בית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה לרשלנות מקצועית שהגישה חברת "שאנקול לשיווק (1937) בע"מ" (להלן: "התובעת") כנגד שותפות עורכי הדין "ש' הורוביץ ושות'" ("הנתבעת 2") וכנגד שותפות רואי החשבון "KPMG סומך חייקין" ("הנתבעת 1") (ת"א 18337-08-10 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין ואח'), מחמת התיישנות.
ביום 31.5.2000 חברת "שאנקול למסחר בע"מ" (חברת בת של התובעת) התקשרה בהסכם לרכישת חברה אנגלית בשם "ICI ple". בעקבות מימוש ההסכם, חויבה התובעת בתשלום מס בסך 2,700,000 ₪. לטענת התובעת, רשלנות מקצועית של הנתבעות, אשר תכננו וערכו את הסכם הרכישה, היא זאת שהביאה לחיוב המס שהוטל עליה, ועל כן, ביום 10.8.2010 הגישה התובעת תביעה במסגרתה דרשה פיצוי בסך של 3.6 מיליון ₪. הנתבעות טענו כי מיום כריתת ההסכם ועד למועד הגשת התביעה חלפו למעלה מ-10 שנים ועל כן, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות. מנגד, התובעת טענה כי שומות המס הוצאו לה בשנת 2004 ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט בנימין ארנון, בחן את טענות הצדדים, דברי חקיקה והלכות נהוגות במשפט וקבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
בית המשפט בחן את מניין תקופת ההתיישנות בעוולות נזיקיות וקבע כי מועד ההתיישנות בעניינו הוא 7 שנים וזאת מכוח סעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). לעניין מניין ההתיישנות, קבע בית המשפט כי קיימים שני חריגים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ובסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לעניין החריגים הנ"ל, קבע בית המשפט כי התובעת נמנעה מלציין את המועד הראשון בו נתגלה לה כי קיים פוטנציאל לנזק, מועד בו ערכו רשויות המס ביקורת, והסתפקה לציין את המועד המאוחר יותר בו הוצאו לתובעת השומות. לדברי בית המשפט, נתון זה מחזק את עמדת הנתבעות לפיה מועד בו נודע לתובעת על הנזק הוא לפני שנת 2004, וכי חלפו למעלה מ-7 שנים עד הגשת התביעה, ולכן אין החריגים הקבועים בחוק עומדים לזכותה של התובעת.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
כאשר שהיתם במוסד ממשלתי ונגרם לכם נזק כתוצאה מהחלקה/נפילה/פגיעה וכד' שאלתם את עצמכם את מי אני תובע ומה עליי להוכיח? דוגמא לתשובה לכך תינתן במאמר שלפנינו בה בית המשפט עסק בסוגיה דומה וקבע כי יש להיפרע מהמוסד הממשלתי/המדינה בו שהה הניזוק בקרות הנזק.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה נדרש בית הדין לענות על מספר שאלות מהותיות לצורך הכרעתו בסוגיה: מה דינו של נושא משרה בחברה אשר קיבל שכר החורג מגובה השכר המאושר על פי מדיניות שאותה קבע דירקטוריון החברה על פי הוראות חוק החברות? האם יש לחייב את העובד בהשבה מלאה או חלקית של השכר והבונוס שקיבל מעבר להוראות מדיניות התגמול?
לאחרונה, נידונו בשלוש ערכאות משפטיות סוגיות משפטיות מעניינות לגבי חובת הגילוי, משמעותה והיקפה, של יזמות / קבלניות בהסכם מכר כלפי רוכשי דירות מגורים, באשר לקיומן או לבנייתן או הפעלתן בעתיד של קומות מסחר בבנייני מגורים.
חיפוש 
סגור 
