מאת: ;

המלחמה מנעה רווח מעסק חדש או מהשבחתו? - במסלול האדום תפוצו

מלחמת חרבות ברזל תפסה את המדינה, במידה רבה, בהפתעה, בפרט את אלה המשתייכים לעולם העסקי.
נכון לערב פריצת המלחמה, הצפון פרח לו עסקית יותר מכל תקופה בעבר, התיירות שגשגה, הדרום התפתח בקצב מסחרר ובמקביל ובתמיכה לאמור - המדינה עודדה התפתחות שכזו. הקמה של עסקים ופעילות חדשה בדרום ובצפון קמו כפטריות לאחר גשם.

אזרחים ועסקים פרטיים וציבוריים רבים ראו את הפוטנציאל הגדול הגלום בגבול הדרומי והצפוני, ביכולת להתפתח דווקא שם - עסקית, חקלאית, תעשייתית ועוד ובכלל זה, זיהו את הפוטנציאל בחכירת קרקעות במחיר נמוך, לפעמים אף ללא עלות (בעוד המחירים של הקרקע במרכז המדינה הולכים ותופחים) וזאת לטובת הקמה של עסקים בסמוך לגבול ו/או לטובת שיפור איכות החיים והעתקה של מקום המגורים למיקומים מרהיבים, ירוקים, ומשגשגים, שם גם ניתן למצוא, בין השאר, כוח עבודה איכותי, אשר עלותו נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למרכז הארץ.

דומה כי עסקים רבים ובכלל זה יזמים פרטיים, בעלי נחלות, קיבוצים יזמים ועוד ראו את היופי שבאזורים המוגדרים היום כ-"קו עימות", נענו להפצרות המדינה לפתח את האזור כנגד קבלת הטבות מס, התחברו לרעיון הציוני, להתיישבות והערכיות וע"ס זאת פעלו הם לטובת השבחה של עסקים קיימים, הרחבה של פעילות קיימת, הוספה של קווי ייצור במפעלים קיימים, חכירת שטחים נוספים לטובת הגדל פעילות חקלאים ו/או עסקית , הרחבה והשקעה נוספת בקיים, ייזום פעילות נוספת.

השקעות בהיקפים גדולים אלה בוצעו, בין היתר, על סמך הבנה לפיה חוק מס רכוש 1961 מגן על היזמים, מפני נזקי מלחמה, ושהמדינה תפעל לטובת פיצוי אותם ניזוקים - חקלאים, תעשיינים ואחרים ותעמידם כלכלית במקום בו אמורים הם היו להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת. בכלל זה, ברור וגלוי היה לקהל המשקיעים, המתיישבים והיזמים כי היה ומלחמה תפגע בפועלם, הם יפוצו הן בגין נזקים ישירים והן בגין נזקים עקיפים - הפסד או מניעת רווח, אשר מקורם במלחמה.

משמע, אותם ישראלים הקימו עסקים חדשים ו/או הרחיבו והשביחו את פועלם העסקי הקיים צמוד הגבול, אם בחקלאות, אם בתעשייה ואם בכל תחום אחר, הכול מתוך הבנה, נכונה ומבוססת משפטית - לפיה, נכון להתיישב למען המדינה ולהסתכן, נכון לפעול ולקדם את הפעילות הציונית צמודות הגבול וזאת בהישען על הידיעה לפיה פעילותם והשקעתם "מבוטחת" כלכלית על ידי המדינה, כקבוע בחוק מס רכוש .
 
בצמוד לגבול, ניתן למצא תעשייה מתפתחת במגוון רחב של ענפים, המתנהלת בהצלחה רבה,
כאשר קהל הלקוחות של אותם מיזמים, לא אחת, חובק עולם והטכנולוגיות ו/או המרכיבים הכלולים בה - מעוררי השראה.

באותה מידה יכולים אנו לראות קיבוצים וחקלאים אשר קבלו שליטה על אלפי דונמים שלקרקע חקלאית המשמשת אותם לטובת גידולי שדה ופרי העונים על עיקר הביקוש במדינה.

