מאת: ;

תשתית משפטית קריטית לטובת הצלחה במסלול אדום

האירוע הבטחוני החמור, אותו חווינו על בשרנו ב-7.10.23, הנו אירוע שטרם ידעה המדינה כדוגמתו -הן ברמה הנפשית, הן ברמה הביטחונית ולענייננו - גם ברמה המשפטית.
במרוצת השנים מדינת ישראל נאלצה אמנם להתמודד עם עשרות אירועים בטחונים משמעותיים ולטפל באלפי תביעות ע"פ חוק מס רכוש, אם בגין נזקים ישירים ואם בגין נזקים עקיפים, אולם מפגע כלכלי בסדר גודל כזה, טרם חווינו. הדבר מחייב היום את המשפטנים לפעול בעוצמה ובמקצועיות נטולת פשרות לטו בת תשלום מלוא הפיצוי לניזוקים בקו עימות – עד לשקל האחרון.
ובעניין זה יאמר מיד, כי כל ניזוק אשר נמצא בקו עימות וזכאי להגיש את תביעת הפיצוי ע"פ המסלול האדום, מחובתו לעשות כן. רק כך יקבל הניזוק את הפיצוי המגיע לו ואל לו להתפתות ולפנות למסלולים אחרים, אשר המרחק בינם לבין המסלול האדום הינו מרחק מזרח ממערב. אכן, מסלול אדום מחייב תשתית משפטית איתנה, אך זו ברת השגה, מחויבת במציאות והיא (ורק היא) תביא לניזוק בקו עימות את שמגיע לו ממש. לאור זאת אין ממה לחשוש, יש לפעול להגשת תביעה במסלול האדום !!!
 
אין חולק כי לצד האירועים הקשים ולצד מטרות האויב, ביציאתו כנגד מדינתנו - לכבוש את אדמות המדינה, לערער את ביטחוננו האישי, להביא לשחרור אסירים ועוד, עומדת, ללא כל צל של ספק, הכוונה לפגוע בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל, ובכלל זה בכושר היזמות, ברוח הכלכלית הנושבת, ביכולת היצירה והעשייה, במחשבה קדימה, בחדשנות ובכלל. האויב מודע ורואה את הצלחת מדינת ישראל במשך 75 שנות קיומה ולמד את היכולות שלה בכל מישור - בחקלאות, בתעשייה, בפיתוח של מוצרים ביטחוניים, בפיתוח מוצרים רפואיים, בגנטיקה ועוד.
כל אלו, מטבע הדברים, מאוד כואבים לאויב שבמסגרת מטרותיו לפגוע בנו, מבקש להביא לבלימת צמיחתנו, לפגיעה בליבת פועלנו ולמניעת המשך התרחבותנו, חדירתנו לשווקים חדשים, ליבשות חדשות, לתחומים חדשים, לזנים חדשים ובכלל. לשון אחר- קשה לו לראות כיצד המדינה שלנו מתפתחת ורווחת.
במענה לכל אלה, ומתוך מטרה להביא לידי סיוע לעסקים הישראלים לעמוד כלכלית בלחצים הנובעים כתוצאה מהמצב הנתון ו/או ממצבים אחרים, חוקק חוק מס רכוש.
חוק זה, נודה על האמת, רחוק מלהיות "פשוט" מבחינה משפטית, אך ניתן לומר בהחלט כי התמקצעות ומקצועיות מאפשרות לניזוק לקבל את המענה הראוי והמיוחל.

המדובר בחוק מורכב, חוק אשר בה ליתן פיצוי בגין נזקים ישירים ובגין נזקים עקיפים לניזוקים. הזכאות לפיצוי וגובהו נקבעים בראש ובראשונה,  על סמך קריטריונים משפטיים, כאשר נטל הראיה והצורך להוכיח את הנזק חלים על הניזוק עצמו ומשכך, צריך הניזוק לקבל הדרכה ולהתנהל בתבונה כבר מהשלבים הראשונים של הלחימה. התנהלות שמחייבת את תיעוד הנזקים, אופן ההתנהלות העסקית, הרישום הנדרש ועוד. למעשה, התנהלותו של הניזוק קריטית לטובת הצלחת ההליך וקבלת מלא הפיצוי.
לעניין הנזק הישיר, החוק למעשה צופה פני עבר, הוא בא למעשה להשיב את המצב לקדמותו, לכל תושבי מדינת ישראל ללא כל מגבלה של מיקום, ולמעשה אמור להעמיד את הניזוק במקום בו הוא היה נמצא דקה לפני קרות האירוע.
