מאת:

טיעונים משפטיים חדשים לטובת ניזוקי חרבות ברזל

כפי שכולנו יודעים, מלחמת חרבות ברזל הינה מלחמה תקדימית, אשר מדינתנו טרם חוותה דוגמתה – מלחמה ממושכת המלווה בפינוי תקדימי של למעלה ממאה אלף איש, חלקם מרצון וחלקם בכפוף לצו אלוף. המלחמה נחתה על מדינתנו כרעם ביום בהיר, ובפועל החל מיום 7/10/23 כלל תושבי המדינה מצולקים, כאובים אך לצד זאת נחושים להביא לידי תוצאות שיבטיחו את ביטחון המדינה, יביאו לידי השבת החטופים ולקידום כל פעולה מתחייבת לטובת הבטחת שלומנו וביטחון עתידנו.
לטובת נטרול הפגיעה בעורף, יצאה המדינה בפרוגרמה כלכלית המשתלבת עם חקיקת משנת 1961, חוק מס רכוש, והכול מתוך מטרה ליתן מענה כלכלי אמיתי לעורף.
הלכה למעשה, המדינה חוקקה חוקים ייחודים למלחמה דנן, כשם שחוקקה חוקים ייחודים למגפת הקורונה (להבדיל), אשר אמורים ליתן מענה כלכלי מידי ולסייע לעסקים בכל שטח המדינה, כך שאותם עסקים נפגעי מלחמה יוכלו להישאר עם הראש מעל המים, תוך אבחנה בין עסקים הממוקמים בקו עימות לבין כאלה היותר מרוחקים מהגבול.
חוקים ייעודיים אלו ייסדו בין השאר את המסלול הירוק, שהינו למעשה מסלול המושתת על נוסחה סגורה, אשר באמצעותה מחושב הנזק. הנוסחה במסלולים הירוקים הינה נוסחה אחידה לכלל העסקים, ההתייחסות שלה רחבה והמטרה שלה לתת מענה רוחבי. כללי היישום של המסלול הירוק ממוקדים והמטרה שלהם שונה מהמטרה שלשמה חוקק חוק מס רכוש 1961 ומשכך, אין בנוסחאות המסלולים הירוקים כדי להתאים לעסק ספציפי. הנוסחאות העומדות בלב המסלול הירוק לא אמורות לשקף את הנזק "הממשי" אלא את העולה מהנוסחה, לטוב או לרע.
 
חוק מס רכוש משנת 1961
במקביל ואף חשוב מכך, המדינה ומנהל מס רכוש הנכבד, הקימו עם פרוץ המלחמה מנגנון לטובת יישום הוראות חוק מס רכוש משנת 1961. יאמר כי חוק מס רכוש, לגישתנו, הוא החוק המהותי, הוא  החוקק שחוקק שלא לצורך המלחמה אלא לטובת אכיפת הברית בין האזרח הנפגע לבין המדינה. הוא החוק הקובע בלעדית כי הניזוק זכאי לפיצי בגין "הנזק הממשי", משמע בגין "הפסד או מניעת רווח". כלומר, במקביל לחקיקה הפרטנית שם הוקמו מסלולים ירוקים, סגורים ומוגבלים, קיים, מזה עשרות שנים, חוק שהינו חוק מס רכוש והמטרה שלו היא למעשה לאכוף את הברית אשר התגבשה בין המדינה, אשר לאורך שנים מבקשת לעודד התיישבות ועשיה בצמוד לגבול, לבין אותם עסקים ואזרחים שנענו לקריאות המדינה ואכן כרכו את גורלם וגורל משפחתם בגורל המדינה, בכך שהקימו את עסקם ו/או את ביתם בקו עימות.
לגבי כל אלה, חוק מס רכוש קובע כי בשעת מלחמה, ע"פ פרשנותנו, יהיו זכאים הניזוקים לקבל מהמדינה פיצוי כלכלי שהינו בלתי מוגבל לנוסחאות כפי שקיים במסלול הירוק, אלא לפיצוי מלא בגין "הנזק הממשי", פיצוי בגין כל הפסד או מניעת רווח, משמע, פיצוי כזה שיעמיד את העסק במקום בו יכול הוא היה להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת.
