24/2/2016
העיר אילת מהווה את השער הדרומי של מדינת ישראל למדינות השכנות, ובכך יש בה חשיבות אסטרטגית מיוחדת. עם זאת, ריחוקה הגיאוגרפי ממרכז הארץ, ולמעשה מכל עיר אחרת, יוצר קושי תעסוקתי משמעותי.
כדי להתמודד עם קושי זה, נחקק
חוק אזור סחר חופשי באילת, אשר פורסם בשנת 1985. חקיקתו נועדה לסייע בפיתוח איזור אילת והתעסוקה בה, באמצעות עידוד יזמות בעיר והגדלת התיירות. כידוע, כלכלת העיר אילת מבוססת בעיקר על תיירות פנים וחוץ, ומשמשת כאבן שואבת לתיירים, ומטרת החוק הייתה לשפר את מעמדה והביקוש לה בין יעדי תיירות אחרים ברחבי העולם. על פי חוק זה, הוראותיו יחולו על
יחיד שמקום מגוריו הקבוע הוא באזור אילת והתגורר בה לפחות 3 חודשים, וכן על
עסק של חברה שמתקיים באזור אילת ונרשם באילת כעוסק לעניין חוק מע"מ.
עיקרי החוק
- טובין שנרכשו ע"י עוסק תושב אילת, ולצורך עסקו שבאזור אילת,
יהיו חייבים במע"מ בשיעור אפס.
- שירותים הנרכשים ע"י עוסק תושב אילת מעוסק שמחוץ לאילת,
יהיו חייבים במע"מ בשיעור מלא, ואינם ניתנים לניכוי ע"י העוסק האילתי. (עם זאת, תקנה 20א' לתקנות אס"ח מפרטת רשימה של שירותים עליהם כן יוטל מע"מ בשיעור אפס).
- מכירתם של טובין ושירותים באזור אילת ע"י עוסק תושב איזור אילת לצריכה או לשימוש באזור אילת תהיה פטורה ממע"מ.
לאחרונה נבחנה השאלה, מהו הדין לגבי חברה אשר אינה רשומה במשרד מע"מ האזורי באילת, ומעניקה שירותי כוח אדם לבתי מלון הממוקמים באזור אילת. נקבע בהחלטת המיסוי כי השירותים אותם העניקה החברה לבתי המלון באילת חייבים במס בשיעור מלא, שכן אינם נמנים על סוגי השירותים שפורטו בתקנה 20א' לתקנות אס"ח. עוד נקבע, כי החברה רשאית להרשם כעוסק תושב איזור אילת וליהנות, החל ממועד הרישום, מהטבות המס שמציע החוק.
* עוד על דיני מיסים בישראל, תוכלו לקרוא כאן.
* זקוקים לייעוץ מקצועי בנושאי מס? לחצו כאן.