6/3/2024
קיבוצים באזורי ספר - פיצוי מלא על נזקי מלחמה יינתן במסלול האדום בלבד.
המסלול האדום הוא מסלול הפיצוי האופטימלי עבור קיבוצים, שכפי שיובהר בהמשך, מאפייניו הייחודיים מחזקים, ואף מחייבים בעניינו הגשת תביעה במסלול האדום, הנסמך על ראשי נזק משפטיים וכלכליים, ולא במסלול פיצוי חלקי המחושב באופן טכני.
במדינת ישראל לאחר ה-7.10 קיימים מספר מסלולי פיצוי לבעלי עסקים בגין נזקים עקיפים שנגרמו להם במהלך המלחמה. ניזוקים וגופים רבים שנפגעו - וביניהם קיבוצים, בוחרים במסלולים הירוקים והסוציאלים וזאת ככל הנראה מתוך היותם ידידותיים להגשה ופשוטים לחישוב. לשיטתנו אין בכך סיבה של ממש להניע ניזוקים ובייחוד קיבוצים לתבוע מסלול במסגרת המסלולים אלו. שכן, בעניין זה יובהר כבר עתה המסלול האדום הוא מסלול הפיצוי האופטימלי עבור כל מי שזכאי לו. דבר זה נכון שבעתיים לקיבוצים, שכפי שיובהר בהמשך, מאפייניו הייחודיים מחזקים, ואף מחייבים בעניינו הגשת תביעה במסלול האדום, הנסמך על ראשי נזק משפטיים וכלכליים, ולא במסלול פיצוי חלקי המחושב באופן טכני.
על המסלולים לפיצוי - בקליפת האגוז
המסלול הירוק: זהו מסלול אשר מיועד לעסקים שנפגעו מכל רחבי הארץ. מסלול זה מפצה עסקים באמצעות השתתפות בהוצאותיהם הקבועות, כלומר מסלול זה כלל אינו מפצה על הפסדים או אבדן רווחים.
המסלול הירוק המיוחד: מיועד לבעלי עסקים בטווח של 7-40 ק"מ מרצועת עזה ואזורים נוספים בצפון הנקראים אזור מיוחד. מסלול זה מציע 3 מתווים לפיצוי – מחזורים, שכר וחקלאות. על הניזוק לבחור במתווה שמטיב עמו ביותר, כאשר:
מסלול שכר: מעניק פיצוי של 520 ₪ לכל יום עבודה ששולם לעובד אשר נעדר מעבודתו עקב המלחמה.
מסלול מחזורים: מסלול פיצוי על ירידה במחזורים, הפיצוי מחושב באמצעות נוסחה טכנית הכוללת את מחזור העסקאות בזמן המלחמה, מחזור העסקאות אשתקד, והוצאות נחסכות. על כל מקרה הפיצוי במסלול זה הוא חלקי בלבד, ואף קיימת תקרת פיצוי של 2.5 מיליון ₪, מה שמייתר קיבוצים רבים משימוש במסלול זה , שכן היקף הנזק גדול יותר.
מסלול חקלאות: מיועד לניזוקים המחזיקים בשטחים חקלאיים, מתבטא בפיצוי כספי המוכפל בכמות העובדים המועסקים באותו שטח (מוגבל ל-3 מיליון ₪) מסלול זה בוודאי שאינו מומלץ עבור קיבוצים שהיקף הפעילות שלהם אינו מסתכם רק בחקלאות.
המסלול האדום: ה"מסלול האדום" הוא מסלול פיצויים בגין נזקים לעסקים שנמצאים ביישוב ספר ואשר קבוע בחוק מס רכוש, בשים לב למטרת חוק זה - להעניק מענה משפטי והגנה כלכלית לכל אותם אזרחים אשר בחרו להקים את עסקם בקווי עימות ובסמוך לגבול.
תביעה לפיצוי לפי מסלול זה מזכה את הניזוק, בפיצוי בגין כל הפסד ו/או מניעת רווח שנגרמו עקב המלחמה. תכלית הפיצוי שעמדה לנגד עיני המחוקק צופה פני עתיד, במובן, שעליה להעמיד את הניזוק באותו מקום בו היה נמצא אילולא הייתה פורצת מלחמה.
