מחוזי חיפה קבע: פרשת שוחד והפרת אמונים חמורה מצידו של מנכ"ל מינהלת בר-לב לשעבר, משה יונס, כלפי המינהלת. מתוך החלטת בית המשפט "ההסכם וההסכמות שבין יונס לבין החברה הקבלנית נועדו להסדיר מתן שלמונים – שוחד בלשון העם"

 

פארק התעשיות במתחם בר-לב במשגב שבגליל, הינו פארק תעשייה נרחב ומצליח שהוקדם במקור על ידי משרד התמ"ס (הכלכלה) ופועלים בו מפעלים רבים לרבות: אבן קיסר, שטראוס, סופלקס, ידיעות תקשורת ומפעלי היי-טק רבים. 

פרטי הפרשה נפרשו במסגרת תביעה על סך 63 מיליון שקל, אשר הועמדה לצרכי אגרה על סך של 15 מיליון שקל, שהוגשה על ידי חברה קבלנית בשם "יעקב יעקב ובניו" כנגד מנהלת פארק תעשיות בר-לב (המשמשת כחברה של המועצות האזוריות משגב ומטה אשר ועיריית כרמיאל לצורך קידום פיתוח הפארק), כנגד המנכ"ל לשעבר של המנהלת משה יונס, אשר פוטר מתפקידו בעקבות פרשת השוחד והפרת האמונים וכן כנגד חברות פרטיות שהיו בשליטתו של יונס בעת התרחשותה של הפרשה, זאת בגין טענת החברה הקבלנית להפרת ההסכם שנכרת בינה לבין המנהלת ושעל פיו עתידה הייתה החברה הקבלנית לשמש כ"קבלן הבית" לעבודות פיתוח ושיווק של המגרשים באזור התעשייה בר-לב למשך 10 שנים.

במקביל הגישה מנהלת פארק תעשיות בר-לב תביעה שכנגד החברה הקבלנית ויונס בסך 1.5 מיליון שקל ובית המשפט קיבל תביעה זו. הפרשה נולדה בתקופה בה תקציבו של משרד התמ"ת, אשר היה מופקד על פיתוח ושיווק מגרשים בפרויקט פארק התעשייה, קוצץ בשנים 2003-2004 ופיתוחו של הפארק נעצר. על רקע זאת הוחלט בדירקטוריון מנהלת הפארק ובהמלצתו של המנכ"ל יונס שבפרויקט ישולב גוף פרטי – מעין "קבלן בית" שיהיה אחראי לפיתוח המגרשים ולשיווקם, וכן למימון הפרויקט.

במסגרת מכרז שבוצע לאיתור חברה קבלנית מתאימה, זכתה חברה בשם "יעקב יעקב" והחלה בעבודת הפיתוח בפארק. בהמשך, במקביל לעבודתו כמנכ"ל מנהלת פארק תעשיות בר- לב וללא ידיעת דירקטוריון המנהלת, נחתם בין יונס לחברה הקבלנית הסכם שבמסגרתו אמור היה יונס לשמש כיועץ לחברה הקבלנית לצורך קידום מכירות המגרשים שבמתחם הפארק. 

בנוסף, נטל על עצמו יונס את תפקיד המפקח של המנהלת וכך פיקח בין היתר גם על עבודות הפרויקט שביצעה החברה הקבלנית במתחם הפארק. בהמשך התערערו היחסים בין יונס לבין החברה הקבלנית כאשר לטענתה הסכסוך ביניהם התפתח על רקע סחיטת החברה על ידי יונס, באמצעות אי העברת תשלומים אליה עבור עבודתה בפארק, וכל זאת במטרה שהחברה תגדיל את היקף תשלום דמי הייעוץ שיא משלמת לו.

במסגרת פסק הדין, קיבל בית המשפט מפי כבוד השופטת שושנה שטמר את טענות מנהלת פארק תעשיות בר–לב אשר יוצגה על ידי עו"ד אסף גרשגורן שותף בדורון-טיקוצקי-קנטור- גוטמן-צדרבוים בשיתוף עם משרד ש. פרידמן. בית המשפט קבע כי "ההסכם וההסכמות שבין יונס לבין החברה הקבלנית נועדו להסדיר מתן שלמונים – שוחד בלשון העם."

עוד קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי במסגרת תפקידו היה על יונס לפעול על פי עקרונות הבסיס של נאמנות ותום לב לטובת המנהלת וכן כי הייתה מוטלת עליו חובת הגילוי למנהלת בנוגע להסכם שלו עם החברה הקבלנית, וזאת גם בהתאם להסכם ההעסקה שלו מול המנהלת אשר שם נקבע מפורשות איסור מצדו לפעול בניגוד אינטרסים ולקבל טובות אישיות "כאילו נחזו מעשיו של יונס", והוא פעל לדעת בית המשפט בניגוד עניינים מוחלט לתפקידו תוך שהוא מקבל כספים בעבור עבודה שממילא היה צריך לבצע במסגרת תפקידו במינהלת.

בית המשפט התייחס גם לטענה שעלתה מפי יונס במהלך המשפט, אשר לפיה היה באפשרותו להעניק שירותי ייעוץ על אף היותו מנכ"ל וקבע כי מדובר בהיתממות מצדו של יונס, שכן הסכם העסקתו התיר לו בפירוש לייעץ לגורמים אחרים, ולא לכאלו שקשורים להסכם שלו עם המנהלת. באשר לחברה הקבלנית עצמה, בית המשפט קבע כי אף היא הפרה את חובת תום הלב וחובת הגילוי המוטלת עליה כלפי המנהלת בכך שלא גילתה את קיומה של מערכת היחסים הפרטית בינה לבין יונס עד לשלב מאוחר מאוד, וכי גם אז הגילוי היה חלקי ומגמתי.

לאור האמור, קיבל בית המשפט כאמור את טענותיה של המנהלת באמצעות עו"ד גרשגורן וקבע כי היא ביטלה את ההסכם עם החברה הקבלנית, כדין. בית המשפט הוסיף וקיבל את עמדת המינהלת כי חלק מהעבודות אשר בוצעו על ידי החברה הקבלנית בפארק הינן נטולות כל תועלת הנדסית וכי עלות תיקונן של הנזקים שגרמו עבודות אלו עולה על שווי העבודה שבוצעה. מסיבה זו קבע בית המשפט כי המינהלת פטורה משתלום בגין עבודות אלו.

עוד קיבל בית המשפט את טענות המינהלת, כפי שפורטו בתביעה שכנגד מטעמה, כי יונס והחברה הקבלנית הוציאו במרמה ושלא כדין 1.5 מיליון ₪ מידי מפעל אבן קיסר, סכום אותו היה על אבן קיסר לשלם למינהלת, תוך שהם מסכמים כי סכום זה יחולק בין המנכ"ל לחברה הקבלנית. בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי יש לקזז סך זה מתוך התמורה המגיעה לחברה הקבלנית בגין אותן עבודות אותן ביצעה בפארק התעשייה. 

לאור החלטותיו אלו קבע בית המשפט כי המינהלת תשלם לחברה הקבלנית סך של 425,000 ₪ בלבד וכי אינה זכאית כלל להוצאות לאור התנהגותה העבריינית. פסק דין זה מניף דגל אדום מעל לשחיתות תאגידית של בכירים ונושאי משרה וכן כלפי הגורמים המשתפים פעולה עם פעילות עבריינית זו.

 

* עוד על משפט אזרחי-מסחרי, תוכלו לקרוא כאן.

* כיצד עו"ד חברות יכול לסייע גם לך? לחץ כאן.