סמכותו של מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק כפופה לקיום שימוע תקין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); עו"ד (רו"ח); יגאל רוזנברג, עו"ד

11/1/2022

בית המשפט קבע - סמכותו של מנהל המע"מ לביטול רישומו של עוסק כפופה לקיום שימוע תקין

סעיפי החוק הרלוונטיים

הרקע להחלטה

החלטת בית המשפט

• אין לקיים את השימוע במתכונת של חקירה- בית המשפט קבע, כי חובת הרשות לקיום שימוע טרם מתן החלטה בדבר ביטול רישומו של עוסק הינה חובה מהותית המהווה תנאי להפעלת סמכות המנהל. בתוך כך, בית המשפט הבהיר, כי שימוע הינו הליך שמטרתו לאפשר לנישום לפרוש את טענותיו ולהציג את האסמכתאות שיש בידיו על מנת לשכנע את המנהל בצדקתו. על הרשות מוטלת החובה לשמוע את טענות הנישום בלב פתוח ובנפש חפצה ולאפשר לו להציג את עמדתו בצורה מלאה וחופשית. משכך, הבהיר בית המשפט כי אין לקיים את השימוע במתכונת של חקירה שבה הנישום נדרש לענות על שאלות ספציפיות שמוצגות בפניו, מבלי שניתנת לו ההזדמנות להציג את עמדתו כפי שהנישום רואה אותה לנכון. משכך קבע בית המשפט, כי המנהל לא קיים את חובתו לאפשר זכות שימוע לנישום ומשכך לא התקיים התנאי המהותי הנדרש לקבלת החלטת המנהל בדבר ביטול רישומו של עוסק.
• איסור בדבר הקלטת ישיבות שימוע- האומנם?- נציגי רשות המיסים טענו כי לא היה מנוס מפני הפסקת ישיבת השימוע שכן על פי הנחיה פנימית של מנהל אגף בכיר לשומה וביקורת במע"מ (שהוגש לעיון בית המשפט) חל איסור על הקלטת ישיבות השימוע וכי על פי הוראות הנוהל חלה חובה להפסיק את הישיבה במידה ועל אף הוראות הנוהל מתבצעת הקלטה על ידי הנישום. במסגרת החלטתו מתח בית המשפט ביקורת חריפה על הוראות הנוהל הפנימי. בין היתר קבע בית המשפט כי, לא ברור מקור הסמכות החוקית לאיסור הקלטת ישיבות שימוע, כי הסיבות שעל בסיסן הוצא הנוהל אינן מתיישבות עם ההגיון וכן כי ההקלטה הינה אמצעי יעיל יותר לתיעוד מהלך הישיבה מאשר פרוטוקול שרישומו ואופן ניסוחו עשוי להפריע למהלך התקין של הישיבה. מעבר לכך בית המשפט קבע, כי גם אם עובדי הרשות מחויבים להוראות הנוהל מכוח תפקידם, הרי שאין בהוראות הנוהל כדי לפתור את הרשות מהדרישה החוקית לאפשר מתן זכות שימוע לנישום. במילים אחרות, בית המשפט קבע, כי על אף הוראות הנוהל, הרשות הייתה מחויבת לדאוג לכך שלנישום תינתן הזדמנות ראויה להציג את עמדתו, את טענותיו ואת האסמכתאות מטעמו, כתנאי לקבלת החלטה בדבר ביטול רישומו כעוסק.
• אי הבאת התשתית העובדתית בפני הנישום טרם זימונו לשימוע- בנוסף לכל אלה, בית המשפט קבע כי במסגרת כתבי טענותיה הציגה הרשות מסמכים וטיעונים רבים שכלל לא הוצגו בפני החברה טרם זימונה לשימוע וגם לא טרם זימונה לשימוע החוזר. בתוך כך הובהר על ידי בית המשפט כי מטרת השימוע היא מתן אפשרות לנישום להתייחס לטענותיו המועלות כלפיו וברי, כי משלא הוצגו בפני הנישום מלוא הטענות אשר עמדו בבסיס ההחלטה בדבר ביטול רישומו, נשללה ממנו האפשרות להתייחס לטענות אלה במסגרת השימוע והדבר מהווה פגם חמור נוסף בהליך השימוע.
• קווים מנחים לשימוש בסמכות ביטול רישומו של עוסק- בשולי הדברים בית המשפט ציין, כי הסמכות להורות על ביטול רישומו של עוסק הינו אחד מאמצעי האכיפה החריפים ביותר העומדים לרשות מנהל המע"מ שכן אמצעי זה פוגע באופן דרסטי בחופש העיסוק של הנישום. לצד סמכות זאת עומדים לרשות מנהל המע"מ אמצעי אכיפה חלופיים כגון הוצאת שומת עסקאות, הוצאת שומת תשומות, פסילת ספרים, הטלת קנס, הטלת כפל מס וכד'. בית המשפט הבהיר, כי אין לעשות שימוש בסמכות של ביטול רישום כדבר שבשגרה וכי יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו לרבות היקף החשש הנשקף לקופה הציבורית מהמשך פעילותו של העוסק, טיב הראיות המינהליות הקיימות כנגד הנישום, האפשרות להביא לאכיפה תוך שימוש באמצעים חלופיים וכד'.

לסיכום