25/9/2024
עסקים בקווי עימות זכאים לפיצוי בגין נזקים עתידיים שנגרמו עקב המלחמה
מלחמת חרבות ברזל הינה מהמלחמות הארוכות שידעה מדינת ישראל וכתוצאה מהמלחמה נפגעו באופן משמעותי עסקים רבים בקווי העימות הן בצפון והן בדרום. הנזק הממשי של עסקים אלו אינו מתבטא רק בתקופת המלחמה, כאשר לעסקים רבים ימשיכו להיגרם נזקים גם לאחר סיומה. ונשאלת השאלה האם נזק עתידי הינו בר פיצוי מכוח חוק מס רכוש. במאמר זה, נבחן את ההלכות הנוהגות לפסיקת פיצויים בגין נזקים עקיפים עתידיים.
האם נזקים עתידיים ברי פיצוי מכוח חוק מס רכוש?
סעיף 38 לחוק מס רכוש קובע את הסייגים לקבלת פיצוי, לפיו - "לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו."
השאלה מהו הזמן הסביר כמשמעו בסעיף 38 לעיל, עלתה בפסה"ד עש (חי') 780/02 מנהל מס רכוש נ' טופ לוין תקשורת בע"מ. בפרשה זו, חברת תקשורת ספגה נזק ישיר בסיב אופטי שבבעלותה, ועקב כך פעילותה הושבתה ל4 שעות הנדרשו לתיקונו. ואולם, הנזקים העקיפים שנגרמו עקב אותה פגיעה והשבתה נפרסו למשך 7 ימים.
פרשה זו הינה דוגמה טובה למצב בו הנכס הנפגע תוקן וסולק גורם הנזק, ובכל זאת, תוצאות הפגיעה והשלכותיה נמשכו אל מעבר לתקופת התיקון. שכן, בעניין זה, החברה תבעה את אבדן הרווחים שנגרמו במשך כל שבעת הימים. ומנגד, מנהל מס רכוש טען כי יש לפרש את סעיף 38 באופן מצומצם, ולראות את תקופת הזמן הסבירה כזמן תיקון הסיב בלבד, וכל הנזקים שנגרמו לאחריו אינם ברי פיצוי.
בית המשפט קיבל את עמדת החברה הניזוקה וקבע , כי מניעת רווח מעצם מהותה אינה ממוקדת רק לתקופה בה טרם תוקן הפגם, או טרם היה ניתן לחזור ולעשות שימוש בנכס, ויכול שיתפרס לאורך תקופה ארוכה יותר.
מהאמור עולה, כי גם נזקים אשר התרחשותם נגרמה לאחר תום המלחמה הינם ברי פיצוי מכוח חוק מס רכוש, כל עוד אותם נזקים עתידיים נגרמו בתקופת הזמן הסבירה שלאחר סילוק גורם הנזק ולא מכל גורם אחר.
מסקנה זו, עולה גם בפסיקה מאוחרת יותר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כך בפסה"ד בעניין ראובן הרמלין (עמ (ת"א) 1217/08 ד"ר ראובן הרמלין נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים). שם, קבע ביהמ"ש בזו הלשון: "מקובלת עלי טענת המערערים, כי המונח "נזק עקיף" המוגדר בחוק כ"הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה", כולל גם מניעה של הכנסה עתידית, בגדר נזק עתידי".
סוגי העסקים אשר יכולים לתבוע פיצוי בגין נזק עתידי
סעיף 35 לחוק מס רכוש מגדיר נזק עקיף "כהפסד או מניעת ריווח", וקובע שני תרחישים להתקיימותו. האחד, כאשר הוא מתרחש כתוצאה מנזק מלחמה (נזק ישיר) בתחום יישוב ספר. השני, כאשר הוא מתרחש "מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר."
בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים התשל"ג – 1973, כאשר הנזק מתרחש עקב אי אפשרות לנצל נכסים ביישוב ספר, יפסק פיצוי בגין "הנזק הממשי" אם הוא נגרם כתוצאה של הפסקת פעילות. כאשר בענף התעשייה נדרשת הפסקת פעילות של 24 שעות לפחות, בענף המסחר והשירותים נדרשת הפסקת פעילות של שבוע לפחות, ובענפי התיירות והחקלאות לא נדרשת קיומה של הפסקת פעילות כלל.