המסלול האדום - המסלול האופטימלי עבור קיבוצים
המסלול האדום אמנם מצריך מהניזוק עבודה רבה יותר, במובן שעליו להיות מגובה בתחשיבים כלכליים ובביסוסים משפטיים וזאת בשונה מהמסלולים הירוקים אשר מחושבים לפי משוואות טכניות, אמנם דרישה זו סבירה לאור תכלית הפיצוי המוצע השואפת להשיב לניזוק בעבור מלוא נזקיו, ועל מנהל מס רכוש הנכבד, כמי שמוסמך לפצות את הניזוקים מכספי הקופה הציבורית, לוודא כי אף ניזוק לא יפוצה מעבר לנזק שנגרם לו ומגיע לו מכוח החוק.
המסלול האדום הוא מסלול הפיצוי היחידי שבכוחו להעניק לניזוק פיצוי מלא בגין נזק ממשי. זהו מסלול הפיצוי היחיד שלא כמו המסלולים הירוקים קבוע בחוק מס רכוש עשרות שנים, הוא אינו תלוי בהחלטת ממשלה כזו או אחרת בדבר הארכתו, כשם שנדרש במסלולים הירוקים. וחשוב יותר - הוא אינו מוגבל בחישובו לגובה מקסימלי או לנזק אחד בלבד (או שכר או מחזורים) והוא נותן מענה לנזקים שאינם מקבלים ביטוי במסלולים הירוקים, לרבות – פיצוי בגין נזק לרכוש עקב הזנחה, פיצוי בתקופת התאוששות, פיצוי בגין גידול בהוצאות הקבועות או בגין הוצאות שאינן קבועות, ובפרט שכל אלו נגרמו עקב המלחמה.
כל אלו לא משאירים מקום לספק מסלול הפיצויים האופטימלי לניזוקים בכלל ולקיבוצים בפרט הוא המסלול האדום. שכן, קיבוץ שהיקף הפעילות שלו כה רחב, ובהתאם לכך גם פיזור הנזקים שלו רחב בהתאמה, אינו יכול לתחום את עצמו למסגרת כה צרה כפי שמציעים המסלולים הירוקים. קיבוץ אשר יתבע פיצוי במסלול האדום יוכל לתבוע פיצוי בעד כל נזק שנגרם לו עקב המלחמה ובכל תחום בו פועל, באופן הבא.
חקלאות
תחום פעילות עיקרי בו קיבוץ פועל הוא תחום החקלאות ובכלל זה מטעים וגידולי שדה למיניהם, צאן, בקר ועופות בין אם לשחיטה ובין אם לייצור חלב או ביצים. תביעה במסלול האדום תאפשר לקיבוץ בין היתר לתבוע פיצוי בגין:
-
הפסדים ואבדן רווחים שנגרמו בתקופת המלחמה.
-
נזקים לרכוש ולציוד תפעולי עקב נטישה והזנחה.
-
שיקום האדמות: על אף הדיווחים העולים על מסלול ורוד לחקלאים, ברור כבר עתה כי תביעת פיצוי בגין נזקים עתידיים אפשרית במסלול האדום בלבד. דבר זה רלוונטי מאין כמוהו במלחמה הנוכחית, בה קיבוצים רבים פונו וננטשו, ומטעיהם שהגישה אליהם נסגרה ע"י כוחות הביטחון, זקוקים לשיקום ארוך עקב הזנחה של למעלה מ-4 חודשים שבמהלכם לא ניתן היה להגיע אל השדות, לקטוף, לגזום, לרסס וכו'. במסגרת תביעה במסלול האדום ניתן לכלול ראש נזק שכזה, כאשר גם ההוצאות שהוצאו לטובת השיקום ברות פיצוי, והן אבדן הרווחים בתקופת השיקום.
-
ירידה באיכות היבול: אדמות אשר הוזנחו מניבות לחקלאי כמות פחותה של יבול ומעבר לכך תוצרת פחות איכותית, שכמובן תימכר בסכום נמוך יותר, ירידת ערכה של התוצרת אפשרית לפיצוי גם היא במסגרת המסלול האדום.
