מאת:

תפקידו של מס רכוש לפצות ניזוקים בקו העימות: המחויבות הלאומית והמשמעות המשפטית

החובה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה המתגוררים ומתפרנסים באזורים הסמוכים לגבול, המכונים “קו עימות”, היא מחויבות יסודית, לא רק מבחינה ביטחונית אלא גם מבחינה משפטית וחברתית. ניזוקים אלו, שנענו לקריאות המדינה להתיישב באזורים אלו, לא אמורים לשאת באחריות לנזקיהם הכלכליים שנגרמו עקב מלחמה או פעולות לחימה. מערכת מס רכוש, הפועלת במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961, נועדה לממש את מחויבותה של המדינה לפצות את הניזוקים ולהשיבם למצב כלכלי שהיה קיים אלמלא המלחמה.
במאמר זה נעמיק במטרות מס רכוש, בתפקידו בהשבת הניזוקים למצבם הכלכלי הקודם, ונבחן את המחויבות הלאומית לפיצוי צודק לאור מגילת העצמאות והחוקים הרלוונטיים.
 
1. מטרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ”א-1961, מהווה את המסגרת החוקית המרכזית לפיצוי נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מפעולות מלחמה. החוק נועד להבטיח כי אזרחים ועסקים שנפגעו לא יישאו בנטל הכלכלי של הנזקים שנגרמו להם, אלא המדינה היא זו שתישא באחריות לכך.
מטרות החוק:
  1. השבת הניזוק למצבו הקודם: פיצוי שיכסה את מלוא הנזק, כך שהניזוק יוכל להמשיך בחייו כאילו המלחמה לא פרצה.
  2. חיזוק ההתיישבות באזורי הספר: החוק מבטא את מחויבות המדינה למתיישבים שהגנו בגופם וברכושם על גבולות המדינה.
  3. חלוקת הנטל הלאומי: הוצאה כלכלית הנגרמת ממלחמה צריכה להיות חלק מהמאמץ הלאומי, ולא נטל על הפרט שנפגע.
 
2. מחויבות המדינה לציונים המתיישבים בקו העימות
מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, הכירה מראשית ימיה בחשיבות ההתיישבות באזורים הסמוכים לגבולותיה. קריאה זו להתיישבות, שהייתה ועודנה עמוד תווך במדיניות הביטחון הלאומי, מטילה על המדינה אחריות מוסרית ומשפטית לפצות את המתיישבים במקרה של נזק.
היבט חוקתי: מגילת העצמאות
מגילת העצמאות, המסמך המכונן של מדינת ישראל, מדגישה את מחויבות המדינה לפתח את הארץ לטובת כל תושביה, להגן על אזרחיה ולספק שוויון זכויות מלא. מתוך כך נגזרת חובה משפטית ומוסרית לפצות את אלו שהפכו את חזון ההתיישבות הציוני למציאות, ולעיתים קרובות שילמו מחיר כבד בשל כך.
פסיקה רלוונטית:
בפסק הדין ע”א 2835/16 עמותת א.א. נ’ רשות מקרקעי ישראל, נקבע כי למדינה יש אחריות מוגברת כלפי תושבי אזורי הספר, במיוחד כאשר הם נענו לקריאות ההתיישבות מתוך תחושת שליחות לאומית.
 
