מאת:

תביעות נזק ישיר תקדימיות עקב התמשכות המלחמה

חוק מס רכוש משנת 1961 קובע כי בעלים של נכס הנפגע כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל זכאי לפיצוי כספי שהינו פיצוי בגין השבת הנכס לקדמותו, או בלשון אחר, פיצוי פונה פני עבר. מדובר בפיצוי לו זכאי בעלים של נכס במקרה בו הנכס נפגע כתוצאה מפעולות איבה, אם כתוצאה מפעילות של צה"ל ואם כתוצאה מפעולות של כוחות האויב.
כך יוצא שבעלי נכסים שנפגעו כתוצאה מפעולות של צה"ל הנובעות מהמלחמה זכאים לפיצוי במגוון רחב של מצבים ואופנים, כמו לדוגמא, הערכות צה"לית בתוך יישובים לטובת קידום המלחמה, ו/או התבצרות של חיילים בתוך קיבוצים ו/או יישובים אחרים, ו/או פעילות אחרת של צה"ל אשר למעשה גרמה לנזקים, לדוגמא מצבים בהם טנקים של צה"ל נוסעים על גבי כבישים, מה שעלול לגרום לכך שהכביש עצמו יפגע וכך גם התשתיות מתחת לכבישים.
באותה מידה יתכנו מצבים בהם יירוטים של צה"ל גורמים לפגיעה ברכוש בצורה עקיפה ו/או במידה ורעש המטוסים ו/או ההפגזות של צה"ל גורמים לשבירה של חלונות, להרעדה של מבנים, לסדקים בקירות ועוד.
 

נזק ישיר ונזקי הזנחה

לגישתנו, נזק ישיר יכול להתפרש גם כנזק "הזנחה", משמע נזק שנגרם לבתים של מפונים, כאלו שלא יכולים להגיע לביתם מזה קרוב לשנה ובעודם מפונים, ביתם ו/או נכסים אחרים שבבעלותם מוזנחים כך שהשבתם לפעילות תהא כרוכה בתשלום. האמור נכון למנועים של בריכות שחייה, מזגנים, מערכות המופעלות בצימרים נטושים, גינות ומדשאות של קיבוצים ו/או ישובים אחרים אשר הפכו לביתם של חיות פרא, חזירים ועוד כאלה המשמידים את הצמחייה ואת שגדל באותם אזורים. כנ"ל לגבי מפעלים ופסי ייצור, אשר עקב סגירת המפעל נגרמים נזקים, כך שלטובת הפעלת האחרונים ידרשו השקעות ותשלומים בסכומים נכבדים.
כמו כן, נזק ישיר הינו הנזק הנגרם כתוצאה מפעולת האויב ובכלל זה פגיעות של טילי נ"ט, שריפות שנגרמות עקב שיגורים כאלה או אחרים, פגיעות בחקלאות ועוד אין ספור של פגיעות ישירות הגורמות לנזקים והאמור נכון לגבי כל חלקי המדינה. בעוד שהזכאות לפיצוי בגין נזקים עקיפים שהם למעשה אובדן רווחים מותנים במיקום של בית העסק, הרי שהזכאות לנזקים ישירים חלה על כל שטח המדינה, לרבות פגיעות אשר אירעו ביישובים שאינם מוגדרים כקו עימות, דוגמת תל אביב, חיפה וכדומה.
 

הודעה על נזק ישיר

על פי הוראות חוק מס רכוש, יש ליידע את מס רכוש בגין כל נזק ישיר וזאת תוך 14 ימים ממועד קרות הנזק. בהמשך, בדרך כלל, מנהל מס רכוש ישלח שמאים מטעמו לטובת הערכת הנזק ,כאשר אותו שמאי לא אחת יבקש מהניזוק למלא את פרטיי תביעה לטובת הגשת תביעה פורמאלית. כאן נבקש מהניזוק להיזהר, למלא את הטפסים על סמך ייעוץ משפטי ולהימנע מכל פעולה, אלא בכפוף לאישור עו"ד מטעמו שיבחן בדיוק את שיחתם ויוסכם, ככול שיוסכם.
על סמך ניסיון של 13 שנים כעו"ד של מס רכוש ובסה"כ 30 שנות ניסיון בתחום דנן, ברור לכותב שורות אלה כי עובדי מס רכוש עושים מלאכתם במסירות יוצאת דופן ושמאים ועובדים מטעם מנהל מס רכוש הנכבד עושים לילות כימים לטובת ניזוקים ואף, לא אחת, פועלים תחת אש לטובת מתן מענה מהיר, לשם קידום פיצוי מהיר של הניזוקים ולטובת השבת הנזק לקדמותו.
יחד עם זאת ומבלי לפגוע באמור לעיל, נראה, בפרט כאשר מדובר בנזקים מהותיים, כי נכון לניזוק כמו בכל תביעת ביטוח לפעול עצמאית במקביל להתנהלות מול מס רכוש באמצעות עו"ד מטעמו ובאמצעות שמאי אשר יבצע את המדידות שעוה"ד יבהיר לו. במובן זה על הניזוק למנות שמאי ועו"ד מטעמו, הבקיאים בתחום והמודעים לראשי הנזק המתאימים וזאת לטובת קידום התביעה.

