מאת:

חובת הקיבוצים לתבוע רק במסלול האדום - עדכונים חדשים

אותם קיבוצים, כמו גם אחרים, אשר נענו לקריאות המדינה להתיישב בצמוד לגדר, עשו כן מתוך הבנה לפיה מתגבשת לה אמנה בינם לבין המדינה, לפיה הם אכן מסתכנים ומסכנים את גורלם וכורכים את גורלם בגורל המדינה, שמצידה מתחייבת שלא לאפשר לאותם קיבוצים ואחרים לספוג נזקים כלכלים, והיה וייוצרו כאלה. כעת זהו זמנה של המדינה לממש את הבטחתה.
מיום היווסדה של מדינת ישראל, פועלת היא מתוך מגמה ברורה להביא לידי התיישבות צמודת גדר, שמסמלת את הציונות ואת הערכיות, ויש בה כדי להוות שליטה בשטח, כמו גם הצהרה של ממש כלפי העולם כולו, בדבר עצם התיישבותנו ובדבר הנוכחות הממשית שלנו בשטח.
לכך כמובן יש להוסיף את העובדה הבלתי נמנעת לפיה עבודת המתיישבים, עיבוד הקרקע,  גידולי השדה והמטעים הנשירים, ההנבה ועוד, מעידים כאלף עדים על עצם הבעלות ועצם ההתיישבות.
לצערנו הרב המלחמה האיומה אותה כולנו חווים הראתה לכל מי שלא היה מודע לכך עד כמה ההתיישבות האמורה קריטית, ובבואנו לבחון את שנעשה ואת המצג הטופוגרפי במדינתנו, לא יכולים אנו להתעלם מהעובדה לפיה הראשונים אשר התמקמו בצמוד לגבול, התיישבו, בנו, זרעו, נטעו, הפריחו ובעיקר הקימו משפחות, זקנים וטף, הם החקלאים, המושבים והקיבוצים.
מלאכתם ועשייתם של אלה אינה ניתנת לתיאור במילים. חשוב להבהיר כי אותם קיבוצים, כמו גם אחרים, אשר נענו לקריאות המדינה, עשו כן מתוך הבנה לפיה מתגבשת לה אמנה בינם לבין המדינה, לפיה הם אכן מסתכנים ומסכנים את גורלם וכורכים את גורלם בגורל המדינה, אולם המדינה מצידה מודעת לכך ומשכך, במסגרת חוק מס רכוש משנת 1961 מתחייבת שלא לאפשר לאותם קיבוצים ואחרים לספוג נזקים כלכלים, והיה וייוצרו כאלה, תשפה היא את הניזוקים בשעת מלחמה ותעמידם כלכלית במקום בו יכולים הם היו להימצא באם כלל לא הייתה מלחמה.
המציאות מלמדת כי הגיע העת לממש את ההתחייבות. המלחמה פרצה, עסקינן במלחמה תקדימית, פעם ראשונה בהיסטוריה של המדינה בה עשרות אלפי משפחות נעקרו מבתיהם ובפועל אלה פונו ליישובים מרוחקים מביתם, ממקור פרנסתם, ממסגרות הלימוד ומסביבת החיים לה הורגלו, מה שמוביל לנזק אדירים, אם ברמה הכלכלית ואם ברמה הבריאותית ממש.
כותב שורות אלה יכול לספר על כך שרבים מהמפונים מצאו את מותם עקב שברון לב של ממש מפאת הצורך להתנתק מביתם, מהקיבוץ שיוסד על ידם, מליבת פועלם, כך שהנזקים הנובעים מהמלחמה אינם רק כלכלים, אלא ואולי בעיקר נפשיים, בריאותיים, נזקים שאין בנמצא כל תחליף וכל תשלום העשוי לכפר על אלה.
