מאת:

מנהל העיזבון בדין הישראלי

מהו מנהל עיזבון ומתי יש למנותו?

מנהל עיזבון הוא אדם או גוף שמתמנה על ידי בית המשפט לנהל את נכסיו והתחייבויותיו של נפטר (עיזבון) לאחר מותו, במקרים שבהם היורשים עצמם אינם יכולים או אינם מצליחים לנהל ולחלק את העיזבון באופן ישיר. לרוב, לא מתמנה מנהל עיזבון בכל עיזבון, אלא רק כאשר יש צורך ממשי בכך. מינוי מנהל עיזבון יידרש בדרך כלל במצבים מורכבים במיוחד, למשל:
  • צוואה המורה למנות מנהל עיזבון – כאשר המוריש קבע בצוואתו מראש מי ינהל את עיזבונו (מבצע צוואה). במקרה זה בית המשפט לרוב יכבד את רצון המצווה וימנה את אותו אדם, אלא אם קיימות סיבות מיוחדות שלא לעשות כן .
  • סכסוכים בין יורשים – כאשר יש מחלוקות חריפות או חוסר הסכמה בין היורשים לגבי חלוקת העיזבון, נדרש גורם ניטרלי שינהל את העיזבון באופן אובייקטיבי וימנע נזקים עד ליישוב הסכסוך .
  • מורכבות העיזבון – כאשר העיזבון כולל נכסים רבים או מורכבים (למשל עסק פעיל, נכסי נדל”ן רבים, נכסים בחו”ל, השקעות וכד’), או כאשר חלק מהיורשים אינם ידועים/נמצאים, ייתכן שיהיה צורך במנהל עיזבון כדי לכנס את הנכסים ולנהל אותם כראוי .
  • חובות ונושים – כאשר רובצים על העיזבון חובות כבדים או שיש נושים הטוענים לזכויות ממנו, מנהל עיזבון נדרש כדי לשמור על זכויות כל הנושים והיורשים ולוודא שסילוק החובות יעשה לפי סדר עדיפות חוקי . במקרים כאלו לעיתים ימונה מנהל עיזבון זמני בשלב הראשוני, עוד לפני מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כדי להגן מידית על נכסי העיזבון עד להכרעה בענייני הירושה.
חשוב להדגיש שהעיזבון שייך ליורשים מרגע הפטירה, ובהיעדר מנהל עיזבון רשאים היורשים לחלקו בהסכמה ביניהם. לכן, בתי המשפט נוטים להימנע ממינוי מנהל עיזבון כשאין בכך צורך ממשי, גם אם המנוח ביקש זאת, כדי לא לסרבל את ההליך או להוסיף הוצאות מיותרות . רק במקרים המצדיקים זאת לטובת ניהול העיזבון ושמירת זכויות הצדדים ימנה בית המשפט מנהל עיזבון.
 

סמכויות, חובות ותפקידים של מנהל עיזבון

מנהל העיזבון משמש כנאמן של העיזבון ומוסמך לבצע כל פעולה הדרושה לניהולו התקין ולחלוקתו לפי הדין או לפי צוואת המנוח. סעיף 82 לחוק הירושה, תשכ”ה–1965 מגדיר את תפקידי מנהל העיזבון כך:
“מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו-ירושה או של צוואה מקוימת” .
כלומר, תפקידיו העיקריים כוללים:
  • כינוס נכסי העיזבון – איתור וריכוז כל נכסי המנוח, לרבות חשבונות בנק, נדל”ן, רכוש, זכויות וכדומה. מנהל העיזבון מוסמך אף לאתר נכסים ונושים שלא היו ידועים מלכתחילה . הוא נדרש להכין פרטה (מלאי נכסים וחובות) ולהגיש אותה ליורשים בתוך 60 יום מתחילת תפקידו .
  • ניהול ושימור הנכסים – ניהול שוטף של נכסי העיזבון בתקופת הביניים עד החלוקה. למשל, גביית דמי שכירות מנכסי נדל”ן, הפעלת עסק שהמוריש הותיר, השקעת כספי העיזבון באופן סביר לשימור ערכם , וכל פעולה הדרושה לשמירת הנכסים והגדלתם לטובת היורשים. לעיתים נדרש אישור מבית המשפט לפעולות מסוימות בנכסי העיזבון (כגון מימוש נכס משמעותי).
  • סילוק חובות העיזבון – תשלום חובות שהותיר אחריו המוריש מתוך נכסי העיזבון לפני חלוקת היתרה ליורשים. מנהל העיזבון חייב לפי החוק להזמין בהודעה פומבית את נושי העיזבון להגיש תביעותיהם בכתב, בדרך כלל תוך לפחות 90 ימים, ולפרוע את החובות לפי סדר הקדימויות הקבוע בדין (תחילה הוצאות הלוויה והמצבה, לאחר מכן הוצאות ניהול העיזבון, ולבסוף חובות המנוח) . אם חסרים מזומנים בעיזבון, הוא רשאי למכור נכסים (בפיקוח בית המשפט) כדי לשלם את החובות, תוך מתן זכות קדימה ליורשים לרכוש את הנכסים לפני מכירה לצד שלישי.
  • חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים – לאחר פירעון החובות והוקדת סכומים לתשלומים עתידיים (אם נדרש), על מנהל העיזבון לחלק את מה שנותר בין הזכאים לפי צו הירושה (בעיזבון על פי דין) או לפי הוראות הצוואה שאושרה. החלוקה תיעשה בהתאם לצווי בית המשפט (צו ירושה או צו קיום צוואה) ובכפוף לכל הוראה מיוחדת של בית המשפט לגבי אופן החלוקה . מנהל עיזבון זמני אינו מוסמך לחלק את הנכסים ורק מנהל עיזבון קבוע רשאי לבצע את החלוקה הסופית.
בנוסף לתפקידים המרכזיים הללו, למנהל העיזבון חובות נאמנות וזהירות: עליו לפעול בניטרליות מלאה ואסור לו להעדיף יורש אחד על פני אחר או לנקוט עמדה במחלוקות ביניהם . הוא רשאי להמשיך בהליכים משפטיים שתבע המוריש בחייו או להתגונן בתביעות נגד העיזבון. מנהל העיזבון מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד עבור כספי העיזבון ולנהל בו את הכנסות והוצאות העיזבון, תוך ניהול ספרים ורישום מפורט של כל פעולה . כמו כן, הוא מוסמך לנקוט הליכים כנגד יורש או כל גורם אחר שגורם נזק לעיזבון (למשל, יורש המחזיק נכס שלא כדין או שמבצע פעולה הפוגעת בערך הנכסים).
מנהל העיזבון פועל תחת פיקוח בית המשפט, ועליו לציית לכל הוראה שיפוטית הניתנת לו בנוגע למילוי תפקידו . הוא גם חייב במסירת מידע ודיווחים שוטפים ליורשים: לפי חוק הירושה עליו לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון אחת לתקופה (לפחות אחת לשנה) וכן בסיום תפקידו, ולספק ליורשים מידע מלא לפי דרישתם . דרישות דיווח נוספות לאפוטרופוס הכללי חלות רק במקרים מיוחדים (ראו פרוט בהמשך).
 

