אופן הגשת תביעה במסלול אדום ומועד הגשה

מאת: אלי דורון, עו"ד ; ירדן אזולאי, משפטן

24/12/2023

אופן הגשת תביעה במסלול אדום ומועד הגשה

1. פגיעה בפדיון בתקופת המלחמה, על סמך "השוואת מחזורים".
2. פיצוי בגין אובדן רווחים, גם אם אין בנמצא פגיעה במחזורים, למשל במצב בו ניתן להראות כי אין ירידת מחזור משום שהניזוק עובד על בסיס מצטבר, כך שהוא בפועל קיבל הכנסות במהלך המלחמה בגין פועלו בעבר ו/או משום שהעסק מכר מהמלאים הקיימים ועוד.
3. פיצוי כספי גם כאשר העסק מרוויח במהלך המלחמה, אולם הוא מרוויח פחות בהשוואה לקצב הצמיחה השנתי שלו.
4. פיצוי בגין נזקים עתידיים אשר יכולים להיגרם לעסק כתוצאה מאי צבירה של הזמנות במהלך המלחמה לטובת עבודות שיבוצעו בעתיד ו/או אמורות להתקבל בעתיד.
5. פיצוי בגין עסקים חדשים שהוקמו וטרם הפועלו עובר למלחמה. משמע, עסקים שעדין לא ידוע מה הרווח אותו העסק יכול היה להניב .
   דוגמא – אדם פתח מסעדה אותה אמור היה להפעיל סמוך למלחמה, אלא שבפועל המלחמה בלמה זאת.
   בנסיבות שכאלה, אנו צריכים, למרות שהעסק טרם התחיל לפעול, לבצע הערכה לעניין הרווח שהעסק יכול היה להניב לו היה נפתח במועד.
   רק במסגרת המסלול האדום יכול ניזוק לתבוע פיצוי בגין עסק שטרם בא לאוויר העולם, אלא כזה שהיה אמור לבוא לאוויר העולם, אך המלחמה היא זו שבלמה זאת.
6. מכירת מוצרים במהלך המלחמה במחיר שהינו נמוך משווי השוק ו/או במחירים שהינם נמוכים מהמחירים אשר היו נהוגים לפני המלחמה.
   באשר לסעיף זה יש בנמצא פסיקה הקובעת כי יזם נדל"ן הטוען כי בעקבות המלחמה מלאי הדירות שלו שווה פחות ממלאי הדירות עובר למלחמה, זכאי לקבל פיצוי בגין הפער בין שווי הדירות לפני המלחמה לבין שווי הדירות לאחר פרוץ המלחמה.
7. פגיעה בלולים ובבעלי חיים עקב המלחמה, לרבות שווי נזקים שמקורם בפוסט טראומה של בעלי חיים עקב המלחמה, ירידה בתוחלת החיים, אי טיפול במטעים שיוביל לנזק עתידי ועוד.
8. תשלום בגין פחת על ציוד שלא נעשה בו שימוש עתה. למשל מפעל המושבת נכון לעתה ובפועל הציוד מתיישן בעוד שלא נעשה בו כל שימוש.
9. פיצוי בגין ציוד שנרכש וטרם הותקן, אשר עצם התקנתו עשויה הייתה ליעל את המפעל ולהגדיל את שורת הרווח שלו בהתאם.
10. פגיעה מהיעדר הכנסות מצימרים וענפים אחרים בעולם התיירות, לרבות ירידה בהכנסות עקב ביטולים, עקב דחייה של הכנסה למועדים אחרים ועוד.
11. פיצוי בגין תקופת התאוששות במיוחד בעולם התיירות, שם ברור כי גם לאחר סיום המלחמה אנשים לא ימהרו לרכוש חופשה על גבול הצפון ועוד.
12. פיצוי בגין מיזמים שמבוטלים/נדחים  עקב מלחמה.
13. דחייה בעבודות שונות ומגוונות, בתחום הקבלנות ובכל תחום אחר, אשר בפועל תתבצע על חשבון עבודות אחרות בעתיד אותן ניתן היה לבצע בתקופה שלאחר המלחמה.
14. פיצוי בגין הוצאות פרסום מגוונות אשר ירדו לטמיון והוצאות פרסום חדשות שיושקעו בעתיד.
15. התייחסות לעונתיות של העסק.
16. ירידה בשווי מלאים, עקב עונתיות. לדוגמא בשווי של ביגוד ומלאי בחנויות אופנה למיניהן.
17. פגיעת במטעים כתוצאה מהריסה של גדרות ע"י צהל, מה שאפשר כניסה של חזירים ובעלי חיים אחרים הפוגעים במטעים בהווה ובעתיד.
18. פגיעה כלכלית כתוצאה מהעדר יכולת השקיה ו/או פגיעה בהשקיה של המטעים.
19. אובדן לקוחות, עקב העדר יכולת לספק סחורות, מה שגרם לאותם לקוחות להתחיל לרכוש ממדינות אחרות או מספקים אחרים.
20. נזקים בגין אחסון של כבשים, עיזים וכדומה במרעה, מה שמחייב את החקלאי להאכיל את העדר, במקום אכילת עשבייה "טבעית" בשטחים פתוחים.
21. הוצאות מימון שעסק ממשיך לשאת בהם ו/או הוצאות מימון מוגברות שהתהוו בזמן המלחמה.

