זכאות חקלאים בקו העימות לפיצויים על הזנחה ונזק עתידי

מאת: אלי דורון, עו"ד

9/12/2024

זכאות חקלאים בקו העימות לפיצוי בגין נזקי הזנחה ונזק עתידי

• חקלאים רבים פונו מבתיהם ולא יכלו להגיע לשטחים החקלאיים.
• יבולים רבים לא נקטפו, חלקם נקטפו באיחור והועברו לתעשייה המקומית במקום לייצוא.
• שתילים לא נשתלו, שטחים לא נזרעו, ולא בוצעו פעולות תחזוקה חיוניות כגון גיזום, ריסוס ועיבוד קרקע.
• נזקי הזנחה אלו אינם רק מיידיים אלא גם ארוכי טווח, שכן העדר טיפול משפיע על היבולים העתידיים.
   

1. נזק ישיר - אובדן יבול או פגיעה במטעים, כרמים וגידולים אחרים עקב שריפות, פגיעות טילים וכדומה.
2. נזק עקיף - פגיעה עתידית כתוצאה מנזקי הזנחה, השפעה על התפוקה העתידית או פגיעה באיכות המטעים.

1. בג”ץ 7691/95 מועצה אזורית חוף עזה נ’ מדינת ישראל
   נקבע כי המדינה מחויבת להגן על אוכלוסיות בקו העימות ולהעניק להן פיצוי ראוי בגין נזקי מלחמה, כחלק מחובתה להבטחת הביטחון הכלכלי של אזרחיה.
2. ע”א 349/80 מקורות נ’ רשות הניקוז
   הדגיש בית המשפט העליון את עקרון השבת המצב לקדמותו ככלי מרכזי בפיצוי בגין נזקי רכוש, לרבות פגיעה בתשתיות חקלאיות.
3. ע”א 448/87 קיבוץ גזית נ’ מדינת ישראל
   במקרה זה נפסק כי יש להתחשב בפגיעה עתידית שנובעת מהשפעות הנזק הנוכחי, במיוחד כאשר מדובר בגידולים חקלאיים עתירי השקעה.

1. חקלאים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות במתן פיצוי – מדובר באוכלוסייה התורמת תרומה לאומית משמעותית, ואין זה ראוי שהם יישאו בנטל נזקי המלחמה.
2. פיצוי ישיר ועקיף – יש להכיר בזכותם לפיצוי לא רק בגין הנזקים הישירים אלא גם בגין ההשלכות העתידיות של נזקים אלו.
3. פיצוי מלא עד השקל האחרון – מגילת העצמאות וחוק מס רכוש מחייבים שמירה על החוסן הכלכלי של אוכלוסיית החקלאים.

1. ביצוע הערכת נזקים על ידי מומחים בתחום החקלאות.
2. מתן פיצויים גם על עלויות שיקום הקרקע והגידולים.
3. התחשבות בפגיעה העתידית בתפוקה.
4. הגנה משפטית לחקלאים שיידרשו להתמודד עם דחיות או ערעורים מצד המדינה.