מעבר לכך, פגיעה בתוצרת הבקר והעופות אפשרית גם היא לפיצוי. כך לדוגמא, עדרי בקר אשר בהיעדר השגחה התפזרו, עדרים שהועברו משחי מרעיהם לשטחים אחרים באופן שמחייב את מגדלם לשאת בהוצאות האכלתם. כמו כן, עופות בקר וצאן הינם יצורים בשר ודם ומשכך יכולים גם הם לחוות תסמיני פוסט טראומה עקב המלחמה דבר שעלול להתבטא בין היתר בירידה בתוחלת חייהם, ירידה בתפוקת החלב, או אם מדובר בעופות בהטלת ביצים קטנות יותר, מלוכלכות ואף ביצים ללא קליפה.
תיירות
תחום פעילות נוסף שקיבוצים פועלים בו הוא תחום התיירות, לרבות צימרים, בתי מלון, אטרקציות תיירותיות וכו'. תביעה במסלול האדום תאפשר לקיבוץ לתבוע פיצוי בגין:
-
הפסדים ואבדן רווחים שנגרמו בתקופת המלחמה.
-
מגמת צמיחה או שיפור עסקי במהלך שנת 2023: בעוד שהפיצוי שיתקבל במסלולים הירוקים למיניהם יחושב ככלל ע"י השוואה בין היקף ההכנסות בתקופת המלחמה לבין היקף ההכנסות בתקופה המקבילה דאשתקד, תביעה במסלול האדום תאפשר בניית תחשיב המביא לידי ביטוי נתונים המעידים על מגמת צמיחה ו/או שיפור עסקי שצפוי היה בתקופת המלחמה למשל כתוצאה מהשקעה הונית (הוספת חדרי אירוח, שיפוץ, שינוי בדרכי השיווק וכיו"ב).
-
פיצוי בגין אבדן הרווח המלא לרבות הפסד שנגרם כתוצאה מהוצאות שאותן לא ניתן היה לחסוך במהלך תקופת המלחמה.
-
פיצוי עבור אובדן מלאי בגין חומרי גלם שהתקלקלו או שפג תוקפם
-
פיצוי בגין אבדן רווחים בתקופת ההתאוששות: ניסיון העבר מלמד כי גם לכשתסתיים המלחמה, תידרש לענף התיירות תקופה נוספת על מנת לשוב למעגל עסקי רגיל ולמשוך לקוחות כמו בעבר. המסלול האדום מאפשר תביעת פיצוי בגין אבדן רווחים לתקופה זמן סבירה נוספת לאחר המלחמה. גם כאן מדובר בטענה לא קלה אך בהחלט אפשרית.
-
נזקים לציוד עקב נטישה והזנחה: המלחמה הנוכחית חייבה פינוי מסיבי של תושבים מיישובים וקיבוצים שלמים מצפון ודרום. במסגרת הדבר נמנעה ו/או הוגבלה גישתם של התושבים לביתם ולעסקם. וכתוצאה מכך, נגרמו לבעלי עסקים נזקים לרכוש שמקורם בהזנחה, וזאת עקב אי יכולת לבצע בהם אחזקה ראויה. נזקים אלו מוכרים לפיצוי במסלול האדום.
כך לדוגמא, בעל צימר אשר הג'קוזי שנמצא בו ניזוק עקב חוסר שימוש ארוך, היעדר טיפולי תחזוקה וכו'. יוכל לתבוע במסגרת תביעתו במסלול האדום פיצוי בגין עלות תיקונו.
השכרת דירות
בקיבוצים רבים השכרת דירות הינה נתח הכנסה משמעותי של הקיבוץ, קיבוץ אשר יבחר במסלול האדום יוכל לתבוע פיצוי זה במסגרתו ולא יידרש להיכנס למערכה משפטית מול השוכרים לשם תשלום דמי השכירות. ואולם, בעניין זה חשוב לשים לב להנחיית מס רכוש שיצאה בחודש ינואר בעניין פיצוי בגין מניעת רווחים בתחום השכרת הדירות. הנחיית מס רכוש, וראוי לציין שבאופן לא מנומק, מציבה למעשה שתי תנאי זכאות להגשת תביעה לפיצוי בגין נזקים אלו.
