22/1/2025
תביעה במסלול ירוק - סטייה מנוסחת הפיצוי עקב טענת תנודתיות
תקדים של משרדנו!! - בחודש נובמבר 2023 פורסמו חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה-חרבות ברזל) התשפ"ד - 2023, וכן הותקנו (תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף)(חרבות ברזל)(הוראת שעה), התשפ"ד 2023) אשר קבעו מספר מסלולי פיצוי על נזק עקיף, המחושבים לפי נוסחה המשתנה בהתאם למסלול בו בחר הניזוק. כאשר המסלול הנפוץ מבין אותם מסלולים ירוקים הוא מסלול המחזורים, הפיצוי בו מחושב על פי נוסחה, המחשבת את הפסד הרווח של העסק, לפי ירידת המחזורים שנרשמה בתקופת הזכאות, ביחס לתקופת הבסיס תוך התחשבות בשיעור ההוצאות שנחסכו לעוסק.
בשונה מהמסלול האדום, בו תביעת הפיצוי מוגשת בתום המלחמה, ולאורכה מתנהל הניזוק באמצעות מקדמות הניתנות על חשבון הפיצוי שייפסק ויוכח במסגרת תביעתם. המסלולים הירוקים הינם מסלולים זמניים אשר נחקקו באופן של הוראת שעה לתקופת המלחמה והם מוארכים מתקופה לתקופה, ועל כן, הפיצוי במסגרתם ניתן באמצעות מספר תביעות – אחת לכל תקופת זכאות בה הוארך המתווה, ואלו מוגשות ומתקבלות בהן החלטות כבר כעת.
מהחלטות שהתקבלו במסלולים אלו, עולה, כי רשות המיסים נוהגת לעיתים לסטות מהנוסחה הקבועה, ולקבוע מחזור בסיס אחר, תחת הנימוק כי מדובר "בעסקים תנודתיים". האמור במאמרנו זה מתייחס הן למסלול הוצאות מזכות והן למסלול מחזורים.
מהו עסק תנודתי והאם ניתן לסטות מהנוסחה בנימוק זה?
"עסקים תנודתיים" הם עסקים שמחזורי ההכנסות שלהם מאופיינים בתנודות משמעותיות ובלתי צפויות לאורך השנה, ללא דפוס או עונתיות ברורים. בעסקים מעין אלה, נוצר אתגר לחישוב מחזור הבסיס לצורך קבלת פיצויים, מאחר ומחזור הבסיס, לכאורה, לא מייצג את ההכנסה אותה אמור היה הניזוק להפיק אילולא המלחמה.
מכיוון שהשוואה לחודשים מקבילים בשנה קודמת עלולה ליצור עיוותים גדולים, מן הראוי לנטרל תנודתיות טבעית זו, על-ידי חישוב מחזור בסיס חלופי על סמך ממוצע הכנסות. עם זאת, לא כל עלייה או ירידה בהיקף העסקאות הינה תנודתיות המצדיקה חריגה מנוסחת המחזורים, בעניין זה נזכיר, את קביעת ביהמ"ש ב-עמ (ת"א) 56717-01-14 כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, שם קבע ביהמ"ש "חייבות להתקיים נסיבות יוצאות דופן ממש על מנת להצדיק סטייה מנוסחת מסלול המחזורים המורחב, אחרת השיטה כולה תיפרץ". וכן, את קביעת ביהמ"ש ב(בעמ"נ 33553-01-22 ווטרמטיק נ' רשות המסים) "ואולם, ככל שהתנודתיות חריפה יותר, וככל שהפערים משמעותיים יותר, כך נדרש לבחון ביתר זהירות אם ירידת המחזורים נובעת מהמלחמה ואם יש מקום לנקוט בחישוב חלופי."
דהיינו, נדרשת תנודתיות משמעותית בכדי להצדיק סטייה מהנוסחה, וכי לא כל עלייה או ירידה בהיקף עסקאות תצדיק סטייה כאמור, קל וחומר מקום בו התנודתיות היא בעלת רצף לוגי קבוע ומסוים, הנובע מעונתיות או אלמנט הכנסות ייחודי אחר המצדיק זאת.
במקרים שכאלה, אין כל הצדק לסטות מהנוסחה, שכן, בניגוד למצב בו קיימת עלייה וירידה במחזורי העסק ללא כל לוגיקה מסוימת, הרי שהקשר הסיבתי, ושיעור הנזק כפי שמובאים בנוסחה מוטלים בספק. להבדיל מכך, מקום בו קיימת עלייה או ירידה בהיקפי עסקאות בחודשים מסוימים בשנה והדבר חוזר על עצמו בכל שנה, הרי שבמצב דברים שכזה, אין כל קושי להתבסס על תקופת הבסיס היא נכונה, ודווקא קביעת מחזור בסיס המבוסס על ממוצע מחזורים הוא שסביר להניח ויוביל לעיוות בין הנזק שנגרם לניזוק ובין הפיצוי שיקבע.
