30/12/2015
חקירתה של בר רפאלי ברשויות המס בגין אי-דיווח על הכנסות בהיקף של מיליונים הכתה במדינה כרעידת אדמה, ובצדק. לתוצאות החקירה תהיינה השלכות רבות משמעות, לא רק עבור בר, אלא על מאות ואף אלפי אנשים אחרים, מפורסמים יותר ומפורסמים פחות.
- האם מעכשיו כל הטבה או "הנחת סלב" תיחשב לעבירת מס, על כל משמעויותיה הפליליות?
- האם הדין ייקח בחשבון כי "הנחת סלב" מסוימת, כמו לדוגמא ארוחה במסעדה או זוג עגילים,
יכול שתהא מהותית עבור "סלב פלוני" וזניחה, עבור "סלב אלמוני"?
- האם בחינת ההנחה והיקפה תהא אובייקטיבית או סובייקטיבית?
שאלה זו מעלה סוגיות משפטיות קשות, והמענה עליה עלול ליצור תקדים מסוכן.
תופעת "הנחות הסלב" הינה אמורפית כפי שהיא נרחבת - מה נחשב הנחה או הטבה? האם מדובר בהנחה החל מאחוז מסוים? האם מדובר במתנות במוצרים או בשירות? האם שווי ההנחה ביחס לסך הונו של הסלב רלוונטי? כיצד יקבע מיהו "סלב"? האם מדובר במפורסם רק מתחום הבידור? ודאי שלא, שכן יש סלבריטאים בתחומים רבים: אומנים, רופאים, ספורטאים, רואי חשבון, חברי כנסת, אושיות חברתיות ועוד. בנוסף מהי מידת הפרסום הנדרש? האם נדרש פרסום בקנה מידה ארצי? הרי יש סלבריטאים שכונתיים, מגזריים, מקצועיים וכד'.
הנה כי כן, אנו רואים כי במסגרת ההגדרה "סלב אשר קיבל הטבה או הנחה" נכנסים אלפי ואולי אף עשרות אלפי אנשים במדינה. האם כל אלה צריכים מעתה לתכנן כל צעד ולדווח על כל הנחה? האם מעתה כל סלב צריך להסתובב עם פנקס חשבוניות בכיס למקרה בו בעל בית הקפה השכונתי יבקש לכבדו בקינוח ע"ח הבית או למקרה בו הספר יסרב לחייבו בגין ההחלקה? ומה בדבר הנחות או הטבות שכבר קיבלו בעבר?
שאלה חשובה נוספת - מהו הדין בנוגע למקרים בהם ה"סלב" לא התחייב לכל תמורה עבור ההטבה או אפילו לא ביקש את ההטבה בעצמו? הרי לפעמים הסלב פאסיבי לחלוטין ולפעמים אקטיבי. לפעמים הוא מבקש את ההטבה ולפעמים היא ניתנת אף ללא ידיעתו ו/או בידיעתו, אך מבלי שהוא יבקש אותה מפורשות. האם יש חשיבות להסכמות מוגדות מראש? ואם הן נעשות בשתיקה, בהתנהגות עקב נוהג כזה או אחר? ומה עם "פרגון" בין ישראלים, האם גם בו אנו נלחמים? ומה עם הכרת הטוב?
אם כן, היכן עובר הגבול?
עמדתנו היא כי ברוב המכריע של המקרים, הטבת סלבריטאים אשר אינה מדווחת, לא מהווה עבירות פלילית, אלא לכל היותר, בהתקיים התנאים מטה, עולה לכדי עוולה אזרחית.
