מאת:

בעלי דירות פרטיים ביישובים מפונים אינם זכאים לפיצוי בגין אובדן דמי השכירות

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק קבע, כי משכירי דירות פרטיים  בישובים מפונים אינם זכאים לפיצוי לפי חוק מס רכוש ותקנותיו, אך שיגרו מסר לממשלה, כי יש לבחון אפשרות למסלול פיצוי ספציפי עבור משכירים פרטיים שהפסידו את דמי השכירות בשל פינוי ישובם עקב מלחמת חרבות ברזל.
 
טענות הצדדים
העותרים טוענים שהמשיב (מנהל מס רכוש וקרן פיצויים) חרג מסמכותו כשקבע שמשכירי הדירות הפרטיות אינם זכאים לפיצוי, וכי הם זכאים לפיצוי מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ומכוח התקנות שתוקנו מכוחו, תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) התשל"ג-1973.
לעמדתם, ס' 35 לחוק כולל פיצוי בגין "נזק עקיף" מחמת "אי אפשרות לנצל נכס המצוי בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה", בעוד שתקנה 2 לתוספת לתקנות קובעת שנזק עקיף יהא 100% משווי הנזק.
מנגד, בהחלטת המשיב צוין כי במקרה שבו דירת המגורים המושכרת אינה מדווחת כהכנסה עסקית, וכל עוד הדירות לא נפגעו במלחמה מפגיעה ישירה, לא יינתן פיצוי בגין אובדן דמי שכירות אלו. בס' 35-36 לחוק מס רכוש נקבעו סוגי הנזקים המזכים בפיצוי, ובסמכות שר האוצר לקבוע בתקנות מי זכאי לקבל פיצוי ומי לא, וכן את שיעור הפיצוי.
לעניין "נזק עקיף" נקבע כי על אף לשונו הרחבה של החוק, פיצוי ישולם לענפים המפורטים בהן בלבד, בשים לב שהשכרת דירה פרטית אינה מנויה ברשימה, וזאת להבדיל מהשכרה עסקית של דירות הנכנסת לגדר "שירותים". עוד ציין המשיב כי תקציב המדינה מוגבל ושקיים שיקול דעת רחב לממשלה בנושאים מסוג זה.
העותרים הגיבו כי ההבחנה בין הכנסה מעסק והכנסה פרטית איננה מעוגנת בחוק, ושהסיווג הינו גיאוגרפי בלבד, מה גם שצמצום הזכאות פוגע בתכלית החוק שנועד להעניק הגנה מוגברת לבעלי נכסים ביישובי ספר. המשיב חזר על ההיסטוריה החקיקתית של החוק והתקנות, בשים לב כי הסמכות נתונה לשר האוצר.
 
דיון והכרעה
בית המשפט קבע כי דין העתירה להידחות.
ראשית, על העותרים היה להגיש תביעה למס רכוש בגין הנזק, כאשר על ההחלטה שתינתן קיימת זכות ערר. משהעותרים לא מיצו את ההליכים מול הרשות- על העתירה להידחות בשל קיומו של סעד חלופי.
יחד עם זאת, החליט בית המשפט להתייחס לעתירה גם לגופו של עניין וקבע שהחוק מעניק הגדרות רחבות תוך מתן סמכות לשר האוצר לקבוע בתקנות את תנאי הזכאות לפיצוי, את שיעור הפיצויים ואת שווי הנזק. בכך, נדחית טענת העותרים המשתמעת לפיה השר אינו מוסמך לקבוע בתקנות את התנאים לזכאות ואת שווי הפיצוי.
מה גם שלפי תקנה 1 לתקנות, קבע בית המשפט, הזכאות לפיצוי בגין "נזק עקיף" אינה נתונה לעסקים שאינם נמנים על הענפים המפורטים בתקנות.
בית המשפט מציין כי במקרה של מחלוקת בפרשנות דבר חקיקה יש לפנות ללשון החוק והמשמעויות, וכאשר קיימת יותר מפרשנות לשונית אחת, תיבחר הפרשנות שתממש את תכלית החוק בצורה המיטבית- ובענייננו, לשון החוק הינה חד משמעית, ומעניקה פיצוי לענפים מסויימים בלבד. מכך אנו למדים, שהשר מצא לנכון להגביל את הזכאות לפיצוי לאותם ענפים מסויימים, ובשונה מסוגי נזק אחרים.
למרות האמור, קובע בית המשפט, הכיר המחוקק בכך שיש צורך לתעדף אוכלוסייה שהפגיעה בה הוכרה כמשמעותית יותר- ביישובי הספר: לא פעם נדרש המחוקק לאזן ולמצוא נקודות פשרה בין אינטרסים נוגדים, ואין בכך כדי לסתור את תכלית החוק, אדרבה, יש בכך כדי לקדם את התכלית במציאת איזון נכון בין עניינו של הניזוק לבין האינטרס הציבורי.
כך, שיש למצוא איזון בין המדיניות הכלכלית והמגבלות התקציביות, לבין מתן תמיכה וכתף למי שנפגעו מפעולת איבה שהייתה מופנית כלפיי כל הציבור.
 
בית המשפט קבע כי אין בסמכותו להתערב בעניין זה, אך נוסיף כי יש מקום לגיבוש הסדר מקיף שייתן מענה הולם למשכירי הדירות הפרטיות שאיבדו את הכנסתם בשל פינוי השוכרים מאזורי העימות.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.