טיפים לעמותות קטנות ובינוניות: כיצד נכון ללוות ניהול עמותה בתקופה של אי וודאות?
ליווי עמותות וארגונים למטרות ציבוריות, חושפים בעייתיות בהתייחסות של גופים אלו, בייחוד כלפי עצמם. גופים אלו נדרשים לרגולציה ולניהול כספים מורכב אך בשל התדמית הפחות רשמית - לעיתים ההתנהלות בהם אינה מבוקרת דיו, אינה מלווה מקצועית - ולא פעם הצרות, או מצבים של חדלות פירעון מגיעות לפתחן. ליקטנו עבורכם מספר הנחיות ועצות שחשוב שמנהלי עמותות ומנכל"ים יכירו, נשמח לתת עצה בכל עניין משפטי או עסקי.
שיפור וניהול המידע בעמותה
ארגון וסידור המידע הכמותי בעמותה.
ארגון וסידור המידע הפיננסי של העמותה.
דו"חות ניהוליים - למשל הפרדה של כל פרויקט שהעמותה מקדמת כעצמאי, הן בתוצאותיו הן במימונו והן באפשרות להיעזר במקורות מימון אחרים/ נוספים.
ריכוז המידע באופן ברור מאפשר ניתוח מגמות, זיהוי הצלחות לשכפול וכישלונות ללמד מהם. כמה שהנתונים יותר מפורטים התמונה רחבה יותר.
ניהול לא על סמך תחושות בטן אלא על סמך נתונים אמפיריים ומידע מבוסס.
ניהול יחידות רווח נפרדות לזיהוי פעולות שפחות תורמות למטרות העמותה ו/או שואבות מזומנים והפסדיות לצד זיהוי פעולות תורמות יותר, ממומנות בפני עצמן או רווחיות שכדאי להשקיע בהן ולפתח אותן.
התאמת מראש של ההוצאות השנתיות לירידה הצפויה בהכנסות
לצורך כך נדרש להכין תכנית עבודה מפורטת (תקציב) לשנת 2021, בפורמט של רווח והפסד תוך התייחסות לכול סעיף הוצאות בנפרד. אחת הסיבות העיקריות להפסדים שעמותות נקלעות אליהם בתקופה של שינויים מאקרו-כלכליים מהסוג שאנו חווים היום (כגון ירידה בביקוש, קיצוץ במענקים ותרומות וכו') נובעת מהעובדה שהעמותה אינה נערכת מראש לשינויים החלים בשוק ואינה מתאימה בזמן את ההוצאות שלה להכנסות/לתרומות הנמוכות יותר. ברור שיש הוצאות קבועות שלא ניתן לחסוך, אך קיימות הוצאות רבות שבעזרת תכנון יעיל והקצאה נכונה ניתן לחסוך חלק מהן ובכך למזער את הגירעונות של העמותה.
ייעול ותכנון תזרים המזומנים של החברה
תכנון מראש לפחות לחודש ורצוי לרבעון, חצי שנה ושנה.
תכנון תזרים לרוב יהיה פסימי או לפחות זהיר ולא אופטימי כדי שנהיה מוכנים גם לתרחיש פחות טוב.
יש לפעול ככל האפשר ליצירת תשתית פעילות שתיצור תזרים מזומנים חיובי מידי חודש. במידה ולעמותה יש רזרבות ניתן להשתמש בחלקן תוך זהירות רבה והתחשבות במטרות הפרוייקט לעומת יעוד הרזרבות. כך למשל ניתן לשקול לדחות מועד רכישת נכס אך לא כדאי בהכרח לוותר על רכישתו ושימוש במשאבים עבורו, בשל מצוקה זמנית.
יש להתאים את ההתחייבויות כלפי בנקים, ספקים, רשויות אחרות (ארנונה, חשמל ומים), רשויות המס ועובדים ליכולת לקבל התקבולים. גורמים אלו לא ימתינו ולא ניתן בדרך כלל לדחות התשלומים.
לתכנן נכון את מסגרות האשראי ואת פריסת תשלומי ההלוואות. במקרה של צורך ניתן לשקול הלואות נוספות, אך יש לוודא שיהיה בעתיד מהיכן להחזירן.
חשוב מאוד להקדים ולהיות בקשר עם הבנק בהיבט התכנון ולא בעת שהבעיה התזרימית מתרחשת, לבנק הרבה יותר קל לסייע כשיש לו זמן לבדוק ולא כשהבנק מתקשר בעת שכבר יש חריגה בחשבון.
בעיקר עבורעמותות בינוניות, רצוי לעבוד עם יותר מבנק אחד – הן לצורך משא ומתן על עלויות וגם לפזר את הסיכון של הבנק וכך ניתן לקבל יותר אשראי.
רשויות המס – ככל שישנה בעיה תזרימית ניתן להגיע להסכמי פריסת חובות ובכך לתת אוויר לתזרים.
יצירת התייעלות תפעולית של העמותה
התקופה הנוכחית מאפשרת להתייעל באופן שמתקבל בקלות ובהבנה למול צדדים שלישיים.
תקינת כח האדם בארגון – לעבור על תהליכי העבודה, לבחון מה התקנים הנדרשים, לבטל "אבטלה סמויה", לייצר תהליכים אוטומטיים באמצעות מחשוב, להתחדש ולהתייעל. מתוך מחשבה לעתיד מוצע לשקול הפחתת היקף משרה או הפחתת שכר או חל"ת לפני פיטורין שגורעים מהידע הארגוני של העמותה ויקשו עליה בעתיד לכשירווח.
הסכמים מול ספקים – להשוות מחירים, לנתח את הצרכים, לנהל משא ומתן מחדש הן על עלויות והן על תנאי האשראי. בתקופת משבר לעיתים קל יותר להשיג בחלק מהמקרים תנאים טובים יותר מול חלק מהספקים.
ליצור שיטה, סדר וארגון בכל התהליכים בארגון - הארגון מנוהל ולא מתנהל!
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, אש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
תחום ההקדשים (אגב - ניתן לומר גם הקדשות) הינו תחום מורכב אשר מעטים הם עורכי הדין שעוסקים בו ומכירים אותו לעומק.
בישראל רשומים למעלה מ 3,300 הקדשים (על פי אתר גיידסטאר), מדובר כאמור בתחום מורכב ביותר מאחר והוא כולל מעורבים שונים יוצר ההקדש, הנהנים ממנו והנאמן ואף נמשך לאורך שנים רבות. להקדשות בישראל נכסים רבים: נכסי מקרקעין (כ 1,200 נכסים מרביתם על קרקעות ותיקות במרכזי הערים ולכן גם יקרות) וכן נכסים אחרים בשווי כולל של כ 6 מיליארד(!!) ₪.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
התקנות המוצעות נועדו להחיל על אגודות עות'מניות את חובת הדיווח והשקיפות בדומה למה שנדרש מתאגידים אחרים בישראל ובכך להסדיר את פעולתן ככל שניתן. מובן כי לאור השינוי הצפוי יש להיערך לכך בהקדם.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.