20/2/2019
בית המשפט המחוזי מרכז דחה תביעה לרשלנות מקצועית שהגישה חברת "שאנקול לשיווק (1937) בע"מ" (להלן: "התובעת") כנגד שותפות עורכי הדין "ש' הורוביץ ושות'" ("הנתבעת 2") וכנגד שותפות רואי החשבון "KPMG סומך חייקין" ("הנתבעת 1") (ת"א 18337-08-10 שאנקול לשיווק (1937) בע"מ נ' סומך חייקין ואח'), מחמת התיישנות.
ביום 31.5.2000 חברת "שאנקול למסחר בע"מ" (חברת בת של התובעת) התקשרה בהסכם לרכישת חברה אנגלית בשם "ICI ple". בעקבות מימוש ההסכם, חויבה התובעת בתשלום מס בסך 2,700,000 ₪. לטענת התובעת, רשלנות מקצועית של הנתבעות, אשר תכננו וערכו את הסכם הרכישה, היא זאת שהביאה לחיוב המס שהוטל עליה, ועל כן, ביום 10.8.2010 הגישה התובעת תביעה במסגרתה דרשה פיצוי בסך של 3.6 מיליון ₪. הנתבעות טענו כי מיום כריתת ההסכם ועד למועד הגשת התביעה חלפו למעלה מ-10 שנים ועל כן, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות. מנגד, התובעת טענה כי שומות המס הוצאו לה בשנת 2004 ויש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה.
דיון והכרעה
בית המשפט המחוזי, מפי כבוד השופט בנימין ארנון, בחן את טענות הצדדים, דברי חקיקה והלכות נהוגות במשפט וקבע כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
בית המשפט בחן את מניין תקופת ההתיישנות בעוולות נזיקיות וקבע כי מועד ההתיישנות בעניינו הוא 7 שנים וזאת מכוח סעיף 5 לחוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). לעניין מניין ההתיישנות, קבע בית המשפט כי קיימים שני חריגים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות ובסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לעניין החריגים הנ"ל, קבע בית המשפט כי התובעת נמנעה מלציין את המועד הראשון בו נתגלה לה כי קיים פוטנציאל לנזק, מועד בו ערכו רשויות המס ביקורת, והסתפקה לציין את המועד המאוחר יותר בו הוצאו לתובעת השומות. לדברי בית המשפט, נתון זה מחזק את עמדת הנתבעות לפיה מועד בו נודע לתובעת על הנזק הוא לפני שנת 2004, וכי חלפו למעלה מ-7 שנים עד הגשת התביעה, ולכן אין החריגים הקבועים בחוק עומדים לזכותה של התובעת.