באופן כללי וברוב המקרים, אדם החשוד כי ביצע עבירה פלילית, תחילה נחקר על כך על ידי רשויות החקירה, במידה וישנן ראיות מספקות מוגש כנגדו כתב אישום, מתנהל הליך פלילי שלם ולאחר מכן בהתאם להחלטת בית המשפט או שאותו נאשם מורשע בביצוע העבירה ונגזר עליו עונש בהתאם, או שאותו נאשם מזוכה.
עם זאת, ישנם במקרים מסוימים המחוקק הקנה לרשות המנהלית סמכות שבשיקול דעת להימנע מלנקוט בהליך פלילי כנגד חשוד בביצוע עבירה מסוימת בתמורה לתשלומו של סכום כסף הנגזר מחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו האישיות של העבריין - כופר כסף. הליך זה חריג להליך הפלילי ועל כך אף עמד בית המשפט לא אחת, למשל ב-בג"ץ 4001/99 טהלר נ' נציב מס הכנסה, פסקה 4 ([פורסם בנבו], 7.7.1999):
הליך הכופר מתחיל אצל נציב מס הכנסה, השוקל את הבקשה שהוגשה על ידי הנישום – החשוד. קרי, הליך הבקשה נפתח ביוזמתו של הפרט, בשלב החקירה הפלילית, לפני הגשת כתב אישום, ובהתקיים תנאי החוק אף ניתן אף להגיש בקשה לתשלום כופר גם לאחר הגשת כתב אישום.
ועדת הכופר מחליטה האם לקבל או לדחות בקשת נישום. השיקולים שנבחנים לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי הם, בין השאר, הראיות בחומר החקירה, חומרת העבירה, מצבו האישי של הנישום, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון וכו'.
חשוב לציין, הסמכות להחלטה בעניין הטלת כופר מס נתונה בידי הגורם הספציפי שקבוע בחוק. בפועל נדונה בקשות אלו בידי 'ועדות כופר' ברשות המיסים, ועדות אלו דנות בבקשות שונות ומגוונות במהלך השנה, בנושאי מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מס הכנסה מכס וכיו"ב. הועדות מורכבות מנציגי רשות המיסים ונציג מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.
בכל שנה, רשות המיסים מפרסמת ברבים את כלל החלטות ועדות הכופר, כך לדוגמא בשנת 2020 אושרו 76 בקשות מגוונות בוועדת הכופר, הן בנושאי מס, מע"מ, מכס וכו'. מאחר וקיימת שונות בחקיקה ישנם הבדלים בתהליכים. בתיקי מס הכנסה לדוגמא מושם דגש על סכום המחזור שלא דווח, ולעומת זאת בתיקי מע"מ הדגש הנו על סכום המס ולא על המחזור.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
תכליתו העיקרית של החוק היא למנוע הפיכת כסף שחור לכסף לבן, ובמסגרתו נקבעו מנגנונים שונים לחסימת האפשרות להחדיר כספים שמקורם בפשע אל המערכת הפיננסית הלגיטימית . החוק משיג זאת באמצעות קביעת עבירות פליליות ספציפיות להלבנת הון, הטלת חובת דיווח על פעולות כספיות חשודות, והסדרת כלים לחילוט והחרמת רכוש שמקורו בעבירה. מטרות אלה נועדו להגן על יציבות הכלכלה ולהבטיח כי עבריינים לא ייהנו מרווחי פשעם, ובכך לצמצם את היקף הפשיעה הכלכלית החמורה.
הצוות שלנו זמין עבורכם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ופועל בפריסה ארצית מלאה מול כלל גופי החקירה, לרבות להב 433, משטרת ישראל, חקירות מע"מ, חקירות מס הכנסה ועוד. אנו מחויבים לשירות מקצועי, דיסקרטי ואישי, עם חשיבה יצירתית ויכולת מוכחת במציאת פתרונות מחוץ לקופסה. אל תמתינו! פנו אלינו כבר בשלבי החקירה הראשונים להבטחת התוצאה הטובה ביותר עבורכם. לכל שאלה, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד אלי דורון , בנייד – 0544251054
חיפוש 
סגור 
