20/12/2020
דיני מיסים בישראל נחשבים לתחום משפטי מורכב למדי - מומחי המיסוי של משרדנו מעמידים לרשותך שנים של ניסיון והיכרות עם דיני המס הישראליים והבינלאומיים ועם אופן פעולת רשויות המס. לפירמת משרדנו צוות מקצועי המונה עשרות עורכי דין, רואי חשבון ויוצאי רשויות המס, המעניק ייעוץ מס ברמה הגבוהה ביותר לצד פתרונות משפטיים מקיפים במגוון תחומים הנוגעים לדיני מסים בארץ ובחו"ל דוגמת איסור הלבנת הון, הטבות מס לתושב חוזר ולעולה החדש וכן בעניינים הנוגעים למכס, יבוא וייצוא.
על מנת לעשות מעט סדר בתחום, להלן סיקור משפטי מיוחד בנושא הסוקר את הסוגיות המרכזיות והבוערות הנוגעות לדיני המסים השונים.
מהן שיטות המיסוי הקיימות כיום? קיימות בימינו שתי שיטות מיסוי עיקריות:
1. מס טריטוריאלי: שיטה זו מתבססת על העיקרון הגיאוגרפי לפיו כל הכנסה שנוצרת בתחום השטח הריבוני של מדינה מחויבת במס, ללא תלות בתושבות ו/או האזרחות של מפיק ההכנסה.
2. מס פרסונלי: שיטה זו מתעלמת מההיבט הגיאוגרפי של מקור ההכנסה ומטילה מס על בסיס האזרחות של מפיק ההכנסה, גם במקרה ומקור ההכנסה נמצא מעבר לגבולות הריבוניים של המדינה.
שיטות אלו עלולות "להתנגש" מעת לעת זו בזו, כיוון שאזרח מדינה X השוהה בחו"ל עשוי להתבקש לתשלום מס כפול, גם במדינת האם שלו במקור וגם במדינה בה הוא שוהה כעת. בכדי לנסות ולפתור את המורכבת הקיימת בסיטואציה מסוג זה, ישנן פתרונות כמו האמנות הבינלאומיות למניעת כפל מס. במדינת ישראל ישנה גם הלכה משפטית בתחום דיני המסים לפיה על מנת להימנע מתרחיש של כפל מס, תקוזז מחובת המס של האזרח עלות המס ששילם במדינה בחו"ל.
אז מהי השיטה הנהוגה בישראל? שיטת המס בישראל בבסיסה טריטוריאלית (נצר של שלטון המנדט הבריטי בישראל) אך בשל התפתחותה המשמעותית של הכלכלה העולמית וההתעצמות של מגמות חשובות דוגמת הגלובליזציה, החל משנת 2003 הוחלה בישראל שיטת מיסוי משולבת לפיה כל הכנסה שמקורה בארץ מחויבת במס כמו גם כל הכנסה שהופקה ע"י תושב ישראלי השוהה במדינת אחרת בחו"ל - כך למעשה יכולות הגבייה של הרשויות בישראל גדלות וכן פחת שיעור תופעות כגון התחמקות או העלמת מס במרוץ השנים.
הלבנת הון היא למעשה הליך "הטמעת כסף" שמקורו בעבירה אל המערכות הפיננסיות הלגיטימיות תוך ניסיון להסתרת זהות המקור וכן יעדו הסופי של הכסף, בכדי שיהיה ניתן לעשות בו שימוש ללא חששות מהרשויות השונות.
אלו עבירות הן עבירות על חוק איסור הלבנת הון? חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק") חל על פעולות בכספים או רכוש שהופקו במישרין או בעקיפין מעבירה שהוגדרה בחוק כעבירת מקור / או ששימשו לביצועה של אותה עבירת מקור / או איפשרו אותה וכן על פעולות ברכוש או מסירת מידע כוזב במטרה שלא יהיה דיווח או שיהיה דיווח בלתי נכון לרשות. רשימה סגורה של עבירות המקור מצויה בתוספת הראשונה לחוק. הרשימה כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף על אלה כלולות ברשימת עבירות המקור גם עבירות על חוק ניירות ערך, עבירת המרמה, עבירת רישום כוזב במסמכי תאגיד ואף עבירה של הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בנסיבות מחמירות.