מתי מומלץ למנות מנהל עיזבון במסגרת צוואה ומהם היתרונות?

אין חובה חוקית לכלול מנהל עיזבון בצוואה, וברבים מן המקרים עיזבונות מתחלקים ללא מנהל עיזבון. עם זאת, ישנן נסיבות שבהן מומלץ מאוד כי אדם הכותב צוואה ישקול למנות מראש מנהל עיזבון ולציין זאת בצוואתו. הדבר מומלץ בעיקר כאשר:
  • העיזבון צפוי להיות גדול או מורכב – למשל, כשלאדם רכוש רב, סוגי נכסים שונים (עסקים, נכסים במדינות שונות, השקעות מורכבות וכד’), נדרש איש מקצוע שיתווה את אופן ניהול העיזבון ויבצע את ההוראות המורכבות לאחר הפטירה . מנהל עיזבון מיומן יבטיח ניהול יעיל ושקוף של נכסי המנוח, תשלום חובותיו וחלוקת העיזבון לפי רצונו.
  • חשש לסכסוכים בין היורשים – אם המצווה צופה שהיורשים עלולים לריב על הירושה או שיש ביניהם מתחים (למשל מנישואים שונים, ילדים מנישואין קודמים, שותפים בעסק משפחתי וכו’), קביעה מראש של מנהל עיזבון ניטרלי תסייע להפחית את הסיכון לסכסוכים ולאכוף את הצוואה בצורה אובייקטיבית . המנהל המיועד יוכל לדאוג לאינטרסים של כל הצדדים ולהוציא לפועל את החלוקה בהוגנות, ובכך למנוע מאבקים מיותרים.
  • יורשים קטינים או חסרי כשירות – אם בין היורשים צפויים להיות ילדים קטינים, אנשים עם מוגבלות או אחרים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם, רצוי שהמצווה ימנה מנהל עיזבון (או נאמן) שידאג לזכויותיהם לאחר מותו. המנהל ינהל את החלק המיועד להם בעיזבון עד שיוכלו לקבלו (בהגיעם לבגרות, למשל) ויוודא כי רצון המוריש לגבי אותם יורשים מתקיים.
  • חובות, התחייבויות או נכסים מיוחדים – אם המצווה יודע שיש לו חובות משמעותיים שיישארו לאחר מותו, או שיש נכסים שיהיה צורך לממש (למכור) כדי לחלק את הירושה או לשלם לנושים, מינוי מנהל עיזבון בצוואה יבטיח שיש גורם אחראי שיטפל בכך. המנהל יוכל לפרוע את החובות ולנהל את מכירת הנכסים באופן מיטבי לטובת היורשים . זהו “צעד מקדים וצופה פני עתיד” שמגביר ודאות שביצוע הצוואה יעשה כהלכה.
יתרונות המינוי המוקדם בצוואה: המוריש שולט מראש בזהות האדם שיטפל בעיזבונו, שעליו הוא סומך , במקום להותיר זאת להחלטות אחרי פטירתו. בכך ניתן לחסוך זמן והתארגנות לאחר המוות – המנהל המיועד כבר מכיר את רצון המצווה ואת נכסיו (במקרים רבים המצווה בוחר לתפקיד את עורך הדין שיערוך את צוואתו, המכיר את ענייניו) . אמנם בית המשפט לא מחויב למנות דווקא את האדם שנקבע בצוואה, אך בדרך כלל יכבד זאת בהיעדר נסיבות מיוחדות המונעות את המינוי . בנוסף, המצווה יכול בצוואתו לפטור את מנהל העיזבון מהצורך להפקיד ערובה (ביטחון כספי) לבית המשפט, דבר שחוסך בירוקרטיה למנהל המיועד . בסופו של דבר, מינוי מראש עשוי להבטיח ביצוע רצון המצווה באופן המדויק ביותר, בפיקוח אדם אמין ומוסכם.
יש לציין כי אם המנוח לא כלל מנהל עיזבון בצוואתו אך העיזבון מורכב או שקיימות נסיבות חריגות לאחר הפטירה (כגון סכסוכים או יורש חסר כשירות), בית המשפט עדיין רשאי למנות מנהל עיזבון מיוזמתו או לבקשת יורשים, למרות שהדבר לא צוין בצוואה. הכלל המנחה הוא טובת ניהול העיזבון וקיום רצון המוריש. לעומת זאת, כאשר העיזבון פשוט והיורשים מסתדרים, גם אם המנוח ביקש מנהל עיזבון – ייתכן שבית המשפט לא ימנה בפועל מנהל, כדי לחסוך בזמן ובעלות ליורשים .
 