יישום החוק, בכל הקשור לנזק הישיר, מחייב התעמקות משפטית במגוון נרחב של סוגיות ויישום פסיקה הנוגעת למס רכוש, שכן החוק שקול לגבינה שוויצרית מחוררת, ומכאן שהגשת התביעה מחייבת הבנה והתעמקות משפטית של ממש, כזו אשר "תמלא" את החסרים ותביא מענה מלא לניזוקים.
כבר כאן יאמר כי הפסיקה המפורסמת בכל הקשור לחוק מס רכוש ונזקים ישירים ו/או נזקים עקיפים הינה דלה ביותר, זאת משום שעיקר התיקים מסתיימים בדרך של התדיינות עוה"ד המתמחים במס רכוש מול רשות המסים וכן מול השמאים ו/או מול הכלכלנים ו/או מול הלשכה המשפטית של רשות המיסים.
עוד יובהר כי גם העניינים המגיעים להתדיינות בפני ועדות הערר מסתיימים לרוב בפשרות משפטיות ובמקרים בהם מגיעים הם לפסיקה, אזי זו, בדרך כלל, עומדת בניגוד לפסיקה של ערכאות אחרות ולמעשה אינה מתפרסמת. כך, בניגוד להליכים משפטים אחרים, בעניינים ובמחלוקות אחרות, העבודה של עוה"ד במקרים מסוג זה - היא קשה מהרגיל.
במקרה בו ניתן להגיש תביעה במסלול האדום, שהינו המסלול האולטימטיבי ומשכך ניתן הוא רק לאלה המבטאים את אזרחותם בהתיישבות של קבע בקו עימות, הרי זה נכון וחובה על אלה לעשות שימוש בזכות זו ולהגיש את התביעה במסלול זה בלבד.
 
המסלול האדום הנו המסלול המתאים ביותר לאלו העומדים בקריטריונים, גם אם אין הוא מבוסס על נוסחות יבשות ולא מותאמות, כנהוג במסלול הירוק. זאת משום שהמסלול האדום, להבדיל ממסלולים אחרים, גמיש, אינו מוגבל בסכום אותו ניתן לתבוע, אינו מותנה בתשלום אגרה והוא שיכול באמת ובתמים להביא לניזוק פיצוי מלא ואמיתי בגין נזקו העקיף – אובדן רווחים.

על עוה"ד המטפל עבור ניזוק בהגשת תביעה במסלול האדום לבצע כמובן עבודת מחקר משפטית עמוקה ולהסתמך על אין ספור, החלטות, הוראות ביצוע, הסכמי פשרה של המדינה מהעבר בתיקים דומים, פסיקה שלא פורסמה, הצעות חוק, דברי כנסת, תקנות, החלטות ועדות ערר שלא פורסמו ועוד. הישענות על כל אלה תביא להגשת תביעה איתנה, משכנעת וראויה המבוססת על ראשי נזק ראויים, שרובם ככולם, ראשי נזקים משפטים המהווים גשר ברזל ובסיסי איתן לתחשיבים חשבונאים וכלכליים.
על כן, התנהלות כמתואר לעיל תאפשר לניזוק באמצעות עורך דינו, אם בפני מנהל מס רכוש ואם בפני ועדת הערר או בית המשפט המחוזי, לדרוש את כל ראשי הנזק ולתבוע בצורה אמיתית ומלאה את כל הנזקים על סמך טיעון משפטי מוצק ו/או טיעון משפטי הגולש לעבר ראשי נזק שאין לגביהם פסיקה משפטית. עבודת מחקר משפטי נכונה תסייע לעוה"ד המגיש את התביעה לבסס את טיעוניו לעניין ראשי הנזק, כך שבסופו של יום היכולות לתבוע את הנזק האמיתי לו זכאי הניזוק לקבל תגבר.
המורכבות המשפטית והצרכים המשפטיים לטובת הצלחה במסלול האדום יכולים לעלות הן בסוגיות הקשורות בתביעה בגין נזקים ישירים והן בתביעה בגין נזקים עקיפים. כמי שייצג את מס רכוש 13 שנים וכמי שמטפל בתביעות מס רכוש יותר מ-30 שנה, יכול אני להעיד כי מחד - קיימת מורכבות, אך מאידך – הנכונות והיצירתיות, כמו גם נתונים אחרים, מביאים לידי מיצוי ופיצוי אופטימאלי, לכל ניזוק הזכאי למסלול האדום להילחם.  
