מאת: ;

תביעת פיצויים במסלול ירוק (המשכיות עסקית לכלל המשק) - הצד המשפטי


בעקבות פעולות הלחימה המתמשכות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", נפגעה, ולמעשה עד ימים אלו נפגעת, הפעילות הכלכלית הסדירה של חלק ניכר מהעסקים, זאת בשל מגבלות והנחיות פיקוד העורף, סגירת מערכת החינוך והתגייסותם של מאות אלפים למילואים.
כתוצאה מכך, עסקים רבים חוו ירידה חדה בהיקף הכנסותיהם. עסקים שפעילותם נפגעה, יכולים היו לצמצם את הוצאותיהם המשתנות (רכישות מספקים למשל), ואולם ישנן הוצאות שלא יכלו להימנע מלהוציאן ובהן תשלומי שכירות, הוצאות ביטוח, חשבונות חשמל ומים וכדומה.
הממשלה פעלה כדי ליתן פיצוי ראוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד (שגובה מחזור העסקאות שלהם בשנת 2022 נמוך מ400 מליון ₪) ועל רקע זה תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א - 1961. בתיקון החוק נקבע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן להשתתפות בחלק מהוצאות שכר העבודה.
המתווה מבוסס בעיקרון על המודל של הפיצויים שניתנו בעבר באירועי מלחמה לפי חוק מס רכוש וכן על מענקים שניתנו על רקע התפשטות נגיף הקורונה. בהתאם לכך, עסק אשר נפגע באופן משמעותי כתוצאה מפעולות המלחמה והשלכותיהן על העורף (ירידת מחזורים של 25% ומעלה), יהיה זכאי לפיצוי בגין שני ראשי נזק נפרדים, עד לגובה של 600 אלף ₪, כדלקמן:
  1. השתתפות בהוצאות קבועות
  2. השתתפות בשכר עבודה
לעניין ראש הנזק בדבר השתתפות בהוצאות קבועות, נקבע כי גובה המענק ייגזר ישירות מגובה ממוצע התשומות שדווחו למע"מ בתקופה שבין חודש ספטמבר 2022 ועד אוגוסט 2023, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב"מקדם הוצאות קבועות" שנגזר משיעור ירידת המחזורים בין תקופת הזכאות (אוקטובר ונובמבר 2023) לבין תקופת הבסיס (אוקטובר ונובמבר 2022).
עוד נקבע בחוק, כי קיימת סמכות למנהל מס רכוש להגדיל או להקטין את המקדם עד פי 1.5 מהמקדם הקבוע בחוק, לגבי עסק מסוים, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלתו, גבוהות או נמוכות מגובה הפיצוי שהתקבל בנוסחה הקבועה בחוק.
משרדנו, לאחר שייצג שורה רחבה של עסקים לאורך השנים האחרונות במסגרת תביעות למענקים בשל התפשטות נגיף הקורונה, מודע לעובדה כי אף בכל הנוגע לפיצויים בגין נזק עקיף שנגרם בעקבות המלחמה, מנהל מס רכוש לא יהסס לסטות מן הנוסחה הקבועה בחוק ולהקטין את גובה המקדם לעסקים רבים ככל שישוכנע כי גובה הפיצוי שיתקבל מהנוסחה הקבועה בחוק הנו גבוה מגובה ההוצאות הקבועות שהיו לעסק בפועל בזמן המלחמה.
דוגמה לכך הנה חברה אשר חוותה קשיים כלכליים נוכח התפשטות נגיף הקורונה בישראל. מנהל מס רכוש החליט להקטין את גובה המקדם (במסגרת הבקשה וההשגה) בטענה לפיה חלה ירידה ניכרת בגובה ההוצאות הקבועות של העסק בתקופת הזכאות ומשכך הוחלט להקטין את המקדם בהתאם.
