מאת: ;

פיצוי מס רכוש למגדלי וסוחרי בקר בקו עימות - המסלול האדום הוא הכדאי ביותר

מלחמת חרבות ברזל אשר פקדה את מדינתנו, הביאה עימה אתגרים רבים שאנו נאלצים להתמודד איתם בהווה, וככל הנראה גם בעתיד.
המלחמה תפסה את כולנו לא ערוכים מספיק למערכה רחבת היקף שכזאת, המערימה קשיים כלכליים על ענפי הפעילות השונים: התיירות, המסחר, החקלאות וביניהם גם העוסקים בתחום העופות והבקר.
 

הקושי בהוכחת הנזק שנגרם לעוסקים בתחום הבקר

ישנם סוגי נזקים שונים שמתמודדים איתם העוסקים מתחום הבקר, וכך גם היכולת להוכיחם שמאתגרת לא פחות, ולכן, רצוי להכין תיק עובדתי איתן מוקדם ככל הניתן, במסגרתו ייכללו ראיות ותיעוד אשר ייאספו במהלך המלחמה, כמובן שבכפוף לשיקולים הביטחוניים ובטיחותיים.
עוסקים הזכאים לכך יוכלו לתבוע במסגרת תביעת פיצויים במסלול האדום את כלל נזקיהם שנגרמו כתוצאה מהמלחמה הנוכחית, ויידרשו להישען על תשתית עובדתית שתתורגם לראשי נזק משפטיים ולתחשיבים כלכליים.
מטרתה של תביעה במסלול האדום, הנה להביא את הניזוק למצב בו הוא היה נמצא אלמלא פרוץ המלחמה.
בענף החקלאות, בעל מטע האבוקדו יתרגם לראשי נזק משפטיים את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהמלחמה לדוגמה: כמות היבול שלא נקטף תוך השוואת הכמות שנקטפה לפוטנציאל המטע, הפגיעה במטעים, הנזקים העתידיים שנערמים ועוד.
עם זאת, כאשר מדובר בבקר (ובבעלי חיים ככלל) - הוכחת הנזקים שונה מאשר גידולים חקלאיים.
בתחום העדרים והבקר, ישנה מורכבות עובדתית רבה, ולכן אופן חישוב והוכחת הנזק דורש התייחסות לנסיבות הפגיעה ולתוצאה שנגרמה עקב הפגיעה, כמו כן גם לתוצאה והנזק העתידי.
 

השפעת המלחמה על העדרים והבקר והנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה ממנה

הנזקים לעדרים ולבקר עלולים להיגרם ממגוון רחב של סיבות:
  1. עדרים אשר התפזרו ונעלמו ואף חצו את הגבול עקב הורדת גדרות על ידי כוחות צה"ל, כך שחלק גדול מהעדר פשוט אבד.
  2. עדרים אשר נפגעו מטילי נ"ט ומטילים אחרים עקב הימצאותם בשטחי אש.
  3. הפלות של פרות רבות, כתוצאה מהלחץ המסיבי בו הן נתונות . מצב זו פוגע בכמות העגלים אותם יוכל הניזוק לפטם ולגדל לטובת מכירה, כמו גם פגיעה בתוחלת החיים של הבהמה המפילה.
  4. מוות של בקר עקב אי אספקת מים, מזון, טיפול רפואי, קור, טריפתם על ידי חיות בר בהיעדר הגנה.
  5. העדר יכולת לפטם עגלים עקב המצב הבטחוני והסכנה שבטיפול בעדרים גדולים בו זמנית, מה שמאלץ בעלי עדרים רבים להימנע מפיטום. לאור זאת, לטובת הקטנת נזקיהם, נאלצו אותם בעלי עדרים להסתפק בסחר נטול פיטום שמוריד את הרווחיות של בעלי העדרים לכל הפחות ב – 50% .
  6. פגיעה ביכולת לשקם את העדר בעתיד, שכן העדר אשר היה קיים ערב המלחמה כבר היה מותאם לשטחי המרעה הספציפיים, לאופיו וכדומה, פיתח עמידות למחלות ולבעיות המאפיות את שטחי המרעה, כך שככול הנראה יהיה לבעלים קושי בעתיד לבנות עדר חדש, אשר יהיה מסוגל להתנהל כיחידה אחת ולהחזיק מעמד בשטחי המרעה של החקלאי הניזוק.
מכיוון שאין אפשרות לרכוש "מלאי חדש" ו/או כמה פרות ממקור אחד, ו/או כמה פרים ממקור אחר, ו/או כמה עגלים ממקור אחר כאשר המלחמה תגיע לסיומה. ז"א שאי אפשר להניח ולקוות שהעדר החלופי יתנהל בצורה תקינה בדומה לעדר שהושמד, וזאת מכיוון שעדר איכותי נבנה על פני שנים, דור אחרי דור, בהדרגה ומתאים את עצמו לסביבה בה הוא גדל על פני דורות.
בדומה לכך, גם הקשר בין הבהמות מתגבש על פני שנים, כך שיש קושי "להדביק" באופן מלאכותי בין מקבץ בהמות חדש ולצפות כי זה ידע להסתדר ולהניב בדומה לעדר שנפגע עקב המלחמה. כך שהנזקים הם כאלה אשר ישפיעו על הבעלים של העדר גם בעתיד לבוא.
 