לשון אחר, יש חשיבות מכרעת להתעקש ולהילחם משפטית במסגרת תביעה ע"פ המסלול האדום. במסגרת תביעה זו, יש להעלות ולהציף כל ראש נזק קיים, גם כאלה שיש להתאימם למקרה הספציפי ולניזוק הפרטני, זאת לטובת קבלת מענה משפטי וכלכלי ממשי וקבלת מלוא הפיצוי לו הניזוק זכאי.
כל זאת תוך הפנמה כי הפיצוי בגין נזק ישיר - הינו פיצוי פונה פני עבר, בעוד שפיצוי בגין נזק עקיף – פונה פני עתיד, משמע –נזקי המלחמה מנוטרלים והרעיון הנו להעמיד את הניזוק במקום בו עתיד הוא היה להימצא לו לא הייתה מלחמה. למרות המורכבות המשפטית והזירה הבתולית – האמור אפשרי ואפשרי בהחלט !!!
ככל שמדובר בנזק ישיר, מתעוררות שאלות רבות הקשורות, להיקף הפיצוי, לשאלות כגון מה ניתן לתבוע וכיצד לעשות זאת. על הניזוק לבחור, בין השאר, את השמאים  הנכונים, את אנשי המקצוע המתאימים ועוד וכן לדרוש מאלו לבצע עבודה אשר מבוססת ומתכתבת נכונה עם ראשי הנזק אותם בכוונתנו לתבוע.
השמאי או איש המקצוע בו נסתייע לטובת הגשת תביעה מוצקה בגין נזק ישיר, יכול שיגיע מעולם הבנייה ויכול שיגיע מעולם החקלאות או מכל עולם מתאים אחר – הכל תלוי בסוג הנזק, לרבות טכנולוגיה, קניין רוחני, גנטיקה ועוד, הכל כאמור בהתאם לסוג הנזק הישיר שנגרם.
ואם עסקינן בנזק ישיר, לא אחת מתעוררות סוגיות משפטיות לגביהן. אם נודה על האמת, אין בנמצא פרשנות משפטית מוצקה ו/או פסיקה של בית משפטי עליון המהווה תקדים ומשכך, לטובת ביסוס כל אחת מאלה יש בנמצא צורך לבסס את הנדרש בטיעונים משפטיים מורכבים ומשכנעים, הכול לטובת הענקת הפיצוי המקסימאלי הראוי ללקוח.
כך לדוגמא מתעוררות שאלות משפטיות בנושאים של נזק ישיר בנושאים אלו:
  1. כיצד עלינו להתנהל עם נזק ישיר למבנים לא חוקיים שנפגעו על ידי פעולות איבה?
    איך מתמודדים עם טענה של המדינה לפיה מדובר במבנה לא חוקי ולכן המדינה לא חייבת לפצות?
  2. כיצד יש להתמודד עם מצב בו יש פגיעה בציוד ו/או במכונות ישנים, אשר העלות המופחתת הנה נמוכה בשל גילם, אולם בפועל אין בנמצא אפשרות לרכוש ציוד ישן כדי להשיב את המצב לקדמותו, אלא ישנה אפשרות אחת בלבד והיא לרכוש ציוד חדש למפעל ו/או לבית העסק?
    במקרים שכאלה, נשאלת השאלה האם הניזוק זכאי משפטית לפיצוי לטובת רכישה של נכס חדש. במסגרת הטיעון המשפטי, יש לבחון היטב את הנטען, יש לנטרל טענות בדבר יכולת לרכוש תחליף ישן, יש לנקוט בשורה של פעולות כיצד להוכיח את הטיעון המשפטי ויש למנף את הוראות הכנסת ואת כוונת המחוקק, תוך הישענות על הפסיקה הקיימת, לטובת תמיכה בטענה לפיה הניזוק לא אשם בכך שאין תחליף ישן ולכן זכאי הוא לרכוש ציוד חדש לטובת השבת הפעילות בעסק שלו.
  3. הזכאות לפיצוי בגין נזק ישיר מתייחסות הן למצב בו הנזק נגרם על ידי האויב והן לנזקים הנגרמים על ידי כוחות צה"ל. בהקשר זה תמיד יש לשאול עד כמה אנו יכולים לתבוע בגין האמור, בגין נזקים שטנקים או חיילים עשו למשק או לקיבוץ או למפעל או לכל נכס אחר.
