מאת:

התנגדות לצוואה - מדריך למי שלא נכלל בצוואת המוריש

כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו צוואה, ייתכן שאחד מיורשיו הטבעיים יגלה שהוא נושל מהירושה – כלומר, אינו נכלל בין הזוכים לפי אותה צוואה. לדוגמה, מקרה שבו אב ערך צוואה ולא הותיר דבר לבנו. מצב כזה מעורר תחושות קשות, אך לפי הדין הישראלי ישנן דרכים משפטיות לתקוף את תוקפה של צוואה כזו.
במאמר זה נפרט מהי צוואה לעומת ירושה על פי דין, נסביר באילו מקרים ובאילו עילות ניתן להתנגד לצוואה, כיצד מתנהל ההליך, אילו ראיות נדרשות, מה קורה אם הצוואה נפסלת, ולבסוף – מדוע חשוב להסתייע בעורך דין מומחה בדיני ירושה לצורך ניהול ההליך.
 

מהי צוואה ומהי ירושה על פי דין?

צוואה היא מסמך משפטי מחייב שבו אדם (המצווה) מורה כיצד לחלק את רכושו ונכסיו (העיזבון) לאחר מותו, בין אנשים או גופים שהוא בוחר. אדם רשאי לכלול בצוואתו הוראות מיוחדות, תנאים וחלוקה לפי רצונו האישי. לעומת זאת, ירושה על פי דין היא הירושה הנקבעת באופן אוטומטי בהתאם לחוק כאשר הנפטר לא הותיר צוואה. חוק הירושה, תשכ”ה-1965, קובע שבמות אדם, עיזבונו עובר ליורשיו על פי דין או לפי צוואה . כלומר, אם אין צוואה – הקרובים של המנוח (בן/בת זוג, ילדים, נכדים, הורים וכד’) יקבלו את הירושה לפי סדרי הקדימות הקבועים בחוק. מטרת כללי הירושה על פי דין היא לחלק את העיזבון באופן המשקף ככל האפשר את מה שרוב האנשים היו רוצים אילו לא ערכו צוואה מראש .
 

תוקפה של צוואה לעומת ירושה על פי דין

כאשר קיימת צוואה תקפה, היא גוברת על כללי הירושה על פי דין. החוק בישראל מעניק לכל אדם חופש לצוות את רכושו כרצונו, ולכן צוואה תקפה היא בעלת תוקף משפטי מחייב על חלוקת העיזבון. למעשה, הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה . פירוש הדבר הוא שאם המנוח הותיר צוואה תקפה – הוראות הצוואה יקבעו את אופן חלוקת העיזבון, גם אם התוצאה שונה מהחלוקה שהייתה מתקבלת לפי דין (ללא צוואה). רק במקרה שהצוואה מתבטלת או נפסלת מטעם משפטי, יוחלפו הוראותיה בחלוקה על פי דין. לכן, יורש המקופח מצוואה (למשל ילד שהודר מצוואת הוריו) אינו יכול לקבל חלק בעיזבון אלא אם כן יצליח להוכיח שיש לבטל את הצוואה. כל עוד הצוואה לא בוטלה על-ידי רשם הירושה או בית המשפט, היא שרירה וקיימת וגוברת על הזכויות שהיו ליורשים על פי דין אילו לא הייתה צוואה.
 

עילות להתנגדות לצוואה (מתי ניתן לבטל צוואה)