מה שברור הוא, על אף המתואר ואולי דווקא בשל המתואר, כי על הקיבוצים, אלה המצויים בקו הגבול, לקבל, לכל הפחות את הפיצוי המגיע להם, את הפיצוי הכלכלי אשר יעמיד אותם על הרגלים וייתן להם לכל הפחות את מה שאמור היה להיות להם כלכלית לו המלחמה כלל לא הייתה פורצת, כמתחייב מחוק מס רכוש. בהקשר זה ברור כי קיבוצים הינם מבנה חברתי מורכב, מבנה כלכלי מורכב ומבנה עסקי מורכב.
עסקינן במערך ו/או כוורת של אנשים מקסימים המאוגדים באמצעות שורה של חברות ו/או תאגידים, כאשר לכל חברה יש את המעמד והתפקיד שלה.
יתרה מזאת, יש לקחת בחשבון כי הקיבוצים עברו מגוון רחב של שינוים, וכל קיבוץ והמבנה שלו.
בחלק גדול של הקיבוצים בוצע הליך של שיוך קרקעות ועוד, כך שכל מבנה וכל השינויים מחייבים התייחסות מאוד משפטית, מאוד כלכלית, מאוד ספציפית לטובת הבטחת פיצוי ראוי לקיבוצים בגין האמור, פיצוי אותו הם יוכלו לקבל לא בדרך של נוסחאות, לא בדרך של מתווים ולא בדרך שבלונית, אלא בדרך של  תביעה אדומה במסגרת המסלול האדום, שם יידרש עורך הדין המטפל "לפרק" את הפעילות של הקיבוץ לגורמים לטובת הבנת כלל הנזק, לטובת תרגום מלא של האירועים והכול בכדי לאפשר לאותם אנשים מקסימים, לאותם ציונים, לאלה שהקריבו את נפשם למען המדינה, לחזור כלכלית למקום בו יכולים הם היו להימצא על אף הנזקים והצלקות אותן לא ניתן יהיה לרפא בכסף.
רק תביעה במסגרת המסלול האדום תאפשר לקיבוץ לתבוע ממש את הנזקים שנגרמו לו ואין ולא יכולה להיות נוסחה המפצה מדויק יותר את הקיבוץ. רק במסגרת תביעה אדומה ניתן יהיה להתקרב לפיצוי מלא, כאשר ברור וגלוי כי הנטל לתשלום הפיצוי חייב לחול על כלל אזרחי המדינה, על כל קופת המדינה, יהא הפיצוי אשר יהא.
בוודאות ניתן לקבוע כי הקיבוץ לא אמור לספוג את הנזק ו/או להיפגע מפאת נכונותו להתמקם בצמוד לגבול ו/או לגלות ולבטא את הציונות והערכיות לשמה.
במסגרת התביעה האדומה יידרש עורך הדין המטפל להדגיש את כוונת המחוקק, להתמקד בהוראות החוק, להגיע ולהציף את הכוונה המסתתרת מאחורי מס רכוש, להבין לעומק את הכוונה מתוך הפרוטוקולים של הכנסת, לבנות ראשי נזק התואמים למלחמה לרבות בניה וביסוס של ראשי נזק רלוונטיים וייחודים לקיבוצים ולהגיש את התביעה מתוך אמונה כי מנהל מס רכוש, בהגינותו הרבה, יהיה קשוב לכוונות המחוקק ויפצה את הקיבוצים אם בגין הנזקים הישירים ואם בגין הנזקים העקיפים, כך שאלה לא "יענשו" על ערכיותם.
 

