מאת: ; ;

תביעת ניזוקים בקו עימות בגין נזקים עקב פינוי

לאור המצב הביטחוני המורכב והקשה בצפון יישובים שלמים פונו. אותם אזרחים, נאלצו להתפנות מבתיהם, ולהשאירו יחד עם שאר נכסיהם בקו האש של האויב. חוק מס רכוש וקרן פיצויים מעניק פיצוי לאלו שביתם/עסקם ניזוק עקב המלחמה, ואמנם, נכון למועד כתיבת שורות אלה, אותם אזרחים מפונים מבתיהם כבר 11 חודשים, כאשר לא מעט מהחפצים והרכוש אשר נשארו בבתיהם ודורשים תחזוקה מסוימת – ניזוקו עקב חלוף הזמן שלא היו בשימוש ו/או שלא תוחזקו כראוי.
לשיטתנו, נזקים אלו ברי פיצוי. אולם, דרך הפעולה משתנה בהתאם לאופי הניזוק - פרטי או עסקי. שכן, פרק הפיצויים בחוק מס רכוש וקרן פיצויים מכיל 3 סוגי פיצוי, נזק עקיף שהוא הפסד או אבדן רווח מנכס, נזק ישיר (או "נזק מלחמה") שהוא נזק לגופו של נכס, ונזק בצורת שאינו רלוונטי לענייננו. בעוד פיצוי בגין נזק עקיף מוגבל לניזוקים עסקיים, הממוקמים ביישובים המוגדרים בחוק כ"יישובי ספר", ופועלים באחד מהענפים המפורטים בתקנות מס רכוש. הפיצוי בעד נזק ישיר אינו מוגבל טריטוריאלית, וזכאים לו ניזוקים מכל רחבי הארץ, פרטיים ועסקיים כאחד.
 
ניזוק עסקי - נזק עקיף
המסלול האדום הינו מסלול פיצוי בגין נזק עקיף הקבוע בחוק מס רכוש, ותכליתו לפצות ניזוקים הממוקמים ביישובי ספר עבור כל נזק ממשי שנגרם להם עקב המלחמה ובכלל זה, הפסד או אבדן רווח. כך, שלאחר קבלת הפיצוי יוכל לעמוד הניזוק באותו מקום בו היה נמצא אילולא הייתה פורצת המלחמה.
כך יוצא, כי ניזוק עסקי אשר שב לעסקו בתום המלחמה, יגלה נזקים לרכוש וציוד עקב אי תחזוקה וטיפול, ויידרש בהוצאות מסוימות לטובת שיקום העסק. הוצאות אלו הינן הפסדים כמשמעם בהגדרת "נזק עקיף" בחוק מס רכוש.
יש לציין, כי מדובר בראש נזק לא פשוט להוכחה, שכן על הניזוק יהיה להוכיח, כי הנזק לאותו רכוש, לא נגרם עקב בלאי טבעי, רשלנות כלשהי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה במלחמה, אלא אך ורק בעקבות הזנחתו שבאה עקב פינוי הניזוק מביתו עקב המצב הביטחוני.
בנוסף, על הניזוק יהיה להראות כי עמד בחובת הקטנת הנזק כלומר עליו יהיה להוכיח לצורך העניין כי לאורך תקופת הפינוי לא הייתה גישה לעסקו, או לחילופין, כי כשהתאפשרה גישה הגיעו וטיפלו באותו רכוש, אך זו התאפשרה לעיתים רחוקות מאוד ולא במידה מספקת.
ועל אף האמור, נדמה כי בנסיבות הספציפיות של מלחמת חרבות ברזל, בה יישובים שלמים פונו בהחלטת ממשלה ונסגרו למעבר בצווי אלוף מדובר בנטל אשר ניתן להרימו. פירוש הדבר, כי ניזוקים עסקיים מיישובים מפונים זכאים לפיצוי במסלול האדום עבור נזקים שנגרמו עקב הפיצוי.
 
ניזוק פרטי - נזק ישיר
נזק ישיר מוגדר בחוק מס רכוש: " נזק שנגרם לגופו של נכס עקב פעולות מלחמה על-ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על-ידי צבא הגנה לישראל".
בעניין זה, לשיטתנו יש לראות נזקים הנגרמים לרכוש עקב פינוי כנזקים ישירים כברי פיצוי. מעבר לעובדה כי רבים מהשטחים האמורים נסגרו למעבר על ידי צה"ל בצווי אלוף, הרי ששאלת היקפו של הנזק העקיף נדונה בבית המשפט העליון בפרשת מוטיוק (רע"א 2438/98 מנהל מס רכוש חיפה נ' שמואל מוטיוק) פרשה זו נדונה סביב ערעור מנהל מס רכוש על החלטת ביהמ"ש מחוזי לפסיקת פיצוי לתושב נהריה בגין פריצה וגניבה מביתו בעת שהיה מפונה עקב מבצע "ענבי זעם".
בפרשה זו, בית המשפט אמנם קיבל את ערעור מנהל מס רכוש, ובכך שלל את פיצויו של מוטיוק. אך קביעתו, מתיישבת עם גישתנו, כי בנסיבות המיוחדות של מלחמת חרבות ברזל ופינוי האזרחים הרחב שנדרש בעקבותיו מצדיקים קבלת פיצוי בגין נזקי פינוי.
בפרשה זו נדונה השאלה אם יש לראות בנזק של מר מוטיוק כנזק מלחמה במובן החוק. כאשר מס רכוש טען כי אין לראות בגניבה כנזק מלחמה כיוון שאין כל ראיה כי גניבה זו נעשתה על רקע לאומני. מנגד, מר מוטיוק טען, כי כלל לא נטען שהפריצה והגניבה הם מעשי איבה על רקע לאומני, אלא נטען, שמדובר בנזק הנובע מפעולת מלחמה ו/או מעשי איבה.
 