בנוסף, יכולים אנו, במסגרתו של מיפוי כאמור - לזהות בנקל פרדסים בהיקפים חסרי תקדים בדרום, חקלאים המרחיבים מידי שנה את היקף החקלאות שבשליטתם, חממות ענק בצפון, חוות ייעודיות  לגידול תרנגולות להטלת ביצים ולמאכל, בתי אריזה משוכללים המעניקים מענה למגוון רחב של חקלאים, רפתות ענק המושתתות על טכנולוגיות מתקדמות, גידול עיזים לצורך הפקת חלב ולמאכל, מפעלים המפתחים מוצרים תעשייתיים, משקים המושתתים על שורה של ענפים דוגמת - חוות סולאריות, גידול בקר בשדות הפתוחים, צימרים ווילות אירוח מושקעות ומפוארות - להן צמודות בריכות שחיה מחוממות, ספא, ג'קוזי, מגרשי כדור עף, יקבים, כרמים החולשים ע"פ מאוד דונמים ועוד וזאת בנוסף על אין ספור ענפים ופעילויות מגוונת אחרות.   
 
המלחמה "נחתה" לא רק על עסקים ותיקים פעילים, אלא, גם על יזמים אשר עמדו להקים מיזם חדש ו/או על יזמים ו/או אנשי עסקים ו/או חקלאיים שנמצאו בנקודת זמן בה ציפו להתחיל ולהפיק הכנסה ממיזמיהם לאחר השקעת סכומי עתק לטובת הקמתו. אלא שכעת המלחמה בלמה את פועלם ואת יכולתם להפיק רווח, אם מהמיזם הקיים ואם מהמיזם המתוכנן, ומבלי לדעת מה יעלה בגורל השקעתם או עד כמה ניתן יהיה לתרגם אותה, בסופו של יום, להכנסה.
באותה מידה יש בנמצא מגוון רחב של מיזמים אשר ככול הנראה הועלו "על הנייר" ,אך מפאת המלחמה - הם לא יצאו אל הפועל, בטח שלא בשנים הקרובות.
 
בנסיבות שכאלה, בהן נעצר מיזם עוד בטרם פעל ע"פ תקופה מהותית - אין באפשרות בעלי המיזמים - היזמים, המשביחים, הקיבוצים, החקלאים -  מנהל מס רכוש, האמור לקבוע את הפיצוי המגיע להם ע"פ חוק מס רכוש, את תוצאותיהם העסקיות מהעבר, מה שמקים שאלה באשר ליכולתם לתבוע פיצוי, כמצוות חוק מס רכוש.
 
