14/1/2014
מי לא היה רוצה להחזיק תחת ידיו רכב יוקרה, מנהלים, או משפחתי במחיר נמוך בהרבה מזה שבאולמות התצוגה, ובעיקר להרגיש טוב עם עצמו כמי שלא יצא "פראייר", אלא הפוך מכך. יחד עם זאת, כפי שנלמד מפסק דינו של בית המשפט בחדרה, עדיין היבוא האישי רצוף מכשולים, כשלים, יועצים ועוסקים למיניהם, ועלול להסתיים לא רק במפח נפש, אלא גם בקריאה לחקירה.
מעשה שהיה כך היה - חשק לו א' בטויוטה קאמרי היברידי ביבוא אישי במחיר מציאה, סך של 26,500$ (עלות רכישה). לצורך כך התקשר א' עם ח' ("היועץ") בהסכם למתן שירותי ייעוץ ביבוא אישי. לפי הסכם היועץ יקבל 170,000 ₪ (בכפוף למכס החל) לכיסוי עלות רכישת הרכב, הובלה, מכס ומע"מ, רישוי וכן עמלת יעוץ בסך 10,000 ₪.
היועץ מצדו התקשר עם חברת ס' העוסקת במכירת כלי רכב, והזמין ממנה את הרכב האמור. על חשבון מחיר הרכישה הועברה לס' מקדמה בסך 40,000 ₪ ואילו ס' מצדה העבירה ליועץ רישיון רכב על סמכו הוגשה הבקשה למתן רישיון יבוא. אלא מאי, שהרישיון שהועבר היה "חתוך" ולכן משרד התחבורה דחה את הבקשה, ועד אשר המעורבים טיפלו בעניין והגישו מחדש בקשה לרישיון יבוא ובה צילום "מלא" של הרישיון, חלפו מספר חודשים במהלכם עלה שיעור המכס המוטל על יבוא רכב.
בין לבין התברר כי אותה חברת ס' החזיקה כל אותה עת את המקדמה אצלה ולא העבירה אותו לספק מחו"ל, ועד שהיא הועברה, הרכב נמכר לאחר. הצדדים המעורבים הגיעו לסיכום על פעולה משותפת ליבוא רכב אחר דומה, אולם בחלוף מספר שבועות הודיעה ס' על ביטול ההסכם וזאת מסיבה שהוצגה כ-"בעקבות הבירוקרטיה במדינה" והעובדה שרישיון יבוא לא הוצא עד אותה עת. ס' הסתמכה בהודעת הביטול על תקופה בת 45 ימים להשגת הרישיון שנקבעה בהסכם המקורי. העובדה שזה כבר לא היה רלוונטי לנוכח ההסכם החדש כמו גם העובדה שביום הודעת הביטול לא חלפו 45 ימים מיום ההסכמה המחודשת, לא "בלבלה" את ס' שביטלה כאמור את ההסכם, ול-"קינוח" גם הותירה את המקדמה ששולמה, אצלה ולא השיבה אותה.
כך נותר א' שחתם על הסכם ייעוץ לקבלת רכב במחיר כולל בסך 170,000 ₪, לאחר אינספור שעות בירוקרטיה מול "היועץ" ו-ס', ללא רכב וללא המקדמה ששולמה. א' והיועץ הגישו תביעה כנגד ס' להחזר העמלה ששולמה וכן נזקים ואובדן עמלת הייעוץ. אולם משנבדקה מערכת ההסכמים בעיניים משפטיות, התברר שהמצב אינו פשוט.
התרת יבוא אישי של רכב
המקור החוקי להתרת יבוא איש
י של רכב מעוגן בסעיף 2. (ג) לצו יבוא חופשי, הקובע כי יחיד יהא רשאי לייבא טובין מסוימים (כולל רכב) ללא רישיון יבוא (להבדיל מהיבוא הסדיר) "בתנאי שהוכח להנחת דעתו של מנהל רשות המסים כי הטובין לא יובאו באמצעות עוסק, הם אינם מיועדים לצרכי אספקה, יצור או שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד".
