מאת:

החל מהתאריך 1/1/19 חשבונות בנק בחו"ל של ישראלים ייחשפו לרשות המסים!

ביום 1.1.2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 ("תקנות CRS"), המטמיעות בדין הישראלי את מערכת חילופי המידע בין מדינות ה-OECD למטרת גביית מס.
 
לאור כניסתן לתוקף של תקנות אלה יידרשו מוסדות פיננסיים בישראל ליישם תקן בין לאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן. כתוצאה מכך, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה-OECD יימסר לרשות המיסים בישראל וזו תוכל לנקוט בהליכים כנגד נישומים בגין חשבונות בנק המצויים מחוץ לישראל. משמעות הדבר היא כי רשות המיסים תקבל מידע לגבי נישומים בעלי הכנסות לא מדווחות המופקדות בבנקים בחו"ל, ואלה יהיו חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.
 
תקן ה-CRS
CRS (Common Reporting Standard) הינו תקן שפותח על ידי ארגון ה-OECD לאיסוף מידע אודות חשבונות בנק של תושבים זרים לצורך אכיפת מס בין מדינות. בהתאם לתקן זה מחויבים מוסדות פיננסיים (בנקים בעיקר) לאסוף מידע לגבי חשבונות בבעלות אזרחים זרים ולהעבירם לרשויות המס המקומיות וזאת תוך הגדרה רחבה של המונחים על מנת להרחיב את תחולתו על חשבונות שונים המתנהלים במסגרת מוסדות פיננסיים. בהתאם, רשויות המס המדינתיות חולקות את המידע שנאסף אחת עם השנייה ובכך מגדילות את יכולת גביית המיסים. בשנת 2014 הצהירה ישראל כי תפעל ליישום התקן. ביולי 2016 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016, שמניח תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים ובהתאם לכך הואצו תהליכי הטמעתו של התקן עד התקנתן של תקנות ה-CRS שנכנסו לתוקף בתחילת 2019.
 
משמעותן של תקנות ה-CRS
הטמעת תקן ה-CRS בישראל מביא לכך שמדינת ישראל תיכנס למאגר המדינות המחליפות ביניהן מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בתחומן. עובדה זו טומנת בחובה משמעויות כבדות משקל, הואיל ודיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או שכירות.
 
גילוי מרצון
נכון להיום מאפשרת רשות המיסים לדווח במסגרת הליכי "גילוי מרצון" על הכנסות החייבות במס בישראל כנגד תשלום המס בהיבט האזרחי בלבד, וללא נקיטתו של הליך פלילי. בהקשר זה יש לציין כי רובן של בקשות גילוי מרצון כוללות הצהרת הנישומים על הכנסות מחוץ לישראל (לדוגמא רווחי הון או שכירות). לאור הטמעת תקן ה-CRS יועבר לרשות המיסים מידע ממדינות החברות ב-OECD לגבי תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לרבות כל הפעילות בחשבונות אלה.
 
אין להקל בעובדה זו ראש שכן אי דיווח ותשלום מס על הכנסה הינה עבירה פלילית ועוולה אזרחית, אשר מלבד חיוב בתשלום המס שלא שולם כנדרש (וקנסות נוספים) עלולים אף לגרור עונשי מאסר. על כן, אנו ממליצים לבעלי חשבונות בנק זרים בהם הכנסות החייבות במס בישראל "להקדים תרופה למכה" ולהתחיל בהליכי גילוי מרצון, ובכך להימנע מחשיפתם להליכים פליליים.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.2 ע"י 5 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החרפת מדיניות האכיפה במיסוי מטבעות קריפטוגרפים

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה במסגרת אותן פעולות, נעצר אדם בחשד שלא דיווח לרשויות המס על מכירות והמרות של מטבעות וירטואליים בהיקף של יותר מ-60 מיליון שקל. מוצע לא להמתין ולפעול כבר עתה, להסדרה ודיווח הכספים, אם במסגרת הליך גילוי מרצון כשזה יצא לפועל, ואם בדרך חוקית אחרת, בכך יש לנטרל את החשיפה הפלילית.

קיבלת זהב במתנה או ירושה? כך תנהג נכון על פי חוק

מאת: אלי דורון, עו"ד

לכל היורש זהב, מוצע לקחת פרמטרים אלה בחשבון ולפעול כמה שיותר מהר. המתנה עשויה לפגוע בסיכויי ההצלחה, שכן היא עלולה לעלות טיעון לפיו מקור הזהב הוא בעיזבון, ולאפשר העלאת חשדות כאילו היורש הוא זה שרכש את הזהב ולא המוריש, כך שפניה לרשות המס מיד לאחר קבלת הירושה תתמוך בטיעון ותאפשר גיבושו של הסכם שומה חוקי ושקוף, תוך חיוב מס מינימאלי, אם בכלל, על פי דין.

תיקון הצהרת הון כאן ועכשיו

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המס רשאית לדרוש מכל אזרח ישראלי המצאה של מסמך הצהרת הון, וזאת לטובת בחינת היקף נכסיו. מה ניתן לעשות במידה וישנו "נכס שחור" ומדוע פעולה יזומה מצד התושב עוד בטרם המדינה הגיע לאזרח, עשויה להביא לידי פתרון מהיר? כל מה שצריך לדעת על נוהל "גילוי מרצון".

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.