חילוט כספים ורכוש: החוק מפריד בין חילוט בהליך הפלילי לבין חילוט בהליך האזרחי:
חילוט פלילי - סעיף 21(א) לחוק קובע כי לאחר הרשעתו של אדם בעבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק, על בית המשפט להורות (בנוסף לעונש המאסר והקנס הקבועים בסעיפים אלו) על חילוט הרכוש וזאת לאחר שניתנה לבעל הרכוש הזכות להשמיע את טענותיו. כמו כן, הרכוש שיחולט יהיה בשווי הרכוש שנעברה בו העבירה או הרכוש ששימש לביצוע העבירה או בשווי השכר שאותו קיבל הנאשם בעד ביצוע העבירה (בנסיבות מסוימות, בית המשפט רשאי להורות גם על חילוט הרכוש של אדם אחר). ראוי להדגיש כי בית המשפט לא יטיל את סנקציית החילוט אלא במקרים נדירים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.
חילוט אזרחי - פרקליט המחוז הוא בעל הסמכות להגיש בקשה לחילוט אזרחי (אין צורך בהגשת כתב אישום או בהרשעה) אם נוכח לדעת כי הרכוש הושג בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק, התקבל כשכר על עבירה לפי סעיפים אלו או שנעברה באמצעותו עבירה. כמו כן, פרקליט המחוז יהיה רשאי להגיש בקשה זו כאשר האדם שחשוד בביצוע עבירה לא נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו (ולכן לא הוגש כנגדו כתב אישום) או שהרכוש התגלה לאחר הרשעתו.
כיצד משרדנו יכול לסייע בתחום? משרדנו מתמחה בכל ההיבטים הנגזרים מחוק איסור הלבנת הון והצווים שהותקנו תחתיו. המשרד עובד באופן רציף אל מול הרשויות הרלוונטיות, כגון משרד המשפטים, משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשם נותני שירותי מטבע (במשרד האוצר), יחידות חקירה שונות (לה"ב 433, "יהלום"), רשויות המס וכו'. המשרד משרת את לקוחותיו החשודים בעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, הן בהליכי החקירה והן במעצרם, תוך שימת דגש על שמירת זכויותיהם המלאה. המשרד מלווה את לקוחותיו בהליכי השימוע ומייצגם בפני הערכאות השונות לאחר הגשת כתב אישום כנגדם בגין עבירות על חוק איסור הלבנת הון. המשרד מתמחה בטיפול קפדני אל מול הרשויות בכל הנוגע להליכי חילוט רכוש (חילוט בהליך הפלילי והאזרחי כאחד), הליכי שחרור חשבונות בנק שהוקפאו ואף פועל בנמרצות לשחרור רכוש שנתפס בארץ ו/או בחו"ל על ידי הרשויות לצורך חילוט.
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה העוסק בהרחבת הקלות המס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, הוביל מטבע הדברים לפניות רבות של תושבים המבקשים לקבל אישור ביחס למעמדם כעולה חדש (תושב ישראל לראשונה) או כתושב חוזר ותיק. במסגרת הוראת ביצוע שפרסמה זה מכבר רשות המיסים, נקבע מנגנון חדש ומרענן שנועד להעניק ודאות לגבי מעמדם של יחידים ובמסגרתו יטופלו בקשותיהם לאישור זכאות לקבלת מעמד של "תושב ישראל לראשונה" ו"תושב חוזר ותיק". המנגנון שנקבע מחלק את המבקשים לשתי קבוצות, בהתאם לרמת הזיקה של מרכז חייהם לישראל:
א. בקבוצה הראשונה יסווגו מבקשים בעלי זיקת מרכז חיים נמוכה לישראל שיטופלו על פי נוהל המסלול הירוק.
ב. בקבוצה השנייה יסווגו מבקשים בעלי זיקת מרכז חיים גבוהה לישראל, שיטופלו באופן פרטני.