במקרה הנדון, קבע בית המשפט כי אמנם ההסכם עם היועץ, הוגדר כהסכם ייעוץ, ונרשם כהסכם ייעוץ, אולם בחינת סעיפיו השונים כמו גם התנהגות הצדדים בפועל, הראתה כי אין מדובר ב-"ייעוץ" כי אם ביבוא רכב על ידי "עוסק" פעולה שהיא אסורה לחלוטין. מכאן קבע בית המשפט כי ההסכם עצמו נגוע באי חוקיות, מה שאמנם אינו שולל מס' את חובתה להשיב את המקדמה ששולמה והיא חויבה לעשות כן, אלא שבמסגרת פסק הדין הורה בית המשפט לדווח למשטרת חדרה על מנת שהיא תבדוק האם אין מקום לנקוט בחקירה לנוכח הממצאים שהתגלו.
ומה היו הממצאים?
בית המשפט קבע כי לכאורה אין פסול במתן ייעוץ והדרכה לגבי פעולות ש' לא יכל לבצע בכוחות עצמו, כגון מילוי טפסים, פיקוח אחר רכישת הרכב והובלתו, בדיקת הרכב בעת הגעתו והתאמתו למפרט שהוזמן - אלה פעולות שאדם מן הישוב מתקשה לבצען ובהחלט נזקק ליעוץ.
יחד עם זאת, במקרה הנוכחי ה"יועץ" נטל על עצמו פעולות שהנן הרבה מעל ומעבר כמו למשל תדלוק הרכב ורישומו במשרד הרישוי, ומעל להכל להתקשר הוא עצמו עם ס' על מנת שזו תרכוש את הרכב ותשחרר אותו מהמכס - התקשרות שא' היה צריך לבצע בכוחות עצמו ישירות מול ס' ולא באמצעות היועץ. בית המשפט קבע כי דווקא פיצול ההסכמים שביצע היועץ: האחד "הסכם ייעוץ" עם א' והשני הסכם רכישה מול ס', לא נועד אלא לעקוף את האיסור על יבוא באמצעות "עוסק" ולהסוות את תפקידו הממשי (כעוסק).
החקיקה בתחום
יש לציין כי האירועים המתוארים בפסק הדין התרחשו במהלך שנת 2009. מאז, בפברואר 2012, פורסם דו"ח "הועדה הציבורית להגברת התחרותיות בענף הרכב", בראשות פרופ' זליכה אשר הוגש לשר התחבורה. הדו"ח מנתח את שוק הרכבים וקובע כי ההוצאה לרכב נחשבת כהוצאה השנייה בגודלה של משק בית בישראל אולם שוק הרכבים על היבטיו השונים מאופיין בבעלות צולבת של השחקנים השונים ואינו תחרותי - מכאן, שהיבוא הפרטי של רכבים נותן ממד של תחרות לשוק זה ויש לפתח אותו.
בהתאם, ביוני 2013 פורסמה הצעת "חוק רישוי שירותים לרכב". חוק מוצע זה, מסדיר בין היתר, את פועלם של יבואן רכב זעיר - אשר זכאי לייבא על שמו עד 20 רכבים בשנה (ולמכור אותם) וכן מתווך ביבוא רכב - אשר זכאי לעסוק בתיווך ביבוא ישיר של רכבים (העיסוק באלה טעון אישור משרד התחבורה על פי התנאים שנקבעו בחוק). הווה אומר, לכאורה, לו חוק זה יהיה בתוקף או כשחוק זה יהיה בתוקף, רשאי היועץ האמור ודומיו, לעסוק ביבוא אישי או בתיווך באופן גלוי וללא כל "הסוואה".
יחד עם זאת עד ואם שחוק זה יאושר ורישיונות יבוא אישי ותיווך אכן יונפקו, היזהר הקונה והיזהר היועץ לבל ייחשבו כמי שעוסקים ביבוא, ומי שאכן רוצה בשירותי ייעוץ, מוטב כי יוודא כי אכן אך ביעוץ מדובר ולמרות המחיר המפתה, אין מדובר בשיתוף פעולה עם "עוסק".
ת.א. 09–11–29332 (שלום-חדרה) חמו נגד סומרום בע"מ
התובעים ע"י עו"ד סיון כהן, הנתבעים ע"י עו"ד ניצחון גואטה, ניתן ביום 14.11.13.
פורסם לראשונה בעיתון "המטען", מהדורת האינטרנט, 21.11.2013
חיפוש 
סגור 