את הקושי שבלהוכיח את הזכאות לפיצוי ע"פ חוק מס רכוש ו/או את היקף הנזק בגינו יש לפצות ניתן למצוא במקרים דוגמת אלה -
  1. מפעלים אשר רכשו מכונות חדשות אותן הם היו אמורים להתקין לטובת הגדלת שורת הרווח, המכונות הגיעו ארצה, אך המומחים מחו"ל, מטעם היצרן, לא יכולים להגיע לשערי המפעל לטובת תפעול מכונות אלה, מה שבולם את האפשרות להתקין ולהפעיל את אותן מכונות ובזכות זאת להגדיל את שורת הרווח, כמתוכנן.
  2. מפעלים אשר רכשו ציוד לטובת הוספת קווי ייצור, אם חדשים ואם זהים לאלה הקיימים לטובת הגדלת התפוקה, אך עתה, עקב המלחמה, אין באפשרותם להתקינם ולהכניסם לפעולה.
  3. חקלאים אשר תכננו להגדיל את המטע, רכשו שתילים ועוד אולם עתה עקב המלחמה אין אפשרותם לשתול את אותם שתילים אשר אמורים היו להביא להגדלת התנובה מהחממות ו/או מהשדות.
  4. חקלאים אשר תכננו להגדיל את הלולים ו/או לבנות לולים חדשים המכילים כמות גדולה מהותית של תרנגולות מטילות, ייבאו ציוד לארץ, התקשרו עם קבלנים ואף הכינו את השטח לבניה, אולם נכון לעתה עקב המלחמה אין באפשרותם להוציא את המיזם אל הפועל ובפועל יוצא כי הם עתה ממתינים לסיום המלחמה , בעוד הקונטיינרים עם הציוד באחסון.
  5. חקלאים להם חממות פרחים , המגדילים מידי שנה את היבול בדרך של הגדלת כמות הפקעות השתולות ואשר המלחמה תפסה אותם עם כמויות גדולות של פקעות המוכנות לשתילה, ועתה, מפאת המצב ו/או כתוצאה מפגיעה של טילים במלאי הפקעות או שיבושים במערכות הקירור הנדרשות לשמירת הפקעות, אין באפשרותם לשתול כמתוכנן ובאופן זה להגדיל את יבוליהם.
  6. בעלי וילות אירוח ו/או צימרים אשר השלימו את הקמת האמור ו/או הכשירו קרקע לטובת השבחת אלה ו/או הקימו בריכות שחיה ו/או הקימו תוספות מסוימות, אם תוספות של חדרים ואם תוספות של אטרקציות תיירותיות, הכול מתוך אמונה כי תוספות אלה יאפשרו להם להגדיל את הרווח המתקבל מאותן פעולות.
  7. בעלי יקבים אשר עמדו בפני שתילה של כרמים ו/או הרחבה של כרמים קיימים, מתוך תקווה לייצר יין בכמויות גדלות, ביקבים הממוקמים על ידם.
  8. בעלי קרקעות ואחרים אשר חתמו על עסקאות לטובת הקמה של בתי מלון ו/או מיזמים תיירותיים אחרים , בשיתוף עם משקיעים  אשר עקב המלחמה קבלו החלטה שלא להתקדם בהשקעה וזאת מפאת המלחמה והסיכונים הנובעים ממנה.
  9. מסעדות חדשות אשר נבנו ו/אשר אמורות היו להתחיל לפעול ו/או מסעדות אשר עברו הליך של שיפוץ, אולם השיפוץ נבלם ו/או הבניה נעצרה ו/או הפתיחה התעכבה  ועתה כל הליך ההקמה וייצור ההכנסה והרווח לצידו נכנסו להקפאה.
  10. אטרקציות תיירותיות אשר פותחו ו/או הושבחו מתוך אמונה כי הקהל הישראלי יגיע בהמוניו אולם עקב המצב נראה כי הזרימה של לקוחות לא עומדת לצאת אל הפועל.
  11. חממות אשר הצומח בהן נעקר מתוך כוונה להצמיח בכותלי אותן חממות זנים אחרים , הכול מתוך הבנה כי הזנים החדשים יניבו הכנסה גדולה מזו שניתנה על ידי הזנים הנעקרים, אלא שהגורמים אשר היו אמורים לייעץ ו/או לפעול לטובת קידום האמור אינם מסוגלים להגיע לחממות ומשכך כל המיזם נבלם.
  12. בעלי קרקעות אשר החליטו להקים חוות סולאריות ו/או להגדיל את החוות הסולאריות שלהם לטובת הגדלת הכנסה אלא שכתוצאה מהמצב, אין באפשרותם לקדם את המיזם, הגם שיש ביכולם להוכיח כי זה אמור היה לצאת אל הפועל.
בנסיבות המתוארות מעלה ולמרות העדר היכולת להוכיח רווחים מהעבר - אותם חקלאים, אותם עסקים, יזמים, משקיעים ועוד - רשאים ע"פ דין, כל עוד עסקינן במיזמים אשר אמורים היו להיות ממוקמים בקו עימות, לקבל מהמדינה פיצוי מלא, כזה שיעמידם במקום בו יכולים הם היו להימצא באם המלחמה כלל לא הייתה פורצת.
 
המענה לכל אלה טמון בחוק מס רכוש 1961 – מסלול אדום.

המענה אינו טמון במתווים הירוקים ולא בכל חלופה אחרת – פרט למסלול האדום המאפשר הגשת תביעה משפטית כלכלית התואמת את המקרה הספציפי. תביעה המאפשרת בניית שלד משפטי מוצק ותחשיב כלכלי המתיישב עם המצב העובדתי הספציפי.
 
מנגנון הפיצוי ע"פ המסלול האדום הינו המנגנון היחיד האמור ליתן לאותם ניזוקים פיצוי מלא בגין הנזק הממשי, כלומר להעניק להם  פיצוי בסך אשר יעמידם במקום בו יכולים הם היו להימצא באם המלחמה לא הייתה פורצת, כך שהמיזם ו/או ההשבחה כן היו יוצאים אל הפועל.

ניזוקים הנתונים במצב שכזה חייבים להקפיד על תביעה מדויקת ע"פ המסלול האדום, כאשר זו מושתתת על טיעון משפטי נכון - כזה המבוסס על כוונת המחוקק ובמקביל - להציג תשתית עובדתית מלאה ומשכנעת, כזו המלמדת על כך שאכן המיזם אמור היה לצאת אל הפועל כנטען ובסופו של יום - לתרגם את השלד המשפטי לתחשיב כלכלי ספציפי - אשר ילמד על אובדן הרווח שנשלל מהניזוק עקב המלחמה. כמובן שככול שהמיזם לא "הספיק" להניב הכנסות, התביעה מורכבת יותר, אולם ככול שניתן יהיה להוכיח כי הנטען מושתת על רקע עובדתי מוצק – הדרך לפיצוי הראוי סלולה ומתיישבת עם הוראות החוק וכוונת המחוקק.  
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.