19/8/2020
ביהמ"ש גזר 12 חודשי מאסר בפועל בגין אי דיווח הכנסות על בעל דירות שפיצל תשעה נכסים לעשרות יחידות דיור
ביום 12.3.20 הורשע יעקב ארביב ("הנאשם") בביצוע עבירות מס וכן עבירות שימוש במרמה ותחבולה במזיד במטרה להתחמק מתשלום מס. לאחרונה, ניתן גם גזר דינו של הנאשם אשר כלל עונש של 12 חודשי מאסר בפועל. בתאריך 19.9.19, במסגרת הליך ערעור המיסים שהתקיים במקביל להליכים הפליליים, דחה ביהמ"ש המחוזי את מרבית טיעוניו של המערער, וקבע כי תכנון המס של המערער לא היה לגיטימי והשכרת דירות המגורים שלו עולות לכדי עסק.
בבעלות הנאשם תשעה נכסי נדל"ן בעיר נתניה, אותם פיצל לעשרות יחידות להשכרה/הלנה (בין 33 יחידות ל-56) עבור מעוטי יכולת, כאשר חלק מן הנכסים רשומים על שם ששת ילדיו. הערעור האזרחי הוגש בחודש ספטמבר 2019 ודן על אופן מיסוי דמי השכירות בין השנים 2011-2014. המערער הצהיר על מרבית הכנסותיו משכירות כהכנסה פסיבית החייבת בשיעור מס של 10% ועל חלק מהנכסים דרש פטור ממס (בהם הנכסים שרשומים על בניו). מנגד, המשיב טען כי הכנסות השכירות עולות לכדי עסק וחייבות בשיעור מס שולי. הדיון נסוב סביב שתי סוגיות עיקריות: שיעור המס שיחול על ההכנסות העלול גם להשפיע התרת הוצאות וקיזוז הפסדים, וכן היקף הכנסות השכירות שמיוחסות למערער, בין הכנסות שנרשמו על שמו ובין אלו שנרשמו על שם בניו. פקיד השומה טען כי כל כספי השכירות נכנסו לכיסו של המערער.
החלטת בית המשפט:
בהליך הערעור, ביהמ"ש חילק את הנכסים המדוברים לשלוש קבוצות של נכסים: נכסים שנרכשו ע"י המערער ונרשמו על שמו, נכסים שרכש המערער ונרשמו על ילדיו, נכסים שהמערער ואחיו ירשו בחלקים שווים. ביהמ"ש קבע שיש לכלול את הנכסים שרשומים על שם הילדים תחת נכסי המערער, שכן הוא שלט באופן בלתי מעורער בנכסים ובהכנסות שנבעו מהם, ואילו לילדים לא הותירו שום סממן של שליטה מלבד רישום הנכסים על שמם. באשר לדירות הירושה, יש לייחס למערער רק את חלקו היחסי באותם הנכסים (שביעית). ביהמ"ש קבע כי פעילותו של המערער הייתה "אקטיבית" בהשכרת עשרות יחידות, לעיתים לתקופות קצרות, ביצוע שיפורים בנכסים, בקיאות והתמצאות בנכסים, נטילת סיכונים הנובעים מזהות השוכרים (עובדים לא חוקיים). באשר לשאלה האם ריבוי הדירות מהווה השכרה פרטית או הכנסה מעסק, ביהמ"ש מזכיר את ההלכה שנקבעה ואשר הובילה את רשות המיסים לקבוע כללים ברורים לפיהם השכרה של 10 יחידות או יותר עולה לכדי עסק לעניין מס הכנסה, המחייב את הנישום בשיעור מס שולי העלול להגיע עד ל-50% מס הכנסה. השכרה של 5 יחידות או פחות מזכה בשיעור מס מופחת של 10% ובמקרה הביניים של השכרת 5-10 דירות על המשכיר חלה החובה להוכיח מדוע הוא זכאי לשיעור מס מופחת.
בהליך הפלילי, הורשע הנאשם ב-6 עבירות של השמטת ידיעה מתוך דו"ח בכוונה להתחמק ממס (סעיף 220(1) לפקודה), ב-6 עבירות של מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח בכוונה להתחמק ממס (סעיף 220(2) לפקודה), ו-6 עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק ממס, בניגוד לסעיף 220(5) לפקודה. בגזר הדין, שפורסם כאמור ביום 10.8.20, נגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50,000 ₪ (או 5 חודשי מאסר תמורתו).