מאת:

תפיסה וחילוט רכוש בראי חוק איסור הלבנת הון

בשנת 2000, עם אישור חקיקתו של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "החוק"), הצטרפה מדינת ישראל לרשימה נרחבת של מדינות הנוקטות בפעולות שתכליתן להיאבק בהלבנת ההון "השחור", וזאת על ידי קביעת חוקים אחידים במרבית המדינות.
 
ההגדרה המקובלת למונח "הלבנת הון" היא עשיית פעולות שמטרתן להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית (המוגדר "רכוש אסור"), ברכוש לגיטימי וכשר, כך שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי של הרכוש האסור (יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט איסור הלבנת הון: להלכה ולמעשה - מהדורה שנייה מורחבת, 2013). השיטות לביצוע הלבנת הון הן רבות ומגוונות, ואולם לא פעם הדבר כרוך בניצול המערכת הפיננסית לצורך "הלבנת" הכספים שמקורם בפעילות עבריינית; כמו כן, סיכול דיווח בכלל או דיווח אמת לרשויות לגבי רכוש ו/או נכסים. אחד התנאים הראשוניים לתחולתו של החוק הוא ביצוע פעולות ברכוש אסור, הוא זיהוי המקור של הרכוש האסור. לפיכך, המחוקק קבע רשימה של "עבירת מקור" שביצוע אחת מהן מכניסה את העבריין תחת הוראות החוק. עבירת מקור יכולה להיות למשל עבירות נשק למיניהן, פעולות טרור, עבירות סחר בסמים, עבירות סחר בבני אדם, עבירות מרמה והונאה, עבירות לפי חוק ניירות ערך, ניהול הימורים בלתי חוקיים, עבירות שוחד, עבירות זיוף, עבירות מס חמורות ועוד.
 
אחד הכלים שנמצאו אפקטיביים בהתמודדות עם הלבנת הון הוא חילוט ושלילת רכוש שהופק מהפעילות העבריינית או בשליטת העבריין. שלילת הרכוש של מלבין ההון נועדה לשרת מטרה כפולה: הן לפגוע בתמריץ של העבריין לעבור עבירה, הן למנוע שימוש חוזר במשאבים בלתי לגיטימיים על ידי הוצאתם ממחזור הכספים הלגיטימי. (ע"פ 80/19, אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל). סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, מאפשר תפיסת רכוש כאשר ישנו יסוד סביר להניח כי באמצעות הרכוש נעברה עבירה, הרכוש עלול לשמש כראיה בהליך משפטי או שניתן כשכר לביצוע עבירה. משך התפיסה, לפי סעיף 35 לפקודה, הוא כשישה חודשים מיום התפיסה וביהמ"ש רשאי להאריך תקופה זו. בחוק ישנם סעיפים מכוחם הרכוש שנתפס יכול גם לעבור לבעלות המדינה (חילוט) - סעיף 21 לחוק, שכותרתו "חילוט רכוש בהליך פלילי", מסמיך את בית המשפט להורות על חילוט רכושו של אדם שהורשע בעבירה בשווי של רכוש שנעברה בו העבירה, של רכוש ששימש לביצועה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך וכן של רכוש שהושג כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה או שיועד לכך.
 

