ייצוג חשודים בעבירות פליליות
מאת: אלי דורון, עו"ד
על הנחקר להתנהל ולהיחקר על סמך אסטרטגיה משפטית מנצחת. כל סטייה מהאמור עלולה להסב נזק בלתי הפיך ועל הלקוח להפנים זאת ולפעול בהתאם ובמיידי..
באופן כללי וברוב המקרים, אדם החשוד כי ביצע עבירה פלילית, תחילה נחקר על כך על ידי רשויות החקירה, במידה וישנן ראיות מספקות מוגש כנגדו כתב אישום, מתנהל הליך פלילי שלם ולאחר מכן בהתאם להחלטת בית המשפט או שאותו נאשם מורשע בביצוע העבירה ונגזר עליו עונש בהתאם, או שאותו נאשם מזוכה.
עם זאת, ישנם במקרים מסוימים המחוקק הקנה לרשות המנהלית סמכות שבשיקול דעת להימנע מלנקוט בהליך פלילי כנגד חשוד בביצוע עבירה מסוימת בתמורה לתשלומו של סכום כסף הנגזר מחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו האישיות של העבריין - כופר כסף. הליך זה חריג להליך הפלילי ועל כך אף עמד בית המשפט לא אחת, למשל ב-בג"ץ 4001/99 טהלר נ' נציב מס הכנסה, פסקה 4 ([פורסם בנבו], 7.7.1999):
הליך הכופר מתחיל אצל נציב מס הכנסה, השוקל את הבקשה שהוגשה על ידי הנישום – החשוד. קרי, הליך הבקשה נפתח ביוזמתו של הפרט, בשלב החקירה הפלילית, לפני הגשת כתב אישום, ובהתקיים תנאי החוק אף ניתן אף להגיש בקשה לתשלום כופר גם לאחר הגשת כתב אישום.
ועדת הכופר מחליטה האם לקבל או לדחות בקשת נישום. השיקולים שנבחנים לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי הם, בין השאר, הראיות בחומר החקירה, חומרת העבירה, מצבו האישי של הנישום, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון וכו'.
חשוב לציין, הסמכות להחלטה בעניין הטלת כופר מס נתונה בידי הגורם הספציפי שקבוע בחוק. בפועל נדונה בקשות אלו בידי 'ועדות כופר' ברשות המיסים, ועדות אלו דנות בבקשות שונות ומגוונות במהלך השנה, בנושאי מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מס הכנסה מכס וכיו"ב. הועדות מורכבות מנציגי רשות המיסים ונציג מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.
בכל שנה, רשות המיסים מפרסמת ברבים את כלל החלטות ועדות הכופר, כך לדוגמא בשנת 2020 אושרו 76 בקשות מגוונות בוועדת הכופר, הן בנושאי מס, מע"מ, מכס וכו'. מאחר וקיימת שונות בחקיקה ישנם הבדלים בתהליכים. בתיקי מס הכנסה לדוגמא מושם דגש על סכום המחזור שלא דווח, ולעומת זאת בתיקי מע"מ הדגש הנו על סכום המס ולא על המחזור.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054