  4. יתרה מזאת, יש מצבים בהם חיילים אהובים עושים שימוש במים, חשמל, מגורים ועוד של קיבוצים ו/או ניזוקים אחרים. כל אלה לא נכללים בהגדרה של נזק ישיר או נזק עקיף.
    אם כך - מי ישלם בגין עלויות אלה, כיצד אנו מתמודדים עם כל אלה?
    גם לגבי אלה יש מענה משפטי.
  5. כידוע, הנפגעים בנזק ישיר זכאים לקבל פיצוי בגין אובדן הרווחים עד להשלמת שיקום הנזק. מה המשמעות, מתי הנזק או הנכס שוקם? איך מודדים זאת משפטית ?
    ומה לגבי זכאות לפיצוי בגין התקופה שלוקח לעסק להתאושש?
    הרי אם נכס נפגע פיזית, ראשית לוקח זמן להשיבו לקדמות, אח"כ לוקח זמן לגרום ללקוחות ולעובדים  לחזור לפעולה, כך שאנו למעשה מתייחסים לתקופה נוספות של שיקום נזק.
    ֻבתמיכה משפטית לטיעונים בעניין זה – יש למנף פסיקה התומכת בטענה.
  6. כשמדובר בנזק ישיר מתעוררות שאלות לעניין זהות התובע, מי אמור לתבוע, הבעלים הרשום, החוכר, השוכר?
    מה עושים במצבים בהם יש יותר מבעלים אחד, מה עושים במצבים בהם נפגע נכס משותף למספר בעלים, כמו למשל חומה בין שני בניינים, מי אמור לקבל את הכסף?
  7. האם אנו יכולים לדרוש משפטית ממס רכוש לקבל את הפיצוי בכסף ולא דרך קבלן מתקן?
    גם לכך – מענה משפטי.
  8. מה הניזוק אמור לעשות עם הכסף, האם מחובתו של הניזוק לעשות שימוש עם הכסף או שרשאי הוא לא לעשות בו שימוש ולקחת אותו לטובת מטרות אחרות?
  9. כמה ניתן להתמודד מול מצבים בהם אין בנמצא אפשרות לרכוש נכס דוגמת זה שנפגע? כיצד יהיה זכאי הניזוק לקבל פיצוי?
  10. מה מידת הראיה המשפטית הנדרשת לטובת הוכחת הנזק הישיר והאם יש בנמצא חובה לתעד אותו, ואם כן באיזה אופן?
  11. מה עלינו לעשות עם נזק הנגרם לנכסים, אשר ייתכן שמראש לא נבנו באופן המתיישב עם התקן, למשל מה עם כבישים שנסללו שלא בהתאם לתקן וטנקים שעברו עליהם פגעו עקב זאת בתשתיות?
    האם יש בנמצא זכות לפיצוי בגין התשתיות?
    האם המדינה אמורה לפצות במקרה בו במקור הייתה רשלנות של בעל הנכס שעה בה מראש הוא סלל את הכביש או בנה את הנכס?
    גם כאן, יש בנמצא חשיבות לפנות לפרוטוקולים של הכנסת ולראות כיצד אנו עושים בהם, ובחקיקה הקיימת, שימוש לטובת הוכחה הקובעת כי יש בנמצא זכאות לפיצוי מלא.
  12. כיצד עלינו להתמודד עם טענות של אשם תורם מצד הניזוק?
    יש לקחת בחשבון כי במסגרת תביעות הנזק הישיר עלולות לעלות כלפי הניזוק שורה של טענות ובכלל זה טענה בדבר רשלנות או טענה בדבר אשם תורם ו/או טענות לגבי אופן פעולת הניזוק בכל הקשור להקטנת הנזק.
    יש בהקשרים אלה מס' פסקי דין ומשכך כבר בשלבים הראשונים של ההליך  ועוד בטרם מוגשת תביעה למס רכוש בגין נזקים ישירים יש לפעול לטובת תיעוד מהלכים, נקיטה בפעולות ועוד והכול לטובת קבלת מלא הפיצוי בגין הנזק וזאת מבלי שיבקשו לקזז לניזוק כספים בגין מחדליו.