המסלול האדום הוא האופטימלי עבור העוסקים בתחום הבקר

כאמור, ככול שהמדובר בקו עימות וביישוב ספר, חוק מס רכוש התשכ"א-1961 ("החוק"), שבא להעמיד את בעלי העדרים במקום הכלכלי בו הם יכולים היו להימצא באם המלחמה לא היה מתרחשת.
לטובת האמור יש צורך לגבות את הנטען בראיות, אותן יאסוף בעל העדר ככול הניתן ומבלי לסכן את עצמו או אחרים, ובהתאם להוראות פיקוד העורף:
  1. צווי אלוף המעידים על איסור גישה לשטחי המרעה.
  2. תיעוד פגיעה בתשתיות עקב המלחמה, כמו למשל גדרות שנפגעו על ידי כוחות צה"ל או האויב.
  3. צילומים של בקר אשר נפגע פיזית.
  4. תיעוד חיסוני העדר ערב המלחמה.
  5. תיעוד הפלות.
  6. חוות דעת מקצועית על קיצור תוחלת חיים, ירידה במשקל, ונזקים פיזיים/בריאותיים נוספים.
בהישען על פני הדברים מעלה יידרש הניזוק באמצעות מייצגו לגבש תשתית עובדתית המלמדת על כלל הנזקים שנגרמו לו. את התשתית העובדתית נכון יהיה לתרגם למספרים – משמע לנזק כלכלי ואת אותו נזק כלכלי המדינה תתבקש לשלם לבעל העדר, במסגרת תביעה במסלול האדום.
ישנם סוגים רבים של נזקים, חלקם מוכרים וחלקם תקדימיים. משכך, יהיה צורך לגבות טענות בדבר נזקים על תכלית והוראות חוק מס רכוש, דברי הכנסת, פרוטוקולים שונים של ועדות הכנסת ועוד.
בהסתמך על אלה ניתן יהיה לדרוש מהמדינה לאכוף ולקיים את הברית שהתגבשה בינה לבין הניזוקים שהסכימו להתיישב במיקומים מסוכנים לאורך הגבול – על מנת לשמור על גבולותיה של מדינת ישראל על ידי אכלוסם -  ולדרוש ממנה, כאמור, לפצות את בעלי העדרים שנענו להפצרות המדינה וכרכו את גורלם בעתיד ובביטחון המדינה, לפיצוי בגין מלוא הנזק.
 
לאור כל אלה - את התביעה נכון יהיה, לגישתנו, להגיש במסלול האדום ובמסגרתו לתבוע את מלוא הנזקים, לרבות את ראשי הנזק השונים, התקדימיים והמגוונים המאפיינים מלחמה זו.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.