בית המשפט דחה את טענת מס רכוש, לפיה הנזק אינו נזק מלחמה כיוון שאינו פעולת איבה נגד ישראל, או נעשה על רקע לאומני לכל הפחות. בית המשפט קובע שאין לפסוק בשאלה זו על בסיס סמנטי, ומתייחס לירי הרקטות מהצפון כפעולת איבה שבגללה התפנה המשיב מביתו. ולמבצע "ענבי זעם", כפעולת מלחמה על ידי צה"ל ולגניבה כנזק שהתאפשר עקב אותה פעולת מלחמה.
בית המשפט הסכים עם קביעת בית המשפט קמא, לפיה "תופעה שפורצים וגנבים מנצלים מצב מלחמתי שבו תושבים נוטשים את בתיהם לשם ביזה, היא תופעה ידועה ואין ספק שהיא אחד מהסיכונים של מצב בו מתבצעות פעולות מלחמה". ומשכך, קבע בית המשפט כי הנזק שנגרם עקב הגניבה הוא אכן "נזק מלחמה" במובן החוק.
ואמנם, ביהמ"ש קיבל את ערעור מס רכוש, אולם זאת רק כיוון שלא הוצגו ראיות התומכות כי פונה היישוב. ביהמ"ש מציין כי די והיו מוצגות ראיות כי שכונה שלמה פונתה וקביעתו הייתה כשל בית המשפט המחוזי, דהיינו, דחיית הערעור והשארת הפיצוי על כנו.
משכך, בנסיבותיה של מלחמת חרבות ברזל, בה חבלי ארץ שלמים פונו מיושביהם, יש לראות בנזקים הנגרמים עקב פינוי כנזקי מלחמה, שהתאפשרו ונגרמו עקב פעולת מלחמה (מלחמת חרבות ברזל) ופעולת איבה (ירי רקטות).
 
היקף הפיצוי
בעניין זה, כאשר הניזוק הוא ניזוק עסקי התובע פיצוי במסלול האדום, גובה הפיצוי הוא בגובה הנזק הממשי, שהוא ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק, לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק.
אולם כאשר הניזוק הינו ניזוק פרטי התובע פיצוי בגין נזק ישיר, גובה הפיצוי תלוי בסוג הרכוש שניזוק.
חוק מס רכוש מגדיר "נכס" באופן הבא " קרקע, קרקע חקלאית לרבות היבול שעליה, בנין, מבנה בתהליך בניה, מטעים, מלאי וציוד הנמצאים בשטח המדינה וכן כלי שיט וכלי טיס הרשומים בישראל או החייבים ברישום בישראל אף אם אינם מצויים בה". ובהמשך מגדיר "ציוד" באופן הבא "מכונות, מיתקנים, רהיטים ורכוש אחר המשמשים או מיועדים לשמש ציוד לעסק, רכב רשום או חייב ברישום על פי פקודת התעבורה, כלי שיט וכלי טיס, בריכות מים המיועדות בעיקרן לשחייה ומבנים ארעיים."
כלומר, ככל ומדובר בנזק לכלי רכב, נזק לבריכת שחייה הוצאות שיקום גינה (קרקע), או כל רכוש אחר העונה לאחד מההדרות הנ"ל, גובה הפיצוי הינו הנזק הממשי, דהיינו 100 אחוז משווי הנזק.
ואולם, ככל והרכוש הניזוק הוא מסוג אחר, גובה הפיצוי בגינו יקבע בהתאם לאמור בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (חפצים ביתיים), תשל"ג-1973, שם, חפצים ביתיים מוגדרים "כרהיטים, ביגוד, כלים, מכשירים לשימוש ביתי, ספרים ותקליטים, המצויים בבית מגוריו של אדם ואינם נכס כהגדרתו בחוק, למעט תכשיטים, חפצי אמנות ועתיקות."
יש לציין, כי הפיצוי בעד נזק הניתן מכוח תקנות אלו, אינו בגובה הנזק הממשי כשם שניתן בתקנות העיקריות, אלא בהתאם לכתוב בתוספת הראשונה לתקנות אלה, פיצויים אלו נמוכים יותר ומשתנים בהתאם לסוג החפץ שניזוק.
 
לסיכום
משך הזמן הארוך בו תושבי הצפון מפונים מבתיהם עקב "חרבות ברזל", גרם אצל רבים מהמפונים, לנזקים לא מבוטלים לרכוש אשר נשאר בבתיהם ו/או בעסקיהם ונדרש לטיפול ותחזוקה. נזקים אלו הינם ברי פיצוי מכוח חוק מס רכוש, וזאת בין אם מדובר בניזוק עסקי, ובין אם מדובר בניזוק פרטי. ככל ומדובר בניזוק עסקי, טוב ייעשה הניזוק אם יכלול נזקים אלו במסגרת תביעתו לפיצוי בגין נזק עקיף במסלול האדום, גובה הפיצוי עבור ניזוק זה יהיה בגובה הנזק הממשי כהגדרתו בתקנות העיקריות.
כאשר הניזוק הינו ניזוק פרטי, תביעתו לפיצוי תהיה תביעה בגין נזק ישיר בהתאם לאמור בקביעת בית המשפט העליון בעניין מוטיוק. בעניינו של ניזוק פרטי, גובה הפיצוי ייקבע לפי סוג הרכוש שניזוק. ככל וסוג הרכוש עונה להגדרת נכס /או ציוד בחוק, גובה הפיצוי יהיה בגובה הנזק הממשי כמו ניזוק עסקי, ככל וסוג הרכוש אינו עונה להגדרות שבחוק, גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לאמור בתוספת לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (חפצים ביתיים). 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.