האחד, מבחין בין משכירים מיישובים שפונו לבין משכירים מיישובים שלא פונו, כאשר לגישת רשות המיסים רק משכירים מיישובים מפונים זכאים לפיצוי בגין נזק זה. השני מבחין בין משכירים שדיווחו לרשויות המס על הכנסותיהם משכירות כהכנסה מעסק לבין משכירים שדיווחו על הכנסות אלו כהכנסות מהשכרת דירת מגורים יחידה בישראל, וכאשר רק אלו שדיווחו על הכנסות אלו כהכנסה מעסק, יהיו זכאים לתבוע פיצוי בגין נזק זה במסלול האדום.
חשוב לציין, תנאים אלו מצטברים. כלומר, יש לעמוד בשניהם על מנת להיות זכאי לתבוע פיצוי בגין מניעת רווח מהשכרת דירה, כאמור לשיטת רשות המיסים. ניזוק אשר משכיר דירה ביישוב מפונה אך לא דיווח על הכנסות אלו כהכנסות מעסק (ולהיפך) לא יהיה זכאי לפיצוי לפי הנחייה זו. ועדיין, תביעת פיצוי בגין נזק זה אפשרית.
נזקים שנגרמו עקב הפגיעה בקהילת חברי הקיבוץ:
מניעת רווחים במערך החינוך: בקיבוצים רבים מערכת החינוך נסגרה במידה כזו שהביאה לירידה חדה בהכנסות מדמי לימוד במוסדות חינוך לגילאים 0-3 וכן במוסדות חינוך בלתי פורמלים. ויתרה מכך כאשר המערכות ממשיכות לשלם הוצאות שכר לעובדים בכדי לשמרם ליום שאחר המלחמה. במסלול האדום ניתן לתבוע פיצוי בגין אבדן הרווחים הנל וכן בעבור הוצאות השכר שאינן נחסכו.
הוצאות שכר עקב סיום תקופת החל"ת: בהמשך לתשלומי השכר במערך החינוך, ישנם עובדים רבים אשר תקופת החל"ת אליה הוצאו תמה, וכעת שבים אל מעסקיהם לצורך החזרתם. דבר זה רלוונטי ביותר עבור קיבוצים שמפעילים עסקים עם מצבת עובדים גדולה כמו בית מלון או מפעל.
קיבוצים אלו הלכה למעשה עומדים בין הפטיש לסדן, מחד אין הם מעוניינים לפטר עובדים אלו, אלא לשמרם ליום שאחרי. וזאת בין היתר מתוך ההבנה כי כוח אדם באזורים מסוימים, לרבות אזור הצפון והדרום הוא מצרך נדיר. ובכדי לשוב לפעילות כמה שיותר מהר בתום הלחימה עליו לשמר את מצבת העובדים שלו. שכן, גיוס אחת כזו מחדש היא אינה משימה קלה.
מנגד, אותם בעלי עסקים כפופים גם הם ממגבלות תקציביות, והשבת עובדים שחזרו מחל"ת ותשלום משכורות בחודשים בהם אין פעילות עסקית וזאת לעיתים לצד מקדמות נמוכות ולא מספיקות. משמעה, העמדת העסק בסכנה מקריסת תזרימית. במסלול האדום ניתן לצרף נזק זה "כהוצאה שאינה נחסכה" ולתבוע פיצוי כנגד.
פגיעה בקצב הגדילה של הקיבוץ: המאורעות הנוראיים שנחשפנו אליהם במלחמה הנוכחית, ערערה לחלוטין את תחושת הביטחון שלנו ובייחוד באזורי העימות. הדבר רלוונטי ביותר לתושבי העוטף שחוו את הנורא מכל, אולם גם ליישובי וקיבוצי הצפון שהאיום עליהם ברור וגלוי לעין.
דבר זה משפיע במישרין על הגדלת קהילת הקיבוץ, ולא זו אף זו גם על שימור חברי הקהילה הקיימים. לא מן הנמנע כי חברי קהילה רבים אשר חוו את מאורעות ה-7.10 על בשרם, כמו גם חברי קהילה רבים שתחושת הביטחון שלהם נשמטה לאחר שהתוודעו למאורעות אלו, יבחרו לעזוב את קהילת הקיבוץ ולא לשוב לביתם. קל וחומר לגבי חברי קהילה חדשים שכעת יבחרו שלא להצטרף לקהילת הקיבוץ.
