13/4/2021
מענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות - בין הרצוי למצוי
בחודש ינואר 2020 הכריז שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם-1940 כי מחלת נגיף הקורונה היא מחלה מדבקת ומסוכנת וכי קיימת סכנה חמורה לבריאות הציבור. בהמשך להכרזת שר הבריאות ובמטרה לצמצם את ההדבקה והתפשטות נגיף הקורונה, תוקנו תקנות שעת חירום אשר הטילו מגבלות על פתיחת מקומות עבודה והתייצבות העובדים במקומות העבודה. בעקבות ההגבלות והפגיעה במצב הכלכלי, עסקים בעלי מחזור עסקאות נמוך, אשר יחס ההוצאות הקבועות שלהן גבוה ביחס למחזור המכירות, נחשפו לפגיעה כלכלית מהותית.
במסגרת זו חוקק חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) תש"ף-2020 (להלן: "החוק"). חוק זה כולל בין היתר, הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, מענקי הסתגלות לאוכלוסיות שונות, פטור ממס על משיכות כספים מקרנות השתלמות וכן מענק סיוע לעסקים להשתתפות בהוצאות קבועות. פרק ו' בחוק עוסק במענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות הקבועות, פרק זה קובע את הכללים לזכאות נישומים שונים במענק בתקופות הזכאות, בהתאם לנוסחה שנקבעה מפורשות בהוראת השעה. מהם תנאי הסף לטובת קבלת הזכאות? (לעניין תקופה המקבילה יבחנו ההכנסות של שנת 2018 ו-2019 תערך בניהם השוואה ויוענק המענק הגבוה יותר):
1. תנאי מקדמי ראשון:
* עסקים שמחזור העסקאות השנתי שלהם בתקופה מקבילה היה בין 18 אלף ש"ח ל-400 מיליון ש"ח.
* לגבי עוסק שהוא חברה או שותפות, מחזור העסקאות שלו השנתי בתקופה מקבילה בין 18 אלף ש"ח ל-400 מיליון ש"ח.
* לגבי עוסק שהוא עצמאי - מחזור עסקאותיו השנתי בתקופה מקבילה בין 300 אלף ש"ח ל-400 מליון ש"ח.
2. תנאי מקדמי שני: פגיעה במחזור עסקאות בחודשי המענק כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, ביחס לחודשים מקבילים בתקופה המקבילה, על פי מחזור עסקאות בתקופה זו:
* עד 100 מיליון ₪ נדרשת פגיעה של 25% לפחות
* בין 100 מיליון ל-200 מליון ₪ נדרשת פגיעה של 40% לפחות
* בין 200 מיליון ל-400 מיליון ₪ נדרשת פגיעה של 60% לפחות.
3. תנאי מקדמי שלישי: העסקים הגישו דיווחים תקופתיים למע"מ לתקופות אלו.
5. תנאי מקדמי חמישי: המענק יינתן ל-"עוסק" (למעט עוסקים מסוימים כגון: גוף מתוקצב, קופת חולים, קבלן, מוסד פיננסי).
ניתן יהיה להגיש תביעה החל מה-15 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלבנטית (שלגביה מוגשת התביעה), ועד תום 90 ימים מאותו מועד, אך מנהל רשות המיסים הוסמך להאריך את התקופה להגשת תביעה, בתנאי שלא תעלה על 30 ימים. היה והניזוק עמד בכל התנאים המקדמיים אזי יש להפעיל את נוסחת הפיצוי. נוסחת החישוב לקבלת מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות:
1 – (0.9 X (הוצאות שכר נחסכות + הוצאות שוטפות= מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות
מחזור לשנת 2019 או 2018
ראשית "הוצאות השוטפות" הינן ההוצאות הקבועות אותן על העסק לספוג, גם בתקופת הפיצוי, משמע כל הוצאה אשר לא ניתן היה לחסוך. לדוגמא: שכר דירה, ביטוחים, דמי ניהול ועוד הוצאות קבועות על פי אופי העסק. יובהר כי אין בנמצא הגדרה ברורה באשר למהותן של ההוצאות הקבועות ובנוסף אין התייחסות להוצאות שנדחו ו/או הוצאות במחלוקת כמו הוצאות שכירות. בנוסף אין בנמצא התייחסות ספציפית למלאי, לרבות מלאי אוכל ו/או מלאי אחר אשר לו חיי מדף מוגבלים. בנוסף אין התייחסות להוצאות מימון ו/או להוצאות רבות אחרות. יובהר כי הניסון מלמד כי המחלוקת המרכזית העומדת על הפרק בתביעות מסוג זה הינה היקף ההוצאות הקבועות, סיווגן ואופן ייחוסן. כך יוצא שרשות המס, לא אחת, חולקת על קביעות העוסק ומייחסת לו הוצאות שוטפות/ קבועות נמוכות מאלה שעמדו בבסיס תביעתו.