המסקנה הראשונית נוכח האמור, היא כי פיצוי בגין נזק עתידי, אפשרי לכאורה רק בעסקים הפועלים בענפי התיירות והחקלאות. זאת מאחר, ואותו נזק עתידי מתרחש לאחר סילוק גורם הנזק, וחזרתו של הנכס לפעילות. כלומר, הנזק העתידי מתרחש במועד, בו לא מתקיימת אותה הפסקת פעילות הנדרשת בתקנות. ומכאן, שנזק עתידי אינו בר פיצוי בענפים הנדרשים להפסקת פעילות בתקנות מס רכוש, אלא רק באלו, ששיעור פיצויים אינו נגזר מקיומה או אי קיומה של הפסקת פעילות ביישובם, קרי ענפי התיירות והחקלאות.
ואולם, בפסיקה התקבעה גישה שאינה עושה את ההבחנה האמורה בין הענפים, כך בפסה"ד בעניין מטבוגל, עליו נרחיב בהמשך, קבע ביהמ"ש: "לשאלה העקרונית אם גם חברה העוסקת במחקר ובפיתוח יכולה להיות זכאית לפיצוי בגין רווח עתידי, יש להשיב בחיוב" (ע"ש (חי') 706/03 מנהל מס שבח וקרן פיצויים נ' מטבוגל בע"מ).
כך בפסיקה נוספת נקבע פיצוי בגין נזק עתידי לחברה קבלנית. עניין זה עלה ב-ע"מ (ת"א) 16032-04-14 עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים. שם חברה אשר בנתה 4 בנייני מגורים בנהריה בתקופת מלחמת לבנון השנייה, תבעה פיצויים, בגין נזקים עקיפים. ביניהם אובדן רווחים, בגין הורדת מחירי דירות עקב המלחמה, דירות אשר חלקן נמכרו באוגוסט 2008 – כשנתיים לאחר תום המלחמה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש להגביל את הפיצוי לדירות שנמכרו בתקופה של עד שנה מתום המלחמה.
גבול הפיצוי בגין הנזק העתידי - מהו הזמן הסביר?
כאשר אנו מדברים על פיצוי בגין נזק עתידי, ברור לכל כי הפיצוי תחום בזמן. שכן, לא ניתן, וגם לא נכון ליתן פיצוי בגין אי רווחיות לתקופה בלתי מוגבלת ולתת תמריץ שלילי לבעל העסק לשקמו. מכאן עולה השאלה מהו אותו גבול הפיצוי, כלומר מהו אותו מועד שלאחר המלחמה שממנו והלאה לא ינתן פיצוי.
בעניין זה סעיף 38 לחוק מס רכוש קובע " לא ישולמו פיצויים בעד נזק עקיף אלא לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לסילוק גורמיו." ברוח דומה, קובעת תקנה 2(ב) לתקנות מס רכוש "פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס".
כזכור, בית המשפט קבע בפרשת טופ לוין זו כי "מניעת רווח מעצם מהותה אינה ממוקדת רק לתקופת השבתה מלאה שבו טרם תוקן הפגם, ויכול שתתפרס לאורך תקופה". ובעניין הגבלת אותה תקופה קבע, "לצורך בחינת שיעור הפיצוי, יש להידרש לשאלה מהו הזמן הסביר לסילוק גורמי הנזק. במסגרת בחינת השאלה האמורה, יש גם חשיבות לשאלה של החזרת הנפגע למעגל העסקי הרגיל. גם לצורך הבחינה האמורה יופעל מבחן הסבירות, דהיינו, הזמן הסביר הנדרש לאותו עסק להשתקם".
גישה נוספת עולה בעניין עדירן פיורה (16032-04-14) שם גרס ביהמ"ש כי סעיף 38 ותקנה 2(ב) מכירות בעובדה כי השפעות המלחמה ייחלשו וייעלמו עם חלוף הזמן לאחר סיום המלחמה, ואת מקומן יתפסו גורמים אחרים המשפיעים על העסק. ובמילותיו "כעבור זמן, חותמה השלילי של המלחמה על עסקי הפירמה נמהל במגמות אחרות". משכך, באותה פרשה סבר בית המשפט, כי נכון להגביל את הפיצוי רק לאותן דירות אשר נמכרו בשנה הראשונה מתום המלחמה, ואילו בעד 11 הדירות שנמכרו בתקופה שעלתה על שנה מתום המלחמה לא ניתן פיצוי.