ניתן לראות כי הוראות החילוט מכוח החוק רחבות במיוחד ביחס להוראות תפיסה או חילוט הקיימות מכוח חוקים אחרים. כך למשל, החוק קובע כי הכלל הינו מתן צו חילוט והימנעות מחילוט רכוש תיעשה רק מנימוקים מיוחדים שיפורטו. כמו כן, החוק מאפשר חילוט רכוש בשווי עבירה, פועל יוצא מכך שלא נדרש להוכיח כי הרכוש שלגביו מבוקש החילוט קשור באופן ישיר לביצוע העבירה. ניתן לחלט רכוש "כשר" וחוקי לחלוטין, כל עוד הוא שווה ערך לרכוש שקשור לעבירה. המשמעות היא ש-"הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם', ואף, במצבים מסוימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי". כמו כן, אם רכוש שמקורו העבירה "עורבב" עם רכוש שמקורו בפעולות לגיטימיות, ואלו נטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה ולא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך", רואים את כל הרכוש (גם זה החוקי והלגיטימי) כ-"רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו" (ע"פ 2337/07, תענך ואח' נ' מדינת ישראל). סעיף 23 לחוק מחיל את הסדר החילוט גם כאשר טרם הורשע העבריין, כאשר מוחזק הוא עדיין כחף מפשע. היינו, חילוט זמני עד להכרעת בית המשפט במשפטו של העבריין. תכלית התפיסה הזמנית של רכוש העבריין מטרתה לשמר את מצבת נכסיו ולמנוע הברחתם, באופן שאם יורשע בסופו של הליך ויינתן צו חילוט, ניתן יהא לבצע הצו (בש"פ 6817/07, מדינת ישראל נ' יוסף סיטבון (פורסם בנבו). תפיסת הרכוש באופן זמני עד לסיום משפטו של נאשם עשויה להיות למשך תקופה ארוכה, כאשר ברור מאליו שככל שהתקופה מתארכת הפגיעה באדם היא קשה יותר. לפיכך, הכלל הוא שעל המדינה להציג תשתית ראייתית מספקת, על פיה ניתן יהיה לקבוע אם אמצעי התפיסה הינו מידתי, ואם יש הצדקה להמשך התפיסה. גובה חילוט רכושו של נאשם אינו הרווח שנבע מביצוע העבירה, אם כי כלל הרכוש שנעברה בו עבירה ומלוא הכסף/תמורה שהתקבלה תמורתה במונחי "ברוטו" ולא הרווח או "הנטו" דנ"פ 2168/20, בלווא נ' מדינת ישראל.
 
לאחרונה בית המשפט העליון הורה על שחרור מחצית מרכושו של נאשם מאחר והרכוש מוחזק במסגרת חילוט זמני על ידי רשויות התביעה כ-5 שנים וההליך הפלילי מתנהל בעצלתיים. בית המשפט העניק משקל לשאלת חלוף הזמן מאז שהרכוש נתפס מידיו את נאשם (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל). כמו כן, לאחרונה ביהמ"ש העליון גם הגביל את היקף תפיסת הרכוש כאשר מתח ביקורת על רשויות החקירה כמי שלקחו מכל הבא ליד רכוש שמצאו בבית הזוג אלוביץ במסגרת חקירת הפרשה הידועה בשם "תיק 4000". במסגרת תפיסת הרכוש נלקחו מביתם של בני הזוג אלוביץ, בנוסף על הרכוש שנמצא, גם חפצי אומנות, תכשיטים, ביניהם שעון יד, עגילים, טבעת נישואין וכו'. בית המשפט העליון הורה להשיב חלק מהרכוש בין השאר לאור תפיסת רכוש בניגוד להוראות ולתכלית של הצו השיפוטי שניתן בידי רשויות התביעה (ע"פ 4526/18 אלוביץ' נ' מדינת ישראל). המדיניות של בתי המשפט ליתן צו חילוט סופי לאחר הרשעתו של נאשם אינה אחידה וקיים לא אחת פער מהותי בין גובה החילוט הסופי בהשוואה לשווי העבירות שנטען וניתן במסגרת החילוט הזמני. בהקשר זה הפסיקה רחבה וקיימת תלות בנסיבות ביצוע העבירה, בהיקף הרכוש שנתפס, במצבו הכלכלי של המורשע, בחובות לרשויות נוספות / נושים / נפגעי עבירה וכיוב'.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

ייצוג חשודים בעבירות פליליות

מאת: אלי דורון, עו"ד

על הנחקר להתנהל ולהיחקר על סמך אסטרטגיה משפטית מנצחת. כל סטייה מהאמור עלולה להסב נזק בלתי הפיך ועל הלקוח להפנים זאת ולפעול בהתאם ובמיידי..

1/8/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

מיסוי פלילי - עבירות מס, הלבנות הון וצווארון לבן

מאת: אלי דורון, עו"ד

מלחמת חרבות ברזל הביאה לעלייה בעבירות מס פליליות וכלכליות, והגופים החוקרים פועלים סביב השעון. אלו הסיבות למהר ולשכור את שירותיו של עו"ד המתמחה במיסוי פלילי>>

25/6/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.