על אף שכיבוד רצונו האחרון של המנוח הוא עיקרון חשוב, החוק מכיר במקרים שבהם צוואה לא תקוים בשל פגמים מהותיים באופן עריכתה או בשל נסיבות פסולות. חוק הירושה מונה רשימה סגורה של עילות שבגינן ניתן להתנגד לצו קיום צוואה ולבקש את פסילתה . אין די בכך שהצוואה נתפסת כ”לא הוגנת” או שפשוט נפגעתם ממנה – יש להצביע על פגם משפטי או נסיבות מן הרשימה המוכרת בחוק. להלן העילות המרכזיות שבגינן ניתן לתקוף צוואה ולבקש את ביטולה:
  • העדר כשירות של המצווה – המצווה לא היה בכושר שכלי או נפשי מספיק בעת עריכת הצוואה. אם המנוח סבל מדמנציה מתקדמת, מחלה נפשית קשה או כל מצב קוגניטיבי שמנע ממנו להבין את טיבה של הצוואה ואת השלכותיה, ניתן לטעון שלא היה כשיר לצוות. לפי החוק, “צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה” . העדר כשירות הוא עילה חזקה להתנגדות, אך יש להוכיח אותה באמצעות ראיות רפואיות ברורות. לדוגמה, בהתנגדות בטענה שהמנוח לא היה כשיר בשל דמנציה, יידרש המתנגד להציג חוות דעת רפואית ומסמכים רפואיים המעידים על מצבו הקוגניטיבי של המנוח בזמן עריכת הצוואה.
  • השפעה בלתי הוגנת או לחץ פסול – מצב שבו אדם ניצל את חולשת המצווה והשפיע עליו באופן פסול לשנות את צוואתו בניגוד לרצונו החופשי. אם הצוואה נערכה תחת לחץ, איום, מניפולציה רגשית או תלות חריגה של המצווה במאן דהוא – זו עילה להתנגדות. החוק קובע ש*“הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה”* . עילת ההשפעה הבלתי הוגנת היא מורכבת להוכחה ודורשת להראות שהתקיימה תלות יוצאת דופן של המוריש באדם האחר, ושהאחר ניצל תלות זו כדי לכוון את תוכן הצוואה לטובתו . למשל, במקרה קלאסי – מטפל סיעודי או בן משפחה השתלט על חיי המנוח, בידד אותו משאר בני משפחתו, ובסמוך לפני פטירת המנוח שכנע אותו לערוך שינוי פתאומי בצוואה המיטיב עם אותו גורם. שינוי בלתי צפוי של הצוואה זמן קצר לפני המוות, במיוחד תחת נסיבות של חולשה גופנית או תלות, מעלה חשד כבד להשפעה בלתי הוגנת וישמש בסיס לטענת התנגדות.
  • זיוף או פגם צורני בצוואה – כאשר יש חשד שהצוואה עצמה אינה אותנטית או שלא נערכה כדין. זיוף יכול להיות בזיוף חתימת המנוח או אף בזיוף תוכן המסמך, כך שהצוואה המוצגת אינה משקפת כלל את רצון המנוח. במצב כזה, ברור שאסור לתת לה תוקף. יש לבסס טענה כזו באמצעות ראיות, כגון חוות דעת של מומחה גרפולוג שיוכל לקבוע אם החתימה על הצוואה אכן בכתב ידו של המנוח או שמדובר בחתימה מזויפת . גם פגמים צורניים (פורמליים) בעריכת הצוואה יכולים להוות עילת פסילה – למשל, אם צוואה בעדים לא נחתמה בפני שני עדים כשירים, אם חתימת המצווה חסרה, אם חסר תאריך בצוואת כתב יד, או שהצוואה לא נערכה באחת הצורות שמחייב החוק. החוק מונה דרישות פורמליות מדויקות לצוואות (כתב יד, עדים, בפני רשות וכד’), ופגם מהותי בדרישות אלה עלול להביא לפסילת הצוואה כולה אלא אם בית המשפט יתרשם שניתן בנסיבות העניין “להציל” את הצוואה ולכבד את רצון המת חרף הפגם (עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט לפי סעיף 25 לחוק הירושה).
  • צוואה הנוגדת את המציאות או כוונת המוריש הידועה – מקרה שבו תוכן הצוואה מבוסס על טעות יסודית או מידע שגוי, או שהוא סותר בתכלית את מה שהמצווה הבין או התכוון במהלך חייו. למשל, אם המצווה הדיר יורש מצוואתו עקב טעות או מידע מוטעה שנמסר לו (כגון שהיורש פגע בו או אינו בקשר עמו, בעוד שבמציאות העובדות שונות), ניתן לטעון שהצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי עקב הטעיה או טעות. החוק מתיר במקרה של טעות, שאם אפשר לקבוע בבירור מה המצווה היה מורה אילולא הטעות, בית המשפט יתקן את הצוואה בהתאם; ואם לא – אותה הוראה בטלה . לדוגמה, מצווה שהוריש נכס לאדם מתוך הנחה שגויה כי אותו אדם סעד אותו, או שהדיר בן משפחה עקב מידע כוזב שקיבל – אלו מצבים בהם ניתן לטעון שהצוואה נוגדת את המציאות, ושאילו המצווה ידע את האמת לאמיתה, הוא היה מורה אחרת בצוואתו . במקרים כאלה בית המשפט יבחן האם הצוואה אכן חוטאת לרצונו האמיתי של המצווה בשל הטעות, ועשוי לפסול את ההוראה הפגומה.
  • שינוי צוואה מפתיע בסמוך לפטירה – אף שאין זו עילה נפרדת המנויה בחוק, שינוי דרמטי ובלתי צפוי של הצוואה ממש לפני מות המנוח מהווה נורת אזהרה שמצביעה לעיתים קרובות על אחת העילות דלעיל (למשל השפעה בלתי הוגנת או ניצול מצב של חוסר כשירות). כך, אם המצווה בשנותיו האחרונות שינה באופן קיצוני את צוואתו לעומת מה שהיה לאורך שנים, במיוחד תחת מצב בריאותי קשה או בידוד ממשפחתו – בית המשפט עשוי להתייחס לכך בחשדנות. שינוי פתאומי כזה, כשהוא פועל לטובת צד מסוים בניגוד לציפיות ולמצופה, יכול לחזק טענות על לחץ פסול, תרמית או פגיעה בכשירות המנוח. לכן, במקרה שבו צוואה בסמוך למוות נראית תמוהה וחריגה מההתנהלות הידועה, הדבר יצדיק בדיקה משפטית קפדנית ויכול לשמש עילה מעשית לביטול הצוואה במסגרת אחת מהעילות החוקיות לעיל.
יש להדגיש שכל טענה לביטול צוואה חייבת להיות מוכחת היטב. נטל ההוכחה מוטל על המתנגד לצוואה (מבקש הביטול), ועליו להציג ראיות משכנעות לעילה המשפטית שהוא טוען לה. נסקור על כך בהמשך, אך ראשית – איך בכלל מגישים את ההתנגדות ומתי.
 

