מאת: ; ;

מהו מתווה הפיצוי לעסקים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

לראשונה בעת מלחמה הוצג מתווה סיוע חדש למענק לעסקים בכל רחבי הארץ על מנת למנוע את קריסתם בשל נזקי מלחמת "חרבות ברזל"

העסקים הקטנים והבינוניים אחראים ליותר ממחצית התוצר של מדינת ישראל, ולכן קיים צורך להעניק פיצוי לאותם בעלי עסקים אשר סופגים פגיעה כלכלית משמעותית עקב מלחמת "חרבות ברזל" וזקוקים לסיוע להמשך קיומם ועבודתם, במטרה למנוע ככל הניתן מעסקים אלה להפסיק את פעילותם באופן זמני או אף לצמיתות, באופן שיביא לפגיעה במשק בכללותו.
מתווה פיצוי זה הוכרז אך טרם נקבע בחקיקה, כך שקיימת אפשרות לשינויים שיחולו לגביו. יצוין כי הבסיס למתווה המסתמן נשען על מתווה הפיצויים שהוענק בתקופות בהן הוטלו סגרים ומגבלות לצורך התמודדות עם התפרצות מגיפת הקורונה בשנים 2020-2021.
תכלית הפיצוי כפי שהובהר הינו המשכיות עסקית. היינו,  פיצוי שמטרתו להעניק מענה ראשוני, מהיר ורוחבי לעסקים.  מענק זה ישקף הוצאות קבועות של העסק וכן השתתפות ברכיב השכר, הפיצוי יינתן בצורה דיפרנציאלית כך שעסק שנפגע יותר, יקבל יותר כמובהר להלן.
הפיצוי – מענק השתתפות בהוצאות קבועות ומענק השתתפות בהוצאות שכר
על פי מתווה הפיצוי שפורסם, עוסקים זכאים יקבלו לידיהם מענק להשתתפות ב"הוצאות קבועות" ומענק להשתתפות בהוצאות שכר שנשאו בחודשי הלחימה, כאשר סכום המענק המקסימלי לעסקים להם מחזור פעילות של עד 100 מיליון ₪ יעמוד על עד 300,000 ₪, ולעסקים שמחזור עסקאותיהם בין 100-400 מיליון ₪ ישולם מענק בסכום של עד 900,000 ₪ (סכומים אלו כוללים את המענקים עבור הוצאות השכר וההוצאות הקבועות).
תנאי בסיס לכל המענקים יהיה ירידה במחזור העסקאות בחודש אוקטובר 2023 ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, בשיעור של 12.5% ומעלה עבור עוסקים המדווחים בדיווח דו חודשי, ובשיעור 25% ומעלה עבור עוסקים המדווחים בדיווח חד חודשי.
 

מענק השתתפות בהוצאות קבועות

עסקים סופגים פגיעה כלכלית בשל ירידה בפעילותם, בין אם בשל ירידה בביקוש למוצרים/שירותים ובין אם בירידה ביכולתם לפעול באופן תקין עקב המלחמה. מנגד, עסקים אלה ממשיכים לשאת בהוצאותיהם הקבועות (שכירות, דמי חבר/מנוי, ריבית, תשלומים בגין רכישות וכיו"ב).
לצורך כך, מציעה המדינה מענק השתתפות בהוצאות הקבועות.
נציין שאנו בדעה שנוסחה זו בעייתית מכיוון שהתשומות המדווחות למע"מ אינן בהכרח כלל ההוצאות של העסק, ישנן הוצאות רבות שאינן מדווחות למע"מ כי אין בהן מרכיב מע"מ אך עדיין מדובר על הוצאות של העסק כגון: עסקאות שאינן חייבות במע"מ הוצאות של עוסקים פטורים, וכל הוצאה אחרת שלא נדרש תשומה בגינה, ושלטונות המע"מ אינם ערים להוצאה זו של העסק.
בנוסף, יצוין כי מתווה הפיצוי למענקי השתתפות בהוצאות קבועות שנקבע בזמנו עבור נזקי הקורונה לא הגדיר במפורש מה הן "הוצאות קבועות" ואלו נקבעו בפסיקות רבות של ועדות הערר ובתי המשפט, אך ללא רשימה סגורה לגבי מה נכלל ומה מוחרג מהגדרת "הוצאה קבועה".
 

חישוב מענק ההוצאות הקבועות

בשלב הראשון יש לחשב את התשומות/הוצאות חודשיות בתקופה המקבילה, על ידי חישוב הדיווח ההוצאות המותרות לניכוי כתשומות במע"מ בשנת 2022, וחלוקתו ב-12. לדוגמא – הוצאה שנתית מותרת לניכוי בסך 12 מיליון ₪ תביא להוצאה חודשית קבועה בסך 1 מיליון ₪ ("סכום ההוצאה הקבועה").

בשלב השני יוכפל ממוצע התשומות בשיעור משתנה על בסיס היקף הירידה ותלוי באופן הדיווח של העוסק (דיווח חד חודשי או דו חודשי) ("שיעור הפיצוי"):

 
דיווח חד חודשי
דיווח דו חודשי
שיעור הפיצוי
היקף הירידה
80%-100%
40%-50%
18%
80%-60%
30%-40%
12%
40%-60%
20%-30%
9%
25%-40%
12.5%-30%
6%
 
בשלב האחרון, יוכפל שיעור הפיצוי בסכום ההוצאה הקבועה.
בדוגמא לעיל, נניח שמדובר בעוסק המדווח חד חודשי שספג ירידת מחזור העסקאות בשיעור 85%, וסכום ההוצאות הקבועות בתקופה המקבילה אשתקד עמד על 1,000,000 ₪:
18% (שיעור הפיצוי עבור ירידת מחזור העסקאות בין 80%-100%) * 1,000,000 (סכום ההוצאה הקבועה) = סכום המענק יעמוד על 180,000 ₪.
התחשיב מתבסס על הנחת יסוד שמתוך כלל הוצאות העסק לצרכי מע"מ, 18% הן הוצאות קבועות, שבעל העסק לא יכול לחסוך עקב המצב הביטחוני.
 

מענק השתתפות בהוצאות שכר

מלבד הוצאות קבועות, נושאים עסקים גם בעלויות שכר, וגם עבורן מבקשת המדינה להעניק מתווה לפיצוי בגין שכר שישולם מבלי שהופקה בתקופה זו הכנסה לעסק בשל נזקי המלחמה.

בשלב הראשון מכפילים את הוצאות השכר ברוטו ששולמו באוקטובר 2023 ב – 1.25 כפי שדווח למס הכנסה.

בשלב השני מכפילים את התוצאה ב- 60%.
בשלב השלישי מכפילים את התוצאה של השלב השני בשיעור ירידת המחזור.
דוגמא: עסק שמשלם 200,000 ₪ ברוטו שכר בחודש אוקטובר 2023 וספג פגיעה בשיעור 50%.
שלב 1: 200,000*1.25 = 250,000 ₪.
שלב 2: 250,000*0.6= 150,000 ₪.
שלב 3: 150,000*0.5= 75,000 ₪.
סכום מענק הוצאות שכר- 75,000 ₪.
 
יצוין כי עסקים הממוקמים ביישובי ספר כגון עסקים הממוקמים בטווח של עד 7 ק"מ מרצועת עזה שרווחיותם נפגעה זכאים להגיש תביעה לפיצויים לפי התקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף) – 1973  ולתבוע את כלל הנזקים שנגרמו להם ובכלל זאת : אובדן רווחים, הוצאות קבועות בגין הפעלת העסק כגון: שכ"ד, ארנונה, אחזקת רכב, ביטוחים וכו', הוצאות שכר, הוצאות מימון, הוצאות להעברת מקום העסק או חלק ממנו, הוצאות להקטנת נזקים, אובדן רווחים עתידיים, פגיעה במוניטין ועוד נזקים והכל בהתאם למקרה הספציפי של כל עסק.
 
השלכות המלחמה גורמות לעסקים קטנים ובינוניים רבים להיקלע למשבר מימוני ותפעולי. ימי הלחימה משפיעים רבות על כלל המשק הישראלי בין אם בשל גיוס המילואים הנרחב, היעדר מסגרות חינוך, פינוי יישובים או הפניית מאמץ אזרחי לפעולות התנדבות ושיקום. מתווה הפיצוי שהוצג אמור להזרים חמצן לפעילות העסקית ולשמור על המשכיות הפעילות המשקית.
אנו בעמדה שהפיצוי כפי שהוצע אינו יכול לפצות באמת את העסקים על אובדן הכנסה ואף לכסות את ההוצאות האמתיות בהם נשא העסק. לדעתנו יש לאמץ מנגנון אחר או לשדרג את המנגנון שיושם במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006.
עד אישור בפועל בוועדת הכספים למתווה תשלום הפיצויים, לא מן הנמנע כי ייעשו עוד שינויים רבים בהתחשב בכל תקופת הלחימה ובאמדן הנזק אשר ספגו העסקים הקטנים והבינוניים, וכן לעלויות הצפויות ללחימה. בהתאם למתווה ישנו פיצוי של מקסימום 60% מהוצאות השכר ששולמו לעובדים ששהו בבית באופ שמתמרץ הוצאה לחל"ת של עובדים כדי למזער עלויות.
 

 

 

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

3.33 ע"י 3 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.