עוה"ד ידע להבהיר לשמאי מה עליו לבחון, על סמך אילו ראשי נזק לעשות כן וכיצד נכון לבנות את הערכת הנזק. השמאי יידרש לבצע הערכה על סמך ראשי נזק אשר עוה"ד יציג בפניו. יתכנו מצבים רבים בהם יש בנמצא פער של ממש בין הערכת הנזק באמצעות שמאי מטעמו ועו"ד מטעמו של הניזוק לבין הערכת הנזק על ידי שמאי מטעם המדינה, ומשכך חשוב כי הניזוק יפעל באמצעות יועצים מטעמו וזאת מבלי חו"ח לפגוע בכבודם של שמאי מס רכוש.

בסופו של דבר האחרונים פועלים על סמך הנחיות משרד האוצר ועל סמך פרשנות של הלשכה המשפטית של מס רכוש, בעוד שפרשנות זו יכולה להיות שונה מפרשנות משפטית של בא כוח הניזוק, כך שלמעשה על סמך פרשנות רחבה יותר, כזו המתיישבת עם הטיעון המשפטי של הניזוק, יתכן מאוד כי ימצא פער משמעותי בין עמדת מס רכוש לבין עמדת הניזוק ועל כך לפעמים יש להילחם.
 

נזק עקיף כתוצאה מנזק ישיר

היה והנזק הישיר נגרם לנכס הממוקם ביישוב ספר הרי שהניזוק יהיה רשאי לתבוע גם את הנזקים העקיפים אשר נגרמו לו, כלומר יוכל הוא לתבוע את אובדן הרווחים בגין התקופה הנדרשת לטובת שיקום הנזק והשבתו לקדמותו, והאמור נכון גם לגבי תקופה בה אין בנמצא הפסקת פעילות באזור, קל וחומר שעה בה יש בנמצא הפסקת פעילות על פי הנחיות פיקוד העורף.

כך יוצא כי היה ובית עסק באשקלון, לדוגמא, נפגע במהלך המלחמה, אזי הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין השבת הנזק לקדמותו במסגרת הנזקים הישירים ובנוסף הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין אובדן הרווחים וזאת עד להשלמת השבת הנכס לקדמותו וזאת גם בגין חודשים בהם העיר אשקלון כבר אינה מוגדרת על פי הוראות פיקוד העורף כמי שנתונה בהפסקת פעילות. באותה מידה, צבית קפה בעוטף עזה שנשרף למשל, יהיה זכאי לפיצוי בגין הנזק הישיר ובגין הנזק העקיף עד להשבת הנכס לקדמותו ו/או עד לסיום תקופת הפסקת הפעילות על פי הנחיות פיקוד העורף, המאוחר מבין השניים.
יוצא כי לא אחת מתעוררות מחלוקות משפטיות בכל הקשור למה הניזוק יכול לתבוע במסגרת הנזקים הישירים לבין מה שאין הוא יכול לתבוע. כך לדוגמא מתעוררות להן סוגיות משפטיות מורכבות, המתחייבות התפלפלות משפטית וזאת במקרים דוגמת אלה:
  1. הבניין שנפגע נבנה תוך ביצוע חריגת בנייה ו/או ללא היתר בנייה: יש בנמצא סבירות כי מנהל מס רכוש יקבע כי אין בנמצא זכאות לפיצוי וזאת למרות שעל פני שנים הבעלים שילם מס הכנסה בגין השכרת הנכס ואף שילם ארנונה. במקרה שכזה נשאלת שאלה עד כמה ניתן לתבוע את עלות השבת הנכס לקדמותו.
  2. הנכס הנפגע ישן ובלוי, אולם אין בנמצא אפשרות לקנות חדש: לדוגמא פס ייצור במפעל שנפגע, ניתן לרכוש רק פס ייצור חדש. במקרה שכזה עלולה להיווצר סיטואציה בה מס רכוש יבקש לשלם בגין פס ייצור משומש וזאת בעוד אין בנמצא אפשרות לרכוש שכזה.
  3. הנכס הנפגע הוא סוס: מס רכוש עלולים לטעון כי הנו "חיית מחמד", ומשכך על פי הוראות חוק מס רכוש אין בנמצא זכאות לפיצוי.
  4. הנכס הנפגע הינו בבעלות מי שמבקש לקבל את הפיצוי ולבנות עם הכספים שיתקבלו את אותו נכס או נכס דומה בריחוק מהגבול ולא במיקום המקורי: כאן תתעורר השאלה האם המדינה תסכים לפצות או שהיא תתעקש על השבת הנכס בדיוק במיקום בו הוא היה נמצא, בצמוד לגבול, בעוד הסבירות לפיה הנכס יפגע בשנית גבוהה.
  5. בית פלוני נפגע בצמוד לגבול: המשפחה מבקשת לעבור להתגורר במרכז הארץ. האם היא חייבת להשתמש בכספי הפיצוי לטובת בניה בסמוך לגבול או שמא יאפשרו לה להתחיל חיים חדשים במרכז המדינה?
  6. נזקים בגין הזנחה הנגרמת עקב פינוי של תושבים: לדוגמא גינות ווילות אירוח אשר ננטשו והפכו עקב זאת לשמש כבית לחזירים, דורבנים ועוד ההורסים כל חלקה טובה. לגישתנו, יש בנמצא זכאות לפיצוי לטובת השבת הנכס לקדמותו.
  7. בניינים שספגו פגיעה ישירה: לא אחת תתעורר השאלה האם ניתן לשקם את המבנה או שיש להרוס אותו מן הייסוד ולבנותו מחדש. המחלוקת כאן תהא עובדתית וזאת באמצעות מומחים.
  8. נזק ישיר למטע אבוקדו שנשרף: לגישתנו יש לפצות בגין עקירת המטע, שיקום הקרקע השרופה, שתילה מחדש ופיצוי בגין תקופה של לפחות חמש שנים עד הגיע המטע להנבה דומה למטע השרוף. אנו אמונה כי מנהל מס רכוש הנכבד יקבל גישה שכזו.
  9. נזק ישיר למבנה המושכר לאורך זמן על ידי הנפגע: היה והנפגע דייר, להבדיל מבעלים, למי ישולמו הפיצויים, אם בכלל?
יוצא כי את התביעה בגין הנזק ישיר נכון יהיה להגיש, בניצוחו של עו"ד המתמחה בתחום, כשזו נתמכת בחוות דעת מקצועית על ידי שמאי מקצועי מטעם הניזוק. ניזוק רציני ידאג לקבל הנחיות משפטיות וחוות דעת מקצועית מטעם שמאי אשר קיבל הנחיות מעו"ד באשר לראשי הנזק למדידה. את חוות הדעת יש לערוך בהתאם להנחיות מעוה"ד אשר יבקש להביא לידי עריכת חוות דעת הבנויה באופן המתכתב עם התביעה , וראשי הנזק.