הליך הגשת התנגדות לצוואה – למי, היכן ומתי?

כאשר מוגשת בקשה לצו קיום צוואה (אישור משפטי לקיום הצוואה) לרשם לענייני ירושה, החוק מחייב לפרסם הודעה על כך בעיתון יומי וברשומות (פרסומי משרד המשפטים). מטרת הפרסום היא ליידע את הציבור ולאפשר למי שמתנגד לצוואה להגיש את התנגדותו בזמן. את ההתנגדות לצו קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה בעיתונות וברשומות . ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה באזור שבו היה מקום מושבו של המנוח, בכתב בצירוף תצהיר (המאומת ע”י עו”ד) התומך בעובדות ההתנגדות. יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים וכמובן לשלם אגרה בעת הגשת ההתנגדות. אם ההתנגדות מוגשת כדין ובמועד – רשם הירושה יעביר את הבקשה ואת ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בירור ההליך לגופו . למעשה, ברגע שמוגשת התנגדות, נבלמת הוצאת צו הקיום האוטומטי, והתיק עובר למסלול של דיון שיפוטי (כולל הגשת כתבי טענות, דיוני הוכחות ופסק דין בסופו של דבר).
מי רשאי להגיש את ההתנגדות? החוק קובע שכל אדם רשאי להתנגד לצוואה, בתנאי שהוגשה בקשה לצו קיום, פורסמה הודעה, וטרם ניתן צו קיום. בדרך כלל, רק מי שיש לו אינטרס ישיר בירושה אכן יגיש התנגדות – למשל יורש על פי דין שהיה מקבל חלק בעיזבון אילולא הצוואה (כמו בן משפחה שהודר), או יורש אחר לפי צוואה קודמת של המנוח. במילים אחרות, ההתנגדות מוגשת בדרך כלל על ידי מי שרואה עצמו נפגע מקיום הצוואה הנוכחית. כך, בן שהיה אמור לרשת את אביו לפי החוק אלמלא הצוואה, ונושל בפועל בצוואה – הוא בעל מעמד מובהק להגיש התנגדות.
מועדים ואיחורים: המועד של 14 יום להגשת ההתנגדות הוא קצר, ויש להקפיד עליו. אם עברו 14 יום מאז הפרסום בעיתון, רשם הירושה מוסמך לעיתים להאריך את המועד מטעמים מיוחדים, אך עדיף לפעול ضمن המועד הקצוב. במקרה שכבר ניתן צו קיום צוואה לפני שהספקתם להתנגד (כלומר, איחרתם והמנהל כבר אישר את הצוואה), עדיין קיימת אפשרות לבקש את ביטול הצו לאחר שניתן – זאת באמצעות הגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, הליך כזה מורכב עוד יותר, ודורש הצדקה משכנעת מדוע ההתנגדות לא הוגשה במועד. לכן, מומלץ לפעול מיד עם היוודע דבר הצוואה ופרסום הבקשה לקיומה, ולא להשתהות.
 

