22/1/2020
היבטים פליליים של העלמת הכנסות - מקרה בר רפאלי
לאחרונה עלו לכותרות בר רפאלי והוריה ציפי ורפי רפאלי בהקשר עם פרשיית חשד להעלמות מס בגובה של כ-30 מיליון ₪. מקרה זה מתוקשר לא רק בשל הפן הרכילותי, אלא גם בשל המורכבויות המשפטיות, המסויות, והפיננסיות הכרוכות בפרשה. כתב החשדות שהגישה הפרקליטות מעלה חשדות כלפי בר רפאלי והוריה בביצוע עבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 ("הפקודה") ולפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 וזאת בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
פרשת המיסים של משפחת רפאלי הינה תוצר של חקירות חובקות עולם שהתנהלו במשך שנים רבות, שכללו שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים. מדובר באחד מתיקי החקירה הגדולים של מס הכנסה בשנים האחרונות אשר יכול וצריך להוות תמרור אזהרה עבור אזרחים רגילים והן עבור עוסקים המבצעים תכנוני מס "בתחום האפור". בעוד רשות המיסים מנסה לשוות לתיק מצג לפיו דין בר רפאלי כדין כל נישום אחר, משפחת רפאלי טוענת כי נדמה שמדובר בענישה מחמירה למען "יראו וייראו", באופן היוצר מעין "מבחן בוזגלו הפוך" בו ידוענים נענשים בחומרה רבה מאשר האדם מן היישוב.
החשדות הפליליים נגד בר רפאלי
כנגד גברת רפאלי הועלו מספר חשדות הנוגעים לאי דיווח על הכנסות ואי תשלום מס. ראשית, נטען כי הסתירה הכנסות בגובה של כ-6 מיליון שקלים מדיווחיה על ההכנסות שהפיקה בין השנים 2006-2007 וזאת לאחר שחתמה למול רשות המיסים על הסכם פשרה לתשלום המס בגין שנים אלה. שנית, נטען כי גב' רפאלי הסתירה הכנסות בגובה כ-23 מיליון ₪ בין השנים 2009-2012 באמצעות פתיחת חשבונות בנק וחברות מחוץ לישראל, אליהם הופקדו תשלומים שקיבלה וזאת בעוד שבדיווחיה הצהירה כי היא "תושבת חוץ" לצרכי הפקודה תוך הסתרת זיקותיה לישראל (כגון דירות שרכשה ושכרה לכאורה בתל אביב). בד בבד, טענה גב' רפאלי כי אינה תושבת מס בארה"ב כך שבפועל יצא כי אינה תושבת מס באף מדינה. שלישית, נטען כי אמה של גב' רפאלי השמיטה הכנסות שקיבלה כסוכנת באמצעות הפקדתן בחשבונות זרים. רביעית, נטען כי הטבות והנחות שונות שקיבלו גב' רפאלי והוריה, בשווי של מיליוני שקלים, לא דווחו כהכנסותיהן - שווי העבירות מוערך בלמעלה מ-23 מיליון ₪. לאחרונה דווח כי נבחנת האפשרות לעסקת טיעון לפיה גב' רפאלי לא תשא בעונש מאסר בפועל וכי אמה תרצה עונש מאסר, וזאת תמורת משיכת הערעור שהוגש בתיק המס האזרחי לבית המשפט העליון.[1] טווח הענישה בעבירות המיוחסות במקרים דומים נע בין קנס כספי כבד במקרה הטוב לבין עונש מאסר בפועל במקרים חמורים יותר, אשר יכול להגיע עד ל-7 שנות מאסר בהרשעה בהליך פלילי. לרוב, במקרים דומים, כאשר קיימת המלצה להגשת כתב אישום פלילי, ובנסיבות המאפשרות זאת, נאשם יעדיף ללכת להליך הכופר אשר מאפשר לנאשם להודות בנושאים המיוחסים לו ולשלם כופר כסף, מאשר משפט פלילי בו קיים סיכון ענישה משמעותי.
תושבות מס בישראל – ליבת המחלוקת
ליבת הטיעון של גב' רפאלי הוא כי אינה חייבת במס בישראל שכן לא הייתה תושבת ישראל בתקופה המדוברת, בעוד שעמדת רשויות המס היא כי בבחינת הנסיבות עולה כי גב' רפאלי הייתה תושבת ישראל בעת ההיא והכנסותיה חייבות במס בישראל. שיטת המיסוי בישראל היא השיטה הפרסונאלית המחייבת במס בישראל כל נישום המוגדר כ-"תושב ישראל".
בפקודה ישנם שני מבחנים עיקריים הקובעים מי הוא " תושב ישראל" - המבחנים לפיהם נקבעת התושבות הם -
1. "מבחן הימים" הבוחן את סך ימי השהייה של היחיד בישראל בתקופה מוגדרת:
-
אדם ששהה בישראל בשנת מס 183 ימים או יותר;
-
אדם ששהה בישראל בשנת מס 30 ימים או יותר, וכן שהה בשנת המס הנבחנת ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
"מבחן הימים" עומד בגדר חזקה הניתנת לסתירה על ידי הנישום או פקיד השומה.
2. מבחן "מרכז החיים" בחינת מרכז חייו של הנישום מבחינת מרכז חיים אישי/משפחתי, מרכז חיים כלכלי (זיקות כלכליות) ומרכז חיים חברתי.
[1] בית המשפט דחה את ערעורה של גב' רפאלי בגין דחיית ההשגה על שומת המס שהוצאה לה, וקבע כי היא חייבת בתשלום מס בגובה 8 מיליון ₪ בגין השנים שבמחלוקת. על פסק דין זה הגישה גב' רפאלי ערעור לבית המשפט העליון