ביהמ"ש התייחס לשאלת הסטייה מנוסחה בטענת תנודתיות בתביעה למענקי קורונה של עסק עונתי, בפרשת מאגמה, (עמ"נ 48298-11-21 מאגמה ישראל פרוייקטים בע"מ נ' רשות המיסים) וקבע, כי אם בחודשים מסוימים בשנה, כל שנה – קיימת עליה או ירידה בהיקפי העסקאות, ברי כי ההשוואה של חודשים אלו לתקופת הבסיס היא נכונה ומביאה לנטרול העיוותים האפשריים, כך, בזו הלשון:
"....אוסיף ואדגיש, כי מקובלת עלי טענת המערערת לפיה הנוסחה שנקבעה בחוק הסיוע הכלכלי נועדה, בין היתר, לנטרל "עונתיות" ותנודתיות טבעית במחזורי עסקאותיו של עסק. שכן, הנוסחה מחייבת השוואת מחזורי העסקאות בחודשי הזכאות (השוואה דו חודשית) בגינם מתבקש המענק לחודשים המקבילים בתקופת הבסיס. אם אמנם בחודשים מסוימים בשנה, כל שנה – קיימת עליה או ירידה בהיקפי העסקאות, ברי כי ההשוואה של חודשים אלו לתקופת הבסיס היא נכונה ומביאה לנטרול העיוותים האפשריים.
לא למותר להוסיף ולומר, כי סטייה מנוסחת החישוב של המענק הקבועה בחוק, ובחירת תקופת בסיס שונה מזו הקבועה בחוק, באופן שלא נבחרת תקופה דו-חודשית אלא נערך ממוצע דו-חודשי שנתי, כפי שבחרה ועדת הערר בהחלטתה – משמעה למעשה עיוות הנוסחה לחלוטין, באופן שנראה מרחיק לכת ואינו נראה סביר בעיניי."
כיצד על ניזוק שתביעתו נדחתה או הוקטנה לפעול?
על החלטת מנהל מס רכוש ניתן להגיש השגה תוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה, במסגרתה, יוכל הניזוק להעלות את טיעוניו, ולצרף אסמכתאות המוכיחות את גובה הנזק כפי שתבע.
חשוב לציין כי הליך ההשגה הינו הליך קריטי שלו השפעה מכרעת על המשך ההליך. שכן, ככל והשגת הניזוק נדחית, הניזוק לא יוכל להעלות טענות חדשות בערר, ויוכל לכלול בו רק טענות אשר עלו בהשגה. (רעא 777/14 יורם ליבוביץ נ' פקיד שומה גוש דן) משכך, חשוב לכלול בהשגה את כל הטענות הרלוונטיות לתביעתו של העוסק לרבות, טענה בדבר עונתיות או מאפייני עסק אחרים, קשר סיבתי, ואף טענת מקדמיות ככל וישנן כזו.
לסיכום
על אף אופיים הטכני לכאורה של המסלולים הירוקים, במקרים רבים למנהל מס רכוש סמכות לדחות או להקטין תביעה לפיצוי, במספר דרכים שונות, דרך נפוצה לעשות זאת היא באמצעות קביעת מחזור בסיס שונה המבוסס על ממוצע מחזורים וזאת בנימוק כי מדובר בעסק תנודתי או מטענות אחרות.
אכן, קיימים מקרים בהם קיימת הצדקה לעשות כן, שכן, השוואה למחזור בסיס חריג עלולה להוביל לעיוות חריג בין הפיצוי שיקבע לניזוק לבין הנזק אשר נגרם לו בפועל. ואולם, מקרים רבים מלמדים כי קביעת מנהל מס רכוש נעשית ללא בחינה מעמיקה של מאפייני העסק ודפוסי ההכנסות השנתיים. בפועל, בעסקים רבים קיימת עונתיות קבועה בהכנסותיהם שאינה מעידה על "תנודתיות" אלא מהווה מחזור עסקים צפוי ומוכר מראש – וכפי שצוין לעיל, סטייה מנוסחה במקרים אלו תוביל לפגיעה בעסקים אלו ולהקטנת הפיצוי לו זכאים מכוח חוק.
במקרים כאלה, סביר להניח כי יש בהחלטת רשות המיסים כדי לקפח את הניזוק, ומשכך, טוב ייעשה אם יגיש למנהל השגה מפורטת המנמקת את טיעוניו, וכוללת ניתוח של העסק, וראיות המעידות, כי אלמלא המלחמה מחזורי תקופת הזכאות היו דומים למחזורים תקופת הבסיס – ניסיוננו מלמד כי מנהל מס רכוש בוחן השגות אלו לעומקם ובמקרים המתאימים מקבל את טיעוני הניזוק ומתקן את החלטתו בהתאם.