חשיבות הראיות בהליכי התנגדות לצוואה

כאמור, על המתנגד לצוואה (מי שטוען לביטולה) מוטל הנטל להוכיח את טענותיו. הליך התנגדות לצוואה הוא למעשה משפט לכל דבר ועניין בבית המשפט, ובמסגרתו יש להציג ראיות ולעיתים לזמן עדים, ממש כמו בכל תיק אזרחי. לכן, איסוף ראיות מוקדם ומקיף הוא קריטי להצלחת ההתנגדות. בין סוגי הראיות הנפוצות והחשובות שנדרשים בהליך כזה ניתן למנות:
  • מסמכים רפואיים וחוות דעת רפואיות: במקרה של טענה לאי-כשירות המצווה או השפעה בלתי הוגנת עליו בשל מצבו הבריאותי, יש להגיש תיק רפואי, סיכומי אשפוז, אבחנות רפואיות וכד’. לרוב מצרפים חוות דעת מומחה רפואי (כגון פסיכוגריאטר) הקובע האם המנוח היה כשיר קוגניטיבית בזמן עריכת הצוואה. בלעדי חוות דעת מקצועית כזו, יהיה קשה לבית המשפט להעריך כשירות בדיעבד. חשוב להציג תיעוד רפואי מסודר ועדכני מתקופת עריכת הצוואה, המראה למשל אבחון דמנציה או ירידה קוגניטיבית חריפה, אם זו הטענה . מנגד, אם יש תיעוד שהמנוח היה צלול – הדבר יפעל לרעת טענת אי-הכשירות.
  • עדים ועדויות מכלי ראשון: עדויות של אנשים שהכירו את המצווה ויכולים לשפוך אור על מצבו הנפשי, מערכות יחסיו ונסיבות עריכת הצוואה. למשל, בני משפחה, חברים, שכנים, הרופא המטפל, עורך הדין שערך את הצוואה, העדים לצוואה (אם היו) – כל אלה עשויים לספק מידע חשוב. עד יכול להעיד אם המנוח הביע בחייו רצונות אחרים מאלה שבצוואה, אם היה תחת לחץ מצד מישהו, או אם גילה סימני בלבול. יש חשיבות מיוחדת לעדות נוטריון או עו”ד שנכח בעריכת הצוואה (במידה וצוואה נערכה בפני רשות או שאושרה נוטריונית) – עדות כזו לעיתים נחשבת משכנעת מאוד לגבי צלילות המצווה בעת עריכת המסמך . נכון להיערך מראש עם תצהירי עדות של העדים הרלוונטיים.
  • התכתבויות ומסמכים אישיים של המנוח: מכתבים, הודעות דוא”ל, מסרונים, יומנים אישיים – כל חומר כתוב שבו המנוח דיבר על רצונותיו בקשר לרכושו וליורשיו, או הביע דעות לגבי מי מבני משפחתו. למשל, אם המנוח בעבר כתב מכתב שבו הבטיח לחלק את רכושו באופן מסוים, או הביע שביעות רצון/כעס על בן משפחה מסוים – אלה ראיות ישירות לכוונותיו. התכתבויות בין המנוח לצד שהיטיב מצוואה מאוחרת (כגון מטפל) יכולות לחשוף אם הופעל עליו לחץ או אם המנוח בכלל הבין על מה הוא חותם. ראיות כתובות המעידות על רצונו האמיתי של המצווה עשויות לשכנע את בית המשפט שהצוואה שבמחלוקת אינה תואמת לרצונו זה, בין אם עקב השפעה או עקב טעות.
  • חוות דעת מומחה נוספות: מעבר למומחה רפואי, יתכנו מומחים בתחומים אחרים. למשל, מומחה להשוואת כתבי יד (גרפולוג משפטי) במקרה של טענת זיוף – הוא יבדוק אם חתימת המצווה על הצוואה אמיתית, או אם נערכו שינויים חשודים במסמך . במידה ויש ספקות לגבי מצבם הנפשי של המצווה, לעיתים ימונה מומחה פסיכיאטרי מטעם בית המשפט. בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים במידת הצורך למנות מומחים ניטרליים לבדיקת סוגיות מחלוקת מקצועיות, למשל מומחה רפואי או גרפולוג, כדי שיחוו דעתם בצורה אובייקטיבית . כמובן שהצדדים גם יכולים להגיש מטעמם חוות דעת פרטיות.
במקרים מורכבים במיוחד, נעשה לעיתים גם שימוש בחוקרים פרטיים לאיסוף ראיות (למשל, לתעד השפעה בלתי הוגנת או לאסוף עדויות על התנהלות חשודה סביב המצווה). המטרה היא להגיע לדיון בהתנגדות כשבידיכם תשתית ראייתית רחבה ומבוססת – החל מתיעוד רפואי ופיננסי, דרך עדים ועד חוות דעת מומחים, כדי לבסס את הטענות ולהרים את נטל ההוכחה . יש לזכור שבסופו של יום בית המשפט יבחן את הראיות לגופן – ולכן הכנה מוקדמת ואיסוף קפדני של הוכחות מגביר מאוד את סיכויי ההצלחה של ההתנגדות.
 

