מאת: ; ;

זכאות מפונים פרטיים ועסקיים, לפיצוי בגין נזק לרכוש הנגרם כתוצאה מנטישה והזנחה.

לאור המצב הביטחוני המורכב והקשה, המתרחש בימים אלו עקב מלחמת חרבות ברזל, התקבלה החלטה ברשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, על הפעלת התכנית לפינוי תושבי יישובי הדרום והצפון סמוכי הגבול. בעקבותיה, נאלצו מאות אלפי אזרחים מצפון ומדרום להתפנות מבתיהם. פינויים של התושבים גרם להם נזקים כלכליים כבדים. עסקים נאלצו לסגור את שעריהם, אותם בעלי עסקים איבדו את מקור הכנסתם, בעוד הוצאותיהם עומדות בעינן. מפונים אחרים, אשר עבדו באותם עסקים איבדו גם הם את מקור פרנסתם, והיו צריכים להסתמך על הביטוח הלאומי.
מלבד אבדן הכנסתם, נזקים נוספים נגרמו לרכוש אותו השאירו בבתיהם, עקב פעילות האויב, על כך אין חולק כי אותם תושבים, בין אם עסקיים ובין אם פרטיים, יפוצו בגינם. אולם מה באשר לרכוש אשר ניזוק עקב הזנחתו?
 
האם נזק הנגרם כתוצאה מנטישה או הזנחה הוא בר פיצוי? לשיטתנו,
בהחלט!
הדבר מתיישב עם הוראות החוק ותכלית הפיצוי המוצע בו.
חוק מס רכוש וקרן פיצויים הינו חוק בן עשרות שנים אשר החליף את חוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה, תשי"א - 1951 . חוק זה, הינו חוק מעורב של ביטוח ומיסוי. כאשר בחלק הביטוח מבקש הוא לקבוע הסדר מחייב לפיצוי על נזקי מלחמה, כאשר הוא מבחין בין שני סוגי נזקים:
נזק ישיר: כל נזק הנגרם לנכס באופן ישיר מהמלחמה, בין אם נזק מפעולת האויב, ובין אם מפעולת צה"ל. ניזוקים מכל רחבי הארץ זכאים לפיצוי על נזק שנגרם באופן ישיר מהמלחמה.
נזק עקיף: כל הפסד או מניעת רווח מעסק או מנכס שלא ניתן לנצלו עקב המלחמה. יכול להתבטא בביטול עסקאות, מניעת רווח מעסקאות עתידיות, מלאי אשר פג תוקפו, הורדות מחירים ועוד, ובלבד, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק למלחמה. בניגוד לנזק הישיר, פיצוי על נזק עקיף אפשרי רק במסלול האדום.
המסלול האדום הוא הסדר הפיצוי בחוק מס רכוש, מסלול זה קובע פיצוי לניזוקים הממוקמים ברשימה מצומצמת של יישובי ספר היושבים בקווי העימות. תכלית הפיצוי מכוח מסלול זה הוא  להעמיד את הניזוק במקום בו היה אילו המלחמה לא הייתה פורצת. לפי תכלית זו, יש לומר, כי המסלול האדום מעניק פיצוי בגין כל נזק ממשי הנגרם עקב המלחמה, ובכלל זה גם נזקים הנגרמים כתוצאה מנטישה והזנחה.
ולפיכך, הקושי בהשגת הפיצוי בגין נזקים אלו, אינו יהיה מצוי בשאלה האם נזקים אלו, הינם נזקים אשר המסלול האדום הקבוע בחוק מס רכוש מעניק פיצוי בגינם. אלא דווקא בהוכחה, כי התרחשותו נגרמה עקב המלחמה, או בביטויו המשפטי דרישת הקשר הסיבתי.
 