לאור האמור, במסגרת התביעה במסלול האדום על עוה"ד מטעם הניזוק לבנות תביעה אשר תושתת בין השאר על אלה –

1. פתיח משפטי - כנהוג בעת הגשת תביעה לבית משפט שלום ומחוזי, על עורך הדין העורך את התביעה, להתייחס במסגרתה לבעלי הדין, לתאר את תפקיד המעורבים, להסביר מי הניזוק, מה עיסוקו, מה הפעילות, בגינה מוגשת התביעה, מה הענפים הנתבעים ועוד והכול באופן המתיישב עם הוראות סדר הדין האזרחי.
   בנוסף, על עו"ד לכלול בתביעה את ההסתייגויות ואת ההוראות המתחייבות שעה בה מוגשת תביעה לבית משפט, על כל המורכבות הכרוכה בכך.

2. במסגרת האמורה על הניזוק לשכנע כי קמה לו הסמכות העניינית להגיש את התביעה במסלול האדום .
   על הניזוק  להראות כי הזכאות קיימת, לרבות התייחסות ספציפית להוראות החוק ובהישען על כל אלה להראות כי יש בנמצא סמכות לדון בתביעה וכי יש בנמצא זכאות להגיש את התביעה באופן בו היא מוגשת וכי יש בנמצא עילה להגיש את התביעה בהתאם לראשי הנזק הכלולים בה.