עקרונות הדין הרלוונטי – חוק הירושה, התקנות ופסיקה

חוק הירושה, תשכ”ה–1965 הוא החוק העיקרי המסדיר את עניין מנהל העיזבון. פרק ו’ לחוק (סעיפים 78–91) מגדיר את הסמכות למינוי מנהל עיזבון, כשרות המינוי, תפקידיו, אחריותו ושכרו. בקצרה נציין כמה הוראות מרכזיות בחוק:
• סמכות מינוי – סעיף 78 לחוק הירושה קובע שבית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון לפי בקשת מעוניין בדבר (כלומר, ביוזמת יורש, זוכה על פי צוואה, נושה או גורם אחר בעל עניין) . אם כל בעלי העניין מסכימים לבקשה, היא תוגש לרשם לענייני ירושה, אשר מוסמך למנות מנהל עיזבון בצו (לרבות מנהל עיזבון זמני) במקום בית המשפט . בית המשפט אף מוסמך במקרים דחופים למנות מנהל עיזבון זמני מיוזמתו (ללא בקשה), כאשר הדבר דרוש לשמירת נכסי העיזבון עד למינוי מנהל קבוע או עד חלוקת העיזבון.
  • כשירות וכינוי – סעיף 79 לחוק קובע שיכול להתמנות כמנהל עיזבון יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי (הכנ”ר). כל אדם המוצע לתפקיד חייב להודיע על הסכמתו לפני המינוי (לא ניתן למנות אדם בעל כורחו) . סעיף 81 לחוק מורה שאם המוריש קבע בצוואתו אדם כמנהל עיזבון או כמוציא לפועל של צוואתו – ימנה אותו בית המשפט (או הרשם) לתפקיד, אלא אם אותו אדם אינו יכול או אינו מסכים לשמש כמנהל, או אם קיימות סיבות מיוחדות שלא למנותו .
  • תפקידי המנהל – סעיף 82 לחוק (שהצגנו לעיל) מונה את תפקידי וחובות מנהל העיזבון: כינוס הנכסים, ניהול, תשלום חובות, חלוקה ליורשים, וביצוע כל הדרוש. סעיפים הבאים לחוק מחילים חובות נלוות: הגשת פרטת העיזבון (מלאי נכסים וחובות) תוך 60 יום ליורשים ולאפוטרופוס הכללי לשם תיעוד, אפשרות לדרוש שומת נכסים (הערכה) לפי הוראת בית המשפט, חובת ניהול חשבונות ודיווח תקופתי ליורשים, ובמקרים מסוימים חובה להעביר דיווחים גם לאפוטרופוס הכללי לצורך פיקוח .
  • אחריות וערובה – החוק מטיל על מנהל העיזבון אחריות אישית לנזקים שנגרמו בשל הפרת חובותיו. בית המשפט רשאי לפטור אותו מאחריות (מלאה או חלקית) אם פעל בתום לב וכוונתו הייתה למלא תפקידו כראוי . מנהל עיזבון שפעל לפי הוראות בית המשפט בתום לב לא יהיה אחראי לנזק שנגרם . בית המשפט רשאי לדרוש מהמנהל ערובה (ביטחון כספי) להבטחת מילוי תפקידיו, לפני או אחרי המינוי . אם המצווה פטר בצוואתו את המנהל מהפקדת ערובה, לא יידרש ממנו ביטחון אלא אם יש טעמים מיוחדים לכך.
  • שכר טרחה – סעיף 91 לחוק קובע שבית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בתקנות. נושא זה מפורט בתקנות הירושה (ראו בהמשך).
  • פקיעת המינוי – סעיף 92 לחוק מסדיר את סיום התפקיד: מנהל עיזבון רשאי להתפטר בהודעה בכתב, אך ההתפטרות מחייבת אישור בית המשפט. בית המשפט מוסמך לפטר מנהל עיזבון (לבקשת מעוניין או ביוזמתו) אם המנהל לא מילא תפקידו כראוי או מכל סיבה אחרת המצדיקה זאת . מינויו של מנהל עיזבון אף פוקע אוטומטית במות המנהל עצמו, ובית המשפט ימנה מנהל עיזבון אחר תחתיו.
 
