עסקים באתיופיה

יותר ויותר אנשי עסקים וחברות ישראליות נכנסות לשוק האתיופי וכיום יחסי המסחר בין ישראל ואתיופיה בתנופה. העבודה שבישראל מעל 100,000 אזרחים ממוצא אתיופי, כמו גם הקרבה הגאוגרפית בין הארצות (רק שלוש שעות טיסה) מהוות בסיס מצוין לקידום ופיתוח מערכת יחסים כלכלית עסקית בין המדינות.  גם גופים כלכליים באתיופיה מגלים עניין בישראל והיקף הפעילות המסחרית בין המדינות נמצא בעליה מתמדת.

מהסיבה הזו ייסד משרד עורכי דין דורון-טיקוצקי, ביחד עם משרד עורכי הדין יאסו-פרי את "דסק אתיופיה", המתמחה במתן פתרונות משפטיים ומסחריים כוללים לחברות ואנשי עסקים ישראלים המנהלים עסקים באתיופיה ואריתריאה, או השואפים להיכנס לשוק האתיופי המתפתח, אם לטובת מיזמים עסקיים בתחום החקלאות, אם לטובת מיזמים בתחום התיירות, אם לטובת ביצוע עבודות על אדמת אתיופיה ועוד. יצוין כי כיום עיקר פעילות הדסק מכוונת למדינת אתיופיה, אולם בד בבד עם הפלישה הישראלית לאתיופיה, יש כוונה גם להעמיק את הקשרים העסקיים עם מדינת אריתריאה הסמוכה, מדינה שהיתה בעבר חלק מאתיופיה, ולפני מספר שנים זכתה לעצמאות. הדסק מלווה ישראלים המבקשים לחדור אל אתיופיה ובתוך כך מסוגל לתת מענה כולל, החל משלב הגדרת הצרכים של הלקוח ו/או המוצר אותו הוא מבקש להחדיר לאתיופיה וכלה בניהול משאים ומתנים עבורו באתיופיה בשפה האמהרית והטיגרית, שתי השפות המדוברות באתיופיה, יצירת קשרים עסקיים עם הגורמים הרלוונטיים, עריכת הסכמים עם גורמים מקומיים, שילובם עם מבנה בינלאומי וכיו"ב, והכול תוך שמירה על עקרונות שקיפות והתנהלות תקינה אל מול כל המדינות המעורבות.

בשנים האחרונות ניתן לזהות שינויים מהותיים שהתרחשו ומתרחשים מעל ומתחת לפני שטחה של  המדינה ממזרח אפריקה, שינויים שהלכה למעשה יש בהם כדי לסמן את אתיופיה כמדינה בעלת פוטנציאל כלכלי-השקעתי שהינו גבוה לאין שיעור משנים עברו. אם נוסיף לכך את היצע כוח העבודה הזול יחסית שעם השנים התקדם והתפתח כחלק מתהליך של אקדמיזציה  באוכלוסיה המקומית, וכמו כן את התמריצים החיוביים המשמעותיים המוענקים על ידי השלטון המקומי כדי לעודד ייצוא, זאת נוכח החוסר התמידי במטבע חוץ במדינה, ניתן בנקל להבין את נהירתם המאסיבית של משקיעים זרים אשר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי ואגב כך הגיעו ומגיעים ללא הרף ומכל רחבי העולם, בתופעה שפועלה היוצא הינו צמיחה כלכלית משמעותית שניכרת היטב במדינה. עובדה זו, לא חמקה אף מעיניהם של המשקיעים הישראלים, חלקם ממוצא אתיופי, חלקם לאו, אשר מגיעים לאתיופיה כדי לקיים פעילות עסקית בתחומים שונים, החל מחקלאות, דרך ייעוץ בתחומים שונים לגורמים מקומיים וכלה בהשקעות לא מבוטלות בתשתיות המדינה.