מהן ההשלכות של ביטול הצוואה?

אם ההתנגדות מתקבלת ובית המשפט מחליט לפסול את הצוואה (כולה או חלקה), משמעות הדבר היא שצוואת המנוח מבוטלת (או ההוראות הפגומות בה מבוטלות). במצב כזה, חלוקת העיזבון תחזור להתבצע לפי דין – כלומר על פי ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה, כאילו לא הייתה צוואה. למעשה, חוק הירושה קובע שבמקרה של ביטול צוואה, יחולו כללי הירושה הרגילים ויינתן צו ירושה במקום צו קיום צוואה . המשמעות הפרקטית: העיזבון יחולק בין קרובי המנוח לפי סדר היורשים על פי דין (פרנטלות). ראשית זוכים בן/בת הזוג של המנוח (בזכויות המיוחדות המוקנות להם לפי חוק) וילדיו של המנוח. אם ילדיו נפטרו לפניו – נכדיו יירשו במקומם, ובהיעדר צאצאים – הוריו של המנוח ואחיו, וכן הלאה, בהתאם למעגלי הקרבה המשפחתית. בקצרה, ביטול הצוואה מעביר אותנו למצב שהיה אילו המנוח נפטר ללא צוואה כלל.
חשוב לציין: בית המשפט יכול גם לפסול רק חלק מהצוואה. למשל, אם מתקבלת טענה שיורש פלוני היה מעורב בעריכת הצוואה שלא כדין – אפשר לפסול את חלקו בצוואה (בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה שקובע שיורש שהיה עד או מעורב בעריכה – מתבטלת זכותו לפי הצוואה). במקרה כזה, יתר הוראות הצוואה יכולות להישאר בתוקף. במצב של פסילה חלקית, החלק שבוטל יחולק אף הוא לפי דין (או לפי צוואה קודמת אם קיימת). באופן דומה, אם למנוח היו מספר צוואות בזמנים שונים – ביטול צוואה מאוחרת עשוי להחזיר לתוקף צוואה קודמת שלו, במידה והיא קיימת ולא נפסלה. בכל אופן, ברגע שאין צוואה תקפה המכסה חלק מהעיזבון או את כולו – חלוקת אותו חלק תתבצע בהתאם לחוק הירושה.
עבור היורש שהתנגד (למשל ילד שנושל), הצלחה בהתנגדות משמעותה שהוא שב לקבל מעמד של יורש על פי דין. לדוגמה, אם בן הצליח להוכיח שאביו המנוח ערך צוואה תחת השפעה בלתי הוגנת ולכן הצוואה בוטלה – רכוש האב יחולק אליו ואל שאר האחים (אם ישנם) בהתאם לחוק, במקום להינתן רק למי שנהנה מהצוואה הפסולה. בכך מתוקן העוול שנגרם בשל הצוואה המקורית.
 

