זכייה למשרדנו! - הרמאות אינה משתלמת, כפי שלמד על בשרו בימים האחרונים מתווך נדל"ן מקרית אתא, שבית המשפט דחה את תביעתו לקבלת דמי תיווך מכח הסכם מזויף ובשעה שכלל לא היה בעל רישיון תיווך בעל תוקף.
כחלק מחיפוש אחר בית מגורים בקרית אתא החתים המתווך את הלקוח על הסכמי תיווך ביחס לשלושה נכסים שלא נרכשו על ידו בסופו של דבר. במקביל התעניין הלקוח עצמאית בנכסים אחרים שהוצגו בפניו על ידי בעלי הבתים. אחד מנכסים אלו נשא חן בעיניי הלקוח והוא ניהל משא ומתן לרכישתו עם הבעלים. לאחר שהמשא ומתן נכשל והעסקה לא יצאה לפועל בשל המחיר הגבוה של הנכס, שיתף הלקוח את המתווך בפרטי המשא ומתן וסיפר לו על הנכס. זמן מה לאחר מכן פנה המתווך ללקוח והציע להכיר לו מתווכת שאותה הציג כחברתו, שקיבלה בלעדיות על נכס זה. המתווכת הציגה את הנכס בשנית בפני הלקוח והוסכם ביניהם שאם המתווכת תצליח להפחית את מחיר הנכס, ישלם לה הלקוח דמי תיווך מופחתים מכיוון שהנכס הוצג בפניו לראשונה שלא במסגרת עסקת תיווך. המתווכת הצליחה להוריד את המחיר, הלקוח חתם איתה על הסכם תיווך וכן על זיכרון דברים עם הבעלים ושילם למתווכת את דמי התיווך. שמח על שהעסקה הצליחה, החליט הלקוח לצ'פר את המתווך שהכיר בינו ובין המתווכת ונתן לו במתנה סכום של כמה אלפי שקלים. אלא שתאבונו של המתווך התעורר וכעת הוא דרש מהלקוח לשלם לו דמי תיווך בשיעור של 2% מסכום העסקה. כשהלקוח סירב וטען שכלל לא התקשר עם המתווך בעסקת תיווך, טען המתווך לראשונה שהלקוח חתם לו על הסכם תיווך.
במסגרת התביעה הכספית שהגיש המתווך נגד הלקוח בה יוצג על ידי משרדנו, הגיש הלקוח חוות דעת גרפולוגית שקבעה שהחתימה על הסכם התיווך איננה חתימתו. בית המשפט קיבל את טענת הלקוח שהסכם התיווך מפוברק ושהמתווך זייף את חתימתו ודחה את התביעה. בית המשפט אף קבע שהלקוח הצליח להוכיח שהמתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה אלא המתווכת, ועל כן ממילא המתווך אינו זכאי לדמי תיווך. עוד נקבע בפסק הדין שהמתווך לא היה בעל רישיון תיווך בזמן בו הציג בפני הלקוח נכסי מקרקעין, פעולה שבפני עצמה שוללת זכאות לדמי תיווך על פי חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו–1996.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
