בימים אלו פורסמה להערות הציבור טיוטת תקנות החוק העות'מאני על אגודות (דיווח ושקיפות), התשפ"א-2021. התקנות המוצעות נועדו להחיל על אגודות עות'מניות את חובת הדיווח והשקיפות בדומה למה שנדרש מתאגידים אחרים בישראל ובכך להסדיר את פעולתן ככל שניתן. מובן כי לאור השינוי הצפוי יש להיערך לכך בהקדם.
אגודות עותומניות בישראל
אגודה עות'מנית מתנהלת מתוקף החוק העות'מני משנת 1909, חוק שמקורו צרפתי וקבע שאגודה עות'מנית הינה "קיבוץ המורכב ממספר אנשים המצרפים לזמן מתמיד את ידיעותיהם או מרצם, לשם השגת מטרה שאינה מכוונת להשגת רווחים." חוק זה המשיך להתקיים והשפיע על הקמת אגודות גם עם סיום השלטון העות'מני בארץ ישראל ותחילתו של המנדט הבריטי. במשך השנים החוק האמור עמד בתוקפו מכוח דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922, ולאחר קום המדינה - מכוח פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.
עם חקיקתו של חוק העמותות, תש"ם-1980 (להלן - "חוק העמותות"), נוצרה מסגרת חדשה להתאגדות כתאגיד ללא כוונת רווח, משכך לא קיימת יותר האפשרות לייסד אגודות עותומניות חדשות, וניתנה אפשרות לאגודות עותומניות קיימות להירשם כעמותות. החל מחודש אפריל 1981 לא ניתן עוד להקים אגודות עות'מאניות בישראל.
חוק העמותות - על האגודות העותומניות כיום
חוק העמותות, שמנע הקמת אגודות עותמניות חדשות לא מנע את המשך קיומן של אגודות קיימות. מכאן, החוק העות'מני חל כיום על אגודות שלא נרשמו כעמותות או לא נמחקו, או על אגודות שהן ארגוני עובדים ומעבידים שהיו קיימים לפני חקיקת חוק העמותות (או נוסדו בסמוך לאחר תחילתו) כגון ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל, הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), הסתדרות המורים בישראל, הסתדרות הפועל המזרחי בארץ ישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל, שירותי בריאות כללית, קופת חולים מאוחדת, קופת חולים לעובדים לאומיים (לאומית), מכבי שירותי בריאות ועוד.
דוח מבקר המדינה משנת 2016 מסביר את זכויותיה וחובותיה של אגודה עות'מנית ומשכך מטיל זרקור על הבעיות הכרוכות בצורת התאגדות זו. ראשית, אגודה עות'מנית, בניגוד לעמותות על פי חוק העמותות, אינה חייבת לציין ליד שמה את עובדת היותה אגודה, ומשכך קיים קושי לאתר את האגודות העות'מניות הדבר מקשה על מיפוין של האגודות ופועל יוצא של כך בפיקוח עליהן.
הבעייתיות בחוק העות'מני
החוק העות'מני, בניגוד לחוק העמותות, אינו כולל הוראות מפורטות ומודרניות בנוגע לחובת דיווח, שקיפות ומתן סמכויות פיקוח. בנוסף, משרד הפנים אשר היה אמון על האגודות העות'מניות לא הטיל פיקוח ולא ריכז את מידע, והן אינן מחויבות בביקורת פנימית על פי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. גם סוגיות אישור ניהול תקין אינו חל על אגודות עות'מניות והדבר למעשה מאפשר לאגודות הללו להתנהל במספר מישורים על אף שאין להן אישור ניהול תקין, לדוגמא, שימוש בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה המקנה הטבות במס לתורמים.
העברת סמכויות האגודות העותמניות
בחודש מרץ 2018 בהחלטת ממשלה מספר 3662 אשר אושרה בכנסת הועברו כלל הסמכויות לפי החוק העותומני המסדיר את פעילותן של אגודות עותומניות, לשרת המשפטים, אשר העבירה סמכות זאת לרשם העמותות ברשות התאגידים (בתקופה זאת היה הח"מ בתפקיד זה).