  13. חוק מס רכוש מפצה באופן מוגבלת לעניין תכולה של דירה
    ישנן תקנות והוראות חוק המתייחסות לאמור, בהקשרים אלו יש בנמצא חשיבות מכרעת לאופן פרשנות התקנות ובנוסף יש להשוות את המקרה למקרים אחרים, כך שהניזוק יקבל את המגיע לו ע"ס פרשנות רחבה אותה יש ליתן לניזוק עצמו.
  14. עיקרון "היעדר אפליה":
    עקרון זה חייב להיות מיושם בכל תיק ותיק. כך שככול שהמייצג מכיר מקרים אחרים, פשרות אחרות, ויתורים אחרים של מס רכוש החורגות מהתקנות, יוכל הוא להציגם בפני מס רכוש ולדרוש שלא להפלות את הלקוח לרעה, כך שאם במקרים אחרים מנהל מס רכוש העניק ופיצה מעבר להוראות החוק היבשות, יש בנמצא חובה שבדין לדרוש פיצוי בגין נזקים ישירים באופן דומה לזה שניתן במקרה דומה או מקביל .
לעניין תביעה בגין נזק עקיף, ההתנהלות המשפטית מורכבת שבעתיים.
עסקינן במידה רבה בתביעה כלכלית לכל דבר ועניין, אשר חייבת להיות מבוססת על ראשי נזק כלכליים אשר חלק גדול מהם מבוססים עם הוראות חוק, פרשנות חוק, כוונת מחוקק, פרוטוקולים של הכנסת ופסיקה דלה.
תביעה בגין נזק עקיף ע"פ המסלול האדום הינה כמעט תמיד עדיפה על מסלולים אחרים וזו מתאפשרת רק לעסקים וניזוקים אשר להם נכס ביישוב ספר שהינו גם קו עימות, כך שנכון להדגיש כי יתכנו מצבים בהם העסק /המשרד ממוקם מחוץ ליישוב ספר אולם ה"נכס" נמצא ביישוב ספר, כך שאם ישנו מצב של היעדר יכולת לנצל את הנכס ביישוב הספר, מתעוררת לה הזכאות לפיצוי בגין הנזק העקיף.
את התביעה בגין הנזק העקיף יש להגיש מתוך הבנה לפיה, לאחר הגשתה למנהל מס רכוש, היה וזו לא תתקבל במלואה, יהיה צורך להגישה כערר בפני וועדת ערר מס רכוש נזק עקיף  ולבית משפט. בהתייחס לאמור, ככל שנציג את הטיעונים לראשי הנזק באופן מבוסס משפטית בפני מנהל מס רכוש, יגבר הסיכוי לסיים את המחלוקת במסגרת ההתנהלות מול מנהל מס רכוש .
ניסיון של 30 שנה מלמד כי הגשת תביעה למנהל מס רכוש כשזו מבוססת משפטית, מביאה, בסבירות גבוהה מאוד, לסיום המחלוקת במשרדי מס רכוש וזאת בין השאר, משום שעובדי מס רכוש, לרבות הלשכות המשפטיות ו/או אנשי המקצוע ,העושים מלאכתם נאמנה, מבינים היטב כי לכל החלטה שיפוטית תהא השלכה רוחבית. לאור זאת הם מפנימים כי נכון יהיה לעשות הכל בכדי להימנע מהחלטות אשר עלולות להביא לידי כך שאין ספור ניזוקים, אשר מצויים בסיטואציה דומה, יעשו בה שימוש. לכן, הם יעדיפו, בחלק גדול מאוד של המקרים, לפתור את המחלוקת המשפטית באופן נקודתי, בדרך של פשרה בדרך כלל, ומבלי להסתכן תקדים לתיקים אחרים.

תביעה בגין נזקים עקיפים יש להגיש למנהל מס רכוש כתביעה נזיקית – כלכלית המבוססת על ראשי נזק משפטים רבים. כאן ראוי לציין כי המחלוקת בנוגע לראשי הנזק לפיצוי ידועה וגדולה.
יש בנמצא חובה, בכל מקרה, לאתר את ראשי נזק ולתמוך כל אחד מאלו בטיעון משפטי המסביר מדוע לניזוק זכות לתבוע ראש נזק הספציפי. יש בנמצא חובה למנף את כוונת המחוקק ובהישען על כל אלה והפסיקה הדלה הקיימת, לבנות את התחשיב הכלכלי המתיישב עם אותם ראשי נזק.