יוצא כי בעוד שבמסגרת המסלול הירוק הניזוק מוגבל לנוסחה סגורה ומוגבלת, הרי שבמסלול האדום רשאי הניזוק להניח, לצורך החישוב והטיעון המשפטי, כי המלחמה כלל לא פרצה, לשאול את עצמו היכן הוא היה עומד באם לא הייתה מלחמה ולתבוע ממנהל מס רכוש את הפיצוי שיעמיד אותו כלכלית במקום בו יכול הוא היה להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת. נודה כי מנהל מס רכוש עושה את עבודתו בנאמנות חסרת תקדים. עוד נודה כי מס רכוש לא יכול היה להיערך לאירוע דוגמת זה, הכרוך בתביעות של מאות אלפי עסקים ופרטים.
משכך, רק טבעי כי מנהל מס רכוש יקדם מסלולים ירוקים ו/או מסלולים ורודים ו/או מסלולים מגוונים אחרים המבוססים על נוסחה סגורה ולא על תחשיב כלכלי ספציפי לעסק, ויעודד בחירה במסלולים אלה על פני המסלול האדום, וזאת מטעמי יעילות ומטעמי נוחות, שכן אין אפשרות פרקטית של ממש לאפשר לכל עסק במדינה להגיש תביעות במסלול האדום. מנהל מס רכוש, בצדק, מבקש להיות יעיל ומהיר ומשכך מציע הוא מסלולים ירוקים אשר אמורים לחסוך זמן רב, לאפשר מענה מהיר לדרישות הכספיות ובאופן זה להתמודד עם כמות התביעות, אלא שלגישתנו, על הניזוק לחשוב שבעתיים בטרם יבחר במסלול מושתת וסגור נוסחה כאמור. כותב שורות אלה, אשר לו התמחות של כ-30 שנים בתחום ספציפי זה, מתוכם 13 שנה כמי שייצג את מנהל מס רכוש, ברור וגלוי, מבלי חס וחלילה לפקפק בממלכתיות של מנהל מס רכוש ו/או מי מטעמו ו/או במי מטעם משרד האוצר, כי בחלק גדול מאוד של המקרים המסלול הירוק מוגבל ומשכך אין באפשרותו לשקף ולו באופן חלקי את ה-"נזק הממשי" של העסק.
מה שברור הוא כי רק במסגרת תביעה משפטית במסלול האדום ניתן בפועל למפות את הפעילות, למפות את הנזק, לבסס ראשי נזק מתאימים, לבנות תחשיב כלכלי בגין כל ראש נזק ולתבוע בפועל את כל הנזק בגין המלחמה. יתרה מזאת, חשיבות המסלול האדום מתעצמת שעה בה אנו מבינים כי המסלול האדום הוא היחיד שיכול להתאים את הנזק למלחמה תקדימית זו, וכי רק התחשבנות גמישה ופרטנית תעניק לניזוק את המתחייב.  
 

ראשי נזק לדוגמא במסלול האדום

אכן, המלחמה התקדימית דנן והרצון להביא לידי פיצוי מלא באמצעות המסלול האדום מאתגרת את עורכי הדין המתמחים בתחום, מציפה אין ספור סוגיות משפטיות לגביהן אין עדין פסיקה מחייבת ובפועל מאפשרת היא הגשת תביעה אדומה הכוללת ראשי נזק חדשים, כאלה שחלקם לא נתבעו בעבר, ראשי נזק אשר לשם הצלחתם מחייבים ביסוס משפטי איתן, כזה המושתת על פסיקה, פרוטוקולים של הכנסת, הוראות חוק מקבילות, ניתוח כוונת המחוקק כבר בשנת 1961 ובכלל זאת ראשי נזק משפטים דוגמת אלה המפורטים מטה.