נזק זה מתבטא כמובן בדמי חבר שיפגעו לאחר המלחמה, ולמותר לציין שנפגעו גם במהלך המלחמה. ומעבר לכך, אף בגדילתו הטבעית של הקיבוץ ובצמיחתו לתחומי פעילות נוספים, שתכליתם - הגדלת הרווחה לחברי הקהילה מתוך כוונה לשמרם.
לסיכום
ניתן לראות כי היקפו של המסלול האדום רחב מאות מונים מהמסלולים הירוקים, בכוחו של המסלול האדום לתת ביטוי לכל נזק ממשי שנגרם, ובלבד שנגרם עקב המלחמה ובהתאם לתנאי החוק. יובהר, חלק מהטענות שצוינו לעיל אינן פשוטות אך בהחלט אפשריות - לא כך במסלולים הירוקים המחושבים באופן טכני, נותנים מענה לנזק אחד בלבד (הוצאות או מחזורים) ולא נותנים כלל ביטוי לנזקים אחרים שנגרמו (כפי שפורטו לעיל). חוסר הרלוונטיות של המסלולים הירוקים, מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בקיבוץ, אשר לאור מאפייניו, היקף פעילותו הרחב ובהתאם לכך פיזור הנזקים שלו רחב בהתאמה – רק המסלול האדום יכול ליתן מענה לפיזור נזקים רחב שכזה.
בהתאם לדברים המסקנה הברורה – המסלולים הירוקים טובים רק עבור מי שאינו זכאי למסלול האדום. ומי שזכאי לו, חייב לפעול רק בו בכדי לקבל את הפיצוי המגיע לו. ועדיין, ממדי הנזק שנערמו ומוסיפים להיערם, הלכה למעשה מעמידה את הנהלת מס רכוש בין הפטיש לסדן. מחד, מבינים הם את הנזקים הכלכליים הכבדים שהוטלו על האוכלוסייה, ואת הצורך בפיצוי מלא וראוי לכל ניזוק וניזוק. מנגד, כפופים גם הם למגבלות תקציביות ולפרשנות הלשכות המשפטיות – פרשנות שלאור הנסיבות והיקף הנזקים שואפת להצטמצם ככל הניתן, ופרשנות שסתירתה אינה משוכה פשוטה כלל לאור החוסר הנמצא בהתייחסות משפטית ופסקי דין הנוגעים לאירוע שכזה.
בעניין זה לשיטתנו, על מנהל מס רכוש ובייחוד לאור חשיבות התנועה הקיבוצית שהתבהרה והתחדדה באותן נסיבות מצערות, לפעול בממלכתיות ולא להיאחז בפרשנויות רזות ומצומצמות שמתייחסות לאירועים נקודתיים ולסיטואציות השונות בתכלית מאלו שמונחות לפניו. עליו לעשות שימוש בפרשנויות רחבות שהתקבעו באירועים משמעותיים וגדולים כמו אלו שמונחים לפניו. עליו ראות לנגד עיניו את כוונת המחוקק ולאפשר להתיישבות הקיבוצים לקבל את המגיע להם.
על הקיבוצים לדרוש את מימוש ההבטחה שניתנה במסגרת הברית בין הקיבוצים לבין מדינת ישראל, וקיבלה ביטוי במסגרת חוק מס רכוש משנת 1961. במסגרתה בחרו קיבוצים (ויישובים נוספים) להתיישב באזורי ספר ובכך לכרוך את ביטחונם הפיזי והכלכלי בביטחון מדינת ישראל. ומנגד, עמדה הבטחת המדינה שייחלה ועודדה התיישבות קיבוצים ציונית צמודת גבול, ליתן לקיבוצים ולתושבים ביטחון כלכלי במקרה של מלחמה – בדרך של פיצוי מלא על נזקיה. מדובר אפוא בצו שעה למדינת ישראל שנדרשת עתה אולי בפעם הראשונה לקיים את הבטחתה כאשר המחיר לכך קשה לעיכול.