9/1/2025
עדכוני חקיקה והצעות לשינויי חקיקה לקראת שנת 2025
מיסוי רווחים כלואים
משטר המס בישראל החל על חברות הינו דו שלבי. מיסוי החברה בגין רווחיה מופחת לעומת המס החל על יחיד, ובעת משיכת הרווחים לאחר תשלום מס החברות, מיסוי נוסף. באופן זה סך המס המוטל על רווחיה של חברה דומה למס המוטל על היחיד. שיטה זו מייצרת יתרון לפעילות כחברה כשהרציונל הוא להותיר בחברה רווח גדול יותר שישמש להשקעה ולהגדלת הפעילות שלה דבר שיתרום לכלכלה ולמיסוי נוסף. אלא שבפועל במקרים רבים הרווחים הנצברים בחברה נותרים פאסיביים ללא שימוש בחברה לשם הרחבת פעילות ולכל היותר כהשקעה פאסיבית, כך שהמדינה גם מפסידה את המיסוי בגין אי משיכת הרווחים ובנוסף לא מרוויחה מהגדלת פעילות החברה. סכום הרווחים שאינם משרתים את המטרה של המיסוי הדו שלבי מוערך על ידי האוצר ב 150 מיליארד ₪.
במסגרת הצעת החוק התייעלות כלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחלוקים) התשפ"ה-2024, מוצע לשם הגדלת גביית המס, להטיל מס על אותם רווחים שנצברו בחברות שתרומתן לכלכלה זניחה, כגון חברות החזקה, חברות ארנק בבעלות בעל מניות יחיד.
- כיום, סעיף 77 לפקודה מאפשר לרשות המיסים (בכפוף להתייעצות עם ועדה ציבורית) לחייב חברות לשלם מס בגן רווחים שלא חולקו, כאילו חולקו, אך הסעיף בנוסחו כיום מקשה על יישומו. מוצעים מספר תיקונים לשם ייעול המנגנון המצוי, ביניהם הקביעה שחזקה שחלוקת רווחים לא מזיקה לקיומו ולפיתוחו של עסקה של החברה אם הרווחים שנצברו הם מעבר לדרוש באופן סביר לצורך ניהול עסק מהסוג המנוהל בחברת המעטים כאשר הנטל יוטל על החברה להוכיח אחרת.
- מוצע לתקן את סעיף 62א לפקודת מס הכנסה העוסק בחברות ארנק הממוסות ברמת היחיד, באופן שיהיו בו פחות החרגות כדי להביא ליותר מקרים של מיסוי רווחי חברת הארנק באופן דו שלבי ולהקשות על היציאה מתחולת הסעיף.
הטלת מס בשיעור של 2% בכל שנת מס על הרווחים הבלתי מחולקים, על מנת להאיץ חלוקת רווחים. לקבוע כי חברות ששיעור הרווח שלהן גבוה מ 25% תשלמנה מס שולי על הרווח שמעל ל 25%.
דיונים רבים נערכים בנוגע לרצון להטיל מס על רווחים כלואים, ונראה שבלחץ המגזר העסקי ייתכן שהחברות התעשייתיות והקבלנים יוחרגו מהוראות מיסוי רווחים הבלתי מחולקים. עוד ייתכן כי ככל שחברות תחלקנה שיעור מסוים מהרווחים כדיבינד (כ- 5%) אזי לא יוטל עליהם מס בשיעור 2% מהרווחים הלא מחולקים ובעצם תוחרגנה ממיסוי רווחים בלתי מחולקים ואף קביעת מגן עודפים שרק מעל סכום מסוים יוטל המס על חלק הרווחים הלא מחולקים.
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025 (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024
- הקפאת תיאום סכומים לשנות המס 2025-2027: מוצע שיוקפאו, בתקופה 2025-2027 תיאומי הסכומים לעליית המדד אשר נערכים מדי שנה מכוח סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה. כך, לא יעלו הסכומים לעניין קביעת שיעורי המס לפי סעיף 121 לפקודה, לא יועלה הסכום של ההכנסה החייבת המחייב במס יסף, לא יועלה שווי נקודת זיכוי ונקודת קיצבה, הנחות סוציאליות וסכומי התרומה המוכרים למס. כמו כן לא יועלה סכום הפטור להכנסה מהשכרת דירת מגורים שבחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.