על פי הוראת הביצוע, פנייה בבקשה על פי המסלול הירוק, יהיו רשאים להגיש אך ורק מבקשים אשר נחשבו ל-"תושבי חוץ" בתקופה של 10 שנים לפחות לפני מועד הגעתם לישראל, כאשר הכוונה למבקשים עצמם, בנות זוגם וילדיהם הקטינים. כמו כן, מבקשים, לרבות בנות זוגן, לא יהיו רשאים להגיש בקשה במסלול הירוק, ככל וקיבלו קצבאות כלשהן מהמוסד לביטוח לאומי בכל אחת מעשר השנים שקדמו להגעתם לישראל, וכן ככל וקיבלו במהלך התקופה דנן טיפול רפואי שמומן על ידי קופת חולים בישראל. פנייה בבקשה לאישור זכאות לקבלת מעמד של "תושב ישראל לראשונה" או "תושב חוזר ותיק", יכולה לייצר עבור הנישום וודאות לעניין מעמדו, באופן שלא ניתן היה לקבל קודם לכן, ובמידה שתאפשר לו ליהנות ללא חשש מפטור בגין תשלום מס ודיווח בישראל. אלא שיחד עם זאת, נוכח מורכבותם של דיני המסים, ומתוקף כללי הפרשנות המשפטיים שאינם חד משמעיים בעניין זה, רצוי להיוועץ בעו"ד המתמחה במסים, טרם הגשת הבקשה.
כיצד משרדנו יכול לסייע בתחום זה? עיקר התמחותנו הינה בתחום דיני המיסים בכלל ודיני המיסוי הבין-לאומי בפרט. הצוות המקצועי שלנו, המורכב מעורכי דין מנוסים יוצאי רשויות המס, נותן מענה כולל ליחידים כגון אלו (הן לעניין עולים חדשים והן לעניין תושבים חוזרים ותיקים), ובתוך כך מלווה את היחיד לאורך כל ההליך מתחילתו ועד לסיומו עם קבלת האישור המבוקש.
מהו מס יבוא ומהו מס קנייה? מס יבוא הינו תשלום מסוים אשר נדרש היבואן לשלם בעבור יבוא מוצרים לארצו. בין אם מדובר ביבואן מסחרי ובין אם מדובר ביבואן פרטי, חלים חוקי מס יבוא על מוצרים שונים. חוקים אלו נאכפים בידי רשות המס והמכס. ההבדל בין מס קנייה למכס הינו על המוצרים שהם כוללים, אך בשורה התחתונה בשני המקרים מדובר במיסי ייבוא. ברוב המקרים, יבואנים המעוניינים לייבא כמות מסחרית של סחורה לישראל פונים לייעוץ אצל אנשי מקצוע שמתמחים בתחומי המס והמכס. התשלום יכול להשתנות בין מדינה למדינה גם לגבי סחורה מסוג זהה ולעיתים היבואנים אף נדרשים לתשלום מס כפול, גם למדינה המייצאת וגם למדינה המייבאת. על מוצרים רבים קיימת גם מכסה מסוימת שמטרתה להפחית את מספר המוצרים המיובאים מחו"ל, מה שכמובן פוגע בבעלי עסקים שנאלצים לשלם את פערי המחירים ברכישת מוצרים המיוצרים בארץ. חשוב שכל אדם שמתכנן להיות יבואן של מוצר מסוים מחו"ל יוודא את חוקי המס והמכס המקומיים של ארצנו. אין לסמוך על היצואן כי יבדוק עבורנו את חוקי המס הנהוגים במדינתנו, כפי שלרוב לא נתבקש לבדוק את חוקי הייצוא הנהוגים במדינתו.
כיצד משרדנו יכול לסייע בענייני מכס יבוא ויצוא? מחלקת המכס, יבוא ויצוא במשרד מלווה ומייצגת יבואנים, יצואנים, עמילי מכס ומשלחים בהיבטים משפטיים שונים הקשורים לתחום פעילותם, בין היתר:
1. החזר מס ליצואנים: יצואנים, הרוכשים ישירות מהספק בחו"ל או דרך ספקים בישראלים, פריטים, חומרי גלם, או מרכיבים כאלה או אחרים הנדרשים לטובת הייצור בישראל ו/או לטובת השלמת המוצר המיועד לייצוא ואשר בגינם שולם, בשלב מסוים, על ידי מי מהגורמים בשרשרת המכירה (גם אם לא היצואן עצמו), מיסים דוגמת מכס ו/או מס קניה, זכאים לקבל מרשויות המס, בהתקיים תנאים מתחייבים ובהישען על חקיקה ופסיקה מתאימה, את אותם מיסים בחזרה.