תקנות הירושה, תשנ”ח–1998 משלימות את החוק ומפרטות את ההליכים והכללים המעשיים. בפרק ז’ לתקנות מוגדר, בין היתר, אופן הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, החובות הפרוצדורליות של המנהל, וכן כללי שכר הטרחה שלו. לדוגמה, התקנות מחייבות את מנהל העיזבון לפרט בבקשת מינויו או בסיום תפקידו את שווי נכסי העיזבון ואת הפעולות שביצע , ומסדירות את הגשת הדוחות הכספיים לביקורת. עוד נקבע בתקנות כי שכר מנהל העיזבון ייקבע על ידי בית המשפט בתום ניהול העיזבון (למעט פסיקת מקדמה במקרים של ניהול ממושך), ושכר זה כולל את התמורה בעד כל הפעולות הרגילות בניהול העיזבון (לרבות הגשת הבקשות השונות במסגרת התיק). התקנות מבהירות שהשכר לא כולל טיפול בהוצאת צו הירושה או צו קיום הצוואה עצמם, וכן שמנהל העיזבון זכאי להחזר הוצאות שהוציא לצורך תפקידו מתוך נכסי העיזבון, ככל שאושרו על ידי בית המשפט.
פסיקה עקרונית של בתי המשפט הבהירה את התכלית והמדיניות במינוי מנהלי עיזבון. בתי המשפט הדגישו שמינוי מנהל עיזבון אינו דבר שבשגרה אלא אמצעי חריג למקרים בהם יש לכך הצדקה עניינית . למשל, נפסק כי כאשר כל היורשים בגירים ומסכימים – ברירת המחדל היא לאפשר להם לחלק את העיזבון ללא התערבות, ורק אם מתגלעות מחלוקות מהותיות או מורכבות ניהוליות יש לשקול מינוי גורם חיצוני. עוד נקבע כי תפקיד מנהל העיזבון הוא לשרת את אינטרס העיזבון וכלל היורשים, ולא אינטרס של צד מסוים – ועליו לנהוג בנאמנות ובשקיפות מלאה . פסיקה נוספת התוותה עקרונות לפיקוח על מנהלי עיזבון, למשל שחובת הפיקוח העיקרית היא בידי היורשים עצמם (ראו בפרק הפיקוח להלן) וכי האפוטרופוס הכללי יתערב בפיקוח רק במקרים הנדרשים לכך על פי חוק. באופן כללי, מדיניות בתי המשפט היא לעודד מיצוי ההסכמות בין יורשים ולהימנע מהכנסת העיזבון להליך של ניהול פורמלי, כל עוד אין הכרח לעשות כן.
 

