עמותה בישראל הינה תאגיד המורכב משני בני-אדם או יותר החוברים למען מטרה מסוימת (לרוב מטרה ציבורית) שלא נועדה לעשיית רווחים ונרשמה בפנקס העמותות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים שמפקח על פעילותן. פעילות העמותות מוסדרת באמצעות חוק העמותות, התש"מ-1980 (להלן: "החוק").
פרק ב' של החוק עוסק בתקנון העמותה - התקנון הוא מסמך היסוד של העמותה, החשוב בין מסמכי ההתאגדות. לתקנון ארבעה היבטים: 1. הוא מהווה את חוקת העמותה. 2. הוא האמנה בין חברי העמותה לבין העמותה. 3. הוא האמנה בין חברי העמותה, בינם לבין עצמם. 4. הוא האמנה בין העמותה לציבור הרחב.
כל תקנון או שינויו מחייב (בניגוד למצב לגבי חברות) את אישור הרשם. אחד ההיבטים החשובים בהקשר זה שיש לתת עליו את הדעת הינו ניסוח מטרות העמותה. כל עמותה נדרשת לציין באופן די מפורט את מטרותיה. עמותה איננה רשאית לסטות ממטרותיה גם אם הדבר נעשה למטרה ראויה. לא ניתן לציין מטרה כללית כפי שנפוץ בחברות כגון "כל מטרה חוקית" כאשר המטרות הינן מרובות או מעורפלות, הרשם דורש יותר פירוט ומיקוד. כך למשל עמותה שמטרתה הינה לסייע לנפגעי מחלה מסוימת איננה יכולה לסייע לנפגעי מחלה אחרת. בתקופת הקורונה עלתה בעיה בהקשר זה לגבי עמותות שרצו לסייע בהיבטים שונים של מחלה זאת ונדרש לבדוק שאכן זה תואם המטרות או לשנותן. החוק קובע בסעיף 19 כי לכל עמותה יהיו לפחות שלושה מוסדות:
א. אסיפה כללית.
ב. ועד מנהל (מקביל לדירקטוריון בחברה).
ג. ועדת ביקורת (או גוף מבקר שיכול להיות רואה חשבון או גוף אחר שאושר על ידי רשם העמותות).
עמותה רשאית לייסד מוסדות נוספים. במידה שעמותה מעוניינת לייסד מוסדות נוספים, עליה להסדיר העניין בתקנונה. בעמותות בעלות מחזור כספי של למעלה ממיליון ₪ (הסכום המדויק מתעדכן מידי שנה), קיימת חובה, נוסף על האמור לעיל, למנות רו"ח, לצורך עריכת ביקורת על הדו"ח הכספי של העמותה. בעמותות בעלות מחזור כספי של למעלה מ-10 מיליון ₪ קיימת חובה, נוסף על האמור לעיל, למנות מבקר פנימי.
האסיפה הכללית
האסיפה הכללית היא גוף הכולל את חברי העמותה. חברי העמותה הם אלו שייסדו את העמותה וכן כל מי שהתקבל על ידי הגוף המוסמך לכך על פי תקנון העמותה, למעט אלו שחברותם בעמותה הופסקה. יכולים להיות חברים בעמותה כל יחיד שמלאו לו 17 שנים וכל תאגיד, בין שהם אזרחי ישראל ובין אם לאו. האסיפה הכללית היא הגוף המוביל בעמותה ובעלת הסמכויות המשמעותיות ביותר (בדומה לכנסת). הועד הוא הגוף הביצועי המיישם אשר במקרים רבים ב-"שטח" סמכויותיו נרחבות ביותר (בדומה לממשלה). סמכויות האסיפה הכללית:
1. בחירת ועד העמותה.
2. בחירת ועדת ביקורת או גוף מבקר על-פי סעיף 31 לחוק.
3. מינוי רואה חשבון מבקר, על-פי סעיף 31א לחוק, בעמותה החייבת למנות רואה חשבון על-פי סעיף 19 (ג) לחוק וקביעת שכרו.
