מאת:

מטבעות קריפטוגרפיים: חשש, רגולציה והזדמנות להכשרה חוקית

המטבעות הקריפטוגרפיים (Cryptocurrencies) הפכו בשנים האחרונות לאחד הכלים הפיננסיים המסקרנים ביותר בשוק. אך יחד עם ההזדמנויות הגלומות בהם, הם מעוררים חשש עמוק בקרב רשויות המס והבנקים ברחבי העולם. נשאלת השאלה – מדוע המטבעות הללו נתפסים כגורם סיכון כה משמעותי, וכיצד ניתן להכשירם באופן חוקי?
 
מדוע רשויות המס חוששות ממטבעות קריפטוגרפיים?
החשש המרכזי של רשויות המס טמון באנונימיות ובחוסר השקיפות המאפיינים את המטבעות הקריפטוגרפיים. בעוד שבמערכת הבנקאית המסורתית ניתן לעקוב אחר תנועות כספים, בעולם הקריפטו ניתן לבצע עסקאות מבלי לחשוף את זהות המבצע.
המשמעות היא:
  • קושי במיסוי ובאכיפה – אנשים יכולים לצבור רווחים עצומים מבלי לדווח עליהם.
  • הלבנת הון – שימוש במטבעות קריפטוגרפיים מאפשר להלבין כספים שהושגו בדרכים לא חוקיות.
  • מימון טרור ופשיעה – מטבעות אלו מאפשרים מימון אנונימי לפעילות בלתי חוקית.
     
מדוע הבנקים כה חוששים מהמטבעות הקריפטוגרפיים?
הבנקים פועלים תחת רגולציה הדורשת מהם לזהות ולהתריע על פעילות חשודה – תפקיד המכונה “שומר סף”. כאשר אדם מבקש להפקיד כספים שמקורם בקריפטו, הבנקים מתקשים להוכיח שהכספים נצברו באופן חוקי, מה שעלול להעמיד אותם בסיכון להפרת חוקים נגד הלבנת הון.
בנוסף, התנודתיות הגבוהה של מטבעות קריפטוגרפיים גורמת לחשש מיציבות פיננסית.
 
אילו בנקים בעולם מאפשרים חשבונות קריפטוגרפיים?
בעוד שבישראל ובמדינות רבות בנקים מגבילים פעילות קריפטוגרפית, ישנם בנקים בחו”ל שמתחילים לאמץ את המגמה.
בנקים אלה מציעים פתרונות פיננסיים ייעודיים לעוסקים בתחום הקריפטו ומאפשרים להם להפקיד ולהמיר מטבעות דיגיטליים לחשבונות מסורתיים.
 
כיצד רשויות המס פועלות להקטנת האנונימיות?
רשויות המס ברחבי העולם פועלות בדרכים שונות לצמצום האנונימיות של מחזיקי המטבעות הקריפטוגרפיים:
  • דרישות דיווח – רשות המס האמריקאית (IRS) ובישראל דורשת דיווח על כל עסקה בקריפטו.
  • שיתופי פעולה בינלאומיים – רשויות המס משתפות פעולה ומקבלות מידע מחברות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים.
  • זיהוי ארנקים דיגיטליים – חברות טכנולוגיה מציעות שירותי מעקב ואיתור בעלי ארנקים קריפטוגרפיים.
 
רגולציה במדינות שונות
  •  ארה”ב – רגולציה מחמירה על פעילות בבורסות קריפטו ועוד.
  • האיחוד האירופי – חוקי AML (Anti-Money Laundering) מחייבים זיהוי משתמשים בעסקאות קריפטו.
  • ישראל – מגבשת חוקים להחלת מיסוי על רווחים מקריפטו, ודורשת דיווח על נכסים דיגיטליים.
 
מהי משמעות היותם של הבנקים “שומרי סף”?
בנקים נדרשים לזהות מקורות הכנסה חשודים, ולדווח לרשויות במידה ויש חשד להלבנת הון או מימון טרור. כאשר בנק מזהה פעילות בקריפטו שאינה מגובה בהוכחת מקור הכספים, הוא עשוי להקפיא את החשבון ולמנוע הפקדה של סכומים גדולים.
 
כיצד ניתן להכשיר מטבעות קריפטוגרפיים באופן חוקי?
הבשורה הטובה היא שיש פתרון משפטי להכשרת מטבעות קריפטוגרפיים – פניה לעורך דין המתמחה בדיני מסים והלבנת הון.
באמצעות הליך של “גילוי מרצון” , גם בהעדר נוהל מפורש, או בקשה לרשות המסים, ניתן להצהיר על הכספים, לשלם מסים רלוונטיים ולהפוך את הכסף לכשר לחלוטין לשימוש וזאת בהתקיים תנאים שעו"ד המתמחה בתחום ידע לקחת בחשבון .
 
יתרונות בפניה לעורך דין
   •        ניטרול סיכונים פליליים
   •        השגת הסדרים מול רשות המסים
   •        ניהול דיסקרטי של התהליך
   •        ליווי מקצועי במו”מ עם הבנק ורשויות המס
 
סיכום
המטבעות הקריפטוגרפיים הם כלי פיננסי לגיטימי, אך כזה שמחייב התנהלות זהירה ומושכלת.
בעזרת ייעוץ משפטי מתאים, ניתן להכשיר את הכספים, למנוע הסתבכויות מיותרות, וליהנות מהיתרונות שמציע עולם הקריפטו באופן חוקי ומבוקר.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.