2. סיווג הטובין: סיווג טובין שבו מתעוררות לעיתים מחלוקות עם רשות המכס באשר לפרט המכס הנכון שבו יסווגו המוצרים. המשרד פועל בתחום זה הן מול רשות המסים עצמה בניסיון להגיע להסכמה ללא התדיינות תוך שמירה על זכויותיהם המשפטיות של היבואנים, והן בדרך של תביעה כספית/סעד הצהרתי כנגד רשות המסים.
3. יישום הסכמי הסחר: יישום הסכמי מסחר הבא לידי ביטוי במתן העדפת מכס למוצרים המיובאים ביחד עם מסמכים כמו תעודת מקור או EUR1 וכו'. המשרד מסייע ליבואנים הנתקלים בקשיים מול רשות המכס בשל אי הכרה במסמכים אלו, ובנוסף מסייע ליצרנים ישראלים לבחון באם תוצרתם עומדת בתנאים הנדרשים בהסכמי הסחר השונים על מנת להיחשב סחורה ישראלית.
4. היטלי סחר: משדרנו מייצג יצרנים ישראלים המבקשים להגן על תוצרתם מפני יבוא בהיקפים ובמחירים בלתי הוגנים באמצעות היטל היצף, וכן יבואנים הנאלצים להתמודד מול איום של הטלת היטל היצף שאינו מוצדק לטענתם.
5. תביעות השבה וביטול גירעונות: במקרים בהם מגלים יבואנים כי הם שילמו מס עודף בטעות לרשות המסים, פועלת המחלקה לטיפול בתביעות השבה אלו. במקרה ההפוך, שבו נדרשים יבואנים לשלם בדיעבד גירעונות שהוצאו להם על סמך יבואי עבר, פועל המשרד בנסיון להביא לביטולם של גירעונות אלו.
6. סיוע לעמילי מכס: סיוע לעמילי מכס בטיפול בליקויים שהוצאו להם על ידי המכס.
7. היבטים רגולטוריים: סיוע לעוסקים בסחר חוץ הנתקלים בקושי משפטי מול משרדי הממשלה או המבקשים להביא את עמדתם בפני וועדות הכנסת השונות בהקשרים רגולטוריים, ביניהם תקינה, היתרי יבוא וכו'.
8. ליווי וייצוג לעוסקים בסחר חוץ: ליווי וייצוג לעוסקים בסחר חוץ בעניינים הקשורים לשילוח, הובלה בינלאומית ימית ואווירית, ושחרור מטענים.
9. תחום פלילי מיסי יבוא: בתחום הפלילי של מיסי היבוא מטפל המשרד במגוון גדול של עבירות קלות כחמורות, ובהן טיפול בישראלים אשר נתפסו בכניסה או ביציאה מישראל עם כספים וחפצים עליהם לא דווחו למכס. נוסע שנמנע מלדווח לרשות המכס על הוצאת או הכנסת כספים ו/או חפצים חייבי דיווח, מישראל ואליה, עלול לשאת בעיצום כספי כבד שיוטל עליו ואף להיות מואשם במסגרת הליך פלילי. הדיונים במקרים מעין אלה מתקיימים בפני ועדה מיוחדת הנקראת "הוועדה להטלת עיצום כספי", המורכבת משלושה חברים. ועדה זו מתכנסת תוך ימים בודדים ממועד תפיסת הכספים לצורך שמיעת בעל הכספים שנתפסו וקבלת החלטה לעניין גובה העיצום הכספי שיוטל עליו.
10. כמו כן המשרד מטפל בעבירות הגשת רשימונים כוזבים (הנמכת/העלאת מחירים ביבוא וביצוא), התחמקות מתשלום מס קניה ועוד.
חיפוש 
סגור 
