ישראלים רבים נהגו להקים חברות זרות אליהן הזרימו כספים מחשבונות בנק שלא דווחו על ידם לרשות המסים בארץ, ובאמצעות חברות זרות אלו, רכשו אותם ישראלים נדל"ן בארץ. הפעילות האמורה עלולה להיות שלובה בפעילות לא חוקית וזאת משורה של טעמים, דוגמת אלה:
חשבון בנק בחול ע"ש ישראלי ו/או מי מטעמו חייב בדווח בישראל
בהתאם לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988, נישום, בן זוגו או ילדו שטרם מלאו לו 18 שנים שהינם בעלי חשבון בתאגיד בנקאי חוץ במועד כלשהו בשנת המס, חייבים לדווח עליו לרשות המסים בארץ, אם היתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס היא 1.5 מיליון ₪ או יותר.
דיווח הכספים שהופקדו בחשבון בנק ועל הפיקות שהחשבון הניב
יתכנו מצבים בהם ישראלים מפקידים בחול כספים "שחורים" ,משמע – כספים שהיה צריך לשלם עליהם מס בישראל, מה שלא נעשה. בהקשר זה המחדל מתייחס הן לכספים המופקדים והן לפירות שאותם כספים מניבים בחול.
מניות בחברה זרה חייבות בדיווח
כל ישראלי המקים חברה בחול חייב לגרום לכך כי אחזקותיו באותה חברה ידווחו במסגרת הדוח השנתי שלו לרשויות המס בישראל ועליו לגרום לדיווח דוגמת זה גם אם הוא שכיר וגם אם זו הסיבה היחידה בגינה עליו להגיש דוחות שנתיים . אי דיווח על מניות בחברה זרה מהווה עבירה פלילית וזאת גם עם כל הפעילות של החברה מקורה בכספים לבנים ומדווחים.
נבהיר, כי לנישום שביצע אי אלו עבירות מס (כפי שיתוארו להלן) וטרם נתפס קיים פתרון המאפשר נטרול החשיפה הפלילית -
הליך הגילוי מרצון. הליך המנטרל את החשיפה הפלילית ומסדיר את חובות המס האזרחיים עקב המחדל, ללא הותרת כתם על האזרח, ללא חקירתו וללא מרשם פלילי כזה או אחר.
כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" וזה אף "שודרג" בשנת 2014 (להלן: "
הנוהל"). במסגרת נהלים אלה אפשרה רשות המיסים לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא.
על מנת שההליך יחול בעניינו של הנישום עליו לעמוד במספר תנאים כדלקמן:
1. הפנייה לרשות המסים חייבת להיות כנה, מלאה ונאותה ולא בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום;
2. לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף;
3. הרשות לא החלה בבחינה גם במישור האזרחי בעניין תיקים שקשורים לנישום;
4. המידע שנמסר לא כלול באף הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט;
5. תשלום המס יהיה תוך פרק זמן קצוב מראש ע"י הרשות.
אז מה היתרון בהליך זה?
הטעם לכך הוא כפול. בפן המוסרי, בכל אזרח מקוננת התחושה שעליו לשלם עבור השירותים שמקבל הוא מהמדינה לרבות ביטחון, חינוך, תשתיות וכד'. תחושה זו מחדדת את תחושת הסולידריות להשתתף בנטל הלאומי. בפן הכלכלי-פלילי-תועלתני, הנישום נמצא במרוץ מול רשות המסים בדבר חשיפת עבירותיו. שכן, נישום שייתפס ע"י הרשות בטרם גילה מרצון את עבירותיו צפוי לעמוד בפני הליכים פליליים, העשויים לגרור אחריהם עיצומים כספיים כבדים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטה בהליך של גילוי מרצון יעביר את הטיפול להליך האזרחי, זאת כל עוד לא הופרו התנאים המקדימים שפורטו לעיל. יודגש, כי היקף החסינות מפני הליך פלילי יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת הליך הגילוי מרצון.
נכן להיום ולתקופה מוגבלת בלבד יש בנמצא לבצע את כל ההליך אנונימית, כך שהשם של האזרח נחשף רק לאחר שהוא יודע מה תהא חבות המס עקב ההליך האמור. כל ההתנהלות יכול ותתבצע על ידי עו"ד מטעמו, בדיסקרטיות ובמקצועיות. עוה"ד ידע לנקוט בפעולות הנדרשות על מנת להשלים את ההליך בצורה שקופה וחכמה, תוך בניית אסטרטגיית מס נכונה, הצגת טיעון משפטי ועובדתי נכון וגיבושו של הסכם שומה עם הרשות אשר יאפשר ללקוח לשלם את מינימום המס הנדרש לטובת הכשרת המחדלים והכול תוך נטרול סופי ומלא של כל חשיפה פלילית הנובעת מהתנהלותו הלא חוקית. השלמת הטיפול בפועל מביאה לידי הכשרת הנכסים, הכשרת הכספים, תאפשר לאזרח להביא את כספו לישראל ככול שימצא לנכון לעשות כן ובעיקר – תיתן לו את השקט הנפשי הנדרש, במהירות וביעילות, כפי שכל אזרח בר דעת מבקש לו ולבני ביתו .
לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.