4. אישור הדו"חות הכספיים השנתיים והדו"חות המילוליים על-פי סעיפים 36(א) ו 37 לחוק.
5. קבלת החלטות בדבר שינוי תקנון, מטרות או שם העמותה.
6. קבלת דיווחים מהוועד ומוועדת הביקורת על פעולותיהם ודיון בהם.
כמו כן, הראשון בהיררכיה, האסיפה הכללית רשאית לקבוע בתקנון, שסמכויות מסוימות מתוך אלה שפורטו באשר לוועד העמותה, יבוצעו על ידה או באישורה (לדוגמא: לפטר או למנות מנהל כללי).
הועד
הוועד מנהל את ענייני העמותה ובידיו תהיה כל סמכות שלא יוחדה בחוק או בתקנון למוסד אחר ממוסדות העמותה. סמכויות ותפקידים עיקריים של הוועד:
* ליישם את החלטות האסיפה הכללית ולדווח על מצב עניני העמותה.
* לקבוע את מדיניות העמותה בכפוף להחלטות האסיפה הכללית, להכין את תכניות העבודה של העמותה, לקבוע עקרונות למימון הפעילות וסדרי עדיפויות בין אפשרויות הפעולה השונות, ולאשר את תקציבה ומסגרת האשראי של העמותה.
* לקבוע דרכי פעולה ספציפיות לביצוע מטרות העמותה.
* למנות ולפטר מנהל כללי, ולפקח עליו.
* לקבוע את המבנה הארגוני של העמותה ואת מדיניות השכר והתשלומים.
* לכנס אסיפות כלליות מן המניין ושלא מן המניין.
* להכין את הדו"חות הכספיים והמילוליים של העמותה ולהביאם בפני ועדת הביקורת או הגוף המבקר, ובפני האסיפה הכללית לאישורה.
* לקבוע נהלים בכתב, המסדירים פעילויות שגרתיות משמעותיות בעמותה.
* לדון, להחליט ולפעול בכל ענייני העמותה, כפי שימצא לנכון.
* למנות, בהסכמת ועדת הביקורת, את המבקר הפנימי.
עקרון העל שחייב להנחות את חברי הועד הינו לפעול לטובת העמותה: "על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון והחלטות האסיפה הכללית" (סעיף 27). עקרון זה מנסה להתגבר על בעיית הנציג שעיקרה הינו בניהול נכסים של אחרים לרבות כאשר עלול להתעורר ניגוד עניינים בין אינטרסים של העמותה ובין אינטרסים אחרים למשל של בעל התפקיד.
ועדת הביקורת או הגוף המבקר
עקרון חשוב בתחום העמותות הינו קיומם של גופי ביקורת פנימיים וחיצוניים בעמותה ותפקודם התקין. סימן ג' בחוק עוסק בוועדת ביקורת, רואה חשבון ומבקר פנימי. סימן זה בחוק עוסק בשני עניינים המשלימים אחד את השני בוועדת הביקורת (או הגוף המבקר) וברואה חשבון העמותה. ועדת ביקורת במתכונתה על פי חוק העמותות כמוסד חובה של התאגיד, יוצאת דופן בחוקי התאגידים בישראל. בתאגידים אחרים, כגון: תאגידים במסגרת חוק הנאמנות (הקדש, נאמנות על פי כתב הקדש או חברה לתועלת הציבור), במסגרת חוק החברות ואף לא בפקודת האגודות העות'מאניות, אין מוסד מסוג ועדת הביקורת המוגדרת בחוק העמותות. בדברי ההסבר להצעת חוק העמותות נאמר: "ועדת הביקורת תהיה מוסד קבוע בעמותה, כדי שאופן הטיפול בכספי התרומות והמגביות הנמסרים לעמותה יעמוד תחת ביקורת שוטפת".המחוקק ראה צורך מיוחד בקיום בקרת קבע על אופן הטיפול בכספי העמותה.
