סמכות שיפוטו של ביהמ"ש

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין רואה חשבון - רותם סלע, משפטנית

1/1/1900

ישנם מספר כללים על פיהם תינתן סמכות לבימ"ש לדון בעניין המובא בפניו.

המצאת כתבי בית דין –
כלל התפיסה: ע"פ כלל זה היה והתובע מצליח להגיש לנתבע הזמנה לדין בעת שהותו במדינת ישראל, הדבר מקנה לבימ"ש הישראלי סמכות. כלל זה הועבר בירושה ואומץ מן המשפט המקובל האנגלי והוא נובע מן העיקרון הפרסונאלי אשר קובע כי רק מעצם היותו של נתבע בשטח המדינה רוכש בית המשפט סמכות שיפוט.

יצוין, כי תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה סמכות מקומית שיורית לבימ"ש בירושלים, במקום בו לא קיים מקום שיפוט מתאים אחר. כלל התפיסה הורחב בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 )להלן: "המצאה למורשה בהנהלת עסקים":
"היתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט".
 

לעניין "המצאה לתאגיד":
"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים".
באם נדרשת המצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחום המדינה:
בעל דין המבקש לפתוח בהליך נגד נתבע מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, צריך לבקש מבית המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין לנתבע. מכוח ההמצאה עפ"י ההיתר רוכש בית המשפט בישראל סמכות שיפוט על הנתבע הזר, ובכך מרחיב את תחום שיפוטו.
 

"המצאה מחוץ לתחום השיפוט":

"רשאי בית-המשפט...להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה"...
תקנה זו, לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת רשימה של עילות המצאה המאפשרות לבית המשפט להתיר את המצאתם של כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה. נטל ההוכחה מוטל על מגיש הבקשה למתן היתר ההמצאה: ראשית, על מגיש הבקשה להראות כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500,שנית על מגיש הבקשה לשכנע את בית המשפט כי מתעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה וזאת לגופו של עניין, כלומר לגבי עילת התובענה עצמה.

לבסוף, גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500 עדיין מסור לבית-המשפט שיקול-דעת לבחון אם ראוי כי התובענה תתברר בפני הפורום הישראלי.
במסגרת זו גם נבדק, למשל, אם בית-המשפט בישראל הינו הפורום הנאות, וזאת בהשוואה
לפורום חלופי אפשרי (לעניין זה ראה, למשל, ע"א 9725/04 אשבורן חבר לסוכנויות ומסחר בע"מ(

על פי פסיקת בית המשפט כאשר יש להחליט לגבי זהות הפורום בפניו ראוי לברר את התביעה יש לשקול את השיקולים הבאים:
קיומו של סעיף שיפוט זר - ביהמ"ש בישראל לא יהיה מוכן לדון בתובענה בסיטואציה בה קיים במסגרת הסכם בין הצדדים סעיף שיפוט זר, אפילו במקרים בהם מתקיים כלל התפיסה.
במקרים בהם קיימים הליכים עומדים ותלויים בחו"ל - זהו מקרה בו לביהמ"ש, אומנם יש סמכות לדון בתביעה שהובאה בפניו, אלא שבימ"ש זר כבר החל לדון בעניין.

פורום לא נאות - ההלכה לעניין פורום לא נאות אומצה במשפט הישראלי בין היתר בפס"ד שניתן בע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ,ועל פיה יפסיק ביהמ"ש את ההליכים אם הנתבע הוכיח כי קיים פורום זר טבעי יותר לבירור התובענה, אלא אם התובע מוכיח כי הוא לא יקבל צדק בפורום הזר. השיקולים לקביעת הפורום הנאות יהיו כלל הנסיבות ומכלול הזיקות תוך התחשבות באינטרסים בין כל בעלי הדין ובציפיותיהם הסבירות.

לבית המשפט בישראל, קיים שיקול דעת רחב במסגרתו הוא בוחן אם ראוי כי התובענה תתברר בפני הפורום הישראלי. במסגרת שיקול דעתו כאמור בוחן הוא את העובדות הבאות:
הזיקות הרלוונטיות: מבחן הזיקות הוא מבחן איכותי בו יש להבחין בין הגישה המסורתית למודרנית. עפ"י הגישה המסורתית ישנו משקל כבד לשיקולי הנוחות. לוקחים בחשבון את מידת אי נוחות הפיזית והכלכלית הנגרמת לצדדים ולעדים בשל התדיינות באחד הפורומים המתחרים. מאידך, עפ"י הגישה המודרנית בימה"ש ייתן פחות משקל לטיעון של פורום לא נאות משיקולי נוחות, וזאת נוכח המציאות המודרנית בה העולם הפך לכפר גלובלי אחד, ומשקל ניכר יותר לשיקולי יעילות הדיון וציפיות הצדדים. הגישה המודרנית היא הגישה אשר אומצה ע"י בית

המשפט העליון ברע"ה 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ.
מקום מגוריהם של הצדדים: בפרשת אלביט נקבע כי ככל שהתובע הינו תושב ישראל המשקל שינתן למקום מגוריו הוא גדול יותר. מאידך,ככל שהנתבע הינו תושב ישראל, אזי יינתן פחות משקל לעניין מקום המגורים שלו. הלכה זו יושמה ברע"א אליהו מסיקה נ' פרופסור וינקו דולנס
מקום ביצוע ההסכם וכריתת החוזה:בפרשת מסיקה נתן בית המשפט העליון דגש למקום
ההתקשרות בחוזה לעניין קביעת זהות הפורום הנאות.

הדין החל - ישנה מחלוקת לגבי השפעת הדין החל על שאלת זהות הפורום הנאות. במסגרת פרשת הגבס קבע ביהמ"ש כי מעצם קיומה של תניית שיפוט המחילה את דין אילינוי על העסקה אין להסיק לגבי המקום הנאות לקיום הדיון .אולם, נהפוך הוא. יצרן המשווק את מוצריו לכל העולם ולא מתנה את מקום השיפוט, מגלה בעקיפין מודעות ומוכנות לכך שהדיון יכול ויתקיים בפורום אחר.
האפשרות לאכוף את פסה"ד - בפרשת הגבס קובע ביהמ"ש כי אפשרות אכיפת פסה"ד מהווה שיקול לגיטימי לעניין בחירת הפורום הטבעי, אך טענה זו ראויה להישמע מפיו של התובע אשר חפץ בקבלת תביעתו, ולא מפיו של הנתבע אשר מתגונן נגדה.

ציפיות הצדדים - השאלה הנשאלת היא היכן הצדדים ציפו כי הדיון יתקיים עפ"י מבחן הצפיות הסבירה".