היכולת לסקור מבחינה מקצועית את כל ראשי הנזק המשפטיים הנכונים, צפויה לשנות את פני התביעה מקצה לקצה ולהביא לניזוק עשרות רבות של אחוזים בפיצוי, מעבר למה שיקבל באם לא יתבע את אותם ראשי נזק.
ההתעקשות על כל ראש נזק אינה פשוטה ומשכך ההתנהלות המשפטית חייבת להיות מדויקת.
כמו כן, הואיל והנטל הראייתי הוא על הניזוק, על זה, לפעול לטובת בניית תשתית עובדתית אמיתית אשר תתמוך בטענות לעניין ראשי הנזק האפשריים.

הווי אומר, בעת תחילת ההערכות נכון לבנות תשתית עובדתית, ע"ס מומחים.
אותם מומחים חייבים לקבל הסבר משפטי באשר למצופה מהם לתעד הכל לטובת הגשת תביעה המבוססת על ראשי נזק הנתמכים בראיות המתאימות, ומשיש בנמצא ראיות וטיעון משפטי משכנע, ניתן יהיה לפעול נכונה לטובת בניית התחשיב הכלכלי, אשר גם לגביו, חייב הכלכלן לקבל את ההנחיות המשפטיות לטובת בנייתו באופן המתיישב עם הוראות החוק, הצעת המחוקק, הסברי החוק, פרוטוקולים ועוד טיעונים מגוונים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענה לפיה הפיצוי בגין נזק עקיף הינו פיצוי פונה פני עתיד ולכן על הפיצוי להעמיד את הניזוק במקום בו יכול הוא היה להימצא באם האירוע או המלחמה לא היו מתקיימים.

בסופו של יום, הניזוק אשר עסקו ו/או נכסיו מצויים בצמוד לגבול או בכל מקום מזכה אחר, לא צריך לספוג את הנזק הכלכלי עקב המלחמה. הטיעון הוא כי יש לזכות אותו בפיצוי כספי מקסימלי אמיתי והולם, כזה שבאמת ובתמים יעמיד את הניזוק במקום הנכון, במהירות האפשרית, במינימום עלויות ובמינימום עיכובים. במקרים רבים עיכובים עלולים להביא לפגיעה ואפילו לקריסה של הניזוק ולכן יש לפעול בנושא במהירות האפשרית.
כאמור, ראשי הנזק הם גמישים, דינמיים וכל העלאה של כזה מחייבת התייחסות של ממש לתשתית המשפטית העומדת בבסיסו.
הואיל וקיים קושי אמיתי למצוא תקדימים באשר לחלק גדול מראשי הנזק, יש בנמצא חשיבות בביצוע מחקר משפטי לכל מקרה, המושתת על הוראות החוק, מטרות החוק, ניתוח פרוטוקולים של ועדות הכנסת, בחינה עמוקה של הפסיקה הקיימת, לרבות זו שלא פורסמה, פשרות שהתגבשו במהלך השנים. בהישען על כל אלה לשכנע את הגורמים המוסמכים בדבר נכונות הדרישה .
 
דוגמאות לראשי נזקי אפשריים במסגרת תביעה לאובדן רווחים על פי המסלול האדום, המחייבות תמיכה משפטית לטובת הוכחתם ולטובת קבלת הפיצוי המגיע לניזוק , יכללו סוגיות דוגמאות אלה -
  1. פיצוי בגין ירידה במחזורים של העסק במהלך המלחמה בהשוואה לתקופות מגבילות תוך הישענות על תקופות להשוואה ותוך התייחסות לעונתיות/תנודתיות במקרה הצורך .
  2. פיצוי בגין ירידה ברווחיות של העסק גם בשעה בה אין בנמצא ירידה בפדיון. כאשר יכולים להיות מגוון רחב של מצבים בהם הפדיון בתקופת המלחמה לא ירד וזאת למרות שהעסק עצמו נפגע כלכלית עקב המלחמה.
  3. פיצוי בגין ירידה בקצב הצמיחה של העסק, גם אם במהלך המלחמה העסק הרוויח יותר מכפי שהרוויח עובר למלחמה (השלמת פיצוי לרווח הצפוי).
  4. פיצויי בגין מכירה ממלאים קיימים של המפעל, שעה בה הייצור נעצר, תוך התייחסות לנזקים שיוצרו בעתיד עקב העסקת עובדים לשם מילואי המלאים ולשם עמידה בהתחייבויות עתידיות וזאת גם במצבים בהם המחזור של העסק לא נפגע.