הליך המינוי – מי רשאי לבקש וכיצד נקבע המנהל

מי יכול לבקש מינוי מנהל עיזבון? כל מי שיש לו אינטרס בעיזבון רשאי לפנות בבקשה למינוי מנהל עיזבון. בראש ובראשונה, יורש על פי דין או זוכה על פי צוואה (מי שהוקנו לו זכויות בצוואת המנוח) רשאים לפנות בבקשה כזו . גם נושה של המנוח (מי שהמנוח היה חייב לו כספים) ואף נושה של אחד היורשים יכולים להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון, אם יש להם עניין בשמירת נכסי העיזבון לצורך גביית חובם . במקרים נדירים, גם היועץ המשפטי לממשלה או האפוטרופוס הכללי עשויים לבקש מינוי אם אף אחד אחר לא פנה ויש צורך להגן על העיזבון (למשל כשיש קטינים ללא אפוטרופוס מתאים בין היורשים). הבקשה מוגשת לרוב באמצעות טופס ייעודי לרשם הירושה או לבית המשפט, וכוללת תצהיר, פרטי העיזבון, זהות המועמד לניהול ותReasons לבקשה. יש לשלם אגרה עבור הגשת הבקשה.
סמכות ההחלטה וזהות המנהל: כאשר הבקשה מוגשת בהסכמת כל היורשים והזכאים בעיזבון, היא תידון בדרך כלל בפני הרשם לענייני ירושה (שהוא בעל סמכות מנהלית במקרים מוסכמים). הרשם מוסמך למנות מנהל עיזבון בצו רשמי מטעמו, ללא דיון שיפוטי מלא . לעומת זאת, אם יש התנגדות או חוסר הסכמה בין היורשים לגבי הצורך במינוי או לגבי זהות המנהל – הסמכות עוברת לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יכריע בבקשה לאחר דיון. למעשה, כל בקשה שאינה מוסכמת בין כל הצדדים הרלוונטיים חייבת לידון בפני שופט בית המשפט (או בית דין דתי מוסמך, במקרים המתאימים), כדי שבית המשפט יבחן אם אכן יש הצדקה למינוי ומהי זהות המנהל הנכונה. בית המשפט הוא בעל הסמכות הסופית להחליט האם למנות מנהל עיזבון, את מי למנות, ומה יהיו סמכויותיו והגבלותיו. אפילו כאשר כל היורשים מסכימים על הצורך במנהל עיזבון, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה אם לא שוכנע שיש לכך הצדקה (למשל, אם נראה שהיורשים יכולים להתמודד בעצמם ללא מינוי).
זהות מנהל העיזבון נקבעת אף היא על פי נסיבות המקרה: החוק מאפשר למנות כל אדם כשיר (שאינו קטין או פסול-דין) שנתן הסכמתו, וגם תאגיד (כגון חברה לניהול נאמנות) או את האפוטרופוס הכללי . עם זאת, בפועל יש סדר עדיפויות מקובל: אם המנוח הצביע בצוואתו על אדם מסוים – אותו אדם יקבל עדיפות למינוי . אם אין הוראה כזו, אך כל היורשים מסכימים על מועמד מסוים – בית המשפט לרוב יכבד את הסכמתם וימנה את המועמד המוסכם . במצב שבו אין הסכמה בין היורשים על זהות המנהל, או כשאין צוואה שמציעה מועמד, בית המשפט ימנה מנהל עיזבון ניטרלי לפי שיקול דעתו. לרוב יעדיף בית המשפט למנות עורך דין מנוסה בתחום הירושה שאין לו ניגוד עניינים עם מי מהצדדים. אכן, הנחיות מקצועיות קובעות שבמצב של חילוקי דעות בין יורשים ייבחר מנהל עיזבון נטול פניות, ולעיתים יהיה זה עורך דין מתוך רשימת נאמנים שמחזיקה לשכת עורכי הדין או האפוטרופוס הכללי. רק לעיתים רחוקות מאוד האפוטרופוס הכללי עצמו מתמנה כמנהל עיזבון; תפקידו העיקרי הוא פיקוח, ולא ניהול שוטף, ולכן הוא ישמש כמנהל רק במקרים יוצאי דופן שאין אדם אחר מתאים . יצוין שגם יורש יכול להתמנות כמנהל העיזבון במידה ויש הסכמה לכך וכל עוד אין חשש לניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים (למשל, לעיתים אלמנה של המנוח תשמש כמנהלת עיזבון עבור עיזבון בעלה אם שאר הילדים מסכימים, מתוך אמון בה).
במקרה שבית המשפט מחליט על מינוי מנהל עיזבון בניגוד לרצון חלק מהיורשים, ההכרעה נעשית על בסיס טובת ניהול העיזבון: אם שוכנע שיש צורך אובייקטיבי במנהל כדי למנוע נזקים או מבוי סתום, המינוי ייעשה גם ללא תמיכת כל היורשים. דוגמה לכך היא כאשר יורש אחד מתנגד מתוך אינטרס אישי אך ברור לבית המשפט שההתנגדות לא מוצדקת – אז ימונה מנהל לטובת כלל היורשים. באופן דומה, בית המשפט עשוי כאמור למנות מנהל עיזבון אף בלי בקשה מפורשת של המנוח (שכן המנוח אינו צד להליך לאחר מותו), ואף בלי בקשת יורש, אם עולה במהלך דיון בירושה שהעיזבון מחייב ניהול מקצועי כדי למנוע קיפוח זכויות או אובדן נכסים.
לאחר המינוי, מוציא בית המשפט (או הרשם) צו מינוי מנהל עיזבון ונרשם בצו הירושה או צו קיום הצוואה שהוצא כי מונה פלוני כמנהל עיזבון . מנהל העיזבון יידרש להצהיר אמונים לתפקידו ולהפקיד ערובה אם נדרש בכך. מרגע המינוי, עובר הניהול השוטף של נכסי העיזבון למנהל, אם כי מבחינה קניינית הנכסים עדיין שייכים ליורשים בכפוף לסמכויות הניהול שניתנו.
 