הקשר הסיבתי וחובת הקטנת הנזק כתנאי לפיצוי:
בעניין זה, הקשר הסיבתי הוא פשוט – עקב המצב הביטחוני, הוחלט ברשות החירום הלאומית, על פינויים של תושבי הצפון והדרום מבתיהם, פינוי הניזוק מנע ממנו גישה לרכושו ובפועל מנע תחזוקה ראויה אשר בהיעדרה נגרמו לו נזקים.
על הניזוק יהיה להוכיח, כי הנזק לאותו רכוש, לא נגרם עקב בלאי טבעי, רשלנות כלשהי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה במלחמה, אלא רק בעקבות הזנחתו, שבאה עקב פינוי הניזוק מביתו עקב המצב הביטחוני.
ועדיין, אין לזלזל בתשתית המשפטית בתביעה לפיצוי, עליה לכלול רקע משפטי מפורט ומעמיק, אשר יפרוט לפרטים את כוונת המחוקק והוראות החוק, יבחין בין מסלולי הפיצוי, ויבהיר היטב את ייחודו של המסלול האדום ותכלית הפיצוי המוצע בו, באופן שלא ישאיר מקום לספק, כי נזקים אלו, הינם נזקים ברי פיצוי במסלול האדום.
תנאי נוסף לקבלת הפיצוי, הוא עמידה בחובת הקטנת הנזק. חובת הקטנת הנזק היא חובתו של הניזוק, ככל שמתאפשר לו בנסיבות אלו, לפעול בצורה אקטיבית, לטובת מזעור הנזק ככל שניתן. כך לדוגמא – בעלי צימרים, אשר בריכות השחייה או הג'קוזי הנמצאים בהם, ניזוקו עקב חוסר שימוש ארוך או היעדר טיפולי אחזקה, יידרשו לצורך העניין להוכיח, כי לאורך תקופת הפינוי, לא הייתה גישה לצימרים, או לחילופין, כי כשהתאפשרה גישה הגיעו וטיפלו באותו רכוש, אך זו התאפשרה לעיתים רחוקות מאוד ולא במידה מספקת.
ניזוק אשר יכל למנוע או להקטין את נזקו, ולא עשה זאת, הפיצוי לו יהיה זכאי יוקטן. ואם יכל למנוע אותה, תביעתו לפיצוי בגין נזק זה תידחה.
 
נזק הנגרם כתוצאה מנטישה או הזנחה, ישיר או עקיף?
נזק ישיר הוא נזק הנגרם לנכס, ונזק עקיף הוא נזק כלכלי, בדמות הפסד או מניעת רווח. ובהתאם לכך יש לסווג את הנזק, כך – ככל שהפיצוי שנתבע, הוא בגין תיקון או ערך כספי של רכוש שניזוק או נגנב עקב המצב המלחמתי, הרי שיש לראות בנזק זה כנזק ישיר. אולם, ככל שהפיצוי הוא בגין מניעת הרווח או ההפסד שנגרם עקב ההיזק לרכוש, הרי שמדובר בנזק עקיף.
כך לדוגמא, אותם בעלי צימרים אשר נגרם נזק לבריכה/ג'קוזי בנכסם עקב הזנחה ואי תחזוקה ראויה, אילו יתבעו פיצוי בגין ההיזק לרכוש וגובהו יהיה כנגד עלות תיקונו או ערכו הכספי של הג'קוזי/בריכה, הרי שמדובר בנזק ישיר. אולם אם עקב ההיזק לג'קוזי נאלץ בעל הצימר לבטל הזמנה קיימת, לעצור פעילות, להפחית מחירים וכיוצא בזאת, הרי שמדובר בהפסד או מניעת רווח ונזק זה הוא בגדר נזק עקיף.
 
גם ביהמ"ש מכיר בהם כברי פיצוי:
נזקי הזנחה לתוצרת חקלאית - נזק עקיף.
מקרה רלוונטי לשאלה זו נדון בפרשת קטיף (רע"א 6948/13 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' קטיף מושב שיתופי בע"מ). במסגרת פרשה זו, תבעו חקלאים מאזור גוש קטיף, פיצויים על נזקים שנגרמו בשטחיהם בזמן אינתיפאדת אל אקצה. בין היתר, נזקים נגרמו עקב חסימת צירים, אשר לפרקים מנעה מהם גישה לשטחיהם, וביכולת שלהם לעבד את אדמתם באופן סדיר. במילים אחרות, עקב גישתם המוגבלת של החקלאים לשטחם, אדמותיהם הוזנחו, ונגרמו נזקים לאדמות ולתוצרת, וכתוצאה מכך להכנסותיהם.
בפרשה זו, לא נפסק לבסוף פיצוי לחקלאים, אך בית המשפט הכיר בנזקים אלו שנגרמו לחקלאים, כנזקים עקיפים ברי פיצוי. ולמעשה, שאלה זו כלל אינה הייתה במחלוקת, וערעור החקלאים נדחה, כיוון שלא הוצגו ראיות אשר הוכיחו נזק ואת גובהו.
 