חשיבות הפנייה לעורך דין מומחה בדיני ירושה

הליכי התנגדות לצוואה הם הליכים מורכבים הדורשים מומחיות משפטית וידע נרחב הן בדיני הירושה והן בסדרי הדין. הם משלבים ניתוח של מסמכים רפואיים, שאלות עובדתיות עדינות, ועימותים משפטיים בין צדדים בתוך המשפחה, ולכן ניהול מוצלח של התנגדות לצוואה מחייב לרוב ליווי מקצועי של עורך דין צוואות מנוסה בתחום. עורך דין המתמחה בדיני ירושה ובסכסוכי עיזבונות יידע לבנות את התיק האופטימלי: לאסוף את הראיות הרלוונטיות, לבחור את העילות המשפטיות הנכונות ולנסח את טענות ההתנגדות בצורה המשכנעת ביותר. הוא גם יוודא שההתנגדות מוגשת כהלכה במועד ובפורמט הנדרש, שמצורפים כל המסמכים הנחוצים, ושלא תיפלו למלכודות פרוצדורליות.
לאורך ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, לעורך הדין תפקיד מפתח בהצגת הראיות ובחקירת העדים. נוכחותו של עורך דין מיומן ויכולתו להציג ראיות בצורה משכנעת ולהתמודד עם חקירות נגדיות עשויות להיות הגורם המכריע בהצלחת ההתנגדות . עו”ד הבקיא בתחום יידע גם לנהל משא ומתן לפשרה במקרה הצורך, או להמליץ על הליכים חלופיים (כגון גישור) במידה ואלו יכולים לשרת את האינטרס של הלקוח. מעבר לכך, מאחר שמדובר לעיתים בסכסוך רגשי בתוך המשפחה, עורך הדין יכול לשמש גורם מקצועי מפשר שמייצג אתכם נאמנה מחד, אך גם שומר על גישה עניינית ומכובדת בהליך המשפטי.
 
חשוב להבין שההצלחה בהתנגדות לצוואה אינה מובטחת ולעיתים ההליך ממושך ומאתגר. בתי המשפט נוטים לכבד צוואות ולקיים את רצון המת, אלא אם הוכח בפניהם באופן ברור שהצוואה פגומה או בלתי הוגנת מבחינה משפטית. לכן, פנייה לייעוץ משפטי מוקדם תסייע לכם להעריך את סיכויי ההתנגדות ולתכנן אסטרטגיה מתאימה. עורך דין מנוסה יבחן את נסיבות המקרה, את הצוואה עצמה, את הראיות הזמינות וייעץ לכם האם קיימת עילה טובה להתנגדות. אם תחליטו להתקדם – הוא ילווה אתכם בכל שלבי ההליך מול רשם הירושה ובבית המשפט, ייצג אתכם בדיונים ויפעל למיצוי זכויותיכם בירושה.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.