שכר הטרחה של מנהל עיזבון – קביעת השכר ואישורו

מנהל עיזבון זכאי לקבל שכר טרחה מתוך כספי העיזבון, בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ובכפוף לאישור בית המשפט. בניגוד למצב של נאמן פרטי בהסכם, מנהל עיזבון אינו רשאי לקבוע לעצמו שכר או לקבל תשלום מהעיזבון בלי פסיקת בית משפט. על פי תקנות הירושה (תקנה 45ב):
  • בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר עבור מילוי תפקידיו שלא יעלה על 3% משווי העיזבון . שווי העיזבון יחושב לפי כלל הנכסים (לרבות נכסי נדל”ן, חשבונות, מיטלטלין וכו’). בפסיקת השכר מתחשב בית המשפט בהיקף העבודה שהושקעה, מורכבות הנכסים והפעולות שנדרשו, ותרומתו של המנהל לניהול נכון של העיזבון .
  • אם נדרשו פעולות חריגות במיוחד בניהול העיזבון או מאמץ מיוחד מעבר לרגיל, רשאי בית המשפט להעלות את השכר המותר עד לתקרה מרבית של 4% משווי העיזבון (כלומר תוספת של עד 1% בשל המורכבות יוצאת הדופן) . חריגה מעל 4% אינה אפשרית אלא במקרים נדירים ביותר ובאישור מראש של בית המשפט.
  • לשכר הטרחה שנקבע נוסף מע”מ כחוק, כך שהאחוזים הנ”ל הם טרם מס ערך מוסף . למשל, אם נפסק שכר בשיעור 3%, המנהל זכאי לקבל 3% + מע”מ מתוך נכסי העיזבון.
  • התקנות מבהירות ששכר זה כולל את כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון (למשל כינוס נכסים, הגשת בקשות למתן הוראות לבית המשפט, הכנת דוחות, וכו’) . הוא לא כולל שכר טרחה עבור פעולות משפטיות נפרדות שאינן חלק מניהול העיזבון עצמו – כגון הטיפול בהוצאת צו קיום צוואה או צו ירושה, או שירות מקצועי חריג שהמנהל (אם הוא עו”ד או רו”ח) סיפק לעיזבון מתחום מומחיותו. במקרים כאלו ניתן לבקש מבית המשפט פסיקת שכר מיוחדת ונפרדת.
  • בית המשפט בדרך כלל פוסק את שכרו של המנהל בתום תפקידו, עם הגשת דו”ח סופי על ניהול העיזבון. אם ניהול העיזבון מתמשך זמן רב, ניתן לבקש ולקבל שכר ביניים על חשבון השכר הסופי – עד שיעור של 2% משווי העיזבון – עוד במהלך עבודת המנהל .
  • כאשר ישנם כמה מנהלי עיזבון לעיזבון אחד, התקנה קובעת ששיעור השכר הכולל לא יוגדל בשל ריבוי המנהלים – אלא המנהלים יתחלקו בו ביניהם באופן שיקבע בהסכמה או בידי בית המשפט . למשל, אם נפסק 3% בעיזבון עם שני מנהלים, הם יחלקו את ה-3% ביניהם (ולא כל אחד 3%). כמו כן, אם מנהל עיזבון אחד הוחלף באחר במהלך הטיפול, שני המנהלים (הקודם והחדש) יחלקו ביניהם את השכר כך שהסך הכללי לא יעלה על התקרה המקסימלית שנקבעה .
כאמור, השכר טעון אישור בית משפט. בסיום ניהול העיזבון, מנהל העיזבון מגיש לבית המשפט בקשה לפסיקת שכר טרחה ואישור סיום תפקיד, שבה מפרט בין היתר את שווי הנכסים, הפעולות שביצע והשכר המבוקש . בית המשפט (ולעתים גם האפוטרופוס הכללי, במקרים שבהם נדרש פיקוחו) בוחן את הדוחות והפעולות, ורק לאחר שווידא שהתפקיד בוצע כראוי – פוסק את השכר ומאשר את שחרור המנהל מתפקידו.
יש לציין ששכר הטרחה של מנהל העיזבון משולם מתוך כספי העיזבון טרם חלוקתו הסופית ליורשים. מבחינת היורשים, זהו חלק מהוצאות העיזבון (בדומה להוצאות הלוויה, צו הירושה וכו’) ולכן מפחית במידת מה את הסכום שהם יקבלו, דבר שמצדיק בחינה מדוקדקת של נחיצות המינוי מלכתחילה.
 