מן האמור בעניין טופ לוין ובעניין עדירן פיורה, עולות שתי גישות לקביעת גבול הפיצוי. מטופ לוין עולה, כי את קביעת הזמן הסביר כמשמעו בסעיף 38, יש לגזור מהתשובה לשאלה מהו הזמן הסביר להחזרת הנפגע למעגל עסקי רגיל. ובעדירן פיורה עולה, כי קביעת הזמן הסביר כמשמעה בסעיף 38, תיגזר מהתשובה לשאלה – מהו הזמן הסביר לאחר סיום המלחמה, בו השפעותיה השליליות של המלחמה ייחלשו, ואת מקומן יתפסו גורמים אחרים, שאינם קשורים למלחמה ואשר ישפיעו על העסק ורווחיותו.
הוכחת הנזק והקשר הסיבתי למלחמה
נדמה, כי המשוכה העיקרית בקבלת פיצוי בגין נזק עתידי, טמונה בשלב הוכחת הנזק והקשר הסיבתי. שכן, הכלל הוא כי יש להוכיח קיומו של נזק בפועל, ואין די בקיומו של פוטנציאל ליצירת אבדן רווח. ואם לא די בכך, הרי שיש גם להוכיח כי התרחשותו נגרמה עקב המלחמה.
הוכחת הנזק ושיעורו
בפסה"ד בעניין סלילים חולה נקבע ברוח הדברים "עצם קיומו של נזק לרבות שיערו, בפועל כנזק קיים – ולא די באפשרות לקיומו – מחייבים ראיה, רק לגבי אלה יינתן הפיצוי". (בשא (חי') 9263/01 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' סלילים חולה בע"מ).
ואולם, ישנם מקרים בהם לאור אופיו וטבעו של העסק לא ניתן יהיה להוכיח את הנזק באופן מדויק, דוגמא טובה למקרה שכזה נדונה בפרשת מטבוגל שצוינה לעיל (ע"ש 706/03), שם נדונה תביעתה של חברת מטבוגל לפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לה עקב פגיעה ישירה במשרדיה.
באותה העת, חברת מטבוגל הייתה בהליכי פיתוח של מוצר רפואי ואף רשמה את דרך פיתוחו כפטנט בישראל ובמדינות רבות אחרות, על כן פרט לנזק הישיר למשרדיה, תבעה חברת מטבוגל פיצוי בגין שני ראשי נזק עקיפים. האחד, אבדן רווחים צפויים עקב הפיגור בתכניות המחקר והפיתוח, שנגרם עקב אותה פגיעה. השני, אבדן רווח בגין מניעת שימוש בפטנט, לרבות האפשרות למכירת זכויות בו.
בית המשפט קבע, כי ראש הנזק בגין אבדן הרווח ממניעת השימוש בפטנט אינו הוכח. לשיטת ביהמ"ש, חברת מטבוגל לא הוכיחה כי למישהו היה עניין ברכישת הפטנט, ומה התמלוגים שהייתה מקבלת על שימוש בפטנט. משלא עשתה זאת, אין מדובר בנזק שהוכח, אלא לכל היותר בפוטנציאל לאבדן רווח, וככזה, אין לפסוק פיצוי בגינו.
לעומת זאת, באשר לראש הנזק השני, על אף הקושי להוכיח את שיעורו, קבע ביהמ"ש כי צדקה וועדת הערר שפסקה פיצוי בגין ראש נזק זה. לשיטת ביהמ"ש, על מנת לזכות בפיצוי, נפגע אכן חייב להוכיח במידת וודאות סבירה הן את הנזק והן את שיעורו. אולם ביהמ"ש קבע בעניין זה כי " רק באותם מקרים בהם ניתן היה להביא נתונים מדויקים והנפגע לא עמד בנטל זה. ואולם, יהיו מקרים אחרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק, קשה להוכיחו בדייקנות הן את מידת הנזק והן את שיעורו. באותם המקרים לא יהיה בכך כדי להכשיל את התביעה".נ משכך, קבע ביהמ"ש, כי משהוכח עקרונית אבדן הרווח עקב העיכוב בפיתוח והייצור, יחושב הפיצוי על דרך אומדנה תוך התחשבות באופי העסק.
