מאת:

לקוחות לא עומדים באשראי לספקים - דרכי פעולה והתמודדות

קשה לדמיין בעולם המסחרי, מערכות יחסים הדוקות הדורשות אמון רב יותר מיחסים בין ספקים לבין לקוחות ותיקים. הטבע האנושי מביא את האדם (הלקוח בענייננו) לחשוד בעיקר בתחילת היחסים המסחריים בין הספק ללקוח ולבצע בדיקות מקיפות, בעיקר בנקודת זמן זו. אך מה קורה כשלקוח ותיק מבקש מאיתנו להגדיל עבורו את מסגרת האשראי או לדחות את מועדי התשלום? מה עלינו לעשות? האם עלינו להמשיך ולסמוך על הלקוח לאור מערכת היחסים ארוכת השנים שנרקמה? בוודאי שהתשובות לשאלות האלה קשות יותר כשמדובר בלקוח ותיק ועיקרי שנוהג לשלם בימים כתיקונם תשלומים גבוהים.
 
ידוע לנו כי סיום מערכת יחסים עם לקוח איננו צעד פשוט כלל ובפרט בשעה בה מדובר בקשר ארוך שנים, אשר מביא ספקים לגלות פעמים רבות גמישות כלפי הלקוח המבקש להמשיך ולעבוד, אם בהסתמך על בטוחות כאלה או אחרות ואם בהעדר בטוחות. השנים עושות את שלהם, הספק מכיר את הלקוח ומשפחתו, מערכת היחסים לא אחת מפסיקה להיות פורמאלית, מה שבסופו של יום, לפעמים עוזר ללקוח להסתיר מהספק את מצבו הכלכלי האמיתי, לפעמים מאפשרת היא "למכור" לספק סיפורים באשר לעסקה גדולה, צפי להכנסה רבה וכו', ובשורה התחתונה גורמת לספק להעמיד לטובת הלקוח מסגרות אשראי גדולות מהמתוכנן, מה שמגדיל את החשיפה של הספק לתלות חריגה של הלקוח ביכולתו לשלם לו בגין הסחורה שסופקה.
 
בישראל רווחת ביותר שיטת התשלום הדחוי לספקים הידועה לשמצה, בה התמורה עבור מתן שירות או המוצר ניתנת לאחר פרק זמן (שזוכה לכינוי השגור: "שוטף פלוס"). בפועל, המשמעות היא כי הספק נותן הלוואה בריבית אפס ללקוחותיו לתקופה שבין ביצוע העבודה לבין קבלת התשלום. בניגוד לתשלום שוטף, בו מועד התשלום הוא בתחילת החודש העוקב למתן השירות, אשראי לקוחות יכול להוסיף חודש, חודשיים ואף יותר עד לקבלת התשלום בפועל. בישראל (נכון לסוף שנת 2017), ממוצע ימי אשראי ספקים עמד על 72 יום. כלומר בממוצע, עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד ביצוע העסקה בפועל.[1]מוסר התשלומים הקלוקל הנהוג בין עסקים בישראל, יחד עם שיעור גבוה של עסקים שנסגר (ובמיוחד בשנותיו הראשונות),[2] מחדדים את חשיבות הצורך בניטור בלתי פוסק אחר יכולתו של הלקוח לעמוד בהתחייבויותיו ובתנאי האשראי שניתן לו. סיבה עיקרית מוכרת וידועה לסגירת עסקים בישראל היא התמוטטות לקוחות ("אפקט הדומינו"). כך שקריסה כלכלית של לקוח אחד עלולה להביא מחר לקריסת הספק שלו.[3]
 
במשרדנו נצברו עם השנים מומחיות וניסיון רב בתחום זה, אשר הביאו אותנו להיתקל בשורה של מקרים, בהם ספקים העניקו אשראי הולך וגדל ללקוחותיהם הוותיקים, ולבסוף האחרונים חדלו מלשלם והותירו את הספקים בחובות ענקיים וכבדים. אך לאחרונה, משרדנו ייצג ספקית שיש גדולה באזור הצפון שתבעה לקוחה שלה בסכום של 7.2 מיליון ₪ בגין חוב שנצבר עמה. לבסוף, ביהמ"ש המחוזי קיבל את מלוא תביעת מרשתנו הנ"ל.
 
