ניגריה - כר פורה לעסקים!
מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, דור שיוביץ, משפטן
בחלקה המערבי של יבשת אפריקה, שוכנת לה פנינה אשר טרם התגלתה לעולם במלוא הדרה, תפארתה והיותה יעד עסקים אשר טומן בחובו פוטנציאל עסקי רב. פנינה זו היא ניגריה!
ישראלים רבים בוחרים להעתיק את מקום מגוריהם לניגריה, בין אם למטרות עבודה ובין אם מכל סיבה אחרת. לאור זאת עולה רבות שאלת מקום מושבם של אותם אנשים, לצורכי מס. השאלה היתה כמובן רלוונטית עד לשנת המס 2002, עת שיטת המיסוי בישראל היתה שיטה טריטוריאלית (לפיה רק הכנסה שמקורה היה בישראל נישומה למס בישראל), ואולם היא רלוונטית גם כיום, לאחר הרפורמה של שנת 2003, עת שיטת המיסוי הנוהגת הנה השיטה הפרסונלית, לפיה כל הכנסה של מי שהנו תושב ישראל לצרכי מס, נישומה למס בישראל, ללא חשיבות לשאלת מקום הפקתה בעולם.
נוכח האבחנה שנוצרה בין מיסוי הכנסתו של יחיד תושב ישראל ובין מיסוי תושב חוץ, עולה כי ישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל" בהתאם לפקודה. לפיכך, בעקבות פסיקות בתי המשפט אומצה בפקודה ההגדרה של "יחיד תושב ישראל" כמי שמרכז חייו מצוי בישראל. לצורך פישוט ההגדרה, נקבע בפקודה מבחן הכולל מרכיב מהותי ומרכיב טכני על מנת לקבוע מיהו תושב ישראל.
בהתאם למרכיב המהותי, לשם קביעת מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהם: מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים שלו, מקום האינטרסים החברתיים שלו ועוד. לעניין זה רלוונטי פס"ד גונן (עמ"ה 2004/98, עמ"ה 5048/97) אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות. יצוין כי פס"ד גונן אף הרחיב את סוגיית יישומו של מבחן מרכז החיים, ונתן משקל אף לכוונותיו הסובייקטיביות של היחיד, קרי היכן ראה הוא עצמו את מרכז חייו, אלא שבנוגע לכוונות הסובייקטיביות של היחיד הפסיקה איננה אחידה, ונתונה לבחינתו של כל מקרה לגופו ורמת התרשמותו של ביהמ"ש בדבר אמיתות הכוונות הסובייקטיביות.
המרכיב הטכני לעומתו מבטא למעשה חזקה (הניתנת לסתירה הן על ידי הנישום והן על ידי פקיד השומה) לפיה, מרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל אם שהה בה 183 ימים או יותר או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר (להלן: "חזקות התושבות").
ביחס למי שעוברים לניגריה למטרת עבודה, ניתן לומר כי נקודת המוצא לגביהם היא שמרכז חייהם נותר בישראל, היות ויציאתם לניגריה היא לתקופה ולמטרה מוגבלת. יחד עם זאת, כפי שנפסק למשל בעניין צור (ע"מ 19466-01-12), כאשר מדובר באדם אשר בכוחו להוכיח כי היתה לו כוונה סובייקטיבית לשנות את מקום מרכז חייו לתקופה ארוכה או לצמיתות וזאת בעזרת עובדות מוצקות כמו שינוי כתובת, מעבר בני משפחה ועוד, הרי שהוא לא ייחשב לתושב ישראל וכתוצאה מסתברת לא יהיה חייב במס בישראל.
כאמור, עפ"י ההגדרה לעניין תושבות בפקודה, ניתן להיכנס להגדרת "תושב" גם בטרם בוחנים מבחינה מהותית האם מרכז חייו של אדם נמצא בארץ, זאת כאשר מתקיימת לגביו לפחות אחת מחזקות התושבות אשר כאמור ניתנות לסתירה על ידי בחינה מהותית של מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של הנישום. בעניין זה יודגש כי עמדת שלטונות המס היא שהחזקות שצוינו לעיל הינן חזקות חיוביות, חד כיווניות, היינו, יש בקיומן להצביע על היות מרכז החיים של היחיד בישראל, אך יחד עם זאת, שעה שאין מתקיימת תשתית עובדתית להוכחת החזקות אין להחזיק את הנישום כמי שאיננו תושב ישראל. יצוין שלגישה זו קיימות עמדות שונות אשר טרם הוכרעו בפסיקה.
נדגיש כי בהתאם לפקודה, אדם שחדל להיות תושב ישראל חייב במס רווח הון בגין נכסים שהיו לו במועד ניתוק התושבות שלו מישראל, מכיוון שרואים את נכסיו כנכסים שנמכרו ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. למרות האמור, מעניקה הפקודה לנישום אפשרות לדחות את מועד תשלום המס למועד מימוש הנכס בפועל, קרי יוטל בישראל מס רווח הון ריאלי בשל הנכס בגין התקופה שמיום רכישת הנכס ועד ליום בו הפסיק להיות תושב ישראל.
לסיכום, שאלת תושבותו של אדם מבחינה מיסויית מורכבת היא ולה פנים רבות, במובן זה ששאלת התושבות כשלעצמה הינה שאלה תלויית נסיבות והתשובה לה איננה חד משמעית. זה המקום לציין שלמשרדנו, משרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, צדרבוים ניסיון רב שנים בתחום המיסוי הבינלאומי בפרט ובדיני המס בכלל. משרדנו ישמח להעניק לך שירותים משפטיים מקצועיים הנוגעים לתחומים אלו ולכל מטרה עסקית או פרטית אחרת, כך שתקבל ייעוץ אישי ומקצועי המותאם לדרישותיך ולצרכיך.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054