- הגדלת שיעור מס יסף על הכנסות מסוימות : כיום מוטל מס יסף בשיעור של 3% על חלק ההכנסה החייבת שמעל לסכום של 721,560 ₪. מוצע להגדיל את מס היסף ל 5% על הכנסה חייבת ממקורות "הוניים": דיבידנד, ריבית, רווח הון, דמי שכירות ושבח ממכירת זכויות במקרקעין ואף על שבח ממכיר דירת מגורים חייבת במס ללא תלות לשוויה.
- ביטול רישום כאיחוד עוסקים למע"מ מוצע לבטל בחוק מע"מ את האפשרות ששני עוסקים ירשמו בתיק אחד איחוד עוסקים, אשר לפיו העסקאות בין החברות הרשומות באיחוד עוסקים לא מדווחות למע"מ. זאת על מנת לאפשר לרשות המיסים לבחון את העסקאות הפנימיות שבין העוסקים שבתוך האיחוד ביייחוד לגבי האפשרות לקיזוז מס התשומות.
- ביטול נקודות הזיכוי לעובדים זרים : כיום עובד זר בסיעוד זכאי ל 2.25 נקודות זיכוי ועובד זר בתחום אחר זכאי לנקודת זיכוי אחת, כאר לאשה עובדת זרה ניתנת גם חצי נקודת זיכוי. מוצע לבטל את נקודות הזיכוי לעובדים זרים כליל.
- הגבלת הפטור ממס על קצבה מזכה לשיעור של 52% במשיכת קצבה פנסיונית : בשנת 2025 צפויה העלאה של שיעור הפטור ל 67% מתקרת קצבה מזכה. מוצע כי עדכון זה יבוטל או יוקטן או ישאר על שיעור של 52%.
- הפחתת הטבת המס להפקדות פנסיוניות: מוצע להפחית את הטבות המס על הפרשות פנסיוניות הניתנות על ידי המעביד, כך שההטבה תינתן על שכר שיוגבל לפעמיים השכר הממוצע במשק במקום פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק.
חקיקה
ביטול פטור מהגשת דוח של חברה תושבת חוץ שבשליטה וניהול תושב חוזר ותיק/עולה חדש: בהתאם לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024 , נקבע כי פקיד השומה רשאי לדרוש דוח של חבר בני אדם שאינו תושב ישראל, משום שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישרא בידי תושב חוזר ותיק או עולה חדש ובכך בעצם בוטל הפטור הגורף מהגשת דוח של חברות כאמור. יחול על מי שהיה לתושב חוזר ותיק או תושב ישראל לראשונה החל מיום 1.1.2026.
העלאת שיעור המע"מ: ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד- 2024, הקובע כי שיעור המע"מ יוגדל מ-17% ל-18%, זאת החל מיום 1.1.2025. החובה במע"מ בשיעור 18% תחול בהתאם למועד החיוב במס כקבוע בחוק מע"מ, כגון מועד מסירת הטובין, מועד מתן השירות או מועד קבלת התמורה ככל שהחיוב במע"מ חל על בסיס מזומן. לעניין זה פורסמה הוראת פרשנות מס' 1/2025 ובה, פרוט הנחיות כלליות ודוגמות למועדי החיוב במס ושיעור המס בהתייחס לסוגים שונים של עסקאות.
חבות מע"מ בגין תשר (טיפ)
בהתאם להבהרה של רשות המיסים מיום 25/7/2024, חלה חבות במס ערך מוסף בגין תשלום תשר (טיפ) המשולם לבית העסק בגין השירות הניתן על ידי העובדים/מלצרים, במישרין או בעקיפין. לעמדת רשות המיסיםף מדובר בתקבול שהינו חלק מהתמורה המשולמת בגין השירות ועל כן גם התשר חייב במע"מ. לפיכך על העוסקים לדווח ולשלם מע"מ כדין בגין התקבולים המהווים תשר.
רשות המיסים הבהירה ביום 28/7/2024, כי פעולות האכיפה בעניין זה יחולו על עסקאות שיבוצעו החל מיום 1.1.2025. מומלץ לעוסקים להערך כנדרש לשם ביצוע רישום התשר כחלק מתקבולי העסק וחיובו במע"מ בהתאם.
מנגד הוגשה הצעת חוק לפיה לא יחול מע"מ בגין טיפים המתקבלים ממקבל שירות והם יהיו פטורים ממע"מ. הצעת החוק טרם סיימה את הליך החקיקה.