פיקוח על מנהל העיזבון ובחינת התנהלותו

מנהל עיזבון פועל, כאמור, תחת פיקוח והנחיה של בית המשפט, וכן תחת עינם הפקוחה של היורשים והאפוטרופוס הכללי במקרים המתאימים. קיימים מספר מנגנונים ועקרונות שמבטיחים את תקינות פעילותו:
  • דיווח ליורשים: מנהל העיזבון חייב לספק ליורשים מידע שוטף על פעולותיו במידה וידרשו, ולהגיש להם דין וחשבון תקופתי לפחות אחת לשנה וכן עם סיום תפקידו. הוא נדרש לפרט בדוחות את כל הנכסים, ההכנסות, ההוצאות והתשלומים שביצע מתוך העיזבון. היורשים רשאים לפנות לבית המשפט בכל עת אם עולה חשש שמנהל העיזבון אינו מנהל כראוי או אם דרוש בירור בנוגע לפעולותיו . למעשה, היורשים הם המפקחים הטבעיים על מנהל העיזבון, בהיותם בעלי הזכויות בעיזבון, ועליהם לעקוב אחר ביצוע תפקידו ולוודא שפועל כנדרש .
  • פיקוח האפוטרופוס הכללי: לפי הדין הישן, האפוטרופוס הכללי (הכפוף למשרד המשפטים) היה מקבל לעיונו את פרטות העיזבון והדוחות הכספיים מכל מנהלי העיזבון, לשם פיקוח ובקרה. עם זאת, מתיקון לחוק הירושה שנכנס לתוקף ביולי 2023, צומצם הפיקוח של האפוטרופוס הכללי והוא נדרש רק במקרים מיוחדים המנויים בתוספת לחוק . כיום, ברגיל, רק אם העיזבון עומד בקריטריונים מסוימים (כגון: אחד היורשים הוא קטין או חסוי, העיזבון גדול במיוחד, יש הוראה מפורשת בצוואה לכך, וכדומה) – חייב מנהל העיזבון להגיש גם לאפוטרופוס הכללי את הדוחות והפרטה לבדיקה . במקרים אלו, בית המשפט לא יאשר את סיום התפקיד ושכר הטרחה לפני קבלת חוות דעת האפוטרופוס הכללי או חלוף פרק זמן שקצב לכך . בפועל, המשמעות היא שהפיקוח השוטף הופקד בעיקר בידי היורשים ובית המשפט, והאפוטרופוס הכללי מתערב רק כשצריך הגנה נוספת (למשל, כשיש יורש קטן שאין מי שיגן על ענייניו או חשש למעשי אי-תקינות בעיזבון גדול). יצוין שגם כאשר האפוטרופוס הכללי אינו בודק באופן שגרתי, הוא מוסמך להתייצב בהליך אם קיבל תלונה או מידע על בעיה בניהול העיזבון.
  • הנחיות בית המשפט: בית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הדתי, לפי העניין) הוא הגורם שמינה את מנהל העיזבון, והוא שומר סמכות כללית לתת לו הוראות בכל עת. סעיף 83 לחוק הירושה קובע שבית המשפט רשאי, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת למנהל העיזבון הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו . פירוש הדבר שמי מהיורשים, הנושים או מנהל העיזבון עצמו יכולים בכל שלב לפנות לבית המשפט לקבלת הוראה או הבהרה – למשל, לבקש אישור לפעולה מסוימת (מכירת נכס, השקעה כספית, חלוקה מקדימה ליורשים וכד’), או לבקש מבית המשפט לחייב את המנהל לעשות פעולה שנמנע מלעשות. בית המשפט משמש מעין “גורם על” מפקח ומכוון: הוא יכול לזמן את המנהל לדיון, לדרוש הבהרות, ולתקן את דרכיו במידת הצורך. הוצאות סבירות של פניות לבית המשפט וההליכים הדרושים מנוכות מהעיזבון, כי הן חלק מניהולו התקין.
  • החלפת המנהל או הפסקת תפקידו: כפי שפורט לעיל, בית המשפט רשאי בכל עת להעביר מתפקידו מנהל עיזבון ולמנות אחר במקומו, אם התברר שהמנהל התרשל, לא פעל כראוי, או מכל סיבה אחרת המצדיקה זאת . בדרך כלל צעד כזה יינקט בעקבות תלונה או בקשה מנומקת של יורש או בעל עניין. בית המשפט יכול לבקש את תגובת המנהל ולהחליט על החלפתו. אם מנהל העיזבון עצמו מבקש לסיים תפקידו (התפטרות), עליו להגיש בקשה לבית המשפט וזו תאושר רק אם יש הצדקה וסודר מינוי חלופי במידת הצורך . מנגנון זה מבטיח שאם המנהל המקורי אינו מתאים (מחמת חוסר מקצועיות, ניגוד עניינים שצף, מחלה, סכסוך עם היורשים וכו’) – יהיה מוצא לשינוי המצב.
  • חובת ערובה: האפשרות לחייב מנהל עיזבון במתן ערובה כספית (ערבות בנקאית, התחייבות או משכון נכסים) לפני שיתחיל בתפקידו, מהווה כלי פיקוח הרתעתי. בית המשפט יכול לדרוש ערובה כדי להבטיח שהמנהל לא יגרום נזק מכוון או יבריח נכסים – שכן במקרה של הפרת חובותיו ניתן יהיה לחלט את הערובה לפיצוי היורשים . עם זאת, במקרים בהם המצווה ויתר על ערובה או שכל היורשים סומכים על המנהל, לרוב לא תידרש ערובה, במיוחד אם המנהל הוא עו”ד שחב לאחריות מקצועית ממילא.
  • אחריות משפטית: מנהל עיזבון נחשב לנאמן של היורשים, ולכן חלים עליו דיני נאמנות וחובות אמון. הוא חשוף לתביעה מצד יורשים או נושים אם חרג מסמכותו או התרשל. סעיף 88 לחוק מדגיש אחריות לנזקים בשל הפרת חובה, אם כי מאפשר לבית המשפט לפטור מנהל שפעל בתום לב ובמטרה למלא תפקידו. כך או כך, הידיעה שניתן יהיה לחייבו אישית בנזקים מרתיעה את המנהל מלסטות מחובותיו. בנוסף, מנהל עיזבון שהוא עורך דין כפוף גם לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין.
לסיכום, מנגנוני הפיקוח משולבים: היורשים עוקבים מקרוב ומתריעים בעת הצורך; האפוטרופוס הכללי בודק עיזבונות מסוימים; ובית המשפט זמין בכל עת להכווין, להורות ואף להחליף את המנהל. שילוב זה, יחד עם חובת הדיווח והשקיפות, נועדו להבטיח שמנהל העיזבון ימלא נאמנה את תפקידו ושהעיזבון ינוהל ויחולק כראוי לפי הדין ורצון המוריש.
 