חשוב להדגיש כי הנחות ה"סלב", גם אם לא דווחו כהכנסה, תורמות לקופת משלם המיסים, שהרי פרסומים לדוגמא, בדבר רכישת דירה על ידי "סלב" או התארחותו של "סלב" פלוני במלון מסוים – רק מעוררים את המשק, גורמים לאנשים לנוע, לפעול, לרצות גם, לעבוד קשה יותר ועקב זאת מגדילים הם את הביקושים ואת היקף העסקאות ועקב זאת את חבות המס הנגזרת ממנו. יוצא כי אותן הנחות, שהינן ברוב המכריע של המקרים, זניחות ונטולות משמעות, פועלות דווקא לטובת האצת המשק ולטובת הגדלת הכנסות המדינה ממיסים בשיעורים העולים במיליוני אחוזים על אלה שיתכן ונגרעו מקופת המדינה, עקב אי דיווח על אותה הטבה.
מחד, פעולות סלבריטאיות אלה, המניעות את המשק ואת גביית המס לצדן, מקודמות מבלי שהמדינה תידרש לשלם ולו שקל אחד בגינן. מאידך הסלבריטאי, לטובת בניית מעמדו ומיצובו כ"סלב", שילם וממשיך לשלם לאורך כל תקופת פועלו סכומי עתק, אשר מעולם לא הוכרו ולעולם לא יכרו לו לצרכי מס על לימודי משחק, ביגוד, טיסות לחו"ל, מאמן גופני, אינספור אודישנים ואלפי שעות עבודה על עצמו וכו'. שמא מתעתדת המדינה, עקב החלטתה למסות את הנחות הסלב, להכיר בכול אותן הוצאות אשר נדרשו הסלברטאים לשלם לטובת מיצובם? ומה לעניין המחיר האישי אותו נדרשים הסלבריטאים לשלם, מדי יום ביומו, באי הפרטיות ובאי היכולת ליהנות מפעולות בסיסיות, כמו סתם להסתובב בקניון או סתם להשתזף בחוף הים? האם גם בעלויות אתה מתכוונת המדינה להשתתף? האם לא נכון יהיה להכיר בהוצאות אלה ולו מטעמי מדיניות ולקבלן כמתקזזות אל מול אותן "הנחות סלב"?
לשון אחר, יוצא כי הסלבריטאים הם סוג של קטליזטור הפועל, מדעת או שלא מדעת, בשירות המדינה בכלל ורשות המס בפרט לטובת הגדלת היקף העסקאות במשק וחבות המס הנובעת מהן, מבלי שהמדינה מחויבת בגין שירות "חינמי" זה ומבלי שלסלבס ישולם דבר מאת הרשות, בגין שירותם זה. בעוד שהמדינה ורשות המס נדרשות לשלם מדי שנה מאות מיליוני שקלים לטובת העסקת פקידי מס ואחרים שיפעלו לשם תפעול מנגנון גביית המס ואכיפתו, הסלברטאים, מצדם, מקדמים את אותה מטרה של גביית מס, ללא עלות מצד המדינה ומבלי שהמדינה תסכים להכיר בעלויות הכספיות ו/או האישיות האדירות, ממשית ורעיונית, לטובת בניית מעמדם זה ועל ששמירתו ככזה.
האם לא ראוי ולא נכון יהיה לקזז בין השניים?
אשר על כן לדעתנו, הנחת סלבריטאים יכולה ותהא חייבת בדיווח בספרי הסלב ובתשלום מס, רק במקרים חריגים המקיימים חמישה תנאים מצטברים, אשר עם הצטברותם יתעורר החשש למחדל אזרחי מצדו של הסלבריטאי:
1. ההטבה ניתנה לסלבריטאי על פי הסכמה חוזית ברורה, מוגדרת, אכיפה ומחייבת.
2. ההטבה שניתנה לסלב משקפת את שווי השוק של התמורה שניתנה ע״י הסלב לנותן ההטבה.
3. ההטבה לסלב חייבה אותו לבצע פעולות ממשיות, אותן הוא לא היה מבצע לולא ההטבה.
4. ההטבה ניתנה לסלב רק בשל היותו סלב וכי הטבות מסוג זה לא ניתנות, אלא לסלבריטאים.
5. הרשות הכירה, במלא ההוצאות שהוצאו על ידי הסלב לטובת בניית מעמדו ככזה.
חיפוש 
סגור 