טיוטת תקנות החוק העות'מני על אגודות ( דיווח ושקיפות) התשפ"א -2021
כאמור, בימים אלו מפורסת טיוטת תקנות החוק העות'מני על אגודות (דיווח ושקיפות) התשפ"א-2021, לעיון והערות הציבור. תכלית תקנות אלו להחיל על אגודות עותומניות חובת דיווח ושקיפות, ולעגן כללים שלפיהם יגישו אגודות עות'מניות דיווחים לגבי פעילותן. זאת, על מנת להחיל עליהן הסדרים דומים, ככל הניתן, לאלה החלים על תאגידים אחרים ללא כוונת רווח בישראל. חובת הדיווח תסייע בהגברת השקיפות והתאמת שני הגופים - עמותות ואגודות עותמניות- לסטנדרטים דומים, הגם שלא זהים..
מוצע בתקנות לקבוע כי אגודות עות'מניות יחויבו בהגשת שלושת סוגי הדיווחים הבאים: ראשית, דיווח ראשוני וחד פעמי ובו פרטים בסיסיים על האגודה. פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם ראשוני מסודר של אגודות עות'מניות; שנית, דיווח שגרתי מעת לעת בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה; שלישית, דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה. הדיווחים שיועברו לרשות התאגידים יהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף למגבלות שבדין, כגון הגנת פרטיות.
החלת התקנות החדשות - הערות הציבור
החלת התקנות החדשות יכולה ליצור ויוצרת מחלוקות ומאבקים משפטיים בין הגופים הרלוונטיים כולל האגודות עצמן או חלקן, גופים התומכים בשקיפות ומשרד המשפטים. בסקירה מהירה על הערות הציבור לפרסום הטיוטה שכבר התקבלו ופורסמו, ניתן להציף מספר נקודות מחלוקות כגון הטענה כי על פי תקנה 9 החדשה אין כללי שקיפות ואחריות מספקים עבור ארגוני תעסוקה על אף משקלם הציבורי הגדול. בנוסף, עולה הטענה כי נקודת תורפה משמעותית בתקנות היא היעדר סנקציות על מי אינו מקיים אותן. כלומר חובת הדיווח תחול על אגודות עות'מניות אך למעשה אין כל ענישה בחוק כלפי מי שלא יקיים את התקנות. החוק המסמיך את השר לתקן את התקנות ישן ולמעט הטלת עיצום כספי נמוך, אינו מעניק כלי אכיפה משמעותיים כנגד מי שאינם עומדים בתקנות. עפ"י טענה זאת, יש לפעול להחיל סנקציות בחקיקה כפי שמוחלות על עמותות. מנגד ארגוני עובדים ומעבידים חוששים כי ההקלות שהוטלו עליהן מחובת הדיווח כגון אי חשיפת קרן השביתה, אינן מספקות ועלולות לחשוף אותן למגבלות שונות ולפגיעה בתפקידם החשוב.
אלו הן רק שתי דוגמאות להערות שעלו מהציבור ומציגות את הקושי והמחלוקת שביישום התקנות המוצעות.
התקנות הצפויות אינן נדרשות לאישור הכנסת וצפויות להיות מותקנות בקרוב.
לאור השינוי המשמעותי הצפוי ומשמעותו הרבה, אנו מציעים לגופים הרלוונטיים להיערך כבר עתה באמצעות בעלי מקצוע מתאימים. בהקשר זה מומלץ לפנות לשירות ייעוץ משפטי מקצועי, המתמחה בתחום התאגידים בכלל והעמותות והאגודות העות'מניות בפרט. משרדנו מורכב מעורכי דין ורואי חשבון בעלי ניסיון עשיר בתחום העמותות, ההקדשים והמגזר השלישי לרבות הח"מ ששימש כראש רשות התאגידים ואף בין היתר כרשם העמותות האחראי גם על האגודות העות'מניות. משרדנו ישמח להעניק ייעוץ משפטי גם בתחום חדש ומורכב זה.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, אש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
תחום ההקדשים (אגב - ניתן לומר גם הקדשות) הינו תחום מורכב אשר מעטים הם עורכי הדין שעוסקים בו ומכירים אותו לעומק.
בישראל רשומים למעלה מ 3,300 הקדשים (על פי אתר גיידסטאר), מדובר כאמור בתחום מורכב ביותר מאחר והוא כולל מעורבים שונים יוצר ההקדש, הנהנים ממנו והנאמן ואף נמשך לאורך שנים רבות. להקדשות בישראל נכסים רבים: נכסי מקרקעין (כ 1,200 נכסים מרביתם על קרקעות ותיקות במרכזי הערים ולכן גם יקרות) וכן נכסים אחרים בשווי כולל של כ 6 מיליארד(!!) ₪.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.
חיפוש 
סגור 