משרדנו, אשר נפל בחלקו לייצג את העוררת בפני ועדת הערר (ערר 1227-21 מרפז – סחר ותעשיות בע"מ נ' רשות המיסים), שכנע כי ההחלטה לסטות מן הנוסחה ולקיים בחינה פרטנית היא החלטה מנהלית, ושיקול הדעת של מנהל מס רכוש בהפעלת סמכות זו כפוף לנורמות הנוהגות במשפט המנהלי. ההחלטה מתי לסטות מהנוסחה איננה יכולה להיות שרירותית, וצריך שתהיה סיבה נאותה לקביעה כי יש לבחון את הוצאותיו הקבועות של העסק. מאותם טעמים,, קבעה ועדת הערר הנכבדה, ההחלטה לסטות מן הנוסחה אינה יכולה להיות מופעלת לרעת מבקש המענק בלבד.
מהחלטה זו של ועדת הערר עולה כי באותה המידה בה מנהל מס רכוש יכול לפעול להקטנת גובה המקדם, כך עליו גם לפעול לטובת הגדלת המקדם, במקרים המתאימים.
להלן מספר דוגמאות למצבים בהם תיתכן האפשרות כי גובה המקדם הקבוע בחוק אינו ישקף את גובה ההוצאות הקבועות של העסק בפועל:
  1. עסקים שנושאים בהוצאות מימון גבוהות - הוצאות מימון, כגון עמלות בנקים וריביות, אינן ניתנות לניכוי בחוק מע"מ ועל כן אינן מתבטאות בדיווחי התשומות למע"מ. עסקים שלקחו הלוואות גדולות טרם המלחמה וכעת נושאים בעלויות מימון גבוהות על אף ההאטה בפעילות הכלכלית שלהם בתקופת המלחמה, ייתכן שגובה ההוצאות הקבועות של עסקים אלו אינן משתקפות כראוי בתשומות המדווחות למע"מ.
  2. עסקים שנושאים בהוצאות ביטוח גבוהות - הוצאות ביטוח אינן ניתנות לניכוי בחוק מע"מ ועל כן אינן מתבטאות בדיווחי התשומות למע"מ. ייתכן מצב בו עסקים נושאים בהוצאות ביטוח שאינן סטנדרטיות כגון קבלני ביצוע שנושאים בעלויות ביטוח גבוהות או חברות אשר להן ביטוח אשראי יקר. במצבים אלו, ייתכן שגובה ההוצאות הקבועות של עסקים אלו אינן משתקפות כראוי בתשומות המדווחות למע"מ.
  3. עסקים שמקבלים שירותים מחברות בחו"ל - הוצאות בעד שירות שניתן לחברה בישראל מטעם עסק שנמצא בחוץ לארץ אינן ניתנות לניכוי בחוק מע"מ ועל כן אינן מתבטאות בדיווחי התשומות למע"מ. ייתכן מצב בו עסקים נושאים בהוצאות לטובת שירותים (שירותי סייבר, ייעוץ פיננסי, ייעוץ משפטי ועוד) מחברות המצויות בחוץ לארץ. במצבים אלו, ייתכן שגובה ההוצאות הקבועות של עסקים אלו אינן משתקפות כראוי בתשומות המדווחות למע"מ.
  4. עסקים להם שורה של סניפים במיקומים שונים בישראל
  5. עסקים להם סניפים שחלקם נמצאים בקו עימות וחלקם האחר לא
  6. עסקים להם סניף בתוך אזור המוגדר כקו עימות
  7. עסקים בקו עימות להם סניפים מחוץ לקו עימות
  8. חברה אשר לה מספר פעילויות, במגוון ענפים
  9. חברה אשר יש לה פעילות מהותית ביישוב קו עימות
  10. חברה אשר יש לה מלאים הנזרקים עקב המלחמה
על עסקים, אשר לטעמם גובה המקדם אינו משקף את גובה ההוצאות הקבועות של העסק, להגיש במסגרת הגשת התביעה לפיצויים, כתב טענות אשר ישכנע משפטית וכלכלית את מנהל מס רכוש מדוע יש להגדיל את "מקדם ההוצאות הקבועות" במקרה הספציפי של העסק.
כתב טענות זה דרוש שיתבסס על תשתית משפטית רלוונטית אשר מצדיקה את הגדלת המקדם. המכתב לבקשה להגדלת המקדם צריך אף להיות מגובה בראיות קונקרטיות וכן מבוסס על טיעונים משפטיים, טיעונים אותם רק עורך דין, מומחה לענייני מס רכוש וקרן פיצויים ו/או מומחה למענקי הקורונה, ידע לטעון בצורה נכונה ומדויקת.
   

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.