ויודגש, כי הרשימה מטה הינה רשימה חלקית בלבד, בעוד שבפועל יש בנמצא עוד שורה מאוד ארוכה של ראשי נזק משפטים מוצדקים אותם נכון יהיה לתבוע ,כאשר כל ראש נזק יכול להיות מתורגמים לסכומי עתק, כאלה המשקפים את הנזק ואת כוונת המחוקק.
  1. פגיעה ברווחיות עקב המלחמה: עסקים רבים המתמודדים עם המלחמה עדין ממשיכים לתפקד, אלא שלטובת תפקודם הם מורידים מחירים, מגבירים מבצעים, מוכרים מוצרים יותר פשוטים ופחות רווחים, מה שבסופו של יום פוגע ברווחיות של העסק בהשוואה לתקופת שלום, מה שמצדיק את תביעת אותה ירידה.
  2. מכירה ממלאים: עסקים יצרניים רבים לא יכולים לייצר בימים אלה אולם כן יכולים הם למכור מהמלאים הקיימים. עקב זאת לכאורה ההכנסות לא נפגעו אולם בפועל, בסופו של יום הם יצטרכו להשקיע שעות רבות כדי למלא את המלאי בחסר. את העלות בגין שעות העבודה שידרשו לטובת השלמת המלאי ניתן ונכון יהיה לתבוע במסגרת המסלול האדום.
  3. נזקים ייחודים לחקלאות: החקלאות מציפה ראשי נזקים מיוחדים כמו פוסט טראומה לבעלי חיים, תוחלת חיים מתקצרת, הפלות, חנק, התקפי לב, פגיעה גנטית ועוד פגיעות בבעלי חיים המצויים בקו עימות. גם את אלו ניתן יהיה לתבוע במסגרת תביעה אדומה המבוססת על חוות דעת מקצועיות.
  4. פיצוי בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל: הרי ברור כי עקב המלחמה יש בנמצא שורה ארוכה של מיזמים שאמורים היו לצאת אל הפועל לו המלחמה לא הייתה פורצת, והאמור נכון לגבי כל הענפים. המסלול האדום מאפשר לנו לתאר מצב בו המלחמה מנוטרלת וע"ס זאת לתבוע את אובדן הרווח עקב אובדן המיזמים, כמו למשל אי הקמת לול תרנגולת, אי הקמת בית מלון, אי הרחבה של המטע, אי שתילה של שתילים נוספים, אי פתיחה של חנות או בית עסק אחר, אי הקמת מתקן סולארי ועוד.
  5. תביעה בגין דחייה של הכנסות: באופן כללי חוק מס רכוש אינו מפצה בגין דחיה של רווח או הכנסה אלא בגין אובדן. יחד עם זאת, משהמלחמה מתמשכת, ברור כי דחייה שקולה לאובדן, וזאת נכון להגיד לגבי מרבית המקרים. כך יוצא שאם פלוני אמור היה להקים מפעל ופתיחתו מתעכבת עקב המלחמה, אזי ברור כי כל חודש עיכוב מזכה את הבעלים בפיצוי בגין אובדן הרווח בחודשים המעוכבים, שכן אותם חודשים אלה לא יחזרו ,כך שבפועל הדחייה הופכת לאובדן, על כל המשתמע מכך.
  6. בלימת צמיחה: יש בנמצא מגוון רחב של עסקים אשר בברור ניתן להראות כי כל שנה הם גדלו והתפתחו. משפרצה המלחמה הצמיחה נבלמה ולפעמים אף נסוגה. בעת חישוב הנזק על פי המסלול האדום, במסגרת התביעה האדומה, יש לתבוע את הנזק בהישען על הטענה לפיה העסק המשיך לצמוח ומתוך אותה צמיחה לתבוע את אובדן הרווח.