אנו ממליצים לעקוב אחר "נורות האזהרה" שמאותות לנו על היעדר יכולת של הלקוחות מלעמוד ב-"אשראי הספקים" שניתן להם ובין היתר:
  1. מוסר תשלומים הולך ומידרדר - הלקוח מבקש באופן תדיר דחיית מועדי תשלום חובותיו.
    (כך לדוגמה: מתנאי תשלום שוטף + 90 יום ממועד ביצוע העסקה לתנאי תשלום שוטף +120 יום ממועד ביצוע העסקה).
  2. חילולם של שיקים - לא מומלץ להתעלם אף לא ממקרים ספורדיים של חילול שיקים מצד הלקוח.
  3. הלקוח מבקש מאיתנו הלוואות - סימן ברור ומחשיד למצוקה כלכלית הוא כשאותו לקוח מבקש מאיתנו הלוואות, לפעמים בתירוצים של קשיים זמניים בתזרים מזומנים. 
  4. מידע בדבר הלוואות חוץ בנקאיות של אותו לקוח מ-"שוק אפור"
  5. מצב הענף
  6. מידע שלילי - לפעמים מגיע מידע שלילי על הלקוח, שאל לנו להתעלם ממנו, כגון: תביעות משפטיות שנפתחו כנגדו, הגבלות בבנקים, סכסוכים עסקיים, צמצום פעילות, תהליכי פירוק, פיטורי עובדים וכו'.
נוכח חשיבותה של התופעה של הפסקת תשלומים מצד לקוחות והסכנות הרבות הטמונות בה, אנו ממליצים לקהל לקוחותינו לנהוג בפעולות שוטפות חיוניות לניטור אחר יכולת האשראי של קהל לקוחותיהם, ובין היתר נקיטת הפעולות הבאות:
  1. מעקב ובקרה – מומלץ לבצע מעקב שוטף אחר מוסר התשלומים והאשראי של הלקוח שלכם.
  2. בדיקה במרשם החייבים המוגבלים באתר בנק ישראל ובאתר רשות האכיפה והגבייה - באתר בנק ישראל, ובאתר רשות האכיפה והגבייה, ישנם מאגרים שיאפשרו לכם, על סמך תעודת זהות או מספר חשבון בנק, לבדוק האם ייתכן קושי בגבייה או האם קיימת סכנה לחילול שיקים שניתנו לכם.
  3. הזמנת דו"ח אשראי לפי חוק נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 נכנס לתוקף חוק נתוני אשראי חדש המגדיר את המידע הפיננסי הנאסף על הלקוח ודרכי הפצתו הלאה, ומסדיר דרך לשיתוף בנתוני אשראי של הגופים הפיננסים השונים. כל לקוח יוכל לבקש להפיק עבורו דו"ח נתוני האשראי שלו ולהציג את אודותיו בפניכם.
  4. איסוף שוטף של מידע אודות הלקוח – ניתן לבצע בדיקות שוטפות האם חשבון הלקוח מוגבל. ניתן לבצע חיפוש בגוגל ובאתרים משפטיים וממשלתיים אודות אותו לקוח.
  5. בדיקה במרשם החייבים המוגבלים באתר בנק ישראל ובאתר רשות האכיפה והגבייה
  6. דרישה לקבלת בטוחות – בוודאי במקרים בהם נפח העסקאות והאשראי של הלקוחות שלכם גדל, אך טבעי כי תדרשו בטוחות לעמידה בהתחייבויות של הלקוחות אליכם
משרדנו מתמחה בנקיטת פעולות יעילות ומהירות כנגד חייבים ובפעולה בשורה של מישורים במקביל אשר תביא את הלקוח למצב בו עליו לשלם את חובו, גם אם לא היו לו תכניות לעשות כן. למשרדנו ניסיון מצטבר של מאות תיקים ובכל תיק יש בנמצא אפשרות לנקוט במהלכים ו/או בפעולות יצירתיות אשר יביאו לספק במהירות את הכסף: יש בנמצא מצבים בהם יכולים אנו להטיל עיקולים על חשבונות הלקוח; יש מצבים בהם יכולים אנו לפעול באופן אישי כנגד בעלי החברה; יש מצבים בהם ניתן לנקוט בתביעה כנגד חברה אליה הלקוח הבריח את פעילותו; יש מצבים בהם נכון לנקוט בהליכי פשיטת רגל ולדרוש ביטולם של נכסים שהועברו שלא כדין לבני משפחה של הלקוח או צדדים שלישיים כלשהם ולפעמים נכון לנקוט בפעולה כנגד חברה קשורה אחרת אליה דאג החייב מבעוד מועד להבריח ללא תמורה את נכסי החברה הקורסת ו/או את מי מנכסיה ובכך לגרום לכך שהחברה הנושה נוקטת בפעולות אגרסיביות כנגד החייב, אשר לא אחת פעל בדרכי מרמה, מבעוד מועד, בכדי שלנושים לא יהיה ממה להיפרע.
 
משרדנו מורכב מעו"ד ורו"ח מן השורה הראשונה, אשר חלקם בעברם ייצגו את חקירות מס הכנסה וגורמים נוספים. אנו יודעים לבצע ביקורת חקירתית, ללמוד את התמונה בשלמותה ולמצוא את "הבטן הרכה". אנו יודעים כיצד לנהוג ומה לעשות מול החייב, מול שותפיו ומול בני משפחתו על מנת להחזיר את הכסף במהירות וביעילות. אנו נדע לאתר את הבטן הרכה של הלקוח וללחוץ בדיוק במקום הנכון עד לקבלת תוצאות. היה ונדרש נדע גם לפנות לבית משפט ו/או למשטרת ישראל, הכל לטובת גיוס מלא של הכספים אותם חייב הלקוח. הנוכלים הם רבים, לפעמים הם מטעים, מחובתנו לטפל בהם ולדאוג לגבות מהם את המגיע לך, את שנשלל ממך. אלה שניצלו את תום לבך, את אמונתך בם, את נכונותך לתת להם סחורה, את נכונותך לקנות את סיפורם חייבים לשאת בתוצאות.
 
למשרדנו ניסיון באלפי תיקים שכאלה - אנו מייצגים הן עסקים פרטיים, הן בנקים והן גורמים אחרים, אנו נדע לנהל המשבר עבורך. בוא נקיים פגישה לא מחייבת ונחליט ביחד האם וכיצד לפעול. אל תרים ידיים, כנראה שיש מה לעשות, פנה אלינו כעת וניכנס במיידי לפעולה למענך, התקשר עתה לעו"ד אלי דורון 054-4251054

[1] דו"ח תקופתי: מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לשנת 2018.
[2] דו"ח תקופתי מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לשנת 2017.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

חובת זהירות המדינה בשהיית אזרחים במוסדות ציבוריים

מאת: אלי דורון, עו"ד

כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.

דין בכיר בחברה ציבורית בעל תנאי העסקה מנוגדים לדין ומדיניות התגמול

מאת: אלי דורון, עו"ד

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?

חשיבות חובת הגילוי מטעם היזם בקניית דירה בפרויקט

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.