ראשי נזק - עדכונים חדשים

במסגרת תביעה אדומה, אותה חובה יהיה להגיש בשמם של קיבוצים בקו עימות, צריך יהיה לתבוע על פי ראשי נזק דוגמת אלה:
  1. פיצוי בגין פגיעה בהתיישבות – בעוד שערב המלחמה המתינו אזרחים רבים להיקלט בקיבוצים, אם כתושבים ואם כחברים, נכון להיום הרשימות בוטלו או צומצמו.
    אותם תושבים או חברים חדשים היו אמורים להיקלט, לשלם לקיבוץ דמי כניסה מהותיים, העולים לפעמים על 100,000 ₪ פר משפחה, לבנות ו/או להשתכן בקיבוץ, לעבוד עבור הקיבוץ, לשלם דמי חבר ולהבטיח את המשך קיום הקיבוץ ולהמשיך לשמור על הקיבוץ כלכלית תוך מתן מענה לאוכלוסייה המזדקנת אשר בונה ובנתה על הדור הצעיר האמור להגיע.
  2. פיצוי בגין מערכת החינוך – שהרי מערכת החינוך נפגעת, על הקיבוץ לתת מענה לילדים גם אם הם לא רבים, ישנו צורך לשמר מורים, גננות וכדומה, ולא ניתן לחסוך בו.
    מאידך, מספר הילדים מצטמצם, משפחות נושרות מהקיבוץ, משפחות אחרות שהיו אמורות להיקלט עוזבות, הקושי לשמר את הצוות מתגבר, וכל אלו חייבים לבוא לידי ביטוי במסגרת הפיצוי.
  3. פיצוי בגין פינוי קיבוצים – שהרי קיבוצים רבים אשר פונו, מטבע הדברים הוזנחו.
    חיות בר נכנסו לקיבוצים, דורבנים, חזירים וחיות אחרות. הגינות הפורחות נאכלו ונפגעו, דורבנים אכלו את הצנרת ומערכות ההשקיה, מערכות ביוב התמלאו בשורשים אשר למעשה יוצרים סתימות במערכות, מנועים האמורים להפעיל מתקנים נפגעו, גדרות נרמסו על ידי המערכת הצבאית משיקולי בטחון, מבנים ציבורים נפגעו עקב העמדתם לשימוש  חיילים יקרים ועוד ועוד נזקים הנובעים מפאת הפינוי, ואת כל אלו צריך יהיה להעריך, להבין את היקף הנזק ולשפות את הקיבוצים, כך שבסופו של יום יוכל הקיבוץ לשקם את שארע ולאפשר לחברים ולתושבים לחזור לקיבוץ כשזה עומד על רגליו יפה ומטופח, כפי שהיה ערב המלחמה.
  4. פיצוי החברים והתושבים – יש לפצות את התושבים אשר הבתים והנכסים הפרטים שלהם נפגעו פיזית, ו/או כאלו אשר שימשו את הצבא ו/או כאלו אשר עצם הנטישה גרמה לנזקים בנכסים עצמם.
  5. פיצוי בגין הענפים השונים של הקיבוצים – ברור כי קיבוצים שלמים נפגעו, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, עקב העדר היכולת שלהם לטפל לדוגמא בכרמים, בלולים, ברפתות ו/או אם כתוצאה מהעדר קטיף.
  6. פיצוי בגין מיזמים שלא יצאו אל הפועל – שהרי קיבוצים, מטבעם, פועלים לטובת השבחה, מקדמים מיזמים, מקדמים השבחות, מקדמים את הגדלת המטעים, מקדמים את הגדלת התיירות ועוד. המלחמה מטבע הדברים בלמה את כל אלה, גרמה להרבה מהמיזמים להתבטל ובמקרה הטוב להיעצר. האמור נכון לגבי מגוון רחב של מיזמים אותם תכנן הקיבוץ להוציא אל הפועל. משכך, על עורך הדין המגיש את התביעה במסלול האדום עבור הקיבוץ לעבור תאגיד תאגיד, לאתר את המיזמים שבוטלו ו/או נבלמו,  ובפועל לתרגם את ההפסד עקב ביטול או הקפאת מיזמים לראשי נזק משפטיים ולתחשיבים כלכלים אשר ישפו את הקיבוץ בגין כל אותם נזקים אדירים.
  7. נזקים עתידיים – כאלו אשר נבעו לענפי החקלאות השונים, החיי והצומח, הכוללים נזקים כתוצאה מהעדר קטיף, העדר שתילה, העדר טיפול ו/או נזקים עקב הפלות של בע"ח, עקב תמותה מוגברת, עקב תוחלת חיים מתקצרת, עקב הצורך להשקיע יותר כספים בכדי להביא את הפטם למשקל הראוי, עקב חנק של בעלי חיים, התקפי לב, העזר גיזום, העדר ריסוס  ועוד ועוד.
את הנזקים הרבים בגין המתואר לעיל ניתן יהיה לתבוע אך ורק בתביעה במסלול האדום, אשר תגלם את כלל הנזקים. תביעה שכזו תהא מבוססת על ראשי נזק משפטים מורכבים ותקדימים, וכמובן שגם חוות דעת מקצועיות מאת שמאים התומכות בתביעות ידרשו. יחד עם זאת, יובהר, כי למרות המורכבות שבדבר, אין ברירה אלא להישען על חוק מס רכוש ועל ההסכם עם המדינה כמפורט מעלה.

כותב שורות אלה משוכנע כי מנהל מס רכוש מודע למצב בשטח, מודע למטרות מס רכוש, כך שהתנהלותו הממלכתית, כל עוד הנדרש יגובה בטיעון משפטי משכנע, בתחשיבים ובחוות דעת מדויקות, יביאו לידי פיצוי הולם שבסופו של יום יעשה צדק כלכלי עם אותם קיבוצים המסמלים את הישראליות היפה ואת הציונים לשמה, באופן הטהור והראוי ביותר.  
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.