פסיקה
מהות השימוש בנכס גוברת על הרישום בספרים ע"מ 21-03-2454 – ידיד נ' פקיד
שומה ירושלים
שותפים בשותפות אשר רכשו מקרקעין רשמו אותו בדוחות כמלאי עסקי בשנים 1995-2013. בשנת 2013 שינו את הרישום המקרקעין בדוחות ממלאי עסקי לרכוש קבוע.
פקיד השומה ביקש לזקוף לשותפות הכנסה חייבת במס בגובה שווי הנכס, בהתאם לסעיף 85 לפקודת מס הכנסה בשל שינוי הייעוד וכן הטיל עליהם קנס גירעון בטענה כי התרשלו בהכנת דוחות השותפות.
ועדת הערר קבעה כי המבחן הקובע הינו אופן השימוש במקרקעין לאורך השנים כרכוש קבוע, כך שיש לראות ברישומו בדוחות כמלאי עסקי כרישום שגוי שלא משנה את מהות השימוש בפועל, אף אם מדובר בהתרשלות מצד הנישום בעריכת הדוחות.
דיבידנד בין חברות פטור ממס בהתאם לרווח החשבונאי ללא קשר לגובה ההכנסה החייבת לצורכי מס- ע"מ 26652-02-22 עוז טכנולוגיות (1972) בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים.
בהתאם לסעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה, לא תיכלל בהכנסה החייבת במס של חברה הכנסה שמקורה בחלוקת דיבידנד שמקורם בהכנסות שהופקו או שנצמחו בישראל ואשר שתקבלו במישרין או בעקיפין מחבר-בני-אדם אחר החייב במס חברות. כלומר חלוקת דיבידנד בין חברות בישראל הינה פטורה ממס. בעניין ____ נדונה השאלה כיצד יקבע גובה הדיבידנד הפטור מס המחולק, קרי כיצד יגבה גובה ההכנסה של החברה המחלקת שממנו יש לראות את הדיבידנד המחולק כפטור.
סוגיה זו עלתה בשל השוני ברישום הרווח החשבונאי לפי תקני חשבונאות לעומת הרווח לצורכי מס. החברה הפיקה הכנסות מהשכרת מקרקעין ובדוח החשבונאי לא יישמה את שיטת העלות (בה המקרקעין נרשם לפי העלות בניכוי פחת ובדוח רווח והפסד מנוכה הפחת כהוצאה), אלא ישמה את שיטת השווי ההוגן, לפיה רשמה רווחי שערוך של המקרקעין ולא דרשה ניכוי הוצאות פחת. לצורכי מס, ניכתה החברה את הפחת לשם הגעה להכנסה החייבת. כפועל יוצא, הרווח החשבונאי של החברה היה גבוה יותר ועל בסיסו היא חילקה את הדיבידנד ודיווחה עליו כפטור.
לעמדת רשות המיסים, יש להגביל את סכום דיבידנד הפטור רק לסכום ההכנסה של החברה לצורכי מס, קרי לאחר ניכוי הפחת. במילים אחרות, לעמדת רשות המיסים לא יחול פטור ממס בגין הדיבידנד המחולק בגובה הפחת שלא נוכה בספרים.
בית המשפט דחה את עמדת רשות המיסים וקבע כי לחברה יש זכות לבחור את אופן הטיפול החשבונאי אשר יקבע את סכום ההכנסה בדוחותיה הכספיים. כל עוד עונים על תנאי סעיף 126(ב), לפיו הדיבידנד מחולק מהכנסות שהופקו בישראל אשר חייבות במס חברות, אזי יחול הפטור ממס בגינו ואין הכרח ששולם מס על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד- כלומר גובה הדיבידנד הפטור אינו בגובה ההכנסה החייבת לצורכי מס.
בית המשפט קבע שאין הדבר מקביל לרווחי שערוך הכלולים ברווח חשבונאי אשר אינם מהווים הכנסה כמקור לחלוקת דיבידנד בין חברות הפטור ממס (הלכת קניון דרורים). מאחר וההכנסה מהשכרת המקרקעין, אף שלא נוכה ממנה הפחת עונה על דרישות סעיף 126(ב) – שחולק מהכנסה שהופקה בישראל החייבת במס חברות.