3. רקע משפטי- על עוה"ד לפתוח את תביעתו בהסבר משפטי מעמיק באשר להוראות החוק, להסביר על כוונת המחוקק, להתייחס להבחנה בין המתווים "הירוקים" אל מול המסלול האדום, לעמוד על ייחודו של המסלול האדום, לעמוד על הפערים בין המסלולים, להסביר על השוני בין כוונת המחוקק בכל אחד מהמסלולים, להתייחס לחוק חוזה ביטוח, לחוק מס רכוש ולתפקיד של חוק מס רכוש, כפרמטר שבא במידה רבה לבטח את הניזוק. במסגרת ההנמקה המשפטית, כאמור, יש להתייחס לכך שניזוק אשר תבע במסלול האדום למעשה כרך את גורלו ואת גורל משפחתו בביטחון המדינה, כך ששעה בה המצב הביטחוני במדינה פוגע בו כלכלית, אזי  יש בנמצא חובה לפצותו בגין הנזק הממשי, בגין ההפסד ובגין מניעת הרווח ואף להסביר, על סמך פרוטוקולים של הכנסת, דברי הסבר לחוק, פסיקה קודמת ועוד, את המשמעות שיש ליתן לחוק ואת החשיבות של הפיצוי, כמו גם את ייעוד הפיצוי לצפות פני עתיד ולהעמיד את הניזוק במקום בו יכול הוא היה להימצא היה והמלחמה כלל לא הייתה פורצת.
4. רקע עובדתי – יש בנמצא צורך לכלול בתביעה רקע עובדתי מפורט, במסגרתו מתוארת כלל הפעילות של הניזוק, כלל הענפים מהם הוא מתפרנס, תוך התייחסות להתנהלות התאגידית.
   בנוסף יש להתייחס עובדתית לאירועים בשטח, לפעילות המלחמתית שארעה ולהצביע על הנזקים אשר נגרמו לניזוק וזאת על סמך תצהירים משפטיים, חוות דעת מומחים ועוד.
5. בכל הקשור לפרק המשפטי הכלול בתביעה, יובהר, כי טרם הגשת התביעה ומיד עם קרות המלחמה ובמהלכה, יש חשיבות מכרעת בהפעלת את השמאים והמומחים המתאימים, לרבות - כלכלנים, אגרונומים, וטרינרים ועוד . על עוה"ד להסביר כבר בשלבים הראשונים של המלחמה לאותם מומחים את גבולות הגזרה, את המצופה מהם, את ראשי הנזק שניתן לתבוע ושבהם יש להתמקד ובסופו של יום - לדרוש מהשמאי או מאיש המקצוע לתעד בדיוק את הנדרש על פי ראשי הנזק המשפטיים הצפויים להופיע בתביעה. כך, המומחה יערוך את חוות הדעת באופן התואם את האסטרטגיה המשפטית אשר תבוא לידי ביטוי במעלה הדרך במסגרת התביעה גופה.
   אסור לתת לשמאי או לגורם מומחה אחר מטעם הניזוק להמציא חוות דעת אשר אינה מתיישבת עם ראשי הנזק המשפטים, כקבוע בתביעה.
   חוות דעת שכזו שקולה למגדל פורח באוויר. יש בנמצא צורך לשבת עם השמאי ו/או כל מומחה אחר לפני שזה נכנס לפעולה, להחליט ביחד עמו מה האסטרטגיה המשפטית, לעלות על הכתב את התחומים ואת העניינים אותם המשפטנים, אדריכלי התביעה, מבקשים במעלה הדרך לתבוע ורק לאחר שכל הפרמטרים הנדרשים מועלים על הכתב, אז ורק אז ניתן יהיה לשלוח את השמאי או את המומחה לפעולה, על מנת שזה יוכל, בהתאם לכללים המשפטים המוכתבים לו מראש, לתעד ולבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ולבצע את כל הערכות המתחייבות.
   הואיל וחוות הדעת של המומחה חייבת להתיישב עם הטיעון המשפטי, אין בה כל צורך אלא אם היא בנויה מראש בהתאם לאמור. אל לו לניזוק להפעיל מומחה מטעמו בטרם המומחה קיבל מעוה"ד המתמחה בתחום הנחיות.
6. קשר סיבתי – במסגרת התביעה יש בנמצא חובה להראות את הקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירוע עצמו. נטל הראיה הוא משפטי כך שעסקינן בסוגיה משפטית טהורה ולא בהכרח פשוטה.
   היכולת להוכיח כי הניזוק עמד בנטל קריטית.
   מנהל מס רכוש, אשר מעמדו כאמור כשל שופט שלום, הוא זה שיצטרך בסופו של יום להחליט האם הניזוק עמד בנטל הראיה והיה והוא יקבע כי הניזוק לא הצליח, באמצעות המומחים מטעמו ו/או מכל סיבה אחרת, להוכיח כי יש קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין המלחמה, אזי הפיצוי לא יאושר.
7. ראשי נזק – במסגר התביעה יש בנמצא חשיבות מנצחת ומכרעת - זו שתקבע את גורל התביעה בכללותה - לתבוע על פי ראשי נזק נכונים המתיישבים עם החוק.
   משכך, על הניזוק, באמצעות עורך דינו, לעלות על הכתב את כל ראשי הנזק אותן הוא רוצה לתבוע. כל ראש נזק בגינו מבקש הניזוק לתבוע פיצוי חייב להיות מבוסס משפטית, על סמך מגוון המקורות המשפטים עליהם כתבנו וכן על חקיקה מגוונת המתייחסת לאופן בו יש לפרש הוראות חוק ודברי הסבר אשר מהם ניתן יהיה ללמוד על זכאות ספציפית, כאשר במסגרת כל אחד מראשי הנזק המשפטיים אשר יפורטו, יש צורך לקבוע את הכללים המשפטים לטובת חישוב הנזקים, לטובת עריכת התחשיבים ולטובת קביעת היקף הסכומים אותם ניתן לתבוע, כך שבמעלה הדרך התחשיבים הכלכליים יתאימו במדויק לטיעון המשפטי.