הקשר הסיבתי
תנאי נוסף לקבלת פיצוי בגין נזק עקיף, הוא הוכחת הקשר הסיבתי למלחמה, כלומר, על הניזוק להוכיח, כי אותו נזק שבגינו תובע פיצוי נגרם עקב המלחמה, ומקום בו לא יוכח קשר סיבתי זה - לא ייפסק פיצוי.
כאשר מדובר בנזקים עתידים, נטל הוכחה זה אינו פשוט כלל, קושי זה נובע בין היתר, מהעובדה שנזקים אלו נגרמים לאחר סיום המלחמה, דבר אשר מקשה על הוכחת הקשר בין הנזק לבין אירוע שהסתיים.
בפסה"ד בעניין עדירן פיורה עלה קושי שכזה, ועדת הערר בעניינה של עדירן פיורה הכירה בכך שנגרם נזק לחברה עקב ירידת הערך של אותן דירות. אולם קבעה, כי החברה אינה הוכיחה כי ירידת הערך נגרמה עקב המלחמה, וכי יכול להיות שהדבר נגרם עקב סיבות אחרות שמקורן אינן במלחמה.
על החלטה זו הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי, שם סבר ביהמ"ש, כי גישת הוועדה מציבה רף הוכחה גבוה מדי ואף בלתי אפשרי, לדבריו "אין לדרוש כי כל אזרח שניזוק נזק עקיף ביישוב ספר בעתות מלחמה יציג בפני המנהל או בפני הוועדה ניתוח מקרו ומיקרו כלכלי מקיף וממצה על מנת להראות כי נזקו נגרם דווקא כתוצאה מהמלחמה."
לאור דברים אלו, קבע ביהמ"ש כי מקום בו ניתן היה להצביע על גורמים נוספים, מלבד המלחמה, אשר יש בהם להסביר על השינוי בשווי הנכס במקרים אלו תביעה יכולה להתקבל בחלקה או להידחות, אולם מקום בו לא ניתן להצביע על גורם אחר ניתן להסיק כי השינוי בשווי הנכס נבע עקב המלחמה.
מהאמור בפסה"ד בעניין עדירן פיורה בעניין הקשר הסיבתי, ומפסה"ד בעניין מטבוגל לעניין הוכחת הנזק ושיעורו, עולה כי על אף הדרישות הנ"ל, ביהמ"ש מפרש את החוק והתקנות באופן רחב ומאפשר פיצוי בגין אובדן רווח עתידי גם לאחר סיום המלחמה.
לסיכום
מלחמת חרבות ברזל הינה אירוע חסר תקדים, ועסקים רבים נפגעו באופן משמעותי עקב המלחמה. .סביר כי השפעות אלו יימשכו גם בתקופה שלאחר המלחמה וישפיעו על רווחיותם של העסקים, בין אם עקב מיקומם הגיאוגרפי, ובין עם עקב אופי פעילותם.
נזקים אלו הינם נזקים עקיפים עתידיים והם ברי פיצוי מכוח חוק מס רכוש במסלול האדום בלבד, וזאת בכלל הענפים המופיעים בתקנות ובתנאי כי מדובר בנזק שהוכח ולא באבדן רווח ערטילאי – זאת עולה בפסיקה במספר פסקי דין בהם נפסק פיצוי כאמור.
באותן פרשות עלה, כי אבדן רווח אינו תחום רק לתקופת המלחמה אלא, לתקופת הזמן הסבירה בנסיבות העניין, בה העסק יוכל להשתקם ולשוב למעגל עסקי רגיל, ומנגד, לתקופה בה השפעות המלחמה ייחלשו וייעלמו מכוח הזמן, ואת מקומן והשפעתן ייתפסו מגמות אחרות – דהיינו הזמן הסביר לפסיקת פיצוי בגין נזק עקיף משתנה בהתאם לנסיבות לאור אופי העסק, פעילותו, מיקומו הגיאוגרפי, אופי אירוע הלחימה הימשכותו ועוד.
לצד האמור, יש לזכור כי קבלת פיצוי בגין נזק עקיף עתידי, כמו כל פיצוי בגין נזק אחר טעון בהוכחת הנזק, שיעורו והקשר הסיבתי. דרישות אלו אינן פשוטות כלל, ואולם בעל עסק אשר יוכל להוכיח כי הנזק העתידי נגרם עקב המלחמה יהא זכאי לפיצוי גם בגין נזק זה לתקופת שיקום הנזק באופן סביר.