3. פרשנות הפיצוי לפי חוק מס רכוש
נזק ישיר ונזק עקיף
חוק מס רכוש מבחין בין שני סוגי נזקים:
  1. נזק ישיר: נזק פיזי לרכוש כתוצאה מפגיעות ישירות של פעולות מלחמה (כגון הרס מבנה או נזק לתשתיות).
  2. נזק עקיף: אובדן הכנסות, פגיעה בפעילות עסקית או ירידת ערך נכסים שנגרמו עקב הנסיבות הביטחוניות.
החובה להשיב את הניזוק למצבו הכלכלי הקודם
על פי עקרונות החוק והפסיקה, הפיצוי שניתן לניזוקים צריך להיות מלא, כלומר, כזה שמשיב את הניזוק למצבו הכלכלי כאילו המלחמה לא התרחשה.
  • תיעוד הנזקים: הניזוק מחויב להוכיח את הנזק שנגרם לו באמצעות מסמכים, חוות דעת מקצועיות ותיעוד מתאים.
  • שומת הנזק: מס רכוש נדרש להעריך את הנזק בצורה מדויקת ולהבטיח פיצוי הולם.
דוגמה פסיקתית:
בפסק הדין ע”א 347/92 חב’ קיבוץ שפיים נ’ מס רכוש, בית המשפט העליון קבע כי תכלית הפיצוי היא להשיב את הניזוק למצבו הכלכלי הקודם, תוך התחשבות מלאה בהפסדים הישירים והעקיפים שנגרמו לו.
 
4. אחריות המדינה למתיישבים שהפכו את הביטחון למפעל חיים
תושבי קו העימות, בין אם מדובר ביחידים, בקיבוצים או בעסקים פרטיים, אינם רק אזרחים אלא חלק ממערך ההגנה הלאומי. כאשר הם משקיעים את הונם, זמנם ומשאביהם במפעל חיים צמוד לגבול, הם למעשה משלבים את גורלם בגורל המדינה.
עקרון חלוקת הנטל:
  • האחריות הציבורית: הנזק שנגרם לתושב בקו העימות הוא תוצאה ישירה של מלחמה שמטרתה להגן על כלל אזרחי המדינה.
  • מניעת אפליה: אין זה סביר שהנזק יושת על הפרט הנפגע, בעוד שהחברה כולה נהנית מהקרבתו.
דוגמה רלוונטית:
בפסק הדין בג”ץ 11437/05 עמותת קו לעובד נ’ משרד הפנים, קבע בית המשפט העליון כי המדינה מחויבת להעניק סיוע לתושבים ועסקים באזורים פגיעים, מתוך ראייה רחבה של צדק חלוקתי.
 
5. פרשנות חוק מס רכוש בהתאמה לערכי מגילת העצמאות
  • זכות לשוויון וצדק חלוקתי
    מגילת העצמאות מכתיבה גישה פרשנית לחוקי המדינה, כולל חוק מס רכוש, באופן שמבטיח הגנה מלאה על זכויותיהם של הניזוקים.
  • תפקיד בית המשפט בפרשנות החוק
    בתי המשפט נדרשו לא פעם לפרש את חוק מס רכוש כך שיגשים את תכליתו החברתית: לאפשר לאזרחים להמשיך בחייהם חרף הפגיעות הכלכליות שנגרמו להם כתוצאה ממלחמה.
 
6. אחריות המדינה לשאת בנזק ולא הפרט
בכל הנוגע לנזקי מלחמה, האחריות מוטלת בראש ובראשונה על המדינה, שכן פעולות המלחמה נועדו להגן על כלל הציבור.
  • הוצאה לאומית: נזקי המלחמה הם חלק מהמאמץ הלאומי, והם אינם נזק פרטי של הפרט הנפגע.
  • הוגנות וצדק: תושבי קו העימות אינם אמורים לשאת בנטל כלכלי אישי בשל החלטתם להתיישב בגבולות המדינה.
 
סיכום
תפקידו של מס רכוש הוא לספק פיצוי מלא וצודק לניזוקים בקו העימות, תוך שמירה על מחויבות המדינה כלפי תושביה והגנה על זכויותיהם הכלכליות. החוק, הפסיקה ומגילת העצמאות יוצרים מסגרת משפטית המחייבת את המדינה להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נמצא אילולא פרצה המלחמה.
ניזוקים שכרכו את גורלם בגורל המדינה אינם אמורים לשאת בנזקיהם הכלכליים בעצמם; המדינה, הפועלת בשם האינטרס הציבורי, היא זו שצריכה לשאת בכך. באמצעות מימוש זכויותיהם לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן להבטיח כי אזרחי קו העימות ימשיכו לתרום לחברה תוך שמירה על ביטחונם האישי והכלכלי.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.