הסדר טיעון בהליך מיסוי

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, טל חשוב, משפטן

22/11/2017

מהו הסדר טיעון וכיצד יש לפעול להשיגו בהליך מיסוי?

רבות אנו שומעים כי תיקי חקירה גדולים ומסועפים נסגרים בהסדרי טיעון - במרבית המקרים אנו מרימים גבה ותוהים, הכיצד אותו אדם קיבל עונש קל יחסית, לעיתים אף מתחמק לחלוטין מלרצות מאסר מאחורי סורג ובריח. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שכ-70% מהתיקים בהם מוגש כתב אישום נסגרים בהסדר טיעון.

הסדר טיעון הינו הסכם בין המדינה לנאשם, בו המדינה מסכימה להקל באופן מסוים עם הנאשם, בין אם בדרך של מחיקת חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, בין אם בדרך של המרת אישום חמור באישום קל ובין אם בדרך של הקלה בעונש שיוטל על הנאשם, זאת כנגד הודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו. הטעמים להגעה להסדר טיעון הנם מגוונים: לעיתים מגיעה המדינה להסדר טיעון בשל קושי ראייתי להוכיח את האישומים, לעיתים בשל רצון להתחשב בנפגע עבירה (כגון נפגעת תקיפה מינית שלא תידרש להעיד על דוכן העדים) ולעיתים מתוך רצון לחסוך זמן רב ובעיקר משאבים עצומים לקופת המדינה. במסגרת הסדר טיעון קיימת ודאות והסכמה מלאה לגבי העובדות והאישומים בהם יורשע הנאשם, אך אין הכרח כי הצדדים יסכמו מהו העונש שיוטל על הנאשם וייתכנו מספר אפשרויות:
 

א. הסדר טיעון "פתוח" במסגרתו המדינה והנאשם משאירים את הדיון על העונש "לקרב משפטי" בו כל אחד רשאי להעלות טיעונים כפי שימצא לנכון.

ב. הסדר טיעון "סגור" במסגרתו ישנה הסכמה רחבה לעניין העונש: כמה חודשי מאסר יוטלו על הנאשם, כיצד ירוצה המאסר, מה יהיה גובה הקנס ועוד פרטים העוטפים את ההסדר. מדובר בהסדר שמונע הפתעות.

ג. הסדר טיעון "טווח ענישה" במסגרתו אין הסכמה לגבי רכיבי הענישה, אולם הצדדים מסכימים על גבולות הענישה. למשל: סיכום כי התביעה תדרוש עונש מאסר שלא יעלה על שנתיים, לצד רכיבי ענישה אחרים ואילו הנאשם יטען כי העונש שיוטל עליו צריך להיות 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. במקרה כזה, בית המשפט יתבקש לגזור עונש בטווח שבין עמדת התביעה לעמדת הנאשם, אך יכול גם להכריע כעמדת התביעה או כעמדת הנאשם בדיוק.

חשוב להבהיר, כי בית המשפט אינו כפוף להסדר העונשי שסוכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון והוא רשאי להטיל עונש אחר מזה שסוכם בין הצדדים. אמנם בדרך כלל בתי המשפט נוטים לכבד הסדרים, אך עדיין נותר שיקול דעת רחב, כך שאם לטעמו ההסדר הנו בלתי סביר מן ההיגיון והחוק, רשאי הוא שלא לכבד את ההסדר ולהטיל עונש אחר. בבואו של נאשם להגיע להסדר טיעון ולקבל החלטה איזה מבין ההסדרים הוא הטוב ביותר עבורו, על מייצגיו ללמוד את מלוא חומר החקירה, לאתר את הכשלים במסכת הראיות ולנסות לשכנע את המדינה כי חלק מהאישומים המיוחסים קשים להוכחה ומשכך נכון יהיה גם מצד המדינה, לטובת ייעול ההליך, חסכון בזמן שיפוטי ועוד, להסכים על צמצום כתב האישום והבאתו לרמה בה יוכל הנאשם להודות ולהביא הפרשה לידי סיום.

הסדרי טיעון בתיקי מיסוי

בתיקי מיסוי פליליים הסדרי הטיעון הם מעט בעיתיים יותר, שכן בניגוד לתיק "עונשין" רגיל, תיק מיסוי כולל "חלק אזרחי" - חברות במס, והלכה למעשה יש בנמצא קושי ממשי להגיע לעסקת טיעון מבלי שהנאשם מסיר את המחדל האזרחי ומשלם את המס שלדעת המדינה נגזל מקופתה. אשר על כן, בכל הליך שכזה, בו נפתחת חקירה פלילית, יש חשיבות בניהול ההליך האזרחי,  כלומר ערעורי מס, במקביל להליך הפלילי. לפיכך, בהליכי מס, רצוי ועדיף להביא לידי הסדר/עסקת טיעון אשר במסגרתה מגיעים להסכמה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי לעניין גובה החוב האזרחי. הזנחת ההליך האזרחי עלולה לייצר שומות סופיות בסכומים גדולים, אותם הנאשם לא יוכל לשלם ובכך יקשה עליו להגיע להסדר טיעון בהליך הפלילי. יתרה מכך, בדיני המס ישנה אפשרות לבקש ולהמיר את ההליכים הפליליים בתשלום כופר כסף, אלא שככלל, אישור המרת ההליך הפלילי בכופר מותנה בתשלום המחדל האזרחי.