22/5/2014
בית משפט השלום בירושלים הכריע את דינו של נאשם אשר מיוחסת לו עבירה לפי סעיף 216(1) לפקודת מס ההכנסה.
פרטי האישום
הנאשם הקים מוסך בשנת 1994, ועד שנת 2008 לא דיווח על הכנסותיו לפקיד השומה. מדובר בתקופה של כ- 15 שנים בהם הנאשם היה בעל מוסך ואינו דיווח כלל על הכנסותיו.
נתונים רלוונטיים נוספים
א. אין לנאשם עבר פלילי.
ב. המחדלים לא הוסרו.
ג. בשנת 2012 הנאשם ואשתו הוכרזו כפושטי רגל.
ד. תסקיר שהוכן על הנאשם מעיד על נסיבות חיים קשות. כמו כן הנאשם סובל ממורכבות רבה וקשיים במישור הפסיכולוגי.
ה. מצבו הכלכלי של הנאשם קשה.
מתחם הענישה
כבוד השופט אלכסנדר רון קבע מתחם ענישה לאור הנסיבות. השופט התייחס לעקרון ההלימה שבו העונש אמור להלום את חומרת העבירה. בשל העובדה כי מדובר בתקופה ארוכה בה הנאשם לא הצהיר על הכנסותיו לרשויות המס, קבע השופט כי אין מנוס ממאסר. לאור זאת, קבע השופט, כי מתחם הענישה יהיה בין מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לתקופה של 5 חודשים לבין מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.
שיקולי השופט לפני מתן גזר הדין
בבואו לגזור את דינו של הנאשם, השופט התחשב בנסיבות המקרה בכדי לקבוע עונש בהתאם למתחם הענישה שהגדיר.
מחד, השופט התייחס לחומרת העבירה של הנאשם, תוך שימת דגש לתקופה הארוכה בה הנאשם נמנע מלדווח על הכנסותיו. השופט הדגיש כי אין מדובר במקרה של פלוני אשר דיווח במשך שנים על הכנסותיו ורק בשנים האחרונות, כשעסקיו החלו להידרדר הוא נמנע מלעשות זאת. אלא מדובר באדם שככל הנראה עוד מתחילת דרכו העסקית לא הצהיר על הכנסותיו, והוא עשה דין לעצמו והמשיך בכך במשך תקופה ארוכה. מאידך, השופט התחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם. בעובדה כי מצבו הנפשי של הנאשם מעורער ואין לו כל מסוגלות כלכלית. בנוסף התייחס השופט לעובדה כי הנאשם הוכרז כפושט רגל.
השופט ערך איזון בין מתן עונש אשר הולם את העבירה החמורה לבין התחשבות במצבו הקשה ובנסיבות חייו הקשות, ולבסוף נטה השופט לכיוון המקל במתחם הענישה לאור מצבו הקשה של הנאשם.
גזר דין
לאור האמור לעיל, פסק השופט את דינו של הנאשם כדלקמן:
א. מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שנתיים מיום גזר הדין יעבור עבירה נוספת לפי פקודת מס הכנסה.
ג. קנס בסך 5,000 ₪ או מאסר למשך 50 ימים תחתיו.
ד. התחייבות בסך 50,000, להימנע מלעבור במשך שנתיים מיום גזר הדין על העבירה בה הורשע.