  7. נזקים ייעודים לקיבוצים: שם ניתן לראות מגוון רחב של נזקים המאפיינים קיבוצים, כמו למשל פגיעה בהתיישבות, גריעה ממצבת החברים, חברים שהיו אמורים להצטרף ולא הצטרפו, פגיעה במערך החינוך, פגיעה במערך התרבות, פגיעה במיזמים שהקיבוץ אמור היה להוציא אל הפעול ועוד
  8. גדילה בעלויות: עסקים רבים הנלחמים על התפעול תחת א מוצאים עצמם משלמים לעובדים יותר מכפי שנהגו לשלם וזאת על מנת לגרום להם להגיע לעבודה. לפעמים הם גם נאלצים לממן יותר ימי חופש, העיקר שהעובד יגיע. את כל העלויות העודפות יש לתבוע במסגרת ההליך עצמו.
  9. ירידה בצבר הזמנות: עקב המלחמה צבר הזמנות בעסקים רבים נפגע. את הירידה יש לתרגם להכנסה שנפגעה במסגרת התביעה הכלכלית.
  10. פגיעה בהכנסות הנובעות מלקוחות קבועים: מה שרלוונטי למגוון עסקים דוגמת משרדי רו"ח, משרדי יעוץ מס, חברות לניהול בתים וועדי בתים ועוד. בעוד שהמדינה כך נדמה, סבורה כי אותם בעלי עסקים אמורים לתבוע את הלקוחות הלא משלמים תחת הגשת תביעת פיצוי מהמדינה, לגישתנו, הדרישה לתבוע לקוחות קבועים שקולה להריסת העסק והימנעות מלעשות כן שקולה להקטנת נזק. נקודה זו ככול הנראה תציף מחלוקת משפטית אשר צריך לבון והתפלפלות משפטית מרובה.
  11. נזקים עקב פינוי: ברור כי הפינוי של בתים פרטיים, מפעלים, צימרים, עסקים ועוד, הסבו נזק לנכסים וזאת גם אם הם לא נפגעו באופן ישיר מטילים רסיסים ועוד, ונפגעו מהזנחה. כך גם גינות של צימרים ועוד שהפכו להיות למכסה עבור חזירים, דורבנים וחיות פרא אחרות, כך שיוצא כי בתום המלחמה יידרש תשלום של סכומים נכבדים לטובת השבת הנכס לקדמותו ונטרול אותם נזקיי הזנחה. לגישתנו, יש מקום לפצות את הניזוקים בשל האמור, וזאת במסגרת תביעה אדומה ו/או במסגרת תביעה לנזק ישיר, כל מקרה לגופו.
  12. נזקים עקב "העדר יכולת לנצל נכס ביישוב ספר": האמור נכון במיוחד לגבי דירות ונכסים אחרים שאינם מניבים עתה שכירות. מס רכוש, כך נראה, מצפה מבעל הנכס לתבוע את השוכר שלא שילם את דמי השכירות וזאת משום שאותו שוכר פונה ועתה מקבל הוא מהמדינה חלופה כלכלית. עוד נדמה כי מס רכוש סבור כי הזכאות לפיצוי בגין אובדן שכירות קמה רק בנסיבות בהן בעל הנכס מדווח על ההכנסה מאותם עסקים כהכנסה מעסק. לגישתנו, הנושא במחלוקת משפטית ונדמה כי לא כך הם פני הדברים: בעל הנכס אשר נמצא ללא שוכר יכול לתבוע מהמדינה את אובדן ההכנסה שכן הדייר נדרש לפנות. לגישתנו אין לשלול מבעל הנכס את הזכות לתביעת פיצוי ולדרוש מבעל הנכס לתבוע את הדייר ועם כל הכבוד לכך שהדייר קיבל מענה, אין בכך כדי לשלול את זכאות בעל הנכס לפיצוי, מה עוד שבחלק מהמקרים השוכר זכאי היה על פי דין לפנות וזאת בעוד בעל הנכס לא יכול בנסיבות להשכיר את הנכס.
  13. העדר יכולת להשלים השבחה: יש בנמצא מפעלים וגופים אחרים שערב המלחמה היו בשלב של השבחה אשר אמורה הייתה להגדיל את שורת הרווח. המלחמה בלמה את ההשבחה. במסגרת המסלול האדום יש להניח, משפטית וכלכלית, כי ההשבחה יצאה אל הפועל ולחשב ולתבוע את אובדן הרווח עקב האמור.
