תקציב המדינה - אפשר אחרת

בימים האחרונים נסוב השיח הציבורי בעיקר סביב התוכנית הכלכלית למדינת ישראל לשנת 2013/2014. לאחר שבעה שבועות בהן כיהן יאיר לפיד כשר האוצר החדש נחשפו ביום שלישי ה-7 למאי 2013 הגזירות הכלכליות הצפויות בשנתיים הקרובות. התמונה המצטיירת מספר התקציב המוצג קודרת במיוחד, יחולו קיצוצים נרחבים יותר, ויוטלו מסים כבדים יותר. להלן יתוארו בקליפת אגוז אותן גזירות ביחד עם היעדים העומדים מאחוריהן ובנוסף יוצגו אלטרנטיבות אפשריות שעשויות לשרת אותם יעדים רצויים באותה המידה.

תקציב המדינה הינו כלי מרכזי בידי הממשלה הקובע את סדרי העדיפויות וההוצאה של משרדי הממשלה והוא מורכב משלושה חלקים: חוברת התקציבים והקיצוצים בתקציבי המשרדים, חוק תקרת ההוצאה והגירעון, וחוק ההסדרים המכיל בתוכו את כל הרפורמות והשינויים המבניים.

והתמונה במספרים- התקציב  ב-2013 יעמוד על 304.5 מיליארד ₪ , ומהווה גידול ריאלי בהתאם לכלל הפיסקאלי של 7.0% ביחס לתקציב 2012. גידול ריאלי זה מורכב מתוספת של 9.5 מיליארד ₪. הגרעון החזוי לשנת 2013 יעמוד על כ-4.65% תוצר, וזאת תחת הנחת צמיחה ריאלית של 3.8%. ההוצאה התקציבית לשנת 2014 לחישוב מגבלת ההוצאה עומדת על 307.9 מיליארד ₪, ומהווה גידול ריאלי בהתאם לכלל הפיסקאלי של 3.35%, ביחס לתקציב 2013. הגרעון החזוי יעמוד על כ-3% תוצר, וזאת תחת הנחת צמיחה ריאלית של 3.3%. 

את התקציב האמור הכינו אנשי האוצר זמן רב לפני כניסתו של שר האוצר החדש לתפקיד. דרגות החופש ומרחב התמרון של לפיד היו מוגבלים והיה עליו להתמודד עם בור תקציבי של 42 מיליארד שקלים וחור של 16 מיליארד שקלים  במסים. לאחר דיונים מרתוניים בוועדת הכספים נאלץ שר האוצר בעל כורחו לקבל על עצמו תקציב הכולל שורה ארוכה של קיצוצים וגזירות המעיקות עד מאוד על מעמד הביניים. חרף הנטל הכלכלי הכבד הגלום בתקציב החדש שומה על אזרחי ישראל לנסות ולהבין את התסריט החלופי ממנו מפחדים ורועדים עובדי האוצר ומביני עניין, כאשר במקביל אותו תסריט "זוכה" להתעלמות מוחלטת מצידם של הרבה מתושבי ישראל המסרבים להודות בעובדות הקשות. אילולא השינויים הדרסטיים והקיצוצים הקשים מצבנו היה מורע עד לכדי אסון כלכלי, גירעון המדינה היה מזנק ל 5.5% תוצר וכתגובה טבעית לכך דירוג האשראי של ישראל היה יורד ולא רק במטבע המקומי, אלא בעיקר דירוג האשראי שלנו בחו"ל.

תקציב 2013 ו- 2014 הוא ללא ספק תקציב אחראי של "אין ברירה". אולם, אותם יעדים שמבקשים ומקווים להגשים בשנתיים הקרובות באמצעות העלאת מס הכנסה ב1.5% ושיעור המע"מ ב-1%, ועוד גזירות אחרות, להלן כמה חלופות אפשריות שתקטין את הפגיעה בכיס מעמד הביניים ותמזער את הנזקים הצפויים ותכניס אותה כמות של כסף לקופת המדינה ואף יותר.

העלאת שיעור המע"מ יפגע קשות בצרכן הסופי, כל נטל המע"מ יתגלגל על כתפיו של אותו צרכן. במקום צעד זה מוצע לצמצם רשימת הפטורים ממע"מ ולבטל חלק מהתקנות המעניקות שיעור מע"מ 0% (במיוחד השירותים הניתנים לתיירים ו/או לתושבי חוץ).

העלאת המס על סיגריות ואלכוהול רק סוחטת את הצרכנים עוד יותר ולא משרתת את תכלית המיסוי על אותם מוצרים, מכורים לא יגמלו מעישון בגלל העלאה של 2 או 3 שקלים.

כתחליף לצעדים אלו מוצע פתרון חריג וחד פעמי אשר מתמקד בגביית סכומים ניכרים העולים באופן משמעותי על הצרכים העדכניים של המדינה וזאת מתוך מקורות שכבר קיימים עיקר התכנית היא ביצירת חלון הזדמנויות לתקופה של שישה חודשים, במסגרתה ייהנו אותם ישראלים בעלי "הון שחור" מהזדמנות חד פעמית להכשיר חוקית את הונם. לטובת העניין אותם אזרחים יחויבו בשיעור קבוע של 25% משווי "ההון השחור" נכון למועד הכניסה לתוכנית והן בחסינות מפני נקיטה בהליכים פלילים. ההון יוכשר תוך התניה כי אין עסקינן בהון שנוצר מסחר בסמים, נשק או נשים ותוך הגבלה לפיה מחצית מהכספים המוכשרים עקב ההליך יוותרו בישראל. עוד התוכנית קובעת , כי -20% מכספי הגבייה באמצעות התוכנית יועברו לקרן אשר תנוהל על ידי משרד החינוך בשיתוף פעולה עם רשות המיסים וזאת לטובת חינוך בני נוער בישראל בדבר החשיבות הטמונה בדיווח ותשלום מס אמת ולהתנהלות כלכלית נכונה.

פתרון נוסף שיש בו כדי לשרת אותם יעדים ובד בבד ימנע פגיעה באותן אוכלוסיות הנו הקמת בתי קזינו בארץ (למקמם בערבה). לא למותר לציין כי התועלת הכלכלית שתופק מצעד כזה הינה עצומה, הכוללת יצירת אלפי מקומות עבודה, הגדלת הכנסות המדינה ע"י מיסוי הרווחים שמפיקים הן המהמרים הזוכים והן בעלי הקזינו, הגדלת בסיס המס כתוצאה מהקמת אותם בתי קזינו ייתרו הצורך באותן גזירות ואף יביאו לצמיחה כלכלית ניכרת. אין חולק כי חקיקת חוק המתיר הפעלת בתי קזינו בארץ צריכה להיעשות במשנה זהירות ובאיזון ראוי בין האינטרס להגדלת הכנסות המדינה לבין הסיכון לפשיטות הרגל של מהמרים כפייתיים.

אין להכביר במילים על הצער והכאב שחווים אזרחי ישראל לאור הגזירות הכלכליות, אולם ישנו צורך אמיתי להבין כי בהחלטתו של שר האוצר לגבי התקציב החדש הוא הפגין אחריות, מנהיגות ואומץ ציבורי. ברם, אנו מאמינים כי ניתן להגיע לאותם יעדים בפחות פגיעה ובמתכונת יותר מצומצמת של גזירות, וזאת על ידי יישום הפתרונות המוצעים לעיל.