כמובן שעל השמאי לקבוע את הערכתו על סמך נתונים מקצועיים בלבד, אולם על הניזוק לדאוג לבקש מהשמאי לבצע את המדידות בהתאם לראשי הנזק הנתבעים. מנהל מס רכוש יבחן את התביעה, יבחן את עמדת השמאים מטעמו אל מול עמדת השמאי מטעם הניזוק. בסופו של יום יש לגישתנו לבקש ממנהל מס רכוש הנכבד להיפגש עם הניזוק לטובת טיעון בפניו בטרם יחליט מנהל מס רכוש בתביעה עצמה והכול מתוך מטרה להגיע לכדי הבנה המתיישבת עם השכל היישר, החוק והפסיקה. מנהל מס רכוש יידרש להתייחס לפסיקה וגישתו הממלכתית תנותב לעבר החלטה.
 

ערר וערעור על החלטות בגין נזק ישיר

על החלטת מנהל מס רכוש בתביעה שתוגש בגין הנזק הישיר ניתן, היה ויידרש, לחלוק וזאת במסגרת ערר אשר יוגש לוועדת ערר מס רכוש נזק ישיר. ועדה זו מורכבת מעו"ד, נציג ציבור ושמאי. ועדה זו תישמע את העדים ותקבל החלטה, עליה ניתן יהיה לערער בשאלות משפטיות בלבד בפני בית המשפט המחוזי.

יש בנמצא חשיבות מכרעת לבנות את התביעה המוגשת למנהל מס רכוש באופן משפטי ומדויק, כך שהיה ויידרש ניתן יהיה בנקל להמיר את התביעה לערר והכול מתוך הבנה כי על החלטת וועדת ערר ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על סמך שאלות משפטיות בלבד, מה שאומר כי את כל החקירות של העדים בפני וועדת הערר יש למצות באופן איכותי, שכן לא ניתן יהיה להעיד עדים נוספים במסגרת הערעור בפני בית המשפט המחוזי ואף מעבר לכך, קביעות של מהימנות ע"י ועדת הערר בדר"כ לא יבחנו על ידי בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי ידון רק בסוגיות משפטיות ומחלוקות משפטיות, הוא לא יתערב בקביעות עובדתיות, מה שמחדד את הצורך בקיומה של חקירה נגדית מאוד מדויקת של השמאי מטעם המדינה ו/או כל עד אחר הקשור לערר שיוגש על ידי הניזוק. התנהלות משפטית מדויקת צפויה להביא את התוצאה הצודקת.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.