  14. צימרים בבניה: יש בנמצא צימרים , וילות אירוח ועסקים אחרים אשר בנייתם נבלמה.
    יש, במסגרת התביעה האדומה, להעריך מתי המקום יכול היה להתחיל להניב הכנסות ולתבוע את אובדן הרווח החל מאותו מועד, כך שאם וילת אירוח אמורה הייתה להתחיל לפעול ב-2/24, אזי יש לתבוע את אובדן הרווח, במסגרת המסלול האדום, החל ממועד זה וזאת גם אם אין בנמצא הכנסות להשוואה משנה קודמת.
  15. פגיעה במלאים פגי תוקף: עסקים רבים סגורים ו/או עובדים חלקית. מצב זה מביא לידי כך שחלק מהמלאי פג תוקף. כל עסק וסוג המלאי שלו. את שווי המלאי שפג תוקפו יש לתבוע במסגרת התביעה האדומה, וזאת בכפוף ליכולת להוכיח כי אכן יש בנמצא מלאי שפג תוקפו ושנדרש הצורך לזרוק.
  16. חקלאות, מטעים ופרדסים: יש בנמצא בקו עימות דונמים רבים של שדות ומטעים מניבים שנשרפו. במסגרת התביעה האדומה ניתן יהיה לתבוע את עלות העקירה של המטע השרוף, עלות הכשרת הקרקע, עלות השתילה המחודשת ואת אובדן הרווח על פני מספר שנים, עד ההגיע השתלים לגיל של המטע שנשרף. נכון במיוחד למטעים צעירים. שם העדר הקטיף הביא לשבירה של ענפים וכדומה. כל זאת משפיע על ההכנסות העתידיות העשויות לנבוע מאותו מטע וגם את אלה נכון יהיה לתבוע במסגרת התביעה האדומה.
  17. מערכות סולאריות שלא ניתן לחבר לרשת החשמל: עקב המלחמה מערכות חדשות רבות אשר אמורות היו להיות מחוברות לרשת החשמל לא חוברו ועקב זאת גם נבלמה ההכנסה. את כל אלו יש לקחת בחשבון בעת עריכת התביעה האדומה, להניח מה הייתה ההכנסה לו המערכת הייתה מתחברת לרשת באם לא הייתה מלחמה ולתבוע את האובדן.

סיכום

מלחמה תקדימית זו מייצרת ראשי נזק משפטיים תקדימים רבים, אותם ניתן יהיה לתבוע במסגרת התביעה האדומה בלבד. במסגרת אותה תביעה יידרש טיעון משפטי חכם ומדויק מתוך מטרה להצדיק את תביעת ראש הנזק האמור. רק התנהלות משפטית מדויקת, הלוקחת בחשבון את כל הפרמטרים המתחייבים תאפשר להעניק לניזוקים את המגיע להם. כל תביעה אדומה חייבת התייחסות כלכלית פרטנית הנשענת על טיעון משפטי המבסס את הזכאות. הטיעון המשפטי הוא השלד, ובהעדרו אין כל מקום לתחשיב או טיעון כלכלי או חשבונאי.

בנסיבות אלו, ברור לכותב שורות אלה כי לתביעה במסלול האדום עליונות של ממש, רק היא משקפת את מגילת העצמאות, את ההתיישבות, את הערבות ההדדית ואת כוונת המחוקק וזאת, בין השאר,  בשל הגמישות הקיימת בחוק מס רכוש 1961 והיכול לתבוע את הנזק הממשי. על הניזוק, במרבית המקרים, לגלות נחישות, להגיש תביעה אדומה מלאה ולסרב לקבל מצב בו הוא צריך לספוג נזקים הנובעים מערכיו ו/או מנכונותו לכרוך את גורל משפחתו וגורל עסקו בביטחון המדינה.
לשם כך קיימת מדינה, לשם כך קיימת הערבות הדדית. אלה באו לשם פיצוי המתיישבים, אלה שסיכנו את נפשם, גופם ועסקם.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.