17/3/2022
טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain)
טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain), לה התוודע העולם לראשונה בשנת 2008 עם הנפקת המטבע הדיגיטלי 'ביטקוין', משתייכת למשפחת הטכנולוגיות המבוזרות (Distributed Ledger Technology) ומטרתהּ לאפשר למשתמשים בה ליצור מאגר נתונים מבוזר, עקבי, וממוין זמן.
הרעיון המרכזי בבסיס טכנולוגיה זו - ויתרונו הברור לעומת ממערכות פיננסיות "קונסרבטיביות" אחרות כגון בנקים - הוא יצירת מנגנון המאפשר פעילות עסקית מקוונת ללא צורך בקיומהּ של ישות ניהולית אשר תפקח עליה, ומניה וביה - מתייתר הצורך לשאת בעמלות הנלוות לפיקוח מצד אותה ישות ניהולית.
העיקרון המנחה לטכנולוגיה זו הוא שקיפות וביזור של כוח באמצעות יצירת מנגנון של אמון, שיאפשר למשתמשים בה לשתף פעולה ולקיים אינטראקציה לא מפוקחת על-ידי גורם יחיד אשר יבטיח את קיום התנאים בין הצדדים וימנע רמאות.
שרשרת בלוקים (בלוקצ'יין) - איך זה עובד?
בנעליהּ של הישות הניהולית באים "בלוקים" מוצפנים של מידע אשר נוצרים באמצעות שיתוף מבוסס רשת תקשורת מסוג P2P (עמית לעמית), המאפשרת פעילות - מקוונת - מאובטחת ואימות של טרנסאקציות עסקיות בין צדדים שונים.
שרשרת הבלוקים משמשת לרישום כל הטרנסאקציות במטבע ובכך מתפקדת - הלכה למעשה - כספר חשבונות כללי. הרישום הדיגיטלי כולל מידע על חשבונות המשתמשים ורישום העברות כספים שבוצעו מהחשבונות, כאשר המידע נגיש, שקוף וזמין לכל משתמש אחר, תוך שמירה קפדנית על זהות המשתמשים ופרטיותם.
המידע מוצפן היטב ומאוחסן בבלוק המצטרף לשרשרת הבלוקים הקיימת. כל בלוק קשור מתמטית לבלוק שלפניו, ולפיכך לא ניתן לשנות את המידע הקיים אשר נשמר - כרונולוגית - בבלוקים. זו הסיבה שהטכנולוגיה נחשבת לבטוחה ואמינה, וכמעט בלתי אפשרי לזייף או לשנות מידע בבלוקים.
טכנולוגיה זו מאפשרת לכל המשתמשים גישה לנתונים ללא היכולת לשלוט במידע השמור. כך ניתן לוותר על פיקוח גורם שלישי על העברת מטבעות וירטואליים בין ארנקים דיגיטליים, חוסכים עמלות, מקצרים זמן ומייעלים את השיטה לטובת הכלל. זו בדיוק הסיבה מדוע בנקים וגופים פיננסיים אחרים חוששים מהטכנולוגיה, ורק לאחרונה הם החלו לחקור כיצד מערכות הבלוקצ'יין יכולות לסייע להם, בבחינת If you can't bit them, join them.
יישומו של הבלוקצ'יין בעולם העסקים
הגם שיישומיהּ המרכזיים של טכנולוגיית הבלוקצ'יין נותרו כשהיו בעיקר בהקשרים מוניטריים ופיננסיים, הרי שהפוטנציאל הגלום בה כולל מִנעד רחב של תחומים, החורגים מההקשר המוניטרי-פיננסי, ובכלל זאת- הסרת חסמים ביורוקרטיים וניהוליים, ייתור מתווכים בעסקאות שונות, ייעול הנגישות והשימוש מאגרי מידע, שיפור יכולת התיאום וצמצום תהליכי עבודה והקטנת עלויות, שיפור היעילות התפעולית, הגברת רמת השקיפות והנגישות לנתונים על-ידי משתתפים רבים, הגברת רמת אבטחת המידע, צמצום החשיפה לסיכוני תרמיות, הונאות, מעילות ועוד.
עוד במסגרת יתרונותיהּ הרבים ניתן למצוא מנגנוני גיוס הון מבוססי בלוקצ'יין אשר מאפשרים גיוס הון בפרקי זמן קצרים באופן יחסי, באופן שמאפשר למיזמים צעירים נגישות לאוכלוסיות משקיעים גלובאלית אליהן לא הייתה להם נגישות בעבר, צמצום התלות במתווכים הפיננסיים המסורתיים, פישוט והוזלת העלויות.
לפיכך, אין זה פלא כי עד מהרה החלו גופים פיננסיים ועסקיים לגלות את סגולותיהּ ולבחון את יישומהּ לצורך ייעול מערכות גדולות וחיסכון עמלות ועלויות שונות, ובכלל זאת - תאגידים ויזמים אשר הבינו כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לייעל תהליכים ולפעול ללא פיקוח או ניהול של גורם מרכזי הגורף לכיסו עמלות גבוהות.
סיכום
חרף הציפייה הראשונית לעסקאות נטולות סיכון, יש כיום הכרה בצורך לתת מענה מובנה לבעיות וסכסוכים שצומחים בסביבת הבלוקצ'יין, ובעיקר בתחום החוזים החכמים. הליכים אלה מותאמים למאפייני הסכסוכים, הצדדים לעסקה והסביבה הייחודית שבה התקשורת היא ביזורית, גלובלית, בין זרים ולרוב אנונימית. לפיכך, רצוי לתת את הדעת - מראש - לכל ההיבטים החוזיים והמיסויים לכל התקשרות אשר מבוססת על טכנולוגיה זו בכדי להימנע מהפתעות לא נעימות בעתיד.