  5. הבחנה בין אובדן הכנסה לבין דחיית הכנסה, תוך התמקדות בכך שהחוק מפצה בגין אובדן הכנסה להבדיל מדחייה של הכנסה. ההבחנה המשפטית בין דחייה של הכנסה לבין אובדן של הכנסה דקה. כך, אולם אירועים למשל, שכל האירועים נדחו לחודשים הבאים - האם עסקינן רק בדחיית ההכנסה?
    לגישתנו יש בהחלט תמיכה משפטית, בחלק גדול של המקרים, כי עסקינן באובדן הכנסות ולא בדחייתן.
  6. תוכניות לשיקום עסק מפסיד אשר נעצרו עקב המלחמה.
    מצב בו העסק הפסיד כסף לאורך השנים עובר לפרוץ המלחמה ונמצא בהליך שיקום, אולם המלחמה הביאה לידי כך שהעסק "קפא" וכך גם הליך שיקומו. העניין האמור מעורר שאלות משפטיות מורכבות כגון האם בלימת תוכנית שיקום מקימה זכאות לפיצוי בגין העדר השיקום, אובדן המשקיע וכדומה. התמקדות בתכלית החוק, לכאורה, מצדיקה את האמור.
  7. פיצוי בגין ירידה בשיעור הרווח הרגיל של העסק, עקב הורדת מחירים בשעת מלחמה והכול בשעה שהעסק ממשיך להרוויח גם בתקופה של המלחמה.
  8. התייחסות למצבים בהם עסק שאינו בקו עימות מנהל "סניף" בקו עימות.
    מה המשמעות של סניף?
    האם ניתן לתבוע בגין אובד הרווחים בסניף?
    מה יש להוכיח לטובת קיומו של סניף ?
    מה קורה שעה בה הסניף שבקו עימות הפסיד בעוד שהסניפים האחרים הרוויחו יותר והתאגיד שאוחז בכל הסניפים הרוויח יותר.
  9. נזקים עתידיים לחקלאות עקב אי ביצוע קטיף, אי ריסוס ועוד.
    לטובת האמור יש לעשות שימוש בפסיקה התומכת באמור, תוך התאמתה למצב הנתון.
  10. פגיעה בעדרי הבקר עקב היעדר טיפול, אי אפשרות להאביס, לחלוב ועוד.
  11. שיפוי בגין עלויות יתר הנובעות כתוצאה מהעתקת פעילות, מהסעת עובדים, מהענקת תמריצים לעובדים בכדי שיגיעו לעבודה ועוד.
לסיכום, אין חולק כי כל ניזוק היכול להגיש תביעה במסלול האדום, טוב יעשה באם יגישה, כאמור.
תביעה במסלול האדום אמורה לפצות את הניזוק בגין מלא הנזק, לטובת מימוש תכלית החוק ונטרול מטרות האויב.
אכן, תביעה שכזו הינה תביעה משפטית גרידא, המושתתת על מגוון רחב של טענות משפטיות מתוחכמות ומורכבות ונכון כי מפאת היעדר פסיקה בחלק נכבד של המקרים התומכת בראשי נזק, יש בנמצא חשיבות בעריכת מחקר משפטי מקיף עבור כל ראש נזק וביסוסו על סמך הצעות החוק, דברי הסבר להצעות החוק, פרוטוקולים, פסקי דין שלא פורסמו, הסכמי פשרה שהתגבשו במקרים דומים ועוד.
ברם, אין בכך כדי למנוע מהניזוק להגיש תביעה דרך המסלול האדום ולדרוש את אשר מגיע לו ובכלל זה בטח שלא לבחור במסלול אחר אשר לא יפצה את הניזוק עבור מלוא הנזק שנגרם.
הזכאים למסלול האדום מממשים בנפשם ובגופם את הציונות ואת חזון ההתיישבות, כך שאלה זכאים לכל הפיצוי, ללא "הנחות", גם אם האמור מחייב תשתית עובדתית מוצקה.
תשתית משפטית זו הינה ברת השגה ובהישען עליה ניתן יהיה לערוך את התחשיבים הנכונים ולתבוע הנדרש.
רק כך, יזכה הניזוק הנמצא בקו עימות למגיע לו ממש - קיבוץ, חברה, עסק פרטי ו/או כל ניזוק אחר.  
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.