חשיבות הליווי המשפטי בהליך המינוי וניהול עיזבון מורכב

ניהול עיזבון, ובפרט כשהוא מורכב או שנוי במחלוקת, הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לכן לליווי של עורך דין מנוסה יש חשיבות רבה בהבטחת מימוש הזכויות והימנעות מטעויות. ראשית, בהליך בקשת המינוי: על הפונה (יורש, זוכה או נושה) להכין בקשה מפורטת ומנומקת בליווי תצהיר, לצרף את כל המסמכים הנדרשים, ולהגיש לערכאה הנכונה (רשם הירושה או בית המשפט). עורך דין הבקיא בדיני ירושה יכול לסייע בניסוח הבקשה באופן המשכנע את בית המשפט בצורך במינוי, ובבחירת המועמד המתאים. הוא גם יוודא שהבקשה מוגשת בערוץ הנכון (לדוגמה, במקרה של אי-הסכמה בין היורשים – ישירות לבית המשפט לענייני משפחה ולא לרשם ). טעויות פרוצדורליות או חוסרים בבקשה עלולים לגרום לעיכובים משמעותיים או לדחייתה, ולכן ליווי משפטי מונע תקלות ומייעל את ההליך.
שנית, בניהול העיזבון עצמו: אם מונה מנהל עיזבון שאינו משפטן, מומלץ מאוד שייעזר בעורך דין לצורך ביצוע פעולות משפטיות מורכבות – כגון מכירת מקרקעין מן העיזבון, התמודדות עם תביעות משפטיות של נושים או יורשים, טיפול בנכסים בחו”ל, התנהלות מול רשויות המס וכו’. למעשה, התקנות אף ממליצות לתת עדיפות למינוי עורך דין כמנהל עיזבון כאשר צפויות סוגיות משפטיות משמעותיות בעיזבון . עורך הדין מכיר את סדרי הדין ואת חובות הדיווח, ויוכל להדריך את המנהל בכל צעד, להכין עבורו את הדוחות הכספיים והדו”חות לבית המשפט, ולוודא עמידה בזמנים ובדרישות החוק. בכך מצטמצם הסיכון שהמנהל ייתקל בעתיד בטענות לגבי התנהלות לא תקינה.
יתר על כן, במקרים של עיזבון מורכב במיוחד – למשל, עיזבון הכולל עסקים פעילים, נכסי נדל”ן רבים, השקעות מסועפות, או נכסים מעבר לים – ניהול העיזבון הופך למשימה עם היבטים חשבונאיים, משפטיים ולעיתים אף בינלאומיים. עורך דין מנוסה (לעיתים בצוותא עם רואה חשבון) יוכל לתכנן ולייעץ כיצד לנהל את הנכסים באופן מיטבי, לשמור על ערכם, לטפל בהעברת זכויות ובפדיון כספים, וכן להסדיר סוגיות מס (כגון מס שבח במכירת דירה בעיזבון, או חובות למס הכנסה שהיו למוריש). ניהול ללא ייעוץ מקצועי במצב כזה עלול לגרום להפסדים כספיים משמעותיים לעיזבון עקב צעדים שגויים או החמצת הזדמנויות לשמור על נכסים.
גם כאשר מתגלע סכסוך בין יורשים במהלך ניהול העיזבון – למשל מחלוקת על פרשנות הצוואה, טענות לקיפוח או דרישה להדיח את המנהל – חשוב שלכל צד יהיה ייצוג משפטי. עורך הדין יפעל למימוש זכויות הלקוח (יורש או גורם אחר) במסגרת ההליך, בין אם באמצעות משא ומתן והגעה להסכמות ובין אם בהגשת בקשות מתאימות לבית המשפט. כך ניתן לפתור חילוקי דעות בצורה מסודרת במסגרת משפטית, במקום להגיע למבוי סתום שפוגע בעיזבון.
בנוסף, כאשר לעיזבון יש נושים או שהוא חדל פירעון (כלומר, סך החובות עולה על שווי הנכסים) – מדובר במצב עדין שמצריך הבנה משפטית וכלכלית. עורך דין הבקיא בחדלות פירעון של עיזבון יכול להדריך את מנהל העיזבון כיצד לחלק את התשלומים בין הנושים באופן צודק וחוקי, כיצד לטפל בתביעות חוב, ומה לעשות אם הנכסים לא מספיקים (למשל, לפנות בהליך לבית המשפט לפי פרק ח’ לחוק הירושה, העוסק בעיזבון שאין בו כדי סילוק כל החובות). ללא ייעוץ, מנהל עיזבון עלול לשגות בסדר פירעון הנשייה או ליצור לעצמו חשיפה משפטית בטענה להעדפת נושה בלתי הוגנת.
 
חשוב להבהיר שמינוי מנהל עיזבון אינו שולל את הצורך בעורך דין; להיפך – לעיתים קרובות מנהל עיזבון הוא בעצמו עורך דין או שהוא שוכר עורך דין ללוות אותו. תפקיד עורך הדין הוא לוודא שהמנהל פועל במסגרת סמכותו, שמולאו כל הדרישות (כמו פרסום הודעות לנושים, הגשת פרטה ודוחות במועד, קבלת אישורים למהלכים מסוימים), ושבסוף התהליך ניתן יהיה לחלק את העיזבון ללא טענות משפטיות. בסופו של דבר, הליווי המשפטי המקצועי תורם לכך שהליך ניהול העיזבון יתנהל בצורה חלקה, יעילה ועל פי החוק, ובכך חוסך ליורשים זמן, עלויות ועוגמת נפש שעלולים להיווצר בניהול עצמאי או לא מיומן.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.