בהתאם לסעיף 30 לחוק העמותות, לוועדת הביקורת או לגוף המבקר תפקיד מהותי בבדיקת התנהלות העמותה ומוסדותיה. לפני מספר שנים חוזק מעמדה של ועדת הביקורת או הגוף המבקר והורחבו תפקידיהם וסמכויותיהם. בין היתר על ועדת הביקורת או הגוף המבקר לפעול כר"מ:
1. לבדוק את תקינות פעולות העמותה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה למטרותיה. והשגת יעדיה.
2. לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד.
3. לעמוד על ליקויים בניהול העמותה ולהציע לוועד דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה.
4. לבדוק את ענייניה הכספיים של העמותה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה לקידום מטרותיה.
5. למנות את המבקר הפנימי יחד עם הוועד.
6. להציע שינויים בתוכנית העבודה של המבקר הפנימי, ולבחון את מערך הביקורת הפנימית בעמותה, ככל שישנו.
7. לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכר.
מיסוי בעמותות
א. מע"מ - עמותה אשר קיבלה מעמד "מלכ"ר" (מוסד ללא כוונת רווח – מדובר באישור פורמלי המתקבל מרשות המיסים לאחר עמידה בתנאים מסויימים) פטורה מתשלום מע"מ על הכנסותיה.
ב. מס שכר בנוסף - על עמותה חל מס נוסף שאין על חברה עסקית וזהו מס השכר. מקור מס זה הוא בחוק מע"מ, בסעיף 4 לחוק מע"מ נקבע כי מלכ"ר ישלם מס שכר על שכר עבודה שהוא משלם לעובדיו והוא בגובה 50% משיעור המע"מ שחל על כל המשק. כל שכר המוגדר כשכר עבודה, כולל תשלומי פיצויי פרישה החייבים במס – חייבים במס שכר! עמותה שסך כל שכר העבודה ששילמה בשנת מס אינו עולה על 178,327 ₪ אינה חייבת בתשלום מס שכר כלל.
ג. מס הכנסה - עמותה אשר מוגדרת מוסד ציבורי לפי סע' 9(2) לפקודת מס הכנסה פטורה ממס על הכנסותיה (בתנאי שבעמותה 7 חברים לפחות).
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, אש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
תחום ההקדשים (אגב - ניתן לומר גם הקדשות) הינו תחום מורכב אשר מעטים הם עורכי הדין שעוסקים בו ומכירים אותו לעומק.
בישראל רשומים למעלה מ 3,300 הקדשים (על פי אתר גיידסטאר), מדובר כאמור בתחום מורכב ביותר מאחר והוא כולל מעורבים שונים יוצר ההקדש, הנהנים ממנו והנאמן ואף נמשך לאורך שנים רבות. להקדשות בישראל נכסים רבים: נכסי מקרקעין (כ 1,200 נכסים מרביתם על קרקעות ותיקות במרכזי הערים ולכן גם יקרות) וכן נכסים אחרים בשווי כולל של כ 6 מיליארד(!!) ₪.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
התקנות המוצעות נועדו להחיל על אגודות עות'מניות את חובת הדיווח והשקיפות בדומה למה שנדרש מתאגידים אחרים בישראל ובכך להסדיר את פעולתן ככל שניתן. מובן כי לאור השינוי הצפוי יש להיערך לכך בהקדם.
מאת: אייל גלובוס, עו"ד, ראש מחלקת מגזר שלישי - עמותות הקדשות וחל"צ; שלומי פרץ, מתמחה
כל גורם שעובד עם עמותות בישראל מכיר ויודע אודות קיומו של אישור ניהול תקין - הבעיה שלא כולם מבינים את חשיבותו ואת הסכנה הטמונה בהעדרו מבחינת העמותה. מהו אישור ניהול תקין? מתי האישור נדרש ומתי רצוי? על שאלות אלו ואחרות ננסה להשיב במאמר הבא.
חיפוש 
סגור 
