקמן :
1. הקפידו לבצע גיבוי ו"צילום מצב" של כל נתוני הנהלת החשבונות של החברה כפי שהם קיימים אצלכם.
2. הקפידו שלא לאפשר לבעלי המניות או הדירקטורים ליטול מידע או ניירת ממשרדכם, אלא בידיעתם ובהסכמתם של שאר הדירקטורים בחברה.
3. בטרם תאפשרו למי מהדירקטורים לעיין במסמכי החברה, הקפידו לדרוש כי יוצגו בפניכם מסמך (העתק) עדכני (מאותו יום) מטעם רשם החברות ו/או שאילתה מטעם משרד המשפטים, המעיד על היות מי מהם בעל מניות ומנהל בחברה (דירקטור), צלמו אותו ושמרו אצלכם העתק.
4. אפשרו לדירקטורים של החברה לצלם מידע ונתונים הקשורים בהנהלת החשבונות של החברה אך ורק תחת פיקוחכם ודאגו לתעד זאת ברישום נפרד שישמר על ידכם (בצירוף המסמך מרשם החברות) .
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