שנית "הוצאות שכר נחסכות" הן הוצאות השכר אשר נחסכו למעסיק בגין פיטורי עובדים או הוצאתם לחל"ת עקב משבר הקורונה. בנוסף, "הוצאות (תשומות) שוטפות" הן אותן הוצאות שנתיות קבועות לאותו העסק המוזכרות לעיל אך חשוב לציין כי ציוד הנקנה לעסק אינו נמנה כחלק מאותן הוצאות. שלישית המקדם אסור שיעלה על 0.3 ומשזה נקבע יש להכפילו במחזור העסקאות הדו-חודשי מהתקופה המקבילה ובמקדם הירידה במחזור של התקופה הנפגעת. מקדם הירידה במחזור הינו נתון קבוע המצוי בסעיף 9(ב)(1) לחוק:
-
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – מקדם הירידה במחזור הוא 0.1
-
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – מקדם הירידה במחזור הוא 0.2
-
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – מקדם הירידה במחזור הוא 0.35
-
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% – מקדם הירידה במחזור הוא 0.5
סעיף 12(ב) לחוק קובע כי "המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו" - סעיף זה מרחיב את סמכויותיו של פקיד השומה לדרוש החזר מלא או חלקי של מענקי הסיוע. נוסף על כך, החוק שותק בנוגע להגדרה מהן ההוצאות הקבועות על פיהן יערך החישוב וגם סעיף זה נתון לפרשנותו של פקיד השומה. ואם לא די בכך, בהגדרת "מקדם השתתפות בהוצאות קבועות" שבהוראת השעה, נקבע:"… המנהל רשאי לקבוע מקדם אחר לגבי עוסק … אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.3".
הפרשנות הניתנת להגדרה זו ברשות המיסים היא פרשנות הגדרה המעניקה למנהל את הסמכות להקל או להחמיר, לפי העניין, כלומר גם להגביל את סכום המענק לסכום הוצאות הקבועות של העסק. המשמעות היא כי לרשות המס ניתן סמכות רחבה לשנות את המקדם (לדעתנו – לקולה) משמע – להגדיל את המענק בנסיבות המתאימות, מה שלכאורה מאפשר למבקש המענק לבקש, במסגרת תביעתנו למענק, הגדלה בשל הנסיבות המיוחדות של עניינו. יובהר כי אין בנמצא הוראות המסבירות מה הן הנסיבות המיוחדות ובאיזה אופן על רשות המס להפעיל שיקול דעת ו/או ע"פ אילו קריטריונים. עולה הטענה, על אף העולה בהגדרת מקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות המאפשר לפקיד השומה לסטות מהנוסחה שנקבעה, כי סטייה מהנוסחה שקבעה בחוק יש בה טעם לפגם ויוסבר: המחוקק חפץ להיטיב עם העוסקים שנפגעו בתקופת הקורונה. בשם היעילות, היציבות והשוויון, בוחר המחוקק בנוסחה קבועה וזאת כדי להעביר באופן מהיר ויעיל מענקים לעוסקים הקורסים תחת נטל התקופה. בהקשר זה נזכיר את הלכת פוליטי אשר נקבעה בבית המשפט העליון וקובעת כי יש להיצמד לנוסחה הלינארית הקבועה בחוק בשם המהירות והיעילות. עיסוק קפדני ודקדקני בכל סעיף ועיסוק בהגדרה של כל הוצאה והוצאה, יצמצם את מעגל הזכאים לסיוע והדבר פותח פתח להתדיינות ארוכה ומפולפלת עם כל נישום ונישום בנוגע להוצאותיו הקבועות דבר אשר יעכב מאוד העברת התשלומים. כאן, ישנה פגיעה קשה בתכליתו הברורה של החוק, כשמו כן הוא, "התוכנית לסיוע כלכלי", יחד עם זאת נוסחה אחידה ומקובעת יוצרת מחלוקות רבות, אם כי מרבית המחלוקות נוגעות לעניין ההגדרה של מהי ההוצאה הקבועה.
נדגים מספר סוגיות של מחלוקות בעניין הגדרת הוצאות קבועות:
א. דחיית תשלומים – מחד אין התשלום נכנס בתקופה המנויה מאידך תשלום זה בוא יבוא והנישום לא יפוצה בגין תשלום קבוע זה (כדוגמת דחיית תשלומי שכירות, דחיית תשלומים לספקים ועוד).
ב. תשומות משתנות – לדוגמא הוצאות בגין תשלומי מים אין דין משרד כדין מפעל המקרר את מנועיו עם מים ועושה שימוש בכמות גדולה, האם תשומות אלו נכללות בהוצאות הקבועות של העוסק?
ג. תשלומים עונתיים – בדגש על עובדים עונתיים, עובדי קבלן וכיוצ' בעת ניקוי הוצאות העובדים בהשוואה לשנים קודמות תתכן פגיעה גדולה בגובה המענק ונדגים: אולם אירועים אשר העסיק 100 עובדים בתקופת בסיס/מקבילה ואינו עובד בתקופת קורונה, בעת הכנסת הנתונים לנוסחה יהיה בהכרח המענק נמוך בהרבה בטח ביחס לעסק שמעסיק מספר עובדים נמוך. העדר הגדרה ברורה של ההוצאות הקבועות עלולה ליצור פערים בין סכום הבקשה שהגיש העוסק לבין הסכום שקבע המנהל, בנוסף פערים אלו נובעים, בין היתר, מדיווח שגוי של תשומות (רישום מס התשומות במקום התשומות, חוסר בדיווח של תשומות שלא נכללו בדיווח למע"מ וכיו"ב), חוסר התייחסות לעסקאות חריגות ועסקאות חד פעמיות, חישוב שגוי של השכר שנחסך) אי הכללת עובדים שפוטרו או עובדים זמניים שלא שולם להם שכר ועוד.
היה ורשות המס חולקת על עמדת בעל העסק ולא מאשרת את המענק הנתבע ו/או דורשת החזרים – אזי יש בנמצא אפשרות להגיש השגה ו/או ערר על עצם ההחלטה. כאמור, יש בנמצא שורה של טיעונים במקרים מסוג זה. לפרטים נוספים על השגה וערר על החלטות רשות המיסים השוללות מתן מענקים בתקופת הקורונה, לחצו כאן.
חיפוש 
סגור 
