3/2/2025
הנזקים למטעים נשירים בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיהם לעתיד
מלחמת חרבות ברזל והאירועים הביטחוניים המתמשכים בעוטף עזה ובאזורים נוספים לאורך קו העימות גרמו לנזקים חמורים, לא רק בתחום האנושי והביטחוני, אלא גם בפגיעה משמעותית בחקלאות המקומית.
מטעים נשירים רבים נפגעו ישירות ובעיקר באופן עקיף, כתוצאה מהפסקת טיפולים שוטפים, פגיעה בתשתיות החקלאיות והתערבות חיות בר.
הפגיעה אינה מסתכמת רק באובדן היבול לעונה הנוכחית – אלא משפיעה באופן מהותי על עתידם של המטעים לשנים קדימה.
מאמר זה יתאר בפירוט את הנזקים האגרונומיים שנגרמו למטעים הנשירים, את השלכותיהם לטווח הארוך, ואת הצורך בהתאוששות ובפיצוי ראוי לחקלאים.
הנזקים למטעים נשירים עקב המלחמה
1. פגיעה ישירה ביבול ובתהליכי הקטיף
מלחמה היא מצב קיצוני שבו אזורים חקלאיים ננטשים, עובדים מתקשים להגיע לשדות, והמטעים נשארים ללא תחזוקה.
אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר בקטיף בזמן:
- כאשר הפרי לא נקטף, הוא נרקב על העצים ומושך מחלות ופטריות.
- הצטברות הפרי הלא קטוף גורמת ללחץ על העץ, מה שמפריע למחזורי הפריחה והנבת הפרי בעונות הבאות.
- הפרי הרקוב מהווה קרקע פורייה להתפתחות מזיקים ומחלות פטרייתיות כמו מוניליה (Monilinia) וריקבון חום (Brown Rot), שעלולים לפגוע בעצי הפרי לשנים הבאות.
2. חדירת חיות בר והרס המטעים
עקב הנטישה הזמנית של המטעים, חיות בר כגון חזירי בר, דורבנים וצבאים חדרו לשטחים חקלאיים וגרמו לנזקים חמורים:
- אכילת ניצנים וענפים צעירים – פגיעה משמעותית בהתחדשות הטבעית של העצים.
- כרסום שורשים וקליפת העצים – עצים שהשורשים שלהם ניזוקו עלולים לקרוס, ולמעשה לאבד את היכולת שלהם לשרוד.
- השפעת ריבוי המזיקים – כאשר אין ניטור והדברה, אוכלוסיות המזיקים גדלות במהירות ופוגעות בפרי ובעצים עצמם.
3. בעיות השקיה והזנת הקרקע
אחד הנזקים הקריטיים ביותר הוא הפסקת ההשקיה למטעים:
- עצים בוגרים שהושקו במשך שנים מאבדים במהירות את מאגרי המים שלהם, ונכנסים למצוקה פיזיולוגית.
- עצים שחוו מחסור במים במהלך הקיץ והסתיו נכנסים לשנת תרדמה מוחלשת, מה שעלול להוביל לפריחה לקויה בעונה הבאה.
- קריסת מערכות השקיה – פגיעה בצנרת כתוצאה מירי רקטות, שריפות או חדירת כלי רכב צבאיים פגעה אנושות במערכות ההשקיה והדישון, והחזרתה לפעולה כרוכה בעלויות גבוהות.
4. היעדר גיזום וטיפולי מניעה
גיזום תקופתי הוא קריטי לבריאות המטע:
- כאשר לא מתבצע גיזום, הענפים הגדלים פרא יוצרים צל עודף שחוסם אור וחמצן, מה שמגביר את הסיכון למחלות פטרייתיות.
- עצים צפופים מתפתחים בצורה בלתי מאוזנת, מה שעלול לגרום לקריסת ענפים תחת משקל יתר או בזמן רוחות חזקות.
- היעדר ריסוס והדברה גרם להתרבות של מזיקים כמו זבוב הפירות הים-תיכוני (Ceratitis capitata) ואקריות, שפגעו קשות באיכות היבול.
השלכות ארוכות טווח על המטעים
1. פגיעה במחזורי הצמיחה העתידיים
אובדן עונת צמיחה אחת משפיע ישירות על מחזור החיים של העץ.
עצים שנחשפו ללחץ פיזיולוגי כתוצאה מהמחסור בטיפולים חקלאיים עלולים להראות ירידה בפריון במשך מספר שנים קדימה.
2. ירידה בתפוקה ואיכות הפרי
- עצים שסבלו מחוסר השקיה ומתחזוקה לקויה צפויים להניב פחות פרי, וגם הפרי שיופק עלול להיות קטן יותר ופחות איכותי.
- פגיעה במערכת השורשים גורמת לכך שהעץ יזדקק לשנים של שיקום לפני שיחזור למלוא כושרו.
3. סיכון לעקירה ונטיעה מחדש
- עצים שנפגעו באופן אנוש עלולים לא להתאושש, וחקלאים ייאלצו לעקור אותם ולנטוע עצים חדשים.
- משך הזמן שלוקח למטע נשיר חדש להגיע לכושר ייצור מלא נע בין 4 ל-10 שנים, כתלות בסוג העץ.
- המשמעות הכלכלית היא הפסד הכנסה ממושך, שיכול להוביל לקריסת משקים שלמים.
הנזק הכלכלי והצורך בפיצוי הולם
1. הפסדי הכנסה ישירים
- אובדן היבול לעונה הנוכחית.
- ירידה בכמות ובאיכות הפרי לשנים הבאות.
2. הוצאות שיקום כבדות
- תיקון מערכות השקיה, נטיעת עצים חדשים ושיקום המטעים.
- הוצאות הדברה וגיזום מאוחרים כדי למנוע הדרדרות נוספת.
3. צורך בפיצוי על פי חוק מס רכוש
חקלאים באזורי עימות זכאים לפיצוי בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם.
יש להבטיח שהמדינה תכיר בכך שהנזק שנגרם אינו רק רגעי, אלא כזה שיש לו השפעה לטווח הארוך.
סיכום - הדרך לשיקום החקלאות הנשירה בישראל
הפגיעה במטעים הנשירים בעקבות מלחמת חרבות ברזל היא הרסנית, וההשפעות שלה ימשיכו להורגש עוד שנים קדימה.
חוסר טיפול בעונה אחת מוביל לאובדן תפוקה מתמשך, לקריסת מערכות השקיה, לפגיעה במבנה העצים ולעלויות שיקום גבוהות.
יש להכיר בכך שהחקלאים שנפגעו זכאים לפיצוי הולם ולהתגייס לשיקום המטעים באמצעות:
✅ סיוע פיננסי ישיר לשיקום התשתיות
✅ מתן תמיכה מקצועית והכוונה אגרונומית לשיקום המטעים
✅ הכרה בנזקים לטווח ארוך במסגרת חוק מס רכוש
אם לא תינקט פעולה מהירה ואפקטיבית, הנזקים עלולים להוביל לפגיעה חמורה ביכולת ייצור הפירות של ישראל ולהשלכות כלכליות רחבות על ענף החקלאות כולו.