אין לנכות פחת משווי הרכישה בעת חישוב השב במכירת דירת מגורים
ביום 23.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בעניין עו"ד בנוגע לעמדת רשות המיסים לפיה יש לנכות את הפחת הרעיוני משווי הרכישה של דירת מגורים בעת חישוב השבח במכירתה, בגין התקופה בה הושכרה הדירה למגורים בפטור ממס. בית המשפט אישר את הגשת התביעה כתביעה ייצוגית. בית המשפט קבע כי רשות המיסים פעלה שלא כדין וללא סמכות חוקית בביצוע פעולת הניכוי. לפיכך, בהתאם לפסק הדין, בעת חישוב השבח במכירת דירת מגורים החייבת במס, אין לנכות משווי הרכישה את הפחת הרעיוני שניתן היה לנכות בשנים בהן הושכרה הדירה למגורים בפטור ממס.
בהיות התביעה תביעה ייצוגית על המדינה יהיה להחזיר כספים רבים למוכרי דירות מגורים אשר חויבו במס ביתר.
עם זאת פסק דין זה סותר פסיקה אחרת של בתי משפט מחוזיים שקיבלו את עמדת רשות המיסים. לפיכך, ובשל ההשפעה התקציבית עקב החזר הכספים הוגשה על ידי המדינה בקשה לעיכוב ביצוע. . בית המשפט העליון נתן ביום 11.8.2024 החלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי על בסיס עיקרון "מאזן הנוחות", לאור העובדה שיידרשו משאבים משמעותיים לבצע בחינה פרטנית של כל אחת מהשומות של חברי הקבוצה ולאור המשאבים הרבים שידרשו לגבות בחזרה סכומים שיוחזרו לחברי הקבוצה, אם הערעור של הרשות יתקבל.
.
אין להטיל אחריות על בן הזוג בגין חובות בן הזוג כאשר קיים הסכם ממון והפרדה רכושית
בעניין לנדאו ע"מ 69283-11-19 לנדאו נגד פ"ש ירושלים 1, הוצאו שומות בשל הפרשים לא מוסברים בהצהרות הון של בת הזוג. בין הבעל לאשה היה קיים הסכם ממון רכושי וממוני. האישה הייתה בעלת מניות בשתי חברות לשיווק גרביים ומצרים נלווים, והבעל היה שכיר ללא קשר לעסקיה של אשתו. הבעל טען כי בהיותו שכיר שאינו מעורב בהכנסות אשתו ולאור ההפרדה הרכושית הממונית, אין לחייב אותו כלל בשומות, שכן אלו קשורות להכנסה של אשתו בלבד ולא להכנסה של אשתו.
בית המשפט קיבל את הערעור וקבע, כי אין להוציא שומה מאוחדת לשני בני הזוג בהתאם לפרשנות הראויה לסעיף 66 לפקודה העוסק במיסוי נפרד של בני זוג שאינו קובע הסדר שלילי, כאשר יש אנדקציותכי הבעל לא היה מעורב בעסקיה של אשתו ואין תלות כלכלית בין הכנסותיהם (בהתאם להכלת מלכיאל ע"א 8114/09 משה מלכיאלי נ' פקיד שומה אשקלון )1.2.2012 (/
תושב חוזר ותיק אינו "עולה" לצורכי הקלה במס רכישה
במסגרת פסק הדין של ועדת הערר בעניין צובנר ( ו"ע 59273-01-22 צוובנר נגד מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב) נקבע, כי תושב חוזר ותיק אינו עונה על הגדת "עולה" ועל כן אינו זכאי להקלה במס רכישה בהתאם לתקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין (מס רכישה בשיעור של 0.5% בהתאם לתקרה). נקבע שהשוואת מעמדו של תושב חוזר ותיק בנושאי מיסוי שונים אינה משליכה על הפרשנות להגדרת "עולה" ואינה כוללת תושב חוזר ותיק, אלא הינה ספציפית (מי שבידו אשרת עולה, תעודת עולה או בעל רשיון לישיבת ארעי מסוג א1לפי תקנות הכניסה לישראל). במקרה זה התכלית העומדת מאחורי מתן הטבה לעולה הינה מוגבלת לסייע לעולה הטרי בצעדיו הראשונים בישראל ולא לסייע לכל מי שחוזר לישראל.
יצוין כי תושב חוזר ותיק זכאי למדרגות מס רכישה מופחתות בגין רכישת דירת מגורים יחידה, בהתאם לסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין, הניתנת לתושב ישראל, באשר לענין זה כוללת הגבדת תושב ישראל באופן מפורש גם "תושב חוזר ותיק" לרבות מי שהפך לכזה בתוך שנתיים מיום רכישת הדירה.