   ככל שהטיעון המשפטי יהיה מדויק ומשכנע יותר וככל שתמצא התאמה של ממש בין הטיעון הכלכלי התומך באותו ראש נזק ספציפי לתחשיב שיבנה בהישען עליו, כך יגבר הסיכוי כי מנהל מס רכוש ישתכנע ויפצה את הניזוק בגין האמור.
   לטובת אלה, יש בנמצא צורך לאתר פסקי דין בהם בית המשפט ו/או ועדות ערר כבר הכריעו בסוגיה, יש לנסות ולאתר הסכמי פשרה מהעבר שם כבר הוסכם על מתן פיצוי בנסיבות דומות, יש לאתר את פרוטוקולים ודיברי הסבר של הכנסת המלמדים על כוונת המחוקק.
   על המנהל להשתכנע כי המחוקק אכן התכוון לפצות את הניזוק בגין אותו ראש נזק, בכדי לאשר את הפיצוי בגין המבוקש.
   כמובן שלטובת האמור יש להתייחס גם לטענות מעולם הביטוח, להתייחס לכך שלמעשה חברות הביטוח מחריגות נזקי מלחמה וכי הפיצוי בשעה של החרגה שכזו חלה על המדינה, במיוחד שעה בה מדובר בנזק כלכלי שנגרם לעסקים ולאזרחים אשר בחרו להגן על המדינה, להוות חגורת בטחון כלכלי של ממש.
8. תחשיבים כלכלים – רק לאחר גיבוש משפטי של כלל הטענות ורק לאחר ביסוסן באופן חד משמעי, ניתן יהיה לבחון את הכללים המשפטים לטובת הגדרת  הזכאות ואופן קביעת הנזק.
   משנקבעו הכללים המשפטיים להערכת הנזק, ניתן יהיה להורות לכלכלן ליישם את שנדרש, לקחת את הרקע העובדתי, את חוות הדעת השמאיות שממילא תואמת את הטיעון המשפטי, את הכללים המשפטיים הנדרשים לטובת ביצוע התחשיב כפי שנקבעו על ידי עוה"ד ובהישען על כל אלה לבנות תחשיב כלכלי מדויק, כזה המתיישב עם הוראות החוק.
9. על התביעה להתיישב עם ראשי הנזק המשפטיים – חוות הדעת המקצועיות – והתחשיב הכלכלי הסופי. התאמה בין שלושת המרכיבים קריטית להצלחת ההליך.
10. הקטנת נזק – יש לקחת בחשבון כי מס רכוש מצפה מהניזוק לפעול לטובת הקטנת נזק.
    אי הקטנת נזק עלולה לפגוע בזכאות לפיצוי. כמובן שהקטנת הנזק חייבת להתבצע בצורה בטוחה ולא מסכנת. יחד עם זאת הניזוק לא יכול לשבת רגל על רגל ולהניח כי המדינה תפצה שעה בה ניתן להקטין נזק.
    יש לקחת את הפסיקה שבנדון בחשבון ולפעול בזמן אמת הן לטובת הקטנת נזק, הן לטובת תיעוד הקטנת נזק והן לטובת תיעוד המלמד על  פעולות שלא ניתן היה לנקוט לטובת הקטנת נזק.
    כך לדוגמא – חממות שהיו חייבות אספקת חשמל לטובת הגידולים ואשר החשמל הופסק, טוב ייעשו באם יראו כי לא ניתנה להם גישה להגיע למקום עם גנרטור כתחליף .
    כך בשורה ארוכה של מצבים אחרים, נכון יהיה לתעד החלטות אלוף והחלטות אחרות, אשר לדוגמא לא מאפשרות גישה או לא מאפשרות פעולות אשר יש בהן כדי ללמד על ניסיון להקטנה של נזק.
    על הניזוק להראות משפטית כי הוא עשה כל שביכולתו על מנת לנסות במסגרת החוק ובסבירות הנדרשת לטובת הקטנה של הנזק.
11. העדר רשלנות – על פי הפסיקה הקיימת על הניזוק להתנהל בסבירות וכמצופה מאדם סביר, כך שהיה והניזוק  פעל שלא בצורה סבירה ו/או שלא על פי דין, אזי ניתן יהיה לטעון כלפיו כי הנזק נגרם עקב רשלנותו.
    כך לדוגמא, אם יש בנמצא הנחיה שלא להיכנס לשטח חקלאי מסוים, היה והניזוק נכנס והטרקטור נפגע, ניתן יהיה לטעון כי הניזק התרשל ומשכך אין הוא זכאי לפיצוי.
12. סיכום הטיעון – על כתב הטענות לסכם את הטיעון המשפטי באופן המלמד על התאמה מלאה בין ראשי הנזק המשפטיים, חוות הדעת המשפטיות, כלל הראיות שהומצאו והתחשיבים הכלכליים אשר נבנו על סמך כל אלה. כמו כן, במסגרת הסיכום, בנוסף על ההתאמות המתחייבות, על הניזוק להראות את היקף הנזק וכי יש בנמצא קשר סיבתי בין הנזק לבין המלחמה. כל אלה חייבים להתכתב עם חובתו של הניזוק להראות כי הוא עמד בנטל וכי ע"פ מאזן הנוחות, הנדרש הוכח ומשכך זכאותו מתגבשת.
13. מעבר לכל אלה, על הניזוק, כך הניסיון מלמד, לבקש מהמנהל הנכבד לקיים דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו יועלו כל הטענות, כך שהחלטה לא תינתן אלא לאחר שניתנה לניזוק ועורכי דינו לטעון בפני המנהל, לענות למנהל על הסתייגויותיו ובסופו של יום לקדם את הצדדים לעבר הבנה לפיה עמדת הניזוק בדין יסודה.