גניבת רכוש - נזק ישיר
נזקים נוספים אשר יכולים להתרחש עקב פינוי התושבים הם גניבות. נשאלת השאלה, האם נזקים אלו נחשבים גם הם לנזקי מלחמה. פס"ד חשוב בעניין זה הוא רע"א 6904/97 ס'ת'ו' בקעות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, אשר נדון סביב תביעת חברה לפיצוי על גניבת אוטובוס שבבעלותה, לשטחי יהודה ושומרון בתקופת האינתיפאדה. ובמסגרתה דחה בית המשפט את הטענה כי נזקי הגניבה הינם "נזק מלחמה".
אולם, מקרה זה אינו דומה כלל למצב אותו אנו מתארים. ועל המצב אותו אנו מתארים יש ללמוד מפרשת מוטיוק (רע"א 2438/98 מנהל מס רכוש חיפה נ' שמואל מוטיוק) פרשה זו, נדונה סביב ערעור מנהל מס רכוש על החלטת ביהמ"ש מחוזי, לפסיקת פיצוי לתושב נהריה, בגין פריצה וגניבה מביתו, בעת שהיה מפונה עקב המבצע הצבאי "ענבי זעם".
פרשה זו שונה מפסה"ד בעניין ס'ט'ו', ומתאימה יותר לענייננו, בעובדות וגם בטענה המשפטית והקשר הסיבתי. שכן, דובר בה על תושב שביתו נשדד בעת שפונה מביתו, ולא על גניבת אוטובוס, וללא קשר סיבתי לפעולת פינוי (כלל לא פונו יישובים) או כל פעולה אחרת שננקטה על ידי המדינה.
כמו כן, הנימוק המשפטי להיותו של הנזק, נזק מלחמה, שונה. שכן, באותו מקרה נטען, כי הגניבה הינה פעולת איבה, המזוהה עם האינתיפאדה בעוד בפרשת מוטיוק נטען, כי גניבה הוא אחד מסיכוני המלחמה, מכיוון שגנבים מנצלים מצב מלחמתי בו תושבים נוטשים את בתיהם. לאור כל זאת, אין ספק, כי ענייננו מתאים יותר למקרה הנדון בפרשת מוטיוק ויש להסתמך עליו.
בפרשת מוטיוק בית המשפט אמנם קיבל את ערעור מנהל מס רכוש, ובכך, שלל את פיצויו של מוטיוק. אך סיפק אמירות וקביעות חשובות מאוד למצב המלחמתי במלחמת חרבות ברזל.
ביהמ"ש מסכים עם קביעת ביהמ"ש המחוזי, אשר הכיר בנזקי גניבה וביזה בבתים נטושים המצויים ביישובים שננטשו עקב המצב הביטחוני, כנזקי מלחמה (ישיר). בנימוק, כי "התופעה שפורצים וגנבים מנצלים מצב מלחמתי שבו תושבים נוטשים את בתיהם לשם ביזה, היא תופעה ידועה ואין ספק שהיא אחד הסיכונים של מצב בו מתבצעות פעולות מלחמה".
בסופו של דבר הערעור התקבל, כיוון שלא הוצגו ראיות התומכות כי פונה היישוב. ביהמ"ש מציין, כי אילו היו מוצגות ראיות כי אפילו שכונה שלמה פונתה, קביעתו הייתה כשל בית המשפט המחוזי. דהיינו, דחיית הערעור והשארת הפיצוי על כנו.
אמירות אלו חשובות ביותר למצב המלחמתי בימים אלו, כאשר אין כל ספק, כי יישובים שלמים מצפון ומדרום פונו מבתיהם, והצגת ראייה התומכת בכך אינה משימה קשה. פירוש הדבר הוא, שתושבי הצפון/דרום אשר יישובם פונה, וביתם נפרץ ונשדד בעת שהיו מפונים מביתם, יהיו זכאים לפיצוי כנגד נזק זה.
 
לסיכום
המצב הביטחוני הקשה אשר מדינת ישראל מצויה בו בימים אלו עקב מלחמת חרבות ברזל, הביא עמו את הצורך, בפינוי רחב היקף של תושבי הצפון והדרום לאזורים בטוחים יותר עבורם. פינויים של תושבי הצפון והדרום מביתם גרם להם נזקים כלכליים רבים, בין כלל הנזקים שנגרמו ישנם סוגי נזקים אשר נגרמו לנכסים ולרכוש עקב נטישתם והזנחתם.
נזקים אלו, כמו כל נזק הנגרם עקב המלחמה, הינם נזקים ברי פיצוי, ישירים או עקיפים. חשיבות יתרה בנזקים אלו, מופנית לקשר הסיבתי כי הנזק נגרם עקב המלחמה. ולא פחות חשוב - לשלילת כל קשר סיבתי אחר שמקורו לא במלחמה. כמו כן, על הניזוק להראות כי פעל וניסה למנוע או להקטין את הנזק.
 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.