מאת: ;

מבוטחים שהיגרו מישראל זכאים להחזרי דמי ביטוח לאומי

תושב ישראל אשר יצא לחו"ל ממשיך למעשה להיות מבוטח בביטוח הלאומי וכן על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אולם, מבוטחים רבים אינם מודעים כי כאשר חל שינוי בתושבות באופן רטרואקטיבי בין אם ביוזמת המבוטח ובין אם ביוזמת המוסד לביטוח לאומי, ייתכן והם  זכאים להחזרי דמי הביטוח הלאומי אשר שולמו,  באופן רטרואקטיבי, היכולים להגיע לסכומים מהותיים.
 
חוק הביטוח הלאומי אינו מגדיר מי נחשב "תושב" לצורך החוק. החוק מגדיר מי אינו יכול להיות תושב ובהלכות ביה"ד הארצי לאורך השנים נקבע כי התושבות תקבע לפי מרכז חייו של המבוטח ומרבית הזיקות שלו לישראל או לחו"ל. הזיקות נבחנות לפי היבט אובייקטיבי והיבט סובייקטיבי. התשובה לשאלה אם פלוני הוא תושב ישראל תלויה במכלול הנסיבות, כאשר "בחשבון הסופי" תקבע הזיקה למעשה, זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה כדי להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום 'בו הוא חי שזה ביתו'  (ראה: דב"ע (ארצי) מה/73-04  עייאדה סנוקה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79, 84;
שהות ממשוכת בחו"ל אינה די לניתוק תושבות לעניין ביטוח לאומי. בעידן הגלובליזציה בו מתקיימת ניידות תכופה ולעיתים אף קבועה ברחבי העולם, אין לשלול מציאות לפיה יהיו לאדם זיקות מהותיות לישראל, גם אם הוא מחלק זמנו בשהייה בארץ ומחוצה לה. במילים אחרות, עצם השהות לפרקי זמן ממושכים מידי שנה מחוץ לישראל אינה מצביעה בהכרח על ניתוק זיקת התושבות לישראל. במציאות העכשווית רווחת התופעה של שהות ממושכת מחוץ למדינה לצרכים שונים, כגון לימודים אקדמיים, עבודה, שליחות ממלכתית או נציגות מסחרית, השתתפות בטורנירים של ספורט, נוודים דיגיטליים או עיסוקים בהם נדרש אדם לשהות תקופות מחוץ לישראל.
ההחלטה בנושא תושבות מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים ובהחלט ייתכן כי פלוני יחשב תושב ישראל לעניין מס הכנסה ולא תושב לעניין ביטוח לאומי (וההפך). שכן כל חוק והתכליות שלו.
פעמים רבות המוסד לביטוח לאומי ביוזמתו שולל תושבות כאשר אדם שוהה מעל חמש שנים מחוץ לישראל. ברם, תאריך הפסקת התושבות נקבע למועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח בעדה שילם המבוטח דמי ביטוח. דהיינו על אף שמרכז חייו של תושב ישראל היה במשך כל אותן חמש השנים מחוץ לישראל, המוסד לביטוח לאומי שולל את התושבות רק בתום החמש שנים וזאת כדי לנימנע מלהשיב את דמי הביטוח הלאומי התקופה הנ"ל.
לכן, במקרים אלו חשוב לבחון את מועד ניתוק התושבות וכן את החזרי דמי הביטוח המגיעים למבוטח בגין שלילת התושבות בישראל באופן רטרואקטיבי. כך רשאי אותו המבוטח לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להשיב לו את דמי הביטוח הלאומי אשר שולמו על ידו בתקופה בה לא היה לתושב ישראל.
 
החזר דמי הביטוח הלאומי ניתנים 7 שנים לאחור.
ככלל, החזר דמי הביטוח נעשה 7 שנים אחורה לפי חוק ההתיישנות הכללי. בחוזר ביטוח 1438 מיום 9.8.2021 הבהיר המוסד לביטוח לאומי כי מועד התחלת תקופת התיישנות להחזר של דמי ביטוח הוא ביום בו נולדה עילת התובענה, כלומר, מהיום שבו הוגשה התביעה להחזר של דמי הביטוח.
החוזר מפרט דוגמאות למצבים שונים בהם מתבקש החזר של דמי ביטוח ובכלל זאת ביטול תושבות באופן רטרואקטיבי. לעניין זה קבע המוסד לביטוח לאומי כי יש למנות את 7 השנים מיום הגשת בקשת ההחזר. אולם, בעד התקופה שבעבורה היה המבוטח רשום בקופת חולים אין להחזיר דמי ביטוח בריאות, אלא יש להחזיר דמי ביטוח לאומי בלבד לתקופה של 7 שנים.
 
מומלץ לכל מי שבכוונתו לנתק תושבות מישראל לבחון את השלכות ניתוק התושבות גם בראי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי ובמקרים המתאמים להגיש בקשה להחזרי